האם החרדים נערכים למנות את מחליפו של נתניהו?

חברי הכנסת של דגל התורה שנכנסו אתמול לביתו של הגר"ד לנדו ידעו שהם יוצאים משם עם החלטה משמעותית. גם הם, כנראה, לא חשבו שייצאו עם מכתב חריף כל כך נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.

קדמו להחלטה הדרמטית שורה של אירועים פוליטיים, אבל נדמה שהסיפור הגדול הוא היחס של ציבור הבוחרים לפוליטיקאים החרדים, שהפך בתקופה האחרונה לזועם וחסר תקדים. לא מעט מצביעים רואים בנציגים החרדים כמי שאחראים לכישלון. יש מי שיאמר אפילו מנותקים מהשטח, פחות קשובים לציבור, ובעיקר לא מצליחים לספק  את התוצאות. אפשר להתווכח על התחושות הללו. חברי הכנסת יגידו שעשו הכל אבל נבלמו, אך התירוץ הזה כבר לא יספק את הבוחרים.

מבחינתם של רבים בציבור החרדי, זה כבר לא באמת משנה מה הסיבה לכישלון. פעם זו היועמ״שית, פעם אלו מורדים בליכוד, ופעם אילוצים קואליציוניים. בשורה התחתונה, התחושה היא שאין הישגים אמיתיים.

לכן, אי אפשר לזלזל בהחלטה שקיבלו בדגל התורה. קשה לזכור אי פעם מתקפה כה חריפה נגד נתניהו. הפיצוץ עם ראש הממשלה אינו מבוים, והמאמצים הכבירים שנעשו בסביבת נתניהו כדי למנוע את פרסום המכתב רק מוכיחים עד כמה האירוע הזה אמיתי. אבל מכאן ועד להצהרות על "גט כריתות" - המרחק עדיין גדול.

אם אחרי הבחירות יתברר שהדבר הטוב ביותר הוא דווקא ממשלה בראשות נתניהו, האם מישהו באמת חושב שהאפשרות הזו לא תעמוד על הפרק?

״נעשה מכאן ואילך רק מה שטוב ליהדות החרדית ולעולם הישיבות״, כתב הרב לנדו. ואם אחרי הבחירות יתברר שהדבר הטוב ביותר לציבור החרדי הוא דווקא ממשלה בראשות נתניהו, כזו שתעניק ערבויות ברורות יותר ותספק את הסחורה מבחינת החרדים - האם מישהו באמת חושב שהאפשרות הזו לא תעמוד על הפרק?

ועדיין, יש גם מי שסבורים שהקריירה הפוליטית של נתניהו ספגה אמש מכה אנושה. במשך שנים מחנה שלם ניסה להפיל את אותו באמצעות הפגנות, קמפיינים, מערכות בחירות וחקירות. ודווקא עכשיו, ייתכן שהגורם שנתניהו הכי פחות ציפה ממנו - השותפות החרדיות - הוא זה שעלול לסמן את תחילת הסוף של שלטונו.

נהוג לזלזל ולומר שהחרדים לעולם לא ילכו עם השמאל. אולי. אבל הפוליטיקה הישראלית כבר הוכיחה בעבר שאין דבר כזה "לעולם לא". הרי כבר ראינו כיצד ראש מפלגה עם 6 מנדטים הצליח להגיע לראשות הממשלה. אז למה שהחרדים, עם כוח שמתקרב ל-20 מנדטים, לא ינסו להמליך מועמד אחר מהימין או מהמרכז?

 ייתכן מאוד שהחרדים לא בהכרח "ילכו עם שמאל", אלא פשוט ימצאו שותף חדש

וכשמדברים על האלטרנטיבות, השיח בדרך כלל נתקע מיד על לפיד, ליברמן או בנט. אבל מה לגבי דמויות אחרות, ממלכתיות יותר מבחינת הציבור החרדי, כמו גדי איזנקוט? ייתכן מאוד שהחרדים לא בהכרח "ילכו עם שמאל", אלא פשוט ימצאו שותף חדש.

ש״ס, לעומת דגל התורה, נמצאת במקום מורכב הרבה יותר. המפלגה של דרעי מזוהה עמוק בתוך גוש הימין, הרבה יותר מיהדות התורה. לכן, בעוד שבדגל התורה נשמעות לעיתים אמירות עצמאיות יותר, ואפילו חברי כנסת שמקבלים לעיתים כינויים של "שמאלנים" בתוך המחנה, בש״ס הסיפור שונה לחלוטין.

אם צריך להעריך, למרות התיאום ההדוק בין ש״ס לדגל התורה, מש״ס לא נשמע אמירות כאלה נגד נתניהו. בוודאי שלא דיבורים על פירוק גוש הימין.

והיה מרתק לראות הבוקר גם את הפער בין הביטאונים: מצד אחד ״יתד נאמן״ של דגל התורה, ומהצד השני ״הדרך״ של ש״ס. שני עיתונים חרדיים, שתי מפלגות שותפות, אבל שתי גישות שונות לחלוטין לרעידת האדמה הפוליטית של היממה האחרונה.