נציג הכנסת עבר "חקירה צולבת", עמית נשא מניפסטים - הדיון בבג"ץ

בית המשפט העליון קיים היום (ראשון) דיון ממושך שנמשך כ-9 שעות וחצי בעתירות נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה, המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. הדיון נערך בפני הרכב מלא של 11 שופטי העליון המכהנים, לאחר שכבר הוצא בעבר צו על תנאי נגד החוק "מטעמי יעילות הדיון".

החוק, שאושר בכנסת במרץ 2025 וייכנס לתוקף עם תחילת כהונתה של הכנסת ה-26, משנה את אופן בחירת השופטים בישראל. בין היתר הוא מוציא מהוועדה את שני נציגי לשכת עורכי הדין ומחליף אותם בשני נציגי ציבור – אחד מטעם הקואליציה ואחד מטעם האופוזיציה.

לפי ההסדר החדש, החלטות בוועדה יתקבלו ברוב של חמישה מתוך תשעה חברים, כאשר נדרש שלפחות שופט אחד, נציג קואליציה ונציג אופוזיציה יתמכו בהחלטה. עם זאת, בבחירת שופטי בית המשפט העליון לא תהיה עוד חובה שאחד השופטים החברים בוועדה יתמוך במינוי.

אליעד שרגאצילום: Yonatan Sindel/Flash90

בנוסף קובע החוק מנגנון מיוחד למקרה של מבוי סתום במינוי שופטי עליון, המאפשר לקואליציה ולאופוזיציה להציע מועמדים מטעמן במקרה שלא מושגת הסכמה.

רוב השופטים בדיון תקפו את שינוי החוק בזה אחר זה והעבירו את נציג הכנסת, שהגן על התיקון, "חקירה צולבת". נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, היה כמובן הקול הבולט ביותר. במהלך הדיון הזהיר כי החוק ישנה בהדרגה את אופייה של מערכת המשפט.

"בכל שנה יתמנה שופט על ידי פוליטיקאים, תוך 15 שנה החוק החדש ישנה לחלוטין את מערכת המשפט של ישראל. בגופו של כל שופט ישתל שבב פוליטי כי הוא נבחר בידי גורם פוליטי, בין אם הוא רוצה או לא", אמר.

בהמשך טען עמית כי השינוי עלול להשפיע גם על התנהלותם של שופטים המבקשים להתקדם לערכאות גבוהות יותר. לדבריו, "כאשר כל מערך השיקולים ישתנה, גם הדנ"א השיפוטי ישתנה". הוא הוסיף ותקף כי כבר כיום "לא מקדמים שופטים ראויים בגלל שיקולים פוליטיים", והעריך שהתופעה רק תחריף.

השופט אלכס שטיין הצטרף לחשש זה ואמר כי התמריץ של שופט מחוזי המבקש להתמנות לעליון יהיה "לכתוב פסקי דין שפוליטיקאים אוהבים".

מנגד, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, העלה לאורך הדיון קו ספקני יותר כלפי הטענות שהוצגו נגד החוק. כאשר עמית טען כי לפי התיקון החדש הפוליטיקאים לבדם יבחרו את שופטי העליון, העיר סולברג כי גם כיום קיימת אפשרות למנות שופטים לבתי המשפט המחוזיים והשלום ללא הסכמת השופטים החברים בוועדה.

דיון בבג"ץ בחוק לשינויים בוועדה לבחירת שופטיםצילום: Yonatan Sindel/Flash90

בהמשך תהה סולברג מדוע יש להניח שנבחרי הציבור יפעלו ממניעים פסולים. "הפוליטיקאים הם בסופו של דבר נבחרי הציבור. איזה משקל אנחנו נותנים להם?", שאל.

עוד מתח ביקורת על עמדת היועצת המשפטית לממשלה, כפי שהוצגה בדיון, ואמר כי ממנה עולה תמונה שלפיה השופטים הם תמיד "הטובים" ואילו נבחרי הציבור הם "הרעים". לדבריו, חלק מהחששות שהוצגו נראים כ"יותר ספקולציות".

גם השופט דוד מינץ הטיל ספק בשאלה האם החששות שהוצגו מצדיקים פסילת חוק יסוד. בשלב מסוים אמר לנציג היועצת המשפטית כי הטענה ששופטים ישנו את פסיקותיהם בשל שיקולי קידום משמעותה למעשה הנחה ששופטים יפעלו באופן מושחת.

ענר הלמןצילום: Yonatan Sindel/Flash90

את עמדת הממשלה הציג ד"ר יעקב בן שמש, שטען כי מטרת החוק היא דווקא לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט ולהעניק משקל גדול יותר לנבחרי הציבור.

"אנחנו חושבים שהחוק יוביל לכך שיתמנו שופטים מקצועיים, ישרים, הגונים ובלתי תלויים", אמר. לדבריו, המטרה היא שמערכת המשפט תהיה מאוזנת יותר ותייצג טוב יותר את הציבור הישראלי.

גם נציג הכנסת, עו"ד יצחק ברט, דחה את הטענות נגד החוק וטען כי אי אפשר לפסול חוק יסוד על בסיס השערות לגבי מה שעלול להתרחש בעתיד. לדבריו, החוק אינו מעניק לקואליציה שליטה על מינוי השופטים, והפגיעה בעצמאות השיפוטית – ככל שקיימת – היא מוגבלת.

מנגד, נציג היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד ענר הלמן, טען כי מטרת התיקון היא "פוליטיזציה מוחלטת של מערכת המשפט". לדבריו, שילוב השינויים בהרכב הוועדה יחד עם מנגנוני הווטו החדשים צפוי להוביל לפגיעה בעצמאות הרשות השופטת.

השופטת גילה כנפי-שטייניץ התייחסה במהלך הדיון גם למשמעות הרחבה של הכרעה שיפוטית בחוק יסוד, והזהירה כי פסיקה שתבטל את החוק עלולה לפגוע ביחסים בין הרשויות. לדבריה, אם המערכת הפוליטית מסוגלת לפתור את המחלוקת בעצמה, יש לשקול האם נכון שבית המשפט יתערב.

במקביל לדיון, פרסם שר המשפטים יריב לוין תגובה חריפה שבה מתח ביקורת על עצם קיום הדיון. לוין טען כי במשך שנים נמנע קידומם של מועמדים מסוימים לבית המשפט העליון משיקולים פוליטיים ואישיים, וכי מטרת החוק החדש היא לשים לכך סוף. עוד קרא לכנסת לקדם הצהרה שלפיה לבית המשפט אין סמכות להתערב בחוקי יסוד.

יו"ר לשכת עורכי הדין, עמית בכרצילום: Yonatan Sindel/Flash90

לאחר למעלה מתשע שעות של טיעונים, שאלות ועימותים בין השופטים לנציגי הצדדים, הסתיים הדיון. כעת ממתינים הצדדים להכרעת בג"ץ בשאלה האם החוק החדש יישאר על כנו או שבית המשפט יתערב ויבטל את התיקון.