למרות המלחמה: חמאס חזר לשלוט בעזה, אך מפחד להסתובב ברחובות

עדויות מתוך רצועת עזה מצביעות על התחזקות מחודשת של שלטון חמאס. למרות הפגיעה הקשה שספג הארגון במהלך הלחימה, הוא ממשיך לשלוט בשטח, מפעיל מנגנוני אכיפה ומדכא באלימות כל ניסיון להתקומם נגדו.

לפי העדויות, שפורסמו בN12, חמאס ניצל את הפסקת האש כדי להקים מחדש חדרי פיקוד ושליטה, לחדש את פעילות מנגנוני הביטחון ולבצע מעצרים וחקירות של תושבים. במקביל, הארגון פועל כדי למנוע כל ביקורת או מחאה נגדו.

"חמאס מתארגן מחדש במצב שהוא מבחינתו טבעי. כלומר, יש הפסקת אש, הוא שולט, יש לו חדרי פיקוד ושליטה, יש מקומות שהוא שולט בהם, הוא עוצר אנשים, חוקר אנשים, ואסור לאף אחד לדבר".

לדברי אותו תושב, חמאס אינו מתכוון לוותר על כוחו או על נשקו, "איפה הבעיה? חמאס יישאר חמאס, הוא לא ישתנה. חמאס הוא חמאס, והוא רוצה להסדיר מחדש את ענייניו".

ברחוב העזתי מורגש חשש כבד מחידוש הלחימה, בעיקר בשל סירוב חמאס להתפרק מנשקו. לצד זאת, תושבים מספרים על ייאוש הולך וגובר ועל רצון לעזוב את הרצועה.

"יש חשש ברחוב כאן שהמלחמה תחזור, מפני שחמאס מסרב למסור את נשקו. כולם מתוחים, כולם כבר התעייפו ונשחקו. באופן כללי אין בכלל אופטימיות בעזה. אנחנו רק מחכים, כי אנחנו לא יודעים מה לעשות. אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות".

גם המחאה הציבורית נגד חמאס, כך לפי העדויות, דוכאה במהירות. "האנשים יצאו לרחובות ואמרו: 'אנחנו לא רוצים את חמאס', אבל חמאס דיכא אותם ואיים עליהם כשניסו לצאת למהפכה. לכן האנשים כאן עייפים ומותשים. ובכנות, היום כל הרחוב הפלסטיני מדבר על הגירה. אנשים רוצים להגר, רוצים לצאת מעזה".

אחד השינויים הבולטים ברצועה הוא היעלמותם של אנשי חמאס מהמרחב הציבורי. המחבלים נמנעים מתנועה גלויה מחשש לתקיפות חיל האוויר ולפעילות כטב"מי האיסוף, אולם לפי התושבים, השליטה בפועל לא נפגעה.

"חמאס בכלל לא נראה ברחובות", מספר אחד העזתים. "אין אנשי חמאס. אנחנו לא רואים אותם, לא רואים את המשטרה, ולא רואים שום סיור כפי שהיה בעבר. אין בכלל מראות של חמושים".

"הם חוששים מאוד ממטוסי הקרב ומכטב"מי האיסוף והמודיעין, ולכן הם מסתתרים. הם עוקבים ומפקחים כשהם מחופשים, מתוך הבתים ומתוך האוהלים. הם מנסים לצאת רק בלילה. אבל ברחוב עצמו אין חמאס. אנחנו לא רואים אף אחד מהם. הם חוששים מהתקיפות של חיל האוויר ומכטב"מי האיסוף", הוסיף.

למרות זאת, התושבים מדגישים כי הארגון ממשיך לאכוף את מרותו ביד קשה: "הם עדיין שולטים בשטח. כלומר, כשהם רוצים לפגוע במישהו, להכות מישהו או לירות במישהו - הם עושים את זה. הם רצחו צעיר מסכן והאשימו אותו בשיתוף פעולה".

לצד השליטה הביטחונית, תושבי הרצועה מתמודדים גם עם מצוקה כלכלית חריפה, הכוללת התייקרות במחירי המזון, ירידה בהיקף הסיוע ועלויות תחבורה גבוהות.

"המחירים מאוד יקרים עבורנו. אין סיוע כמו שהיה בעבר, המחירים בשווקים ובקניונים גבוהים מאוד, במיוחד מחירי מוצרי המזון. גם התחבורה בעזה קשה מאוד ויקרה מאוד".