9 חודשי עבודות שירות לשיח' כמאל ח'טיב שהורשע בהסתה לטרור

בית משפט השלום בנצרת גזר תשעה חודשי עבודות שירות על שיח' כמאל ח'טיב, לאחר שהורשע בעבירות של הסתה לטרור ואלימות. בנוסף, סגנית נשיא בית המשפט, השופטת רות שפילברג כהן, הטילה עליו קנס בסך 15 אלף שקלים ומאסר על תנאי של 10 חודשים למשך שלוש שנים, אם יעבור שוב את העבירות שבהן הורשע.

כתב האישום נגד ח'טיב הוגש כבר בשנת 2021, ובשנה שעברה הוא הורשע בעבירות המיוחסות לו. במסגרת גזר הדין העבירה השופטת שפילברג כהן את תמצית הכרעת הדין של השופטת עדי איינשטיין-במביליה, אך לצד זאת קיבלה את טענות סנגוריו – עורכי הדין חסן ג'בארין, עומר ח'מאיסי ורמזי כתילאת – וזיכתה אותו מעבירה של הזדהות עם ארגון טרור.

ח'טיב שימש בעבר כבכיר בפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, שהוצאה מחוץ לחוק, וכסגנו של שיח' ראאד סלאח. בנוסף, הוא החזיק בעבר בתיק האסירים הפלסטינים בוועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל. בשנת 2021 הוא נעצר על ידי שירות הביטחון הכללי והוחזק במעצר תקופה ממושכת.

במהלך ההליך המשפטי טענו סנגוריו של ח'טיב כי כתב האישום נגדו הוא "פוליטי וקיצוני", וכי מדובר בפגיעה בחופש הביטוי. לדבריהם, הם צפויים לערער על עצם הרשעתו.

הפרקליטות ביקשה להטיל על ח'טיב עונש מאסר בפועל של בין 40 ל-50 חודשים, אך בית המשפט בחר שלא לקבל את דרישתה וגזר עליו תשעה חודשי עבודות שירות בלבד.

מהמרכז המשפטי עדאלה, שייצג את ח'טיב בשיתוף עם מרכז אלמיזאן, נמסר לאחר גזר הדין כי "בית המשפט לא קיבל את דרישת המדינה לעונש מאסר של 40–50 חודשים בפועל, ולא בכדי. גזר הדין קבע למעשה שדרישת המדינה הייתה קיצונית ביותר, בלתי מידתית ומופרכת". עוד נמסר כי "מלכתחילה לא היה מקום להגשת כתב אישום נגד שייח' חטיב ולאחר מכן להרשעתו, בגין שלושה פרסומים שנופלים בגדר חופש הביטוי של הציבור הערבי בישראל".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תקף את גזר הדין בפוסט שפרסם ברשת X, וטען כי מדובר בהחלטה שמחלישה את ההרתעה. בן גביר טען כי ח'טיב, ששימש כסגן יו"ר הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, פרסם בעבר דברי שבח למעשי טרור והסתה נגד יהודים, בהם התייחס לאירועי הפרות סדר במהלך מבצע "שומר החומות". השר מתח ביקורת חריפה על מערכת המשפט וטען כי העונש שנגזר אינו הולם את חומרת המעשים שבהם הורשע ח'טיב.