1. עמוד הבית
  2. יהדות
  3. פרשת השבוע

שום דבר לא מציל מלשון הרע

'מוות וחיים ביד הלשון', זו לא רק אמירה יפה, אלא מציאות שעלינו לזכור בפרט היום, כשאנו מתאבלים על תלמידי רבי עקיבא
הרב יעקב גלויברמן, י"א אייר תשע"ה 30/04/2015 08:35

_imagebank_orig_orig_5086246C31A74AB58E144951332163A1.jpg


בסוף פרשת השבוע 'אמור', מובא האיסור לקלל ולדבר מילות גנאי, על רקע המריבה שפרצה במחנה.

אנו רואים למעשה שהידרדרות למעשים קשים, יכולה לבוא בעקבות היעדר השמירה על הפה.

'מוות וחיים ביד הלשון', זו לא רק אמירה יפה, אלא מציאות. בפרט בימים אלו של ימי ספירת העומר, שאנו מתאבלים על עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא שמתו בימים אלו, משום שלא נהגו כבוד איש ברעהו ואף דיברו לשון הרע, וסיפרו האחד בגנות חברו. על אף שמדובר בתלמידים ענקיים בעלי מדרגה ונשמה גבוהה, כל זה לא עמד לזכותם, כאשר הם חטאו האחד כלפי השני.

לא לחינם אומרת התורה 'לפני ה' תטהרו' - שיום הכיפורים מכפר רק על עבירות וחטאים שעשינו לפני ה' דווקא, ולא על עבירות שבין אדם לחברו.

משמעות גדולה יש לשלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, שכן השלום הוא הכלי לברכת ה' בכל.


חד וחלק: הסטירה עוברת – ואילו המילה נשארת.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.