תבנית ליצירת צלמיות, המתוארכת לימי בית ראשון, התגלתה בירושלים

בחפירות ארכיאולוגיות שניהלה לאחרונה רשות העתיקות בקישלה שבשטח מוזיאון מגדל דוד ירושלים, התגלתה תבנית נדירה ליציקת פני צלמית אישה, המתוארכת לתקופת הבית הראשון.

החפירה התבצעה במסגרת העבודות להקמת האגף החדש ע"ש שוליך לארכיאולוגיה, אמנות וחדשנות במגדל דוד מוזיאון ירושלים. קרן שוליך, מהקרנות הפילנתרופיות הגדולות ביותר בקנדה, תומכת בחינוך, בריאות, אומנות ותרבות. האגף החדש ישלים את תצוגות הקבע של המוזיאון, ויציג את המורשת הייחודית של האתר באמצעות שילוב של ארכיאולוגיה, אמנות עכשווית וחדשנות. כאן, המבקרים יוכלו לגלות את שרידיה יוצאי הדופן של ירושלים הקדומה, הטמונים ממש מתחת לרגליהם.

התבנית הנדירה ששימשה לייצור פניה של פסלון הנשיםצילום: אמיל אלדג'ם רשות העתיקות

"התבנית נמצאה במהלך סינון של אדמה שהוצאה ממילויים ומהצטברויות המתוארכים לימי הבית הראשון",מספרים ד"ר עמית ראם וד"ר אילה זילברשטיין, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "החפירה בקישלה, המתנהלת זה מספר שנים, ממשיכה להפתיע פעם אחר פעם. זו אחת החפירות הארכיאולוגיות החשובות שנערכו בירושלים בעשורים האחרונים, והיא מציגה ברצף ובבהירות את תולדות העיר, החל מימי מלכי יהודה, דרך התקופות השונות שעיצבו את פניה, ועד לתקופת המנדט הבריטי".

לאחר גילויה הועברה התבנית לטיפול תמר גונן, מומחית לשימור ושחזור ממצא חרס ברשות העתיקות, אשר טיפלה בה בקפדנות והסירה ממנה כל גרגר אדמה. עבודת השימור חשפה את מלוא הפרטים הזעירים ואת תווי הפנים שהוטבעו בתבנית. בשלב הבא, הועברה התבנית לסלבה קלינדוחוב, מומחה לשימור ולשחזור ממצאים, שיצק לתוכה חומר מתאים. התוצאה המרשימה, היא שחזור מלא של צלמית פני האישה, עם תווי פנים ברורים ותסרוקת תלתלים מפורטת.

סלאבה קלינדוצ'וב, משמר רשות העתיקותצילום: אמיל אלדג'ם רשות העתיקות

"צלמיות חרס מתקופת הבית הראשון מוכרות כמעט מכל אתר ארכיאולוגי שנחפר בירושלים וביהודה", אומר ד"ר עמית ראם, "ואולם עד כה, לא התגלו בירושלים תבניות ששימשו לייצור הצלמיות הללו, דבר שהעלה את השאלה האם הן יוצרו בעיר עצמה או יובאו ממקום אחר. גילויה של תבנית הייצור בקישלה הוא, אפוא, הראשון מסוגו בירושלים, ומספק עדות ישירה לכך שלפחות חלק מן הצלמיות יוצרו בעיר עצמה".

צלמיות מסוג זה, מתוארכות לשלהי ימי הבית הראשון, במאות ה-6-8 לפנה"ס. הן עשויות חרס, וגובהן המלא נע בדרך כלל בין כ-10 לכ-20 ס"מ; ברוב המקרים הן נמצאות שבורות באזור הצוואר - תוצאה של שיטת הייצור שבה הגוף והראש יוצרו ביד בנפרד, כאשר רק הראש עוצב בתבנית.

מבט כללי על קומפלקס מוזיאון מגדל דוד בירושליםצילום: אמיל אלדג'ם רשות העתיקות

במחקר מוכרים שלושה טיפוסים עיקריים של צלמיות מתקופת בית ראשון: צלמיות הנשים, המכונות "צלמיות עמוד יהודאיות" – אלה, מתארות בדרך כלל, נשים צלמיות פרשים - הרוכבות על סוסים, וצלמיות זואומורפיות (צלמיות בדמות בעלי חיים), המתארות בעיקר סוסים, ולעיתים גם בעלי חיים נוספים. הצלמיות היו מחופות בצבע לבן, ושרידי צבע שעל החיפוי אשר התגלו על חלקן, מעידים שבמקור, היו צבועות בצבעי צהוב, אדום ושחור.

התבנית הנדירה המשמשת לייצור פניה של פסלון האישהצילום: אמיל אלדג'ם רשות העתיקות

לדברי דבי בן־עמי, אוצרת תקופת הברזל ברשות העתיקות: "משמעותן ותפקידן של הצלמיות עדיין אינם ברורים לחלוטין. העובדה שהן נמצאו כמעט בכל בית, ברחובות ובקברים, מלמדת כי היו חפצים שהיו בשימוש יומיומי. זיהוי הדמות ותפקידן של צלמיות העמוד היהודאיות עודו שנוי במחלוקת. בעבר הוצע לזהותן כאלת פריון, אולי האלה אשרה, ואף היו שראו בהן צעצועי ילדים. אולם ייתכן שיש לראות בהן דמות מתווכת, מברכת - מעין קמיע שנועד להביא ברכה, הגנה ומזל לבני הבית. אנו מקווים שהתבנית החדשה שהתגלתה בירושלים תאפשר תובנות חדשות שייסעו במתן תשובות לחלק מהשאלות המעסיקות את המחקר".

אזור חפירה במתחם קישלהצילום: דור פזואלו

לדברי אילת ליבר, מנכ"לית ואוצרת ראשית של מגדל דוד מוזיאון ירושלים: מגדל דוד מוזיאון ירושלים מושתת על התפיסה שעברה של ירושלים ממשיך לעצב את ההווה שלה. בקיץ הקרוב תינתן למבקרים הזדמנות יוצאת דופן לקחת חלק במחקר ארכיאולוגי אמיתי באמצעות סינון עפר מחפירות הקישלה. כל שבר וכל ממצא שייחשף מאיר פרק נוסף בסיפורה של ירושלים, והופך את המשתתפים לשותפים אמיתיים בשימור, בחשיפה ובהנחלת המורשת יוצאת הדופן של העיר.

לדברי שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, "על פי חז"ל, בית המקדש הראשון חרב בשל שלוש סיבות עיקריות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. גילוי התבנית ליצירת צלמיות מימי בית המקדש הראשון בלב ירושלים, מעניק לנו הצצה מוחשית אל העולם שבו פעלו מלכי ונביאי ישראל ואל המציאות הרוחנית והתרבותית שעמה התמודדו. זהו ממצא קטן בממדיו, אבל גדול במשמעותו: הוא מחבר בין דברי המקורות, עדות האדמה והמחקר הארכיאולוגי, ומזכיר שירושלים ממשיכה לחשוף בפנינו פרקים חיים מתולדות העם היהודי בארצו".