מקווה טהרה בן כ־2,000 שנה ובמשקל 25 טונות הועתק בשלמותו ממקומו. המקווה, שנחשף בחפירות רשות העתיקות, יוחזר לאחר עבודות הפיתוח וישולב בשטח ציבורי בלב שכונת כרמי גת
מתחם בן כ־1,300 שנה התגלה ליד אצטדיון וינטר בחפירות רשות העתיקות, נחשף מתחם מתוכנן ובו רחובות מצטלבים, חנויות או מחסנים, כבשנים ומתקני תעשייה. החפירות התקיימו לקראת הקמת מסוף אוטובוסים גדול במקום על ידי חברת נתיבי איילון
בחפירה בבית הכנסת שמזוהה עם הגאון מוילנה, אשר נהרס בידי השלטונות הנאצים ולאחר מכן הסובייטים לפני כ-70 שנה, נחשפו ממצאים מרגשים. החפירה מתנהלת מטעם חברת החפירות הליטאית ורשות העתיקות, במימון קרן רצון הטוב ובשיתוף הקהילה היהודית בליטא
"על אף שעד כה התגלו בירושלים פסלונים רבים מהתקופה, זו הפעם הראשונה שמתגלה בעיר תבנית ששמשה ליצירתם", אומרים חוקרי רשות העתיקות. במסגרת פעילות הקיץ במוזיאון ירושלים מגדל דוד, יוזמנו משפחות לסנן עפר מחפירת הקישלה, בתקווה לאתר ממצאים נוספים
סגן מנהל אגף החופים באשדוד, שנוהג לסייע למתרחצים באיתור תכשיטים וחפצים שאבדו, גילה מטבע נדיר מאוד, שמקורו מקפריסין, אשר נטבע לפני כ-2,500 שנה. לאחר שהעביר אותו לרשות העתיקות התברר: זהו המטבע הראשון מסוגו שהתגלה בישראל
הקורות המפוחמות נחשפו בחפירות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב, בתוך מבנה שקרס במהלך השריפה העזה שהתחוללה בירושלים בחורבן הבית הראשון. "מה שסייע לממצא להשתמר במשך כ-2,600 שנה, הוא, ככל הנראה, הטיח שנמס מקירות המבנה, וחתם תחתיו את העצים השרופים", אומרים החוקרים
מחקר בינלאומי חדש בהובלת חוקרים מאירופה ובשיתוף רשות העתיקות ישלב בדיקות כימיות ובינה מלאכותית, במטרה לחשוף לראשונה את מקורן של מגילות מדבר יהודה ומוקדי כתיבתן. הפרויקט, צפוי ליצור מאגר נתונים חסר תקדים שיסייע להבין כיצד נוצרו, הופצו ונשמרו
תגלית ארכיאולוגית נדירה נחשפה סמוך לבנימינה: שני פסלי שיש בני כ־1,700 שנה מהתקופה הרומית נמצאו כשהם מוסתרים בתוך בור איסוף יין של גת עתיקה, ועל אחד מהם אף השתמרה כתובת ביוונית עם השם "ליקורגוס"
שופט בית המשפט העליון יחיאל כשר חשף כי שר המורשת עמיחי אליהו שלח לו הודעת וואטסאפ לאחר שנודע לו כי הוא דן בעתירה נגד מינוי המועמדת לתפקיד מנכ"לית רשות העתיקות, וביקש ממנו שלא לעכב את ההליך
מנהרה מסתורית קדומה ומרשימה התגלתה בחפירה ארכיאולוגית בירושלים, בסמוך לקיבוץ רמת רחל, התגלית המפתיעה נחשפה במהלך הקמת שכונה שמקדמת רשות מקרקעי ישראל, בחפירות של רשות העתיקות, וצפויה להשתלב בגן ארכיאולוגי
לאחר חקירה בינלאומית מורכבת, הושבו לישראל מארה"ב שני מטבעות עתיקים ונדירים שנשדדו והוברחו מהארץ, בהם מטבע ייחודי הנושא את אחד התיאורים הקדומים ביותר של מנורת שבעת הקנים מבית המקדש השני
במהלך טיול משפחות של אנשי מילואים באזור מכתש רמון, גילה ילד בן 8 שבר פסלון נדיר מהתקופה הרומית, בן יותר מ־1,700 שנה. הממצא העתיק, שעשוי מחומר מקומי ונמצא סמוך לדרך הבשמים הקדומה, עורר התרגשות רבה בקרב אנשי רשות העתיקות
במסווה של כניסה לתפילה בהר הבית לרגל חודש הרמאדן, בשבוע שלפני פרוץ המלחמה עם איראן: רופא בי"ח ניסה להבריח לישראל דרך מחסום חיזמה מטבעות נדירים בני 2,000 שנה, שעליהם נכתב בכתב עברי קדום "שקל ישראל" ו"ירושלים הקדשה"
במהלך פעילות מבצעית ללכידת שודדי עתיקות במורדות הר הצופים נחשף בית יוצר ענק לכלי אבן מתקופת בית המקדש השני ששימש את האוכלוסייה היהודית לפני כאלפיים שנה
תערוכה ארכיאולוגית חדשה נפתחת בכנסת לרגל 60 שנה למבנה בגבעת רם, וחושפת לראשונה ממצאים נדירים מהתקופה הרומית והביזנטית. במרכז התערוכה יוצג "קלל" – כלי אבן רחב ממדים שהתגלה בגליל, לצד כתובות עתיקות ומטבעות המשרטטים את שרשרת ההנהגה היהודית מימי הסנהדרין ועד ימינו
ארבעת החשודים נעצרו במבצע משותף של רשות העתיקות ומג"ב גליל תחתון לאחר שגרמו נזק כבד למערת הקבורה, השוכנת בשטח עתיקות בבקעת ארבל. החשודים טענו: "יצאנו לצוד דורבנים ולקטוף פטריות". העיירה התלמודית חיטיא נזכרת במקורות חז"ל כמקום מושבו של ריש לקיש
נחשף קטע חומה נדיר מתקופת החשמונאים, מהשלמים והמרשימים שהתגלו עד כה בעיר דוד. החומה, המתוארכת לסוף המאה ה־2 לפנה"ס, נחשפה במהלך עבודות להקמת אגף חדש במוזיאון. לדברי החוקרים, מדובר בקטע מתוך "החומה הראשונה", באורך של למעלה מ-40 מטרים
העדות ההיסטורית הנדירה התגלתה בסמוך לכותל, בחפירות רשות העתיקות ועיר דוד. מדובר בכתובת בכתב יתדות על גבי חרס זעיר, המספרת על עיכוב בתשלום של ממלכת יהודה לאימפריה האשורית. אחד מכיווני המחקר שנבחנים: מרד מיסים, כדוגמת זה המוכר מהתיאור המקראי על מרד חזקיהו בסנחריב מלך אשור
בחפירה של רשות העתיקות לפני הקמת שכונה ביוזמת משרד הבינוי והשיכון נחשפו שרידי אחוזה ובה מבנים שעוטרו בפסיפסים צבעוניים עם כתובת, מקוואות טהרה ובית בד לייצור שמן
בעיתון הטורקי ״יני שאפאק״ נטען כי החפירות הארכיאולוגיות שמתבצעות סמוך למסגד אל אקצא, גורמות נזק לשרידים מהתקופה האומיית - במטרה ״למחוק את ההיסטוריה והמורשת האסלאמית בעיר״
