חוצים את הגבול ומסתבכים עם צה"ל: האנשים שרוצים להקים יישובים ישראליים בסוריה

במהלך המלחמה הארוכה בתולדות מדינת ישראל, צה"ל הרחיב את האחיזה הביטחונית בשלוש חזיתות - עזה, סוריה ולבנון. אלא שבכל אחת מהן נותר הגבול האזרחי, שבו אזרחים רשאים להתגורר, כשהיה. השינוי מתבטא בעיקר בגבול הביטחוני, השטח שבו פועלים ומוצבים כוחות צה"ל.

אלא שבמקביל לאחיזה הצבאית, בשלוש הזירות צמחו קבוצות המבקשות לשנות את המציאות ולהפוך את השטחים החדשים למרחבי התיישבות יהודית. בעוד שבעזה הרעיון כבר זכה לדיון בדרג המדיני, בסוריה ובלבנון הפעילים עדיין רחוקים מהשגת היעד. ובכל זאת, הם ממשיכים לפעול - ולעיתים גם חוצים את הגבול, באופן שמעלה שאלות לא רק על ההתיישבות העתידית, אלא גם על האופן שבו ישראל מתכוונת להחזיק בשטחים שבהם צה"ל שוהה כיום.

הגבול שנפתח

בסוריה, החצייה לשטח הביטחוני כבר הפכה מבחינת הפעילים לעניין שבשגרה. אחת לכמה שבועות, ולעיתים אף בתדירות גבוהה יותר, מפרסם דובר צה"ל הודעה על אזרחים שחצו את הגבול ונעצרו לצורך חקירה.

לדברי אנשי התנועה, בחלק מהמקרים צה"ל כלל לא הבחין בזמן אמת בחציית הגבול, והפעילים אף הצליחו לשוב לשטח ישראל בכוחות עצמם. התופעה מטרידה את צה"ל, בין היתר משום שכוחות נדרשים לעסוק באזרחים שחדרו לשטח הביטחוני במקום להתמקד במשימות המבצעיות ובאיומים בגזרה.

הפעילים של התנועהצילום:

הפעילים מאחורי התופעה מתאגדים תחת השם "חלוצי הבשן", על שם חבל הארץ המקראי שבו מצוי השטח הסורי שבו מחזיקה ישראל מאז קריסת משטר אסד ועלייתו של אחמד א-שרע בדצמבר 2024. בתנועה אומרים כי עשרות אנשים כבר השתתפו בפעילות, וכי מעגל המשתתפים הולך ומתרחב.

17 כניסות לשטח הסורי

את פעילותם החלו "חלוצי הבשן" זמן קצר לאחר נפילת משטר אסד. לדבריהם, המטרה מלכתחילה הייתה כפולה: ביטחונית והתיישבותית. מבחינתם, האחיזה הישראלית בשטח הסורי היא הזדמנות לייצר מציאות חדשה. הם רואים בהתיישבות בבשן חלק מערך יישוב הארץ, וטוענים כי מבחינה זו אין הבדל מהותי בין הבשן לבין רמת הגולן.

פעילי חלוצי הבשןצילום: חלוצי הבשן

לצד ההיבט האידיאולוגי, הפעילים מציגים גם טיעון ביטחוני. לשיטתם, כל עוד ישראל מחזיקה בשטח רק באמצעות הצבא, קיימת אפשרות שבעתיד תתקבל החלטה לסגת ממנו – ובכך ייפתח מחדש מרחב שעלול להפוך לאיום על ישראל.

הם מצביעים על דרום לבנון כתקדים. במלחמת לבנון הראשונה השתלט צה"ל על שטחים בדרום המדינה, אך שנים לאחר מכן נסוג לגבול הבינלאומי. לטענתם, הנסיגה אפשרה לחיזבאללה להתבסס באזור ולהפוך אותו לזירת איום מרכזית על ישראל. "בלי התיישבות אזרחית הצבא לא יוכל להחזיק", אומרים בתנועה.

כדי לקדם את תפיסתם, הפעילים מבצעים כניסות לתוך השטח הסורי. בתנועה סופרים 17 כניסות כאלה, לא כולל הפגנות ופעילויות סמוך לגדר. לדבריהם, המטרה היא גם לשבור את התפיסה שלפיה קיים הבדל בין השטח שבו נמצאים חיילי צה"ל לבין שאר שטחי מדינת ישראל.

הביקורת בצה"ל - והתגובה של הפעילים

בצה"ל מתנגדים לתופעה. גורמי ביטחון טוענים כי החדירות מחייבות את הצבא להסיט כוחות ולטפל בפעילים במקום להתמקד באיומים בגזרה. בנוסף, בצבא חוששים מתרחיש שבו חצייה כזו תסתיים בחטיפה, בירי או בעימות עם גורמים עוינים.

"התופעה מחריפה ועלולה להסתיים באסון אסטרטגי", צוטט גורם ביטחוני ב"ישראל היום" בימים האחרונים.

כאשר טענות הצבא מוצגות בפני הפעילים, הם אינם מכחישים שהכניסות יוצרות עומס על הכוחות - אך אינם רואים בכך סיבה להפסיק. "גם אם זה לפעמים פחות נוח לכוחות בשטח, אי אפשר להמשיך עם הקונספציה", אומר דוד עטיה, בן 26, פעיל בתנועה. לדבריו, אירועי 7 באוקטובר הוכיחו כי "בלי התיישבות אזרחית אין משמעות לאחיזה צבאית".

חיילי צה"ל בדרום סוריהצילום: דובר צה"ל

יהונתן לוי, פעיל נוסף, מפנה את הזרקור דווקא ליכולת של הפעילים לעבור את הגבול: "הם פשוט מתעלמים מהשאלה האמיתית - איך יכול להיות שהיינו מעבר לגבול מעל 24 שעות לפני ששמו לב אלינו? איך יכול להיות שעברנו את הגבול וחזרנו בלי ששמו לב?", הוא אומר.

לדבריו, "אם חבורת תלמידי ישיבות חסרי כל עבר צבאי מסוגלים ככה לחצות את הגבול הלוך ושוב – זה אומר שמחבלים מאומנים יעשו זאת בקלות רבה יותר". לוי מזהיר מפני האפשרות שבעתיד מי שינסו לחדור את הגבול לא יהיו פעילים יהודים, אלא גורמים עוינים: "מה יקרה כאשר מסתנני הגבול לא יהיו אנחנו, שרוצים בטובת עם ישראל, אלא נוח'בות? או תאים של אל-קאעידה שמתארגנים בסוריה?".

התמיכה בכנסת

במקביל לכניסות לשטח, ב"חלוצי הבשן" מנסים לבנות תמיכה פוליטית בדרישה להקמת יישובים יהודיים באזור. לדברי אנשי התנועה, לעצם החדירות קשה לגייס תמיכה בקרב חברי הכנסת, אך הרעיון של התיישבות בבשן זוכה לתמיכה רחבה יותר בימין. לטענתם, יותר מעשרה חברי כנסת כבר הביעו תמיכה, בהם טלי גוטליב, אביחי בוארון, עמית הלוי ואריאל קלנר מהליכוד, וכן צביקה פוגל, יצחק קרויזר ולימור סון הר מלך מעוצמה יהודית.

"הביטחון נעוץ ברגבי ישראל. ככל שרגבי ישראל גובלים בקו לא סביר -  מישהו צריך לתת על זה את הדעת", אמרה גוטליב בסרטון תמיכה בתנועה. "אני קוראת לעם ישראל: דברו התיישבות. דברו יהודית".

אחד מראשי התנועה עם חה"כ בוארון מהליכודצילום:

קרויזר אמר בסרטון אחר: "אני רוצה להודות לכם על הפעילות שלכם. ברור לכולנו שללא ההתיישבות לא יהיה ביטחון". בתנועה מנסים כעת להפוך את התמיכה הפוליטית לתשתית להתיישבות בפועל, ומארגנים גרעינים של משפחות המעוניינות לעבור לאזור.

הפעילים טוענים: "דרוזים בסוריה רוצים שנתיישב שם"

הפעילים אינם מסתפקים בניסיון לגייס תמיכה בישראל. לדבריהם, הם יצרו קשר גם עם דרוזים המתגוררים מעבר לגבול בסוריה.

אנשי התנועה טוענים כי חלק מהדרוזים שאיתם שוחחו הביעו תמיכה ברעיון של התיישבות יהודית באזור. "הם רוצים שנתיישב שם", אומר לוי. עם זאת, מדובר בטענה של אנשי התנועה, ולא בעדות עצמאית לתמיכה רחבה בקרב האוכלוסייה הדרוזית בסוריה.

סוריהצילום: חלוצי הבשן

לוי סבור כי דווקא התיישבות ישראלית באזור יכולה לסייע לישראל בזירה הבינלאומית: "במקום להתאמץ להסביר למה אנחנו לא 'קולוניאליסטים' במקומות שאנחנו כבר נמצאים בהם - להתיישב בבשן ולהראות שבדיוק הפוך: המיעוטים החלשים רוצים בנו כמגינים מפני שלטון הרוע של ג'ולאני", הוא אומר. "זה יעזור להסברה הישראלית גם במקומות אחרים בארץ".

מחזון להתיישבות

כששואלים את אנשי "חלוצי הבשן" עד כמה הרעיון שלהם בכלל ריאלי, הם אינם מתרגשים ומפנים להתיישבות בצפון השומרון, ובפרט למאבק על חומש ושא-נור, כדוגמה לרעיון שנראה במשך שנים בלתי אפשרי - אך הפך בסופו של דבר למציאות.

"גם ההתיישבות בחומש ושא-נור נראתה חלום הזוי ולא ריאלי עד לפני שנים ספורות. והיום – בזכות המאבק העיקש שלהם, כל צפון השומרון מתמלא ביישובים יהודיים", הם אומרים. מבחינתם, המסקנה ברורה: "התיישבות בבשן זה לא רק ריאלי - זה מחויב המציאות".

הפעילים בסוריהצילום:

הדרך מ-17 חדירות מעבר לגבול להקמת יישוב ישראלי בסוריה עוד ארוכה מאוד, ובוודאי תלויה בהחלטות מדיניות וביטחוניות שאין לפעילים שליטה עליהן. אבל "חלוצי הבשן" כבר סימנו את היעד שלהם: להפוך את האחיזה הצבאית הישראלית בשטח הסורי להתיישבות אזרחית.

האם נראה בקרוב יישובים יהודיים בבשן? נכון לעכשיו, זו עדיין דרישה של קבוצת פעילים. אבל במציאות הישראלית של השנים האחרונות, גם רעיונות שנראו בעבר בלתי אפשריים כבר הפכו לעובדות בשטח.