המספרים שמוכיחים: הרפורמה באוטובוסים של רגב נכשלה

המספרים החדשים של הלמ"ס מציבים סימן שאלה סביב אחת המטרות המרכזיות של רפורמת "צדק תחבורתי" של שרת התחבורה מירי רגב.

בשנת 2025 נרשמה עלייה של 1.4% בלבד במספר תיקופי הנסיעות בתחבורה הציבורית. מדובר בהאטה משמעותית לעומת כ-7% שנרשמו שנה קודם לכן.

הנתונים מגיעים לאחר שהרפורמה הורחבה באפריל 2025. במסגרת המהלך הורד גיל הזכאות לנסיעה בחינם מ-75 ל-67, ובמקביל ניתנה הנחה של 50% לתושבי אזורים המוגדרים חלשים מבחינה חברתית-כלכלית.

אלא שבמקביל להרחבת ההנחות, הוסטו 500 מיליון שקלים בשנה מתקציב שיועד במקור להוספת קווים ונסיעות, לטובת מימון הרפורמה.

גם מחיר הנסיעה הכללי התייקר. במסגרת תקציב 2025 עלה המחיר של נסיעה עירונית בודדת ל-8 שקלים, לעומת 5.50 שקלים לפני השבעת הממשלה הנוכחית - עלייה של כ-45%.

ההתייקרות הולידה את מה שכונה "מרד תיקופים". לפי הערכה של ארגון נוסעי התחבורה הציבורית 15 דקות, בתוך שנה עלה שיעור הנוסעים שאינם משלמים או מתקפים את נסיעתם מ-20% ל-30%.

גם הנתונים על האזרחים הוותיקים מספרים סיפור מעניין. מספר בעלי פרופיל "אזרח ותיק", שמעניק 50% הנחה, כמעט נחתך בחצי במהלך השנה. מנגד, מספר בעלי פרופיל "רב-קו זהב", המאפשר נסיעה בחינם, כמעט הוכפל.

אבל כשמחברים את שני הפרופילים יחד, התמונה משתנה: שיעור האזרחים הוותיקים המחזיקים בהם עמד על 13.7% בשנת 2021, לעומת 14.1% בשנת 2025 בלבד.

כלומר, לפחות לפי הנתונים, לא נרשם זינוק משמעותי במספר האזרחים הוותיקים שמשתמשים בתחבורה הציבורית. השינוי המרכזי היה במחיר שהם משלמים - לאחר שהגיל לנסיעה בחינם ירד מ-75 ל-67.

הנתונים אף תואמים הערכה מוקדמת של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שלפיה הרפורמה לא צפויה להביא לגידול משמעותי במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית.