בכוננות מול איראן, עמוק בגבולות: כך נראית מפת האיומים על ישראל

למרות הירידה בעוצמת הלחימה בחלק מהזירות, בצה"ל לא מזהים בשלב הזה מעבר לשגרה ביטחונית. תמונת המצב שמתגבשת במערכת הביטחון מצביעה על כמה מוקדי איום פעילים במקביל, ובראשם איראן, לצד המשך הפעילות בלבנון, ברצועת עזה וביהודה ושומרון.

במרכז ההיערכות ניצבת האפשרות להסלמה מחודשת מול טהרן. בצה"ל מעריכים כי העימות הישיר עם איראן רחוק מסיום, וכי גם לאחר הפגיעות המשמעותיות ביכולותיה, היא ממשיכה להוות את האיום האסטרטגי המרכזי על ישראל. במקביל, הצבא ממשיך להחזיק במרחבי ביטחון קדמיים בכמה זירות ולפעול מתוך תפיסה שלפיה יש להרחיק את האיום מהגבול ולא להמתין להתפתחותו בסמוך ליישובים.

במרכז התמונה - איראן

העימות בין ישראל לטהרן עבר שינוי עמוק. אם בעבר איראן הסתמכה בעיקר על ארגוני שלוחים שפעלו נגד ישראל מלבנון, סוריה, עיראק, תימן ורצועת עזה, מאז אפריל 2024 הפך העימות לישיר הרבה יותר. שיגורי הטילים והכטב"מים מאיראן לישראל, לצד התקיפות הישראליות על אדמת איראן, שינו את כללי המשחק.

בצה"ל מבינים כיום שאיראן עצמה כבר אינה חסינה מפגיעה, אבל גם לא מעריכים שהמערכה מולה הסתיימה.

אילוסטרציהצילום: שאטרסטוק / עיבוד AI

חילופי האש האחרונים בין איראן לארצות הברית חידדו שוב עד כמה המצב באזור שברירי. מבחינת ישראל, גם ירי איראני לעבר מדינות סמוכות כמו ירדן הוא אירוע שמחייב תשומת לב, בשל הקרבה הגיאוגרפית והאפשרות שהסלמה אזורית תזלוג במהירות גם לזירה הישראלית. לכן, הכוננות מול איראן נותרת גבוהה, הן במערכי ההגנה והן ביכולות ההתקפיות.

אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים את מערכת הביטחון הוא מערך הטילים הבליסטיים של איראן. בישראל מתייחסים ליכולת הזו כאיום אסטרטגי משמעותי, בעיקר אם טהרן תצליח לשקם לאורך זמן את תעשיית הייצור שלה ולהגדיל מחדש את המלאים.

בצה"ל סבורים כי התקיפות פגעו עמוק בתעשיית ייצור הטילים האיראנית, אף יותר מהפגיעה שנגרמה בשלבים קודמים של המערכה. עם זאת, ההבנה היא שהבעיה אינה רק מספר הטילים הקיים ברגע נתון, אלא גם קצב הייצור העתידי.

מערכות ההגנה האווירית רשמו אמנם שיעורי יירוט גבוהים מאוד במהלך השיגורים מאיראן, אבל בצבא לא בונים על הגנה הרמטית. מכאן גם החשיבות שמייחסים בישראל למניעת התאוששות מהירה של מערך הטילים האיראני.

תפיסת ההגנה השתנתה

במקביל לאיום האיראני, צה"ל שינה בשנים האחרונות את תפיסת ההגנה שלו בגבולות. במקום להסתפק בנוכחות על קו הגבול עצמו, ישראל מחזיקה כיום מרחבי ביטחון קדמיים במספר זירות. בעזה, בלבנון ובסוריה פועלים כוחות ישראליים במרחבים שנועדו להרחיק את האיום מהיישובים, וביהודה ושומרון פועלים כוחות באופן עמוק הרבה יותר בתוך מוקדי הטרור.

מבחינת הצבא, השינוי הזה הוא במידה רבה אחת המסקנות המרכזיות של 7 באוקטובר: לא להמתין לאיום על הגדר, אלא להרחיק אותו ככל שניתן.

הרמטכ״ל ברכס הבופור בלבנוןצילום: דובר צה"ל

בלבנון, העמדה הצבאית היא שאין כרגע בסיס ליציאה מלאה מהמרחב הביטחוני ללא הסדר שיבטיח הגנה חזקה על יישובי הצפון.

ההערכה בצה"ל היא שהמצב הצבאי בדרום לבנון השתפר משמעותית מבחינת ישראל. במרחב שבין הגבול לבין האזורים שבהם מחזיקים הכוחות, מספר המחבלים והתשתיות הפעילות מצומצם הרבה יותר מבעבר. בחודש האחרון בלבד תקף צה"ל כ-90 מטרות בלבנון וחיסל 13 מחבלים.

במקביל, בישראל מזהים שינוי מסוים בהתנהלות צבא לבנון. ההתרשמות היא שהצבא הלבנוני מגלה כיום נכונות גדולה יותר לפעול מול חיזבאללה, אך במקביל חושש מאוד מעימות פנימי ומאפשרות של הידרדרות למלחמת אזרחים.

מבחינת ישראל, אין בכך כדי לשנות את העיקרון המרכזי: צה"ל מתכוון לשמור לעצמו חופש פעולה מול כל ניסיון של חיזבאללה להשתקם או להתבסס מחדש.

עזה, יו"ש וסוריה

גם ברצועת עזה נמשכת הפעילות כמעט מדי יום. לפי תמונת המצב הצבאית, בממוצע מסוכלים ברצועה כשני מחבלים ביום. במהלך החודש האחרון הותקפו 28 מטרות וחוסלו 25 מחבלים.

הפעילות הזו מתנהלת במקביל לניסיון למנוע התבססות מחודשת של ארגוני הטרור באזורים שבהם צה"ל כבר פעל בעבר.

מעצריםצילום: דובר צה"ל

ביהודה ושומרון מזהים בצבא מגמת התחממות. לפי ההערכות, הזירה הזו עלולה להפוך בתקופה הקרובה לאחת הזירות המרכזיות שידרשו תשומת לב מבצעית מוגברת.

בסוריה, לעומת זאת, המצב שונה. בצה"ל מעריכים שסוריה של היום חלשה משמעותית מבחינה צבאית בהשוואה לעבר, בין היתר בעקבות הפגיעה ביכולות הצבאיות שלה. השלטון הנוכחי בדמשק מפגין בשלב זה קו פרגמטי יותר, אך בישראל ממשיכים להיערך גם לתרחיש שבו המצב ישתנה.

אחד הנושאים שמטרידים את ישראל בזירה הסורית הוא הנוכחות הטורקית.

טורקיה אינה מוגדרת בישראל כמדינת אויב, ובצה"ל לא מעריכים כרגע שחיכוך צבאי ישיר בין המדינות נמצא מעבר לפינה. עם זאת, התבססות צבאית טורקית עמוקה בסוריה נתפסת בישראל כתהליך בעייתי שצה"ל והדרג המדיני אינם מעוניינים לאפשר לו להתפתח ללא מגבלות.

סוגיית גיוס החרדים

לצד תמונת המצב הביטחונית, בצה"ל מציגים גם עלייה משמעותית במספר המתגייסים החרדים.

לפני המלחמה נע מספר המתגייסים החרדים סביב 1,600 עד 1,700 בשנה. בשנת 2024 עלה המספר לכ-2,800, ובשנה האחרונה כבר נרשמו יותר מ-4,300 מתגייסים.

גם בימים האחרונים נרשמו מספרים גבוהים יחסית. כמעט 500 חרדים התגייסו בתוך יומיים, מהם כ-235 למסלולים ייעודיים של תומכי לחימה.

חרדי בלשכת גיוסצילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

בצה"ל מייחסים את העלייה לכמה גורמים שפועלים במקביל: עלייה במוטיבציה בעקבות המלחמה, הרחבת מספר המסלולים המותאמים לציבור החרדי וגם השפעת הסנקציות שמופעלות כלפי חייבי גיוס.

במקביל, בצבא מדברים על יותר מ-100 אלף חרדים שנחשבים כיום משתמטים או נמצאים במעמד של צו 12.

מבחינת צה"ל, המבחן בשנים הקרובות יהיה לא רק להגדיל את המספרים, אלא גם לבנות מספיק מסגרות שיוכלו לקלוט את המתגייסים החרדים באופן שיאפשר להם להשתלב במקומות שבהם הצבא באמת זקוק לכוח האדם.