וינטר חושף את תוכנית גיוס החרדים: "לא צריך חוק גיוס"

שבוע לאחר השקת מפלגת "עמך ישראל", עופר וינטר מתייחס בראיון הערב (חמישי) לחדשות 12 על הסערה סביבו במחנה הימין. 

במרכז הדברים שלו עומדת סוגיית גיוס החרדים, אך לצד זאת הוא מתייחס גם למלחמה בעזה, להתנהלות צה"ל, לנתניהו וללחצים המופעלים עליו לפרוש מהמרוץ.

וינטר מבהיר כבר בפתח כי הוא אינו מתכוון לסגת מהמהלך הפוליטי שהוביל.

"אני באמת חוויתי המון חוויות של קרב. אני לא ממהר, אני לא נכנע כל כך מהר. אני מבין שאנחנו מזיזים את הגבינה להמון אנשים. השיקול העיקרי שלי ושל מי שיצטרף אליי כאן זה איך אנחנו מביאים משהו אחר לעם ישראל, איך אנחנו מביאים תקווה לעם ישראל ואיך אנחנו משנים דברים. מי שחושב שמה שהיה יכול להישאר אותו דבר בדיוק אחרי שלוש שנים של מלחמה, אחרי הכישלון הכי גדול שקרה לעם ישראל מאז קום המדינה, בעיניי הוא לא מבין את המציאות".

תוכנית גיוס החרדים: שלושה מרכיבים

הנושא המרכזי שמציג וינטר הוא שילוב הציבור החרדי בצה"ל. לדבריו, יש בידיו תוכנית סדורה, המורכבת משלושה חלקים: חקיקה, צה"ל ומשרד הביטחון.

"אני רוצה להסביר את מה שאמרתי. יש לי תוכנית. אנחנו נציג את התוכנית באופן מלא, אבל אני רוצה להגיד לך את העקרונות שלה. התוכנית בנויה משלושה מרכיבים. מרכיב אחד זה מרכיב החקיקה. אני לא אמרתי חוג גיוס. יש חוג גיוס לכולם - לא צריך חוג גיוס".

במרכז המרכיב החקיקתי מציב וינטר עיקרון פשוט: הסדרת המעמד מול המדינה תאפשר לקבל זכויות, ומי שלא יסדיר את מעמדו לא יקבל אותן.

"החוק פותר כמה בעיות במקביל. החוק מייצר תגמול למי ששירת ומי שמשרת יותר. הסיפור של החוק אומר כך - אתה אדם במדינתך הגעת לגיל 18. אתה מסדיר את המעמד שלך מול מדינת ישראל, אתה מקבל זכויות מהמדינה. לא הסדרת את המעמד, אתה לא מקבל זכויות מהמדינה".

המרכיב השני הוא צה"ל. וינטר טוען כי הצבא לא עשה מספיק לאורך השנים כדי לשלב את הציבור החרדי, ומזכיר את פעילותו שלו כמפקד.

"10 שנים בצבא ושנתיים מחוץ לצבא אני פועל באותו כיוון. לעשות כל מה שאני יכול כדי לשלב את הציבור החרדי בצה"ל. כשהייתי מח"ט, הקמתי פלוגה חרדית בגבעתי. כשהייתי רמ"ט הקמתי פלוגה חרדית נוספת בצנחנים. התוכנית שלי הייתה להקים פלוגות בכל הצבא".

החלק השלישי נוגע למשרד הביטחון ולישיבות החרדיות. וינטר מציע שהישיבות יסדירו את מעמדן מול משרד הביטחון, בדומה למודל הקיים בציונות הדתית.

"צה"ל הוא מרכיב חיוני. הוא גם היה חלק מהבעיה שנים. ברשות רמטכ"לים שדיברו אחד בפה, אחד בלב ולא עשו הרבה כדי לשלב את ציבור החרדים בצה"ל. הדבר האחרון זה מרכיב משרד הביטחון. הישיבות החרדיות יבואו להסדיר מעמד מול משרד הביטחון, בדיוק כמו שקורה בציונות הדתית, יקבלו תקציב. אם רימית את המדינה לא תקבל תקציב".

לדברי וינטר, סוגיית שילוב החרדים אינה חדשה עבורו והוא עוסק בה כבר שנים.

"אני לא עובד אצל אף אחד"

במקביל לתוכנית הגיוס, וינטר מבקש להבהיר כי המפלגה שהקים אינה כפופה לאף גורם פוליטי, גם כאשר מדובר בראש הממשלה.

"אני לא, לא אני, ולא מי שאיתי, אנחנו לא עובדים אצל אף אדם. אנחנו רוצים להוביל שינוי בתפיסת הביטחון במדינת ישראל ושילוב אמיתי של הציבור החרדי בצה"ל, לטפל במשרתים ובבני משפחותיהם - דברים שלא קרו ולא קורים שלוש שנים".

וינטר מגדיר את עצמו כאיש ימין ומבהיר כי מבחינתו נתניהו הוא ראש מחנה הימין, אך לצד זאת הוא מעוניין בממשלה רחבה ככל האפשר.

"אנחנו נשמח שהממשלה תהיה רחבה כמה שאפשר, ושכל מי שמגדיר את עצמו ימין, יחזור חזרה הביתה. דרך אגב, אולי כך, הממשלה הזאת לא תשען על רוב של גולדקנופף וגפני וסוף סוף יהיה אפשר לא להמשיך בתקיעות שבה אנחנו נמצאים".

עזה: "לעבור ממוד שיקום למוד הגירה"

גם במלחמה בעזה מציג וינטר תפיסה שונה. לדבריו, חמאס תכנן מראש מלחמה בשטח בנוי ורווי אוכלוסייה, תוך שימוש בממד ההומניטרי כדי להגביל את חופש הפעולה של ישראל.

"לכן הצעתי, באופן מאוד פשוט, לא לפעול באופן שחמאס תכנן לגרור אותנו למלחמה, אלא לעשות לו הפוך, לדחוק את כל האוכלוסייה הדרומה, להפריד בין האוכלוסייה לבין חמאס, ולעשות מצור על שני שלישים מהרצועה. כך חשבתי, שיהיה אפשר להביא לידי ביטוי את כל עוצמתו של צה"ל, בסוף הם היו נכנעים, הם לא תכננו, ולא היה להם מספיק אנרגיה לחודשים".

בהמשך הוא מבהיר את הכיוון שהוא סבור שישראל צריכה לאמץ ביחס לרצועה.

"אני מאמין שעזה חייבת לעבור ממוד שיקום למוד הגירה. אנחנו אלה שבונים את עזה ונותנים להם את התקווה?"

צה"ל וסירוב פקודה: "העוצמה של צה"ל זה המשמעת"

לצד הביקורת על התנהלות הצבא בשילוב החרדים, וינטר מדגיש כי מבחינתו צה"ל חייב להישאר גוף ממושמע, וכי אין מקום לסירוב פקודה.

"עמדתי בכל שנותיי כמפקד צה"ל היא שלא מסרבים פקודה. כך נהגתי בגירוש מגוש קטיף, כשפינו את המשפחה שלי משם, אמרתי – 'לא נסרב פקודה'. כך אמרתי בכל טקס ומופע הסרבנות. יש דברים שלא עושים, העוצמה של צה"ל זה המשמעת".

לדבריו, במקרים של סירוב פקודה יש לנקוט צעדים משמעתיים ולאחר מכן לבחון את נסיבות האירוע.

"הייתי מעניש אותם על סירוב פקודה ואחר כך הייתי עושה בירור. הרבה דברים זה עניין של שכל ישר. צריך לזכור - אנחנו רוצים שלוחמים יהיו בצה"ל ושלוחמות יהיו בצה"ל ולא חייבים בכוח לדחוף אצבע בעין ובמיוחד שאנחנו רוצים לשלב חרדים".

ועדת החקירה: "הצבעה חשאית בכנסת"

וינטר התייחס גם לשאלת ועדת החקירה שתבחן את אירועי המלחמה, והציע לשנות את אופן בחירת העומדים בראשה.

"אני חושב שלא תקום פה ועדת חקירה ממלכתית ולא תקום ועדת חקירה לאומית. נבחר את ראש ועדת החקירה ואת הסגן שלו בשיטה שבה בוחרים נשיא במדינת ישראל - בהצבעה חשאית בכנסת".

בסופו של דבר, וינטר מציב את המהלך הפוליטי שלו כחלק מתפיסה רחבה יותר: שינוי במדיניות הביטחון, שינוי ביחס למשרתים ושילוב חרדים בצה"ל, לצד שינוי בהתנהלות מול עזה.

"אני אגיד עוד דבר. אני חושב שב-27 באוקטובר תהיה פה הצבעת מחאה. מי שלא רואה את זה הוא בקונספציה".