מה ניתן לעשות עם רמות הקרינה החריגות בתוך תא הנוסעים?

רכבים חשמליים והיברידיים כוללים סוללות ומערכות חשמל בהספקים גבוהים, ובמהלך הנסיעה נוצרים סביבן שדות מגנטיים. עוצמת השדה אינה אחידה והיא משתנה בין דגמים, בין אזורים שונים ברכב ובהתאם לתנאי הנסיעה.

הפערים בין הרכבים יכולים להיות משמעותיים. בדיקות קרינה שפורסמו על ידי המשרד להגנת הסביבה מצביעות על כך שקיימים הבדלים בין כלי רכב שונים ברמות השדות המגנטיים הנמדדות בתא הנוסעים.

המערכת בתוך הרכבצילום: אירה מקיינקו

במאגר בדיקות שבוצעו על ידי בודקי קרינה מוסמכים במעבדה של SafeFields, בין הדגמים שבהם נמדדו ערכי החשיפה המרביים הגבוהים ביותר:

● Jaecoo 7 PHEV – 280 מיליגאוס
● Chery Tiggo 8 Pro PHEV – 249 מיליגאוס
● Chrysler Wrangler 4xe Sahara – 224 מיליגאוס
● Geely Starray PHEV – 210 מיליגאוס
● Jaecoo 8 PHEV – 201 מיליגאוס

חשוב להבהיר: ערך מרבי שנמדד בנקודה מסוימת אינו אומר שזו רמת החשיפה של כל נוסע לאורך כל הנסיעה. עוצמת השדה משתנה בהתאם למיקום ולמצב הנסיעה, ולכן נדרשת התייחסות גם לתנאי המדידה ולא רק למספר הגבוה ביותר.

4 מיליגאוס - ומה הקשר?

המשרד להגנת הסביבה משתמש בישראל בעקרון הזהירות המונעת בכל הנוגע לחשיפה ממושכת לשדות מגנטיים בתדר נמוך. בהקשר של מתקני חשמל, המשרד ממליץ לתכנן כך שהחשיפה הממוצעת לא תעלה על 4 מיליגאוס בממוצע ביממה העמוסה ביותר. חשוב לציין כי 4 מיליגאוס אינו תקן חוקי מחייב לרכבים, ואין כיום בישראל תקנות שקובעות רף כזה לכלי רכב.
ובכל זאת, ההשוואה מעוררת שאלה: אם רמות החשיפה משתנות משמעותית בין דגמים, אשר חלקם חורגים במעל פי 50 מהתקן המומלץ, האם לא ראוי שהצרכן יוכל לדעת זאת מראש?

ומה לגבי ההשפעה הבריאותית?

זהו אולי החלק המורכב ביותר בסיפור. הקשר בין חשיפה ממושכת לשדות מגנטיים בתדר נמוך לבין השפעות בריאותיות נחקר במשך שנים. לוקמיית ילדים היא הקשר שנחקר באופן הבולט ביותר, ולצדה נבדקים בספרות המדעית נושאים נוספים, בהם היריון, התפתחות עוברית והשפעות נוירולוגיות. דווקא בגלל אי-הוודאות הזו, עקרון הזהירות המונעת והיכולת למדוד ולדעת מקבלים משמעות.

בקרוב: גם דירוג קרינה לרכב?

הנושא כבר הגיע גם לשולחן הכנסת - הצעת חוק שעסקה בחובת גילוי בפרסומות בדבר עוצמת הקרינה מרכב חשמלי נועדה ליצור מנגנון שיאפשר לצרכנים להשוות בין כלי רכב על בסיס רמת החשיפה. על פי ההצעה, כלי הרכב ידורגו במספר דרגות בהתאם לעוצמת הקרינה המרבית הנמדדת בזמן נסיעה, והדירוג יוצג באופן בולט בפרסומות ובנקודות המכירה.

הרעיון פשוט: כשצרכן קונה רכב, הוא יכול להשוות בין צריכת הדלק, טווח הנסיעה, רמת הבטיחות ומערכות הבטיחות. השאלה היא האם בעתיד יוכל להשוות גם את רמת השדות המגנטיים בתא הנוסעים.

SafeFields: להפחית את החשיפה בזמן אמת

במקביל להתפתחות השיח סביב מדידה ושקיפות, SafeFields מציעה פתרון טכנולוגי שמטרתו להפחית את השדות המגנטיים בתוך כלי הרכב. המערכת שפיתחה החברה משלבת חיישנים ותוכנה ייעודית שמזהים את השדה ופועלים להפחתתו בזמן אמת - עיקרון הדומה ברעיון לסינון רעשים באוזניות.

לדברי החברה, המערכת קומפקטית, צורכת מעט אנרגיה ואינה מוסיפה משקל משמעותי לרכב. במקביל לשיתופי פעולה עם יצרניות רכב, SafeFields כבר משווקת מערכות שניתן להתקין גם בכלי רכב קיימים. ישראל משמשת כשוק הראשון להשקת המערכת, והחברה פועלת להתרחבות לשווקים באירופה ובארצות הברית.

הרכב החשמלי כאן כדי להישאר, והיתרונות שלו ברורים. אבל ככל שהשימוש בו גדל, כך גדלה גם החשיבות של מדידה, שקיפות ומידע נגיש לצרכן. במיוחד כאשר מדובר ברכב שבו אנשים מבלים שעות רבות, ולעיתים קרובות גם נוסעים בו ילדים. המטרה אינה לייצר פחד מרכבים חשמליים, אלא לאפשר לצרכן לקבל תמונה מלאה יותר. לדעת מה נמדד, להבין את המשמעות – ולבחור בהתאם.