זליכה מתחייב: "בתוך שלושה חודשים לא נכיר את המדינה" | ראיון מיוחד

פרופ' ירון זליכה, יו"ר המפלגה הכלכלית, המתמודד בבחירות הקרובות ברשימה משותפת עם מפלגת המילואימניקים של יועז הנדל, מציג בראיון מיוחד לכתב "בחדרי חרדים" תוכנית בת חמישה צעדים שלדבריו תביא לירידה מהירה ביוקר המחיה.

התוכנית להורדת יוקר המחיה

"ביום הראשון לכהונתי באוצר אני אבצע חמישה מהלכים שייתנו מכה קשה ליוקר המחיה", אומר זליכה. "ובהמשך הכהונה אבצע מדי שבוע צעדים נוספים שיעמיקו עוד ועוד ועוד את המכה. בתוך שלושה חודשים אנחנו כבר לא נכיר את המדינה".

לדבריו, הצעד הראשון יהיה ביטול המכסים במטרה לאפשר ליבוא זול מאירופה להיכנס לישראל ולהוריד את המחירים. הצעד השני יהיה ביטול מכסות היבוא: "היום היבוא הזול מאירופה נחסם או דרך מכסים, זאת אומרת או דרך מסים, או דרך כמויות. אז ביטול כל המכסים וכל מכסות היבוא".

הצעד השלישי, לדבריו, יהיה למנוע ממונופולים בייצור המקומי להשתלט גם על היבוא. זליכה נקב בשמותיהן של קוקה קולה, תנובה ושטראוס וטען: "הן לא רק יצרניות מקומיות רבות עוצמה, אלא הן גם יבואניות שמשתלטות על היבוא כדי שלא תהיה להן תחרות. אז אני הולך לבטל את היכולת של מונופולים להשתלט גם על היבוא".

בשלב הרביעי מבקש זליכה לפרק את כוחם של יבואנים בלעדיים וצולבים, שלטענתו משתלטים על מספר ערוצי יבוא ומקימים "קרטלים מקומיים ברישיון".

הצעד החמישי נוגע לרשות התחרות: "אני הולך להעביר את רשות התחרות מתחת לאף שלי, כדי שאני במו ידיי אאכוף את חוקי התחרות ואוודא שהמחירים יורדים, וחזק".

פרופ' ירון זליכה במהלך ביקור בשוק, על רקע שלט נגד יוקר המחיהצילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

לדבריו, אלה יהיו רק הצעדים הראשונים: "כמובן, רפורמות נוספות נעשה בבנקאות ובביטוח, וברכב ובמזון וכן הלאה וכן הלאה. מהר מאוד אנחנו נראה את השינוי".

הביקורת על בנט

כשנשאל על נפתלי בנט, שמבטיח גם הוא לטפל ביוקר המחיה, זליכה השיב כי מבחינתו ההבדל אינו בהבטחות אלא בתוצאות.

"במילים הוא לא מפספס הרבה. הבעיה שלו היא במעשים", אמר. "ולכן במקום להתחרות איתו על הבטחות, בוא נסתכל מה הוא עשה בכהונה שלו ומה אני עשיתי בכהונה שלי הקודמת באוצר".

נפתלי בנטצילום: פלאש 90

זליכה, שכיהן כחשב הכללי במשרד האוצר בשנים 2003-2007, טען: "אצלי חמש שנים מחירי הדיור ירדו ברציפות. הוא היה שנה ורבע בראשות הממשלה, שבה מחירי הדיור עלו בלמעלה מ-300 אלף שקל בתוך שנה. ובשנה ורבע שהוא היה זה כבר הגיע ל-400 אלף שקל, עליית מחירי הדיור".

הוא המשיך: "עכשיו בוא נדבר על עליית מחירי המזון בתקופתו, בוא נדבר על עליית מחיר הרכב בתקופתו, בוא נראה את עליית רווחי הבנקים בתקופתו. אנחנו מדברים על קטסטרופות אחרי קטסטרופות בשנים שהוא כיהן, או כראש ממשלה, או כשר הכלכלה, או כשר בכיר אחר".

"אני לא מתכוון להתחרות איתו במילים", הוסיף. "אני מתכוון, ובוודאי מראה הצלחות חוזרות ונשנות בשנים שלי באוצר, לעומת כישלונות חוזרים ונשנים בשנים שלו בממשלה".

המחירים בסופר

כשנשאל מהו הגורם המרכזי למחירים הגבוהים בסופר, זליכה הצביע שוב על חסמי היבוא.

"הדבר המרכזי הוא שלל הצעדים שחוסמים את היבוא הזול מאירופה. במרחק של שעה וחצי טיסה מפה, כל הסופר נמצא בחצי מחיר. אבל יש שורה של חסמים שאותם אני הולך לפרק אחד-אחד, וחמשת המרכזיים שבהם כבר ביום הראשון".

זליכה הוסיף: "לכן אני מאמין - לא מאמין, משוכנע, יודע - שאפשר יהיה להוריד פה את המחירים בוודאות בשיעורים גדולים מאוד. אני רק שוב חוזר לכהונתי באוצר: בתקופתי המחירים בישראל היו יותר נמוכים מהמחירים באירופה. היום הם 40% יותר יקרים מהמחירים באירופה ובארצות הברית".

משבר הדיור

השיחה עברה למחירי הדיור. כשכתב "בחדרי חרדים" ציין כי ב-20 השנים האחרונות מחירי הדיור בישראל עלו למרות אינספור תוכניות ממשלתיות, זליכה עצר ותיקן את הנחת השאלה.

"קודם כל אני אתקן אותך. מחירי הדיור עלו ב-18 השנים האחרונות. ב-20 השנים האחרונות יש שנתיים ראשונות שבהן אני הייתי באוצר, ובהן הם ירדו. ולא רק ירדו בשנתיים האלה, הם ירדו גם בשלוש שנים שלפני כן. מהרגע שאני נכנסתי לאוצר המשיכו מחירי הדיור לרדת, והם ירדו בכל חמש השנים שלי באוצר. רק אחרי שעזבתי חזרו המחירים לעלות".

נתוני הלמ"ס מצביעים על ירידה של 12.4% במחירי הדירות בין 2000 ל-2006, ולאחר מכן על מעבר למגמת עלייה. בנק ישראל תיאר גם הוא ירידה מתמשכת במחירי הדירות ביחס למדד המחירים לצרכן בשנים 1997-2007.

זליכה טען כי הסיבה לעליית המחירים בהמשך קשורה גם להיעדר הזדמנויות השקעה במשק. "ברגע שאתה מוכר את המדינה שלנו לקבלנים ולמונופולים, וליבואנים בלעדיים ולענקיות מזון ולסוחרי רכב ולחברות ביטוח, אז כסף עצום שעם ישראל עובד קשה בשבילו יוצא מהארץ ולא מפריח את הכלכלה. וברגע שהכלכלה לא פורחת, אין הזדמנויות השקעה מספיקות, וברגע שאין הזדמנויות השקעה מספיקות, הכסף של מי שיש לו הולך לדיור ומעלה את מחירי הדיור".

לדבריו, זהו ההבדל בין התקופה שבה כיהן באוצר לבין השנים שלאחר מכן. "בשנים שלי הורדתי את יוקר המחיה, הורדתי מסים, ייעלתי את התקציב, הפסקתי את העושק של כל מיני גזלנים, כמו חברות גדולות, כמו חברות ממשלתיות בתקציב המדינה, וכתוצאה מכך הכלכלה פרחה".

"הפריחה הכלכלית יצרה הזדמנויות השקעה מטורפות, ואף אחד לא חשב לקנות דירה, חוץ מהצעירים. ואתה יודע מה קורה ל-50 אלף דירות שרודפות אחרי 40 אלף צעירים? המחירים יורדים, זה כל הסיפור".

ירון זליכהצילום: פלאש 90

זליכה הוסיף וטען כי הסיבה הזו אינה זוכה לחשיפה מספקת בכלי התקשורת המסחריים: "אתה לא תראה את זה בכלי התקשורת המסחריים, כי הם לא רוצים שתדע שמאחורי עליית מחירי הדיור מסתתרים סוחרי הרכב, וחברות הביטוח, והבנקים, וענקיות המזון, וכל המפרסמים שלהם. ברגע שתטפל בהם, אתה תראה את המחירים יורדים".

הטבות המס לחברות הגדולות

בהמשך נשאל זליכה על הביקורת שהשמיע בסדרת "מגש הכסף" נגד הטבות המס לחברות הגדולות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, והאם הוא עדיין מחזיק באותה עמדה יותר מעשור לאחר מכן.

"קודם כל, בעשור ומשהו מאז 'מגש הכסף', הטבות המס לחברות הגדולות הללו רק הלכו והאמירו", השיב. "ולאן הגענו? לאן הגענו? ראינו שלא מגיעים לשום דבר. יוקר המחיה המשיך להכות בנו. התעסוקה אמנם גבוהה, אבל השכר לא עולה. אנחנו רואים את העיוותים האלה".

החוק לעידוד השקעות הון ממשיך להעניק מסלולי הטבות מס לחברות הזכאיות לכך. לפי תחזית משרד האוצר לשנת 2026, עלות הטבות המס מכוח החוק צפויה לעמוד על כ-5.5 מיליארד שקל, אם כי באוצר מדגישים כי מדובר באומדן וכי ביטולן לא יניב בהכרח לקופת המדינה את מלוא הסכום.

"כן, התשובה היא חד-משמעית", אמר זליכה. "אני הולך לבטל את כל הטבות המס האלה, לקחת את הכסף ולהוריד מסים לעסקים הקטנים, לצרכנים, לשכירים, לכל עם ישראל. אני מאמין שכולם צריכים לשלם מסים נמוכים, ולא שהחברות הגדולות לא ישלמו כמעט כלום ואנחנו נשלם במקומן".

פרופ' ירון זליכה נואם בוועידת השלטון המקומי בתל אביב, דצמבר 2022צילום: תומר נויברג/פלאש90

לדבריו, "את אותו דבר בדיוק אנחנו רואים בכל מדינות המערב. גם הן כבר הבינו מזמן שהטבות מס לחברות הגדולות על חשבון עסקים קטנים לא מועילות. זה לא מועיל, זה לא מקדם לשום דבר, חוץ מלהפוך כמה אנשים עם יד בצלחת לעוד יותר עשירים".

החובות של הציבור

לסיום נשאל זליכה מהו לדעתו הדבר הקשה ביותר במצבה הכלכלי של ישראל שהציבור עדיין אינו מבין ושפוליטיקאים חוששים לומר לו.

"מה שהם מפחדים להגיד לו זה שב-15-18 השנים האחרונות רמת החוב הפרטי של האזרחים עלתה מאוד", השיב. "כלומר, בעוד שהממשלה מציגה מצג שווא שהיא בעצמה ממשלה עשירה וחזקה, עם חוב נמוך, היא מסתירה מהציבור שהוא, לא הממשלה, הוא עצמו, הגדיל מאוד את החובות שלו".

נתוני בנק ישראל העדכניים מצביעים על המשך עלייה בחוב משקי הבית: ברבעון השני של 2026 עמדה יתרת החוב שלהם על כ-935 מיליארד שקל, לעומת כ-914 מיליארד שקל ברבעון הראשון.

"אנחנו הרי רואים שהמשכנתאות הלכו ועלו מרמה של 7 ו-10 שנים בממוצע ל-25 ו-30 שנה. אנחנו רואים שהחובות שלנו לחברות כרטיסי האשראי עלו מאוד. אנחנו הרי רואים שחלק מהמזכורת שלנו משועבד להחזרי חוב, ואנחנו רואים שהיכולת של אנשים בני 50 ו-60 לעזור לילדים שלהם הולכת ופוחתת".

זליכה המשיך וטען כי הבעיה אינה מסתכמת בחובות הפרטיים, והצביע גם על התחייבויות הביטוח הלאומי והפנסיה התקציבית. את המספרים שהציג בנושא הוא תיאר כ"חובות מטורפים", וטען כי בסופו של דבר הציבור יידרש לשאת בהם.

"כל החובות המטורפים האלה הממשלה מסתירה מפנינו, כי אנחנו אלה שנשלם אותם", אמר. "לא תנובה ולא ענקיות המזון ולא הבנקים ולא בעלי חברות הביטוח - אנחנו".

את הראיון חתם זליכה גם בביקורת על המפלגות החרדיות: "בהזדמנות הזו אני רק רוצה להזכיר לך שגם המפלגות החרדיות עושות את אותו דבר, משלות את הציבור. הציבור עלול לשלם ובגדול, אבל זו לא גזירת גורל. אפשר לשנות את זה, זה בידינו".