"עוד 40 שניות והוא היה מתרסק": הדרמה בשחקים

הדרמה בטיסת פליי דובאי כללה עימות בתא הטייס וצלילה חדה של המטוס. כעת סא"ל (במיל') אלון פרג מנתח מה ייתכן שהתרחש באותן שניות.

פרג מדגיש, בשיחה שפורסמה בN12, כי מדובר בהערכה מקצועית המבוססת על המידע הקיים ועל ניסיונו בהטסת מטוס מסוג זה, וכי נתוני הטיסה ועדויות המעורבים יאפשרו לקבוע בהמשך מה התרחש. לדבריו, ייתכן שהצלילה נגרמה דווקא במהלך המאבק בתא הטייס, בעקבות תזוזה של ההגה וניתוק הטייס האוטומטי.

"הטייס האוטומטי אמור להמשיך ולהטיס את המטוס, אבל במטוס כזה, אם מזיזים את ההגה מעבר לתזוזה קלה, זה יכול לגרום לו להתנתק", מסביר פרג. "ההשערה שלי היא שזה מה שקרה. במאבק כזה אתה יכול להיאחז בהגה או לדחוף אותו בטעות, והפעולה של דחיפת ההגה מורידה את אף המטוס ומכניסה אותו לצלילה".

הצלילה עצמה הייתה קיצונית: כ-4,000 מטרים בתוך כ-40 שניות. "זו צלילה מאוד-מאוד קיצונית", אומר פרג. "כשמטוס נכנס לצלילה כזאת בפתאומיות, הטייסים והנוסעים חווים G שלילי – כלומר, מתנתקים מהמושבים לכיוון התקרה. יכול להיות שדווקא זה היה המזל הגדול: הטייס התוקף איבד את היתרון שלו או נאלץ להיאחז במשהו, וכך התאפשר לטייס השני לפעול".

גם היציאה מהצלילה הייתה מסוכנת. מהירות גבוהה מדי או משיכה חדה של המטוס כלפי מעלה עלולות לפגוע במבנה שלו.

"ניסיון אגרסיבי מדי להרים את אף המטוס יכול ממש לשבור את המטוס", מסביר הקברניט הוותיק. "לכן צריך לייצב אותו בזהירות ולא למשוך בחדות מדי"

גם הנזק בזנב עשוי להיות קשור לאירוע: "זה יכול להיות בגלל המהירות הגבוהה בצלילה או בגלל תמרון ההיחלצות".

לדברי פרג, מדובר היה במצב קרוב במיוחד לאסון. "אם בתוך 40 שניות המטוס איבד חצי מהגובה, בעוד 40 שניות הוא כבר היה מתרסק. זה היה נורא קרוב – אירוע מסמר שיער בכל היבט שתסתכל עליו".

"היה פה המון מזל. כל כך הרבה דברים היו צריכים לקרות בו-זמנית", אומר פרג. "אם הטייס שנאבק בתוקף לא היה מצליח להתגבר עליו, אם הוא לא היה מצליח לפתוח את הדלת ואם לא היו שם טייסים נוספים שיכלו לסייע – זה היה יכול להיגמר אחרת. כל הכוכבים הסתדרו פה בשורה אחת, ובסך הכול זה נגמר בסדר".