המספרים נחשפים: כמה חרדים יוכלו להשפיע על הבחירות?

המספרים שמאחורי מערכת הבחירות: כ-7.3 מיליון ישראלים יוכלו להשתתף בבחירות לכנסת ה-26, אולם לא כולם מתגוררים בישראל. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי כ-810 אלף בעלי זכות בחירה חיים בחו"ל, כעשירית מכלל בעלי זכות הבחירה. עם זאת, בלמ"ס מציינים כי ייתכן שחלק מהאזרחים הרשומים כבר אינם בחיים, אך הדבר טרם עודכן במרשם האוכלוסין.

מאז הבחירות האחרונות, שנערכו בנובמבר 2022, גדל מספר בעלי זכות הבחירה המתגוררים בישראל בכ-333 אלף איש, עלייה של 5.4%.

אחד הנתונים הבולטים נוגע לציבור החרדי: כ-684 אלף חרדים נמנים עם בעלי זכות הבחירה בישראל. שיעורם עומד על כ-10.5% מכלל בעלי זכות הבחירה, בעוד שחלקם באוכלוסייה מגיע ל-13.9%.

ההסבר לכך נעוץ במבנה הגילים של הציבור החרדי, המאופיין בשיעור גבוה יחסית של ילדים שטרם הגיעו לגיל ההצבעה.

תופעה דומה ניכרת גם בקרב האוכלוסייה הערבית. אף שהיא מהווה כ-22% מכלל האוכלוסייה, חלקה בקרב בעלי זכות הבחירה עומד על כ-18%, שהם כ-1.159 מיליון בני אדם.

על פי נתוני הלמ"ס, היהודים מהווים כ-77% מבעלי זכות הבחירה החיים בישראל, יותר מחמישה מיליון בני אדם. לצד זאת, כ-346 אלף איש מוגדרים כאחרים, רובם עולים ובני משפחותיהם שאינם רשומים כיהודים.

גם הגיל משחק תפקיד משמעותי בהרכב ציבור הבוחרים: כ-15.1% מבעלי זכות הבחירה הם בני 18 עד 24, 27.6% בני 25 עד 39, ו-31% בני 40 עד 59. בני 60 ומעלה מהווים כ-26.3% מבעלי זכות הבחירה בישראל.

נתוני הלמ"ס מצביעים גם על הבדלים משמעותיים בין היישובים. במטולה נרשם שיעור בעלי זכות הבחירה הגבוה ביותר, 83.8% מהתושבים. מנגד, במסעדה שבצפון רמת הגולן עומד השיעור על 30.1% בלבד.

בין הערים הגדולות בולטות ירושלים, בית שמש ובני ברק, שבהן שיעור בעלי זכות הבחירה עומד על 39.2%, 47.1% ו-50.4% בהתאמה. לפי הלמ"ס, אחד הגורמים לכך הוא הרכב הגילים הצעיר בערים אלו.

הנתונים ממחישים את השינוי שעבר ציבור הבוחרים בישראל לאורך השנים: בבחירות לכנסת הראשונה עמד מספר בעלי זכות הבחירה על 506,567 בלבד, ואילו בבחירות 2006 כבר חצה מספרם את רף חמשת מיליון הבוחרים בישראל.