ט"ו סיון התשפ"ד
21.06.2024

נפרדים? איך יוצאים מזה בשלום וללא קיצורי דרך?

כולם אומרים שהזמן הוא הרופא הטוב ביותר, אולם לאופן תהליך הפרידה ישנה השפעה גדולה מאוד על התחושות של הגוף והנפש. מאמר שכדאי לקרוא

נפרדים? איך יוצאים מזה בשלום וללא קיצורי דרך?


פרידה היא מילה גדולה שאצל כל אחת מעוררת קונוטציות שונות. כולנו חווים פרידות. בין אם הסיבות הן טובות או חלילה ההפך, פרידה תהיה כרוכה בתהליך המשלב הסתגלות למצב חדש ולתפקודים חדשים.

בשונה ממה שנהוג לחשוב הסתגלות היא לא רק תהליך בבחינת "הזמן ירפא " אלא האופן בו מתבצעת הפרידה , הכלים אותם מקבל אדם הנמצא במשבר וההכנה לקראת העתיד החדש הם אלה המשפיעים על תהליך פרידה פחות טראומטי ופחות כרוך בנזקים נפשיים.

תפיסה זו מקבלת חיזוק בימים אלה של ספירת העומר. רבותינו דרשו לטעמים שונים לימי ספירת העומר ולמניית הימים "ממחרת השבת", א' חול המועד לחג מתן תורה, שבועות. נראה כי המשותף לכל הסיבות היא ראיית ימים אלו כתהליך. בין אם תהליך נפשי המכשיר מעבר מגאולה לקבלת עול מצוות ובין אם תהליך טכני הנוגע להנפת העומר. בדומה לכך הפרידה מהתא המשפחתי, גם הוא כרוך בתהליך המשלב הסתגלות למצב חדש ולתפקודים חדשים.

ההחלטה להפרד היא אחת ההחלטות הקשות ביותר שעובר אדם, בין אם ההחלטה נכפתה על ידי הצד השני ובין אם היא בחירה אישית היא מעלה רגשות קשים של שנאה ונקמה ומעוררת פגיעות רבה.

אצל זוגות רבים תורגש הסלמה במערכת היחסים מתוך פגיעות זו.

באופן פרדוקסלי להסלמה זו יש תפקיד לא מודע המקל על הצדדים להיות שלמים עם הפרידה אך אך המחירים הרגשיים קשים. הבית נכנס לסחרור רגשי עצום והילדים חווים טלטלה פסיכולוגית קשה.
השבוע נכנסו אלינו אורי ואסתר, זוג שהיו אצלי לפני כשנה ,אז הם נפרדו ובחרו בתהליך 'גישור' במטרה להגיע להסכם פרידה בדרך של דיאלוג. זכרתי את המפגשים הקשים , המתח ששרר בחדר והדמעות והכאב הרב שהיה נחלת כל פגישה.

לאחר כמה דקות הופתעתי. פגשתי זוג שלא חושש להסתכל אחד לשני בעיניים , שמדבר אחד את טובתו של השני ומתבדח בהומור ובחיבה רבה על ילדם המשותף . הנושא שעליו הגיעו להתייעץ היה בעיה משותפת שלהם וכך הציגו אותו . בחדר לא היה דיון במי אשם אלא כיצד מוצאים פתרון טוב עבורם כהורים לילד בגיל 13.

ציינתי בפניהם את השינוי הגדול שחל בהם. ואסתר אמרה כי הזמן תרם את תרומתו, אך יותר מכל העובדה ,כי בגישור נדרשו לקבל "עול מצוות" של עשה ואל תעשה שחייב אותם להתייחס בכבוד אחד לשני , היכולת להקשיב ולהרגיש כי מקשיבים לך , ומעל כל פתרונות יצירתיים שהתאפשרו אך ורק בעקבות ההבנה כי יש להם מטרה משותפת כהורים . רק אלה סייעו להם בהמשך לרכוש כלים להתמודדות עם המצב החדש.

התהליך הזה לא קורה כאשר הזוג בוחר לפנות לעורכי דין. כאשר בוחרים בדרך המאבק , עורכי הדין הם אלה שמדברים זה עם זה ולא בני הזוג . אנשים רבים חושבים כי בכך הם מוגנים יותר ומישהו מגן על האינטרסים שלהם בו בזמן שלעיתים צד אחד שינה עמדותיו אך בן זוגו זוכר אותו ואת התבטאויותיו מהפעם האחרונה בו רבו.

התהליך שאסתר דיברה עליו כן יוכל לקרות בתנאים הבאים: כאשר פיזית נמצאים אחד ליד השני, וכאשר יש מגשר מיומן בניהול מו"מ ובניהול קונפיליקטים ויכול לתרגם לצדדים את הצרכים הנמצאים בבסיס של העמדות וליצר פתרונות יצירתיים הרואים את טובתם של הילדים ושל בני הזוג.

שפת הגישור היא שפה המאפשרת לשני בני הזוג לשבת בחדר אחד על אף הקושי במעשה זה ולתקשר ביחד עם הנושאים המשפטים שעולים כגון מזונות רכוש והסדרי ראיה. כאן יש מקום לסערה הרגשית המתחוללת לקבל ביטוי באופן מווסת כאשר המגשר שולט בתהליך.

לא מדובר בטיפול זוגי אלא במתן אפשרות לשני בני הזוג להידברות ולהגיע להסכמות משפטיות אשר שניהם יהיו שלמים איתם.

מפגישה לפגישה מגלים בני הזוג כי הם יכולים לבטא את צרכיהם בכבוד ולקבל התייחסות רצינית וקשובה . ובני הזוג שנכנסו בפגישה הראשונה זועמים פגועים וכואבים הם אינם אותם אנשים בפגישה הרביעית והחמישית. מתפתחת יכולת להניח בצד את ההתחשבנות והרצון לנקם ולהיות מסוגל לראות בעיניים נקיות את טובתם של הילדים ובעיקר מתפתחת ההבנה כי צרכי יכולים לקבל מענה באותה מידה שצרכי הצד השני יכולים לקבל מענה.

הכותבות, דבורי חדרי חביב- פסיכותרפיסטית ומגשרת משפחתית, ושינדי שרייבר וולקן- מגשרת משפחתית ועו"ד, הן מגשרות לגירושין בעלות משרד "גישור בשניים".
גישור גירושין בית משפט בית דין זוגיות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד