י' סיון התשפ"ד
16.06.2024

האם לסיים הכול מהצלחת: המדריך לנימוסים בנסיעות לחו"ל

אחד הדברים שחשוב לזכור כשנוסעים לחו"ל הוא הבדלי התרבות והמנהגים השונים בין מדינה למדינה • כשמדובר בנסיעת עסקים, חשוב להפנים היטב את הכללים, הקודים והניואנסים להתנהגות הולמת במדינה המארחת

האם לסיים הכול מהצלחת: המדריך לנימוסים בנסיעות לחו"ל


צעיר ישראלי טס לתאילנד לנסיעת עבודה עם קולגה ותיק, וזה הדריך אותו לקראת הנחיתה כי עליו למסור את כרטיס הביקור שלו בשתי ידיים כדי לא להעליב את הלקוח הפוטנציאלי. באותה נשימה הוא הדגיש שלא מקובל לתת טיפ בתאילנד, גם זאת מהחשש להעליב. עד סוף הנסיעה תהה הצעיר אם יש ממש באזהרת הטיפ, או שמא מדובר בקולגה קמצן במיוחד. התשובה, אגב: אולי האיש קמצן, אבל ההמלצות נכונות בהחלט.

בסביבה הכלכלית של ימינו, שבה אנשי עסקים נמצאים בקשר שוטף עם גורמים בכל העולם, טיסות עסקיות תכופות הפכו מזמן לעניין שגרתי. אבל הקרבה שנוצרת עם לקוחות או משקיעים ממדינות שונות עלולה להטעות. חשוב לזכור את השוני הבין- תרבותי, את הגינונים ואת כללי הנימוס הייחודיים לכל מדינה. חוסר מודעות או התעלמות מהמנהגים המקומיים עשויים להסתיים במקרה הטוב באי-נעימות, ובמקרה הגרוע יותר באווירה עכורה ובחוסר אמון. במקרים קיצוניים עלול להיגרם סכסוך עסקי ואפילו אובדן של עסקה פוטנציאלית כבדת משקל. לכן, לקראת ביקור עסקי בחו"ל, חשוב להקדיש מחשבה וזמן וללמוד את כללי ההתנהגות המקומיים, וכמובן להקפיד גם ליישם אותם. להלן מספר דוגמאות.

גינונים ומנהגים ברחבי העולם
ארצות-הברית: היכרות עם עמיתים אמריקאים מתחילה בלחיצת יד חזקה, בדרך-כלל בלבוש רשמי, אבל בהתאם לנסיבות גם בגדי קז'ואל באים בחשבון. לפני שמדברים ביזנס מתנהל סמול טוק מינימלי, ומקובל שלא לקטוע אדם באמצע דבריו. המרחב האישי חשוב לאמריקאים, וכדאי שתכבדו זאת. תשלום טיפ נחשב לחובה במסעדות, וגובהו 10-20%. לטיפ דומה יצפה גם נהג מונית. לברמן תתנו טיפ של דולר או שניים עבור כל משקה. בארוחה עצמה השאירו את המרפקים מחוץ לשולחן, כשיד אחת תשמרו בחיקכם. פרשו את המפית על הברכיים, ובהחלט תיראו מנומסים אם תסיימו את כל האוכל שבצלחת.

ברזיל: במדינה הגדולה ביותר בדרום אמריקה האווירה הרבה יותר לבבית מאשר במקומות רבים אחרים. לחיצת היד חזקה ומתמשכת. גם נשיקה על הלחי מקובלת. נהוג לנהל סמול טוק, ומותר ליצור מגע תוך כדי שיחה. גם חיבוקים וטפיחות על הגב מתקבלים בברכה. הלבוש רשמי, וכשאתם פונים לפרטנרים שלכם קראו להם בשם משפחתם. לחצו ידיים לכל אדם שמציגים לכם, רק תדעו שסימון או.קיי עם האגודל (כמו לייק בפייסבוק) נחשב למעליב. לפני הארוחה הקפידו לרחוץ ידיים, והתכוננו לארוחה ארוכה, שתימשך גם שעתיים ויותר. לעולם אל תאכלו עם הידיים. בזמן הארוחה שמרו עליהם מעל השולחן ואת המרפקים מחוצה לו. לא מקובל לתת טיפ, מלבד לשוער המלון.

סין: עולם העסקים הישראלי הולך ומגלה את סין בשנים האחרונות, וחשוב להיות מודעים לפערים התרבותיים. התלבשו לפגישה בסגנון שמרני. כשאתם מעניקים מתנה או את כרטיס הביקור שלכם, הגישו אותם בשתי הידיים כדי לא להעליב. במהלך הפגישה השתדלו להימנע ממגע פיזי. בסין לא מקובל לתת טיפ, אולם בהונג-קונג נהוג לתת במסעדות טיפ בגובה 10-15%. השתמשו תמיד ב"צ'ופ סטיקס" (מקלות אכילה), אבל אל תשתמשו בהם כדי להצביע על אנשים. מלאו את הכוסות של שכניכם, לפני שתמלאו את זו שלכם. השאירו מעט אוכל בצלחת בסיום הארוחה כדי לסמן שכמות האוכל סיפקה אתכם. השמעת קולות אכילה כמו גם קולות גוף היא דבר שגרתי בסין, מקובל גם לגהק אחרי הארוחה - כך המארח יהיה בטוח שאכלתם כראוי וגם שבעתם.

יפן: בכניסתכם לבית יפני חילצו נעליים. כשאתם מכירים אדם חדש, כרעו קלות לעברו במעין קידה. לחצו את היד ברפיון ופנו אל המארחים בשם משפחתם ולאחריו המילה san. את כרטיס הביקור והמתנה העניקו בשתי ידיים. סמול טוק רצוי לנהל, אבל אל תתפרצו לשיחה. הקפידו על לבוש רשמי ושמרני. אולי תופתעו, אבל כמו בסין, השמעת קולות אכילה ולגימה מקובלים ומנומסים. טעמו מכל סוגי המזון שמציעים לכם, אף פעם אל תסרבו לכוסית סאקה (יין אורז) אבל לעולם אל תשתכרו בארוחה. אתם מוזמנים לסיים הכל מהצלחת, וכך המארחים יבינו שנהניתם. מתן טיפ לא מקובל ואף מעליב. ביפן גם לא מכובד לעמוד עם ידיים בכיסים, ואין להפריז בהבעת רגשות בציבור.

הודו: בפגישה עם מספר משתתפים, תמיד תברכו קודם את האדם המבוגר ביותר מבין אלו שעמם אתם נפגשים. לחצו את היד בחוזקה בליווי ברכת Namaste (שלום). קראו למארחים בשם משפחתם, והגישו להם את כרטיס הביקור או המתנה בשתי ידיים. סמול טוק מבורך, אבל שימו לב שהתקשורת המקובלת היא עקיפה - כלומר במקום להשיב בשלילה להצעה כלשהי, אמרו למשל "יתכן, אבל" וכך תשמרו על כבודו של המציע. כף הרגל נחשבת לאיבר מלוכלך במיוחד, ולכן לעולם אל תצביעו או תגעו באדם אחר עם הרגל שלכם.

לפני שתשבו לאכול שטפו ידיים ולאחר מכן תוכלו לאכול בידיים, אבל רק ביד ימין. אל תגמרו את האוכל מהצלחת, שמא ייראה כאילו לא הגישו לכם כמות מספקת והמארחים ייעלבו. אל תפגינו גילויי חיבה בפומבי ואל תצפו ליותר מידי מרחב אישי. גם כאן מקובל לגהק אחרי הארוחה. הטיפ במסעדות עומד על 5-10%, אך לא תמיד הכרחי. לסבלים מקובל לתת טיפ קטן. במונית עגלו מעלה את הסכום לתשלום או שלמו 10%.

בריטניה: בבריטניה כמו בבריטניה, הקפידו להשתמש בכמה שיותר מילות נימוס כמו תודה, בבקשה, מצטער וכדומה. פנו לפרטנרים שלכם בשם משפחתם. הסמול טוק מינימלי. שמרו על המרחב האישי של כל אדם, וצרו קשר עין כשאתם מכירים אדם חדש. אל תתפרצו לדבריו של אחר.

הטיפ המקובל במסעדות עומד על 10-15%, אולם בפאבים אין בכך צורך. עגלו למעלה את התשלום למונית. הקפידו על נימוסים לכל אורך הביקור: אל תרעישו כשאתם לוגמים מרק, אל תניחו את המרפקים על השולחן, אל תאכלו עם פה פתוח ואל תעקפו תורים. סימון וי עם האצבעות (סימן ניצחון אצלנו) נחשב בבריטניה לגס כמו אצבע משולשת. אגב, הקשה על האף היא סימן לשמירת סודיות.

צרפת: התאימו את עצמכם לאיפוק הצרפתי. התלבשו לפגישה בצורה רשמית, לחצו ידיים ברפיון ופנו למארחים בשם משפחתם. שמרו על קשר עין במהלך השיחה. בזמן שיחה חברית מקובל ליצור מגע. יהיה מנומס מצדכם לפתוח את השיחה בהתנצלות על כך שאינכם דוברים צרפתית, אבל סמול טוק פחות מקובל.

בעת הארוחה תוכלו להניח את הלחם (ורק אותו) על השולחן עצמו. שמרו את שתי הידיים מעל השולחן, אך לא את המרפקים. מתבקש שתשתו יין בארוחה. קחו את הזמן, כי בצרפת מקובל לאכול בנחת. אכילה מהירה נחשבת לגסה. כדי להבהיר שנהניתם מהארוחה, סיימו את האוכל שבצלחת. הטיפ הנהוג במסעדות הוא 5-10% (אופציונלי) או עיגול הסכום למעלה, ובמוניות מקובל טיפ של 10-15%.

כללים במהלך נסיעות ברכב
לא פחות חשוב מהנימוסים הבין אישיים, במידה ואתם שוכרים רכב בחו"ל - הכירו את חוקי הכביש הייחודיים לאותו יעד, אלה הפורמליים ואלה הבלתי כתובים אך המקובלים. הדבר חיוני לא רק למטרת נימוסים והליכות, אלא גם כדי להימנע מתאונות ומתשלום קנסות מיותרים.

צרפת: בכבישים הבין עירוניים במדינה נוסעים אופנועים רבים. מוניקה פלאוט, מנהלת מחלקת השכרות רכב בחו"ל באלבר, מציינת כי נהוג לאפשר להם לעבור בין שני נתיבים. "המשמעות היא", מסבירה פלאוט, "שבכביש עם לפחות שני נתיבים לכל כיוון - רכב שנוסע בצד שמאל ייצמד לצד השמאלי של הנתיב, ורכב שנוסע בצד ימין ייצמד לצד הימני. כך נוצר נתיב נוסף שמאפשר לרכבים הדו-גלגליים לעקוף ולנסוע מבלי לזגזג בין מכוניות או לנסוע על השוליים. יש הקפדה יתרה על הכלל הזה".

פלאוט מוסיפה כי "בכיכרות בצרפת זכות הקדימה ניתנת לרכב הבא מימין ולא לרכב שנוסע בכיכר. הדוגמה הבולטת ביותר היא רחבת שער הניצחון בפריז. בכדי לאפשר תנועה זורמת מצד כל השדרות שמתנקזות לכיכר, רכב שנוסע בתוך הכיכר יאפשר לרכב הבא מימין להשתלב בנסיעה".

יוון: גם כאן נוטים ליצור נתיב נוסף יש מאין. בכבישים בין-עירוניים (לא באוטוסטרדות) מקובל לנסוע על השוליים הימניים, כדי לאפשר לנהגים אחרים לעקוף בקלות.

בריטניה, אוסטרליה, בהאמאס, הונג קונג, ג'מאיקה, סינגפור, ניו זילנד ודרום אפריקה: אחד הנושאים שמפחידים במיוחד (ובצדק) את הנהג הישראלי ששוכר רכב בחו"ל הוא נהיגה בצד שמאל, שנדרשת במדינות הללו. "נהיגה כזו", מבהירה פלאוט, "מחייבת את הנהג הישראלי לשנות את כל מערכות התגובה שלו. המקום שמועד לפורענות הוא הכיכרות שאליהם נכנסים משמאל לימין. ואולם, מרבית הנהגים מגלים אמפתיה לנהגים שטעו ומוצאים עצמם נוסעים נגד כיוון התנועה בכיכר".

צרפת, גרמניה, בריטניה, הולנד: במדינות צפון אירופה לא נהוג לצפור כלל. "צפירה מסמלת אזהרה חמורה", מסבירה פלאוט, "והשימוש בצופר הוא למקרי חירום בלבד. בכניסות לעיירות עשוי להופיע תמרור האוסר על שימוש בצופר". בגרמניה גם עצירה בלי דלק בכביש מהיר מהווה עבירה על החוק.

בריטניה: במרכז לונדון מונהג מס גודש הנגבה מכל כלי הרכב בימים שני עד שישי, בין 07:00 ל-18:00. כמו כן בבריטניה, בשונה מיתר מדינות אירופה, אך בדומה לארצות-הברית, מרחקים נמדדים במיילים ולא בק"מ.

איטליה: בערים מרכזיות ובהן רומא, פירנצה, ורונה, פיזה ומילנו, מוצבות מצלמות המתעדות רכבים חונים במקומות אסורים. "באופן כללי", מציינת פלאוט, "רק רכבים מורשים יכולים לחנות ברחבי העיר ובקרבת מקומות תיירותיים. המצלמה מתעדת, והדוח נשלח לאחר תקופה מסוימת ישירות לשוכר הרכב. אחת ל-20 דקות הרכב מצולם, וכך רכב עלול לקבל כמה דוחות בגין אותה חניה. מכיון שכרטיס האשראי של הנהג מצוי בידי חברת ההשכרה, העירייה המקומית משתמשת בו ומחייבת את הקנס".

צרפת, איטליה, שווייץ: במדינות אלה פועלים בדרכים בין-עירוניות כבישי אגרה, שהנהגים חייבים לרכוש מנוי לנסיעה בהם. פלאוט ממליצה לשוכר להצטייד מבעוד מועד במנוי כדי להימנע מתשלום קנסות.

תאילנד: חוקי התנועה של הממלכה אוסרים באיסור חמור נהיגה ללא לבוש עליון, לגברים ולנשים.

רוסיה: נוהג ברכב מלוכלך? הסתבכת. שוטר עלול לקנוס אותך בסכום של עד 2,000 רובל (כ-150 שקל).

יפן: באחריות הנוסע שיושב ליד הנהג לוודא שהנהג אינו שיכור, והוא עלול להיקנס אם לא יעשה כן.

ספרד: נהג שאמור להרכיב משקפיים בנהיגה, חייב להחזיק זוג משקפיים נוסף ברכב.

ארצות-הברית: אם שוטר תנועה מורה לנהג לעצור, אסור לצאת מהרכב אלא אם השוטר הורה במפורש לעשות זאת. בסמכות השוטרים לעצור נהג שיצא ללא רשות ולהחרים את רכבו. נעצרת? שכח מיד מהנוהג הישראלי לצאת ולהתווכח עם השוטר. המתן ברכבך לשוטר ודבר אליו בנימוס. אפרופו שוטר, כשמתקרב רכב הצלה חלה על הנהגים חובת עצירה מוחלטת בצד הכביש. גם כאשר רכב להסעת תלמידים עוצר, הנהגים סביבו חייבים לעצור.

השוני הגדול ביותר (וגם המסוכן ביותר) עבור נהג ישראלי בארצות-הברית הוא רמזור הפנייה שמאלה. פעמים רבות באור ירוק מותר לפנות שמאלה אך התנועה ממול זורמת ויש לחכות שתתפנה. בכבישים סואנים זה מצב בהחלט מאתגר עבור מי שאינו רגיל לכך. במצבים מסוימים מותרת גם הפניה ימינה אחרי עצירה, גם כשהרמזור אדום.

הכתבה נכתבה בשיתוף עם אלבר- חברת ליסינג והשכרת רכב בחו"ל
חול טיולים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד