י"ח סיון התשפ"ד
24.06.2024

כך תהיי בטוחה בבושם שקנית - מאמר תגובה

לאחר שהבאנו את סיפורו של דני, הגיע למערכת מייל תגובה שכדאי לכן לקרוא - כי לכל מטבע, מסתבר, יש בוודאי יותר מצד אחד

כך תהיי בטוחה בבושם שקנית  - מאמר תגובה


פיני הלל, הוא בעל אתר בושמטיק ויבואן מקביל של בישום - שקרא את סיפורו של דני, אודות הבושם המזויף, ובניגוד למקומות אחרים בהם חיפשנו תשובות ולא מצאנו, היו לו הסברים מעניינים מאוד. תגובתו הגיעה לידי עורכת 'לובי נשי', ואנו מפרסמים אותה כלשונה - לטובת ציבור הקוראים.

שיפי
שלום רב,
בתגובה לפרסומך השגוי והמוטעה של הבושם איי מן.

לא הייתי טורח לפרסם תגובה לולא הייתי חושב שהכתבה הזו יכולה להרוס את התחרות בשוק הבישום ביבוא המקביל לעומת הרשתות הגדולות. וגם מרשה לעצמי לפרסם תגובה זו כי עדיין אני מבין יותר מכל מה שנכתב בכתבה הזו, עקב כך שאני בא מהתחום ואף משווק לחנויות ופרטיים.

אקדים, עולם הבישום הוא כמו בכל מוצר שהיצרנים רוצים לשמור על רמת מחירים גבוהה שתשמור על שם המותג, על ידי כך שהיצרנים מקציבים X מוצרים למדינה, וכל יבואן רשמי משוייך לקוד שמונפק על ידי היצרן, הקוד הזה לעיתים לא גלוי לעין (למשל בבשמי המותג שאנל) ורוב המקרים הקוד גלוי לעין, הקוד בעצם מאפשר ליצרן לעקוב אחרי המוצר ולהתחקות אחר הספק שהוציא מגבולות רישיון מדינתו.

היצרן רואה בחומרה את הפרת החוזה ויכול להטיל קנסות על הספק או לשלול לו את הרישיון לצמיתות. וכל זה כמו שרשמתי בשביל לשמור על מחיר הבושם 'גבוה'.

כיון שלא כולם פראיירים ואפשר לעשות כסף קל בייצוא המוצרים למדינות מחוץ לתחום רישיונו, הגיוני שיעשה זאת.

(כדי לסבר את האוזן, למשל הבושם המפורסם כאן A MEN, נמכר ביד ראשונה מהיצרן לבעל הרישיון בסביבות ה 20-22 יורו ליחידה, למה שבעל הרישיון לא יעשה סיבוב של 100% רווח?!).

אך פה הוא מוגבל, כי כמו שרשמתי הקוד רישיון חרוט על גבי האריזה וכמובן הוא לא יסתכן להוציא את הבושם בכמויות מחוץ לגבול רישיונו. כאן מתחיל תהליך של מחיקת סימני זיהוי של הקוד רישיון שלפעמים, מה לעשות, הורסת את המראה החיצוני.

עד כאן ההקדמה של תהליך הייבוא המקביל.

ועכשיו לעובדות הנכונות על הבושם שבתמונה:
הבושם שבתמונה משוייך לקטגוריית בישום יוקרה של המותג 'טיירי מוגלר' (hierry Mugler) והיצרן מאוד מקפיד על רמת מחירים גבוהה כדי לשמר את שם המותג ולא לעשותו זול, כיון שכך הייצואן של הבושם מוסיף עמלה של כחצי דולר לכל בושם שזה העלות למחיקת סימני הזיהוי, מחיקת הזיהוי נעשית או על ידי לייזר או על ידי חיתוך עדין ידני.

להלן הנתונים לבושם זה:
1. סימני הזיהוי בבושם הנ"ל הוא בתחתית הקופסה שהקוד מגיע בברקוד בלבד, ובמכסה של הקופסא הפנימית שמגיע במספר וללא ברקוד. (כאשר הקוד הפנימי, הוא קוד רישום ייחודי לאתר של טיירי מוגלר, שעל ידי זה שהלקוח מקיש את הקוד , טיירי מוגלר היצרנית רואה גם אם הבושם נמכר ברישיון של המדינה או לא.)
2. יש בבושם זה 3 וריאציות, א. בושם שניתן למילוי חוזר, ב. בושם שאינו ניתן למילוי חוזר, ג. ורק מילוי.
3. כאשר הבושם ניתן למילוי חוזר אפשר לפתוח את הגומי למעלה (כן, איפה שאתם רואים חריץ לכל האורך) ולמלא את הבקבוק שנגמר.
4. קיים הבדל ניכר בין הבושם הניתן למילוי לבושם הלא ניתן למילוי, כאשר הבושם הניתן למלוי הוא נמוך במקצת מהלא ניתן למילוי, וכן השפריצר של הבקבוק שלא ניתן למילוי מופרד ולא צמוד ממש לחור של ההתזה והניתן למילוי מגיע יותר צמוד לגומי.
עד כאן פירטתי על בושם אחד.

ועכשיו לתשובות שלדעתי כבר נפתרו מאליהן: (אם מבינים את מה שכתבתי)
- באשר לטענה של מחיקת הקוד זיהוי (הברקוד כלשון הכתבה), אם היצואן לא ימחק הוא מסתכן בקנסות והפרת חוזה, ואם הלקוח רוצה לחסוך בכסף זה הדרך היחידה.
- באשר לטענה של שוני בגדלי האריזה, הבושם שהלקוח קנה הוא בושם שניתן למלוי ואפשר לראות זאת שרשום על הקופסא "refillable", והבושם שלצידו הוא לא ניתן למלוי ואם היה מגיע באותו גודל של הניתן למילוי אז הייתי חושש. (נו באמת הכי קל בלזייף זה את הקופסא...)
- באשר לטענה ששפריצר של "המקורי" למעלה וה"זיוף" באמצע, הוא אותו התשובה שרשמתי לעיל, שהסיבה לכך שאחד ניתן למילוי והשני לא.
- באשר לטענה של מדבקה בעברית, זה פשוט כי זה יבואן רשמי שקונה את הבושם ב300% פחות ממה שהוא מוכר את זה למשביר ולרשתות.
- באשר לאריזה הפנימית, הוא גם השוני בסוגים של ניתן למלוי ולא ניתן למילוי, ויכול להיות שכיון שהבקבוק שלא ניתן למלוי קצת יותר גבוה הוא צריך תמיכה נוספת בקופסא.

מקווה עד החלק הזה שאני מובן.

ועכשיו לטענות הבאות:
מה שאני הכי מכיר תמיד בטענות של הלקוח זה שריח "קצת מוזר" אבל עדיין זה הריח.
וכמובן ה"דיילות" איששו את חששו שהבושם מוזר. (הם מאוד ריאלים).
אחרי ניסוי שערכתי עם כמה וכמה לקוחות הם הודו לי בסופו של דבר שהכל פסיכולוגי, וכאשר הם לא ידעו איזה יד הושפרץ בושם ביבוא רישמי ואיפה ביבוא מקביל, אז הריחות היו אותו הדבר, ויהי לפלא...

הא... ללכת ולשאול דיילות "מנוסות" אם זה מזוייף או לא, לא הייתי ממליץ לכם פעם הבאה כי בטוח הם ישכנעו אותך שזה לא מזוייף, ובצדק, למה לא להרוויח על לקוח/ה כמוך עוד קצת עמלת מכירות?

לסיכום, הייתי חייב לפתוח את הנושא באופן רחב כדי שגם אתם הקוראים תבינו שיש אופציות לחסוך מאות שקלים במוצרי טיפוח ויופי.

ובתור ניסיון שלי אם השוק הפרטי ביבוא המקביל, החנויות הפרטיות שמכבדות את עצמן וקיימות מספר שנים מכובד לא מוכרים מזויף ומתרחקים מזה כמו אש.

שום בעל עסק לא ילכלך את שמו בשביל כזו שטות.

כמו"כ יש אופציה של אתרי אינטרנט שמוכרים בזול, כמובן גם שם כדאי לבדוק את האתר ולוודא שיש אבא ואמא מאחוריו , ואם יש תגובות כבר של לקוחות, מה טוב.

לצורך אימות הדברים, ישנו אתר רשמי של טייר מוגלר, שם ניתן לראות תמונה של הבושם שלא ניתן למילוי - שלכאורה זה הבושם שהלקוח טען שזה "מזוייף". הם שמו את אותה תמונה לכל המוצרים, רק שינו את תמונת האריזה.


בברכה,
פיני
בושם טיפוח אופנה סופר פארם תלונות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד