י"ז תמוז התשפ"ד
23.07.2024

מערכת חינוך קורסת: מי זה הרב פרוייכמן?

תופעה הומוריסטית בפייסבוק מגלה את הבורות המושרשת לתלמידי מערכת החינוך החילונית בישראל • ויש גם דוגמה

צילום אילוסטרציה: פלאש90
צילום אילוסטרציה: פלאש90


מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם.

את הדברים האלה, שמפנה הנביא עובדיה אל עשיו, ניתן להפנות בקלות אל מערכת החינוך החילוני הישראלית – מערכת שחמסה בעשרות השנים האחרונות את המורשת מהעם, מערכת שהרחיקה את העם מכל דבר שמריח מיהדות, ומערכת שהותירה את העם הזה חשוף לכל מניפולציה שניתן להעלות על הדעת.

כבר מספר שנים כותב מאן-דהוא "ידיעות" חרדיות על "פסקי הלכה" מופרכים שכותב מישהו בשם "הרב פרוייכמן" במענה לשאלות מופרכות פי-אלף. אותו האיש מפרסם את ה"פסקים" האלה בכיכר העיר המודרנית – פייסבוק, והתגובות המזעזעות שניתן לקרוא שם מצביעות על בורות עמוקה מצד הקוראים – כל הרמזים שמפזר אותו האיש באותם "פסקי הלכה" חולפים הרחק מעל לראשם של חלק נכבד מהקוראים. ואני נבוך. אני נבוך מאוד מהבורות של אותם האנשים. אני נבוך מחוסר הביקורת של אותם האנשים. אני נבוך עד עמקי נשמתי.

לאחר שראיתי בשבוע החולף עוד "פסק הלכה" של אותו האיש, וראיתי תגובות המצביעות על כך שהקוראים כלל אינם מבינים שמדובר בסאטירה, החלטתי לכתוב בעצמי "פסק הלכה" כזה ולראות את התגובות.

בניתי את ה"פסק" בערך באותו המבנה של אותו האיש, אך בחרתי נושא שמצביע על בורותם של הקוראים, והלייקים מגיעים וממשיכים להגיע – חלקם משאינם בני-ברית וחלקם מבני ברית, שנחמסה מהם מורשתם.

מה שמגביר את הגיחוך באותה הכתבה שהכנתי הוא שתילת שם כותב הכתבה בתוך הכתבה עצמה, כמישהו שניתן לירוק בפניו.

הבורות בעם שחושף אותו האיש בפרסומיו בפייסבוק נחלקת לשני תחומים עיקריים:
1. יהדות – עומק הבורות שמגלים האנשים בכל הנושאים, פשוט מחריד.
2. קריאה ביקורתית של נושא – האנשים אינם מפעילים כלל את חוש הביקורת שלהם בעת הקריאה.

האנשים שבחרו להגיב לפרסומים של אותו האיש וחשפו את בורותם ביהדות כלל לא בוחנים האם הנושא הנדון בכתבה הגיוני בכלל. בין ה"משעשעים" בפרסומים של אותו האיש היה "איסור" על נשים נידות לשבת על קיפוד – האם אותם אנשים ישבו מעודם על קיפוד? אני גם בטוח שכל אותם אנשים שהגיבו והזדעזעו ולעגו לאותם "חרדים חשוכים" לא פתחו מעודם ספר הלכה, ובמקרים רבים, אני בטוח, גם לא פתחו ספר כלל. כמתרגם, הצופה לעתים רחוקות גם בטלוויזיה, נחרדתי לפני מספר שנים לראות מישהו שתרגם את שיר השירים מאנגלית לעברית – המתרגם כלל לא הכיר את המצוטט באותה תכנית טלוויזיה ותרגם את מה שעיניו רואות, ללא מחשבה וללא מינימום של חשדנות שמצפים ממתרגם – אוי לעיניים שכך רואות.

אך מה שצריך להטריד את מי שמורשת העם היהודי כלל לא מטרידה אותו הוא התחום השני – היעדר הביקורתיות המינימלית המצופה מאדם חושב. האדם המודרני, הגדל על מיטב התרבות המערבית, על המתמטיקה והאנגלית ומדעי הטבע והחיים והספורט והאמנות על כל גווניה, נוחת על אחוריו כאשר אינו מסוגל לקרוא כתבה, להבין מה הוא קורא, וכאשר קיימים גורמים הסותרים זה את זה, אינו מפעיל את החשדנות הבסיסית שלו. בימינו, כאשר פרופ' גוגל מושל בכיפה, וד"ר ויקיפדיה מספק מידע לכל דורש, חיפוש בסיסי היה מצביע כי ה"פסוק" שציטטתי לעיל כלל אינו קיים (הוא מורכב משבר פסוק ומדמיון פרוע), וכי אין כלל סעיף כזה בשולחן ערוך.

התחום השני הזה, האמור להיות חשוב למערכת החינוך החילוני, מצביע על כישלון קולוסאלי מהדהד וערטול העם מהתרבות שלו עד כדי בורות מביכה, ממנה סובלים גם בוגרי אוניברסיטאות ומכללות בכל הרמות.
בורות חילונים פסק פרוייכמן הלכה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 12 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד