1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

פרשת גבעת זאב: זה הזמן להגיד 'די' לבג"ץ

הקיבעון המשפטי ככל שמדובר ביהודים, לעומת ההתחשבות המופלגת ברגשות המוסלמים - הם חציית קו אדום • טור
עו''ד יצחק שיינפלד, כ"ט אב תשע"ה 14/08/2015 13:06

דעות


בג״ץ חוצה את קו האל-חזור. סיפור בית הכנסת ה'אטום' כפשרה בגבעת זאב הינו קו פרשת המים. שופטי בג״ץ מעדיפים את המילה היבשה ודבקים בתגי האותיות.

אין ספק שיש בעיית בעלות אמיתית בקרקע המריבה. מבחינה משפטיות דקדקנית, טרחנית, דין המבנה להיהרס למרות שיעודו בית כנסת ובית מדרש. אולם, בפני שופטי בג״ץ הנכבדים חייב לעמוד גם החלק החמישי של השו״ע. החלק שלא נכתב ולא נלמד, אבל החלק המהותי והחשוב בכל פסיקה הלכתית ו-או משפטית. בשפת המשפט ״הקומוסנס״. תקנת הציבור.

20 שנה מתפללים ולומדים יום יום, שבת וחג, בימי שמחה ולהבדיל ימי אבל, בבית הכנסת המדובר בגבעת זאב. מרכז חברתי-עירוני המשמש כמגדלור רוחני לסביבתו. העוררים מארגון ״יש-דין״ לא הבעלים הרשום! ארגון שונא ישראל וישראלים הממומן מגורמים עלומים הגיש עתירה שכנראה משפטית צודקת.

בידי המדינה-המנהל האזרחי שכרגיל התרשלו, בזבזו זמן, דחו ומרחו. כלים רבים לפתרון. הפקעה לצרכי ציבור ללא פיצוי, איחוד וחלוקה מחדש תוך יצירת מגרשים חדשים. הפקעה תוך מתן פיצוי כספי הולם. שינוי תב״ע והפיכה לשטח חום (שטחי ציבור). ישנם מבחר של רעיונות מתוחכמים יותר ומתוחכמים פחות. הצד השווה שלהם, מתן פיצוי הולם לבעלים ואי הריסת בית כנסת פעיל.

בהלכה היהודית ישנו מושג ״תקנת מריש״. אדם בנה בית והתברר שקורת הגג המרכזית ״קורת המריש״ לא שלו. הקורה הינה קורה ככל הקורות. ללא הקורה הספציפית אין-בית, הנזק לבעל הבית רב, ללא דימיון לנזק בעל הקורה שיכול לקנות קורה אחרת. לא יכול בעל הקורה לטעון: ״רוצה אני בקורתי יותר מ-10 קורות אחרות״, על משקל ההלכה הידועה, ״רוצה אדם בקב שלו יותר מ10 קבים של חברו״. כתקנת הציבור קבעו חז״ל: את ״תקנת מריש״. בעל הקורה יקבל פיצוי הולם ״שווי קורתו״ והבית לא יסתר.

המושג ״תקנת הציבור״ קיים ומונהג הלכה למעשה גם בפסיקה הישראלית העכשווית ובעבר. גם ובפרט ע״י בג״ץ. כל התנהלות או ״אי ההתנהלות״ המשטרה בהר הבית כלפי אבטחת כניסת יהודים בכל זמן נתון כערך מרכזי בחוקי היסוד של מדינת ישראל (שאסורה החלטית ע״י רוב מוחלט של פוסקי הדור והדורות האחרונים) נובעת מ״תקנת הציבור״. מחשש להתפרעויות והפרות סדר חסרות תקדים, חשש מוצדק.

המשטרה על פי שיקול דדתה מפעילה את את הגיון שלום-הציבור הנובע מ״תקנת-הציבור״ במקרים רבים. זכויות יסוד של חופש הביטוי, הפרסום, העיסוק, ההפגנה, ההימצאות, השהות, חופש העיתונות, נדחות -חדשות לבקרים- עקב ״תקנת הציבור״.

כשאנשי ליברמן חילקו בתקופת הבחירות בת״א את הביטאון הפריזאי הפרובוקטיבי, ״פארי מאץ״ שפגע ברגשות המוסלמים בעולם עקב ״קריקטורה״ הפוגעת באיסלם. זה היה מחשש לפגיעה בשלום-הציבור, השואבת כוחה ״מתקנת הציבור״.

אמירות, ציורים ו-או קריקטורות הפוגעות בציבור רחב ״כשהוא ערבי כמובן״. זה פגיעה ב״שלום-הציבור״ והינם נאסרות בפרסום ו/או חשיפה. בית המשפט בכל האינסטנציות נזקק להם.

בג״ץ במבחר פסיקות מתעלם מ״תקנת הציבור״ היהודי הישראלי, אך חרד ל״זכויות״ המיעוט הערבי. יש בכך ״הגיון משפטי״. בג״ץ הוא המגן והשומר של זכויות המיעוט. אולם, הקומוסנס המשפטי המפורסם. היה חייב להכתיב לו במקרה הזה ״שימוש מושכל״ בכוחותיו-יכולותיו המשפטיות בכדי לשמר ״מגדלור רוחני״ שכונתי הקיים 20 שנה. כמובן תוך מתן פיצוי הולם ומתאים לבעלים.
שוב מתברר, כי בג״ץ מעדיף להתחשבן עם מדיניות הממשלה הקלוקלת של לדחות, לטייח ולא להחליט, ע״ח זכויות הרוב היהודי בארץ ישראל רבתי.

הגיע הזמן להגיד להם עד כאן. שרת המשפטים החדשה, הקונסטלציה הפוליטית הקיימת, חייבת להכתיב בחירה שונה של שופטים עם הגיון שיפוטי יותר יהודי פחות משפטי. לא רק שופטים מהק״מ המרובע של רחביה-טלביה.




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. הגיע הזמן להגיד להם !  

    וולאנד

    • בכל העולם 

      חיים

  2. עמותת "יש דין" מורכבת כמעט כולה מאשכנזים וערבים  

    ללא מילים

    • נו, ומה זה אומר? 

      אוביקטיבי

  3. כשרבנים יפעילו חלק זה של השולחן ערוך  

    אוביקטיבי

  4. רפיסות הכנסת  

    חיים

;