1. עמוד הבית
  2. רכב ותחבורה
  3. מבחני דרך

בדרך לצמרת? שברולט מציגה את המאליבו בגרסה מרעננת

שברולט עושה מאמצים לחזור לימי התהילה שלה • במסגרת הזו היא מציגה דגם מחודש של רכב המנהלים שלה המאליבו • על המנוע החזק בסיגמנט, הדבשורד האמריקני הבולט והשונה, צריכת הדלק וגם על חוסר מזל • צביקה בדרכים עם שברולט מאליבו
צבי ריבלין, י"ב חשון תשע"ו 25/10/2015 23:49

שברולט מאליבו (2)


אין ספק. המאליבו היא אחת הדוגמאות המוצלחות ששברולט חוזרת לעצמה, או לפחות איפשהו בדרך לשם. אחרי כמה שנים מדשדשות ועצובות בהן ניסתה שברולט בין השאר לכווץ את מכוניותיה, כדי להפחית את צריכת הדלק שלהן ולהתאימם לשווקי אסיה ואירופה ולמכור לנו דגמים כמו האפיקה הכושלת, האופטרה ועוד כמה, נחתו כאן המאליבו והאימפלה בתצורה מחודשת וגדולה "כמו פעם", כפי שרק האמריקאים יודעים לייצר.

המאליבו והאימפלה היו ונשארו גולת הכותרת של סיגמנט המנהלים והשרד, אבל בעוד האימפלה תמיד נשאר למעלה (בארצות הברית לפחות) המאליבו דשדש. עד לדגם הזה, שנחת כאן בשנה האחרונה.

המאליבו נועד להתחרות ברכבי המנהלים כמו מאזדה 6, טויוטה קאמרי ופיג'ו 508. הוא נועד גם להתחרות בגרמניות כמו אופל אינסיגניה ובסקודה סופרב. רוב המתחרים זכו לאמון ושם טובים יותר והמלחמה שלו קשה, שכן הוא חייב להוכיח את עצמו. יחד עם זאת, לצד כל לקוח פוטנציאלי שמחפש רכב מנהלים הולם, הוא נועד לקרוץ לאותם לקוחות שיעדיפו קודם כל תוצרת אמריקאית וימצאו אותה רק בשברולט, לאחר שפונטיאק כבר נעלמה מהנוף וגם ביואיק נסוגה ממכירת תוצרתה בישראל.

אין ספק שהמראה שלו הוא משהו שלא ניתן לפספס. הרבה זמן לא נראה בארץ רכב אמריקאי כה יפה ומרשים. אחרי הכול רכב באורך של 4.86 מטרים וברוחב של 1.85 הם נתונים שלא רואים כל יום, לא ברחוב, וגם לא במדור שלנו. למרות שאיני חובב רכבים בצבע לבן, הרי שהמאליבו שנלקח לנסיעת המבחן בהק ביופיו למרות הצבע הלבן שלו. בחרטום שלו אין בשורה גדולה אבל בשברולט נתנו דווקא דגש על הפרופיל ודגש גדול יותר על חלקו האחורי שאינו דומה לשום דבר אחר בשוק ומלווה בנגיעות ספורטיביות.



כניסה פנימה מגלה חלל אמריקני נדיב, ותאורת אמבינייט תכלכלה שפרוסה לכל רוחב תא הנהג עוזרת לשוות לא מראה של תא טייס או בלשון ששברולט כה אוהבים לכנות “תא טייס כפול". אין ספק שבשברולט כיוונו כאן גבוה על ההתרשמות הראשונית והדשבורד האמריקאי הנפוח משדר יוקרה וקורץ לל מי שמתקרב.

אבל המראה הזה גם משקר כי העור המשולב בעץ מהגוני הוא חיקוי, וכך גם העץ. לאכזבתי הדשבורד מתגלה כפלסטי ולמרות ההדר שהוא משדר, נראה כי האיכות שלו היא רק בינונית. במרכז הדשבורד ניצב כמובן מסך מולטימדיה טאצ' איכותי ומתחתיו פרוסים מספר לא מועט של כפתורים. ברכב ממשפחה אחרת זה היה צורם, אבל כמי שמכיר רכבים אמריקנים אני יודע שזה הולם את התזה האמריקנית ומוסיף חשיבות. כך או כך במאליבו אין איבזורים מיוחדים שלא ניתן למצוא בקטגוריה, מלבד האפשרות – חשובה כשלעצמה – להדליק את מנוע הרכב מבחוץ, באמצעות לחיצה על השלט, כדי שהמזגן יקרר או יחמם את הרכב עוד לפני שתיכנסו אליו. ההגה מצויד כמובן בלחצני שליטה ובקרה של מערכת השמע וגם של הנייד שלכם, אך הבלוטות' אינו מקורי. פלוס נוסף שיש באבזור, שמשום מה לא מגיע עדיין כבסיס בסיגמנט, היא מערכת המובילאיי המזהירה מתאונות. אה, וממש עוד תוספת קטנה שבשברולט מתגאים בה וגם היא אמריקאית למהדרין - אפשרויות לפתוח בקלות את דלת תא המטען, או באמצעות לחיצה על הכפתור בשלט שמרים לשמיים את הדלת או באמצעות לחיצה על כפתור חיצוני בולט שניתן ללחוץ עליו גם עם המרפק.



תא הנוסעים עצמו מרשים וצבעם הבהיר של המושבים עושה את העבודה. מאחור, מתגלה תא הנוסעים כרחב מאוד ועם מרווח ברכיים נדיב. המושבים עצמם, יש לציין, נוחים מאוד ויש בהם איזושהיא תצורה ספורטיבית. במאליבו יש גם תאי אכסון נדיבים ובקרת אקלים מפוצלת ולרשות הנהג עומד גם כסא מתכוונן חשמלית.

ואיך הנסיעה? אז לרשות המאליבו עומד מנוע עוצמתי - גם ביחס לסגמנט. לטענת שברולט, מנוע הטורבו בנפח 2.0 ליטר עם 259 (!) כוחות סוס ובעל הספק של 40.8 קג"מ ב-3,000 סל"ד, הוא הטוב בקטגוריה. לחיצה על דוושת הגז תדביק אתכם למושב ותזניק אתכם קדימה, כאשר נתוני המנוע המשובחים הללו יביאו אתכם ל-100 בתוך 6.4 שניות. וואוו. זה הנתון הטוב ביותר מבין כל הרכבים שנדגמו כאן עד כה. מה שבולט כאן בנסיעה זה כוח, והרבה כוח.

המאליבו מתגלה כיציב מאוד על הכביש, גם בסיבובים או בניסיון לאתגר אותו והוא "אוכל" היטב מהמורות, כולל קשות, אבל האצות הביניים שלו קצת מתפספסות, כאשר לוקח לו כמה מאיות השניה בהן הוא נשנק לפני שיפתח בשעטה. לזכותו יש לציין גם אטימות מרבית ושקט בולט בתא הנוסעים.



ובגלל שהוא כה עוצמתי חשוב לציין כאן את סעיף הבטיחות, כאשר בשברולט מתגאים שהמאליבו מצויד בלא פחות מעשרה כריות אוויר, שחלקן נועד להגן גם על ברכי הנוסעים ובכך להפוך את הנסיעה לבטיחותית יותר. ואם בעניין בטיחות עסקינן, אז איתרע מזלה של שברולט ודווקא בעת נסיעת המבחן, אירע 'באג' במחשב הרכב, והוא נעל את הגיר. איש שירות של מוסך שברולט לא הצליח לתקן את התקלה ורק במוסך הצליחו לשחרר את הבאג שנתגלה במחשב הרכב. מסתבר שגם במשפחות טובות יש תקלות לעיתים. בשברולט אומרים שזו תקלה שהם לא נתקלו בה בדגמי המאליבו, שהיא יכולה לקרות רק אחת ל... ושרק ביש מזל נדיר מאוד שלהם גרם לכך שדווקא בנסיעת מבחן הרכב נתקע. ואכן, בפעם השניה שהוצאתי אותו לנסיעה הוא נסע כוותיק ורגיל והבעיה לא חזרה על עצמה, ואף לא ברמז. בירור עם בעלי מאליבו העלה שהם לא מכירים את הבעיה. קורה.

ולסיום, תא המטען גדול אבל לא מאוד ועומד על 462 ליטרים. ואיך מצב הדלק? כצפוי, רכב בעל נתונים עוצמתיים כאלו לא יכול להתמודד על משבצת הרכב החסכוני, אבל בנסיעה משולבת, כולל באיתגור של המנוע ובסחיטתו עד תום, בכפוף להגבלת המהירות, הוא שותה ליטר דלק לכל 8.5 ק"מ. לא חסכוני, אבל מי שרוצה רכב כוחני לא יכול להתבכיין על הסעיף הזה. ואחרון חביב, כרגע מחיר המאליבו עומד על 165,900 ש"ח, והדבר הזה מציב אותו כאחד מרכבי המנהלים הזולים ביותר, אם לא הזול ביותר שנמצאים בשוק הישראלי.




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;