י"ז תמוז התשפ"ד
23.07.2024

פרופיל לדמותו של הרב קרלנשטיין זצ"ל

משערי חסד לגרודנא • 'בחדרי חרדים' עם סיפור מקיף על קורות חייו של ראש ישיבת גרודנא שהסתלק לגנזי מרומים

פרופיל לדמותו של הרב קרלנשטיין זצ"ל


ראש הישיבה הרב דוד צבי קרלנשטיין נולד ביום י"ז תמוז תרצ"ד, לאביו הרה"ג ר' ירוחם פישל קרלנשטיין זצ"ל מגדולי המחנכים, ולאמו מרת עשירה דבורה רייכיל ע"ה בתו של הרב מנחם מנדל פרוש זצ"ל שהיה השו"ב של ירושלים בעת ההיא.

המשפחה התגוררה באותה עת בירושלים בשכונת שערי חסד המיתולוגית, שהיוותה משכן לגדולי וצדיקי ירושלים בעת ההיא, ובשכונה זו זכה ראש הישיבה מקטנותו לצקת מים על ידיהם של מאורי האומה אשר התגוררו בשכונה זו.

שנים לאחר מכן יזכיר ראש הישיבה בערגה ובגעגועים את האוירה המיוחדת והנשגבה אשר שררה בשכונה, כשמכל בית בשכונה נשמו וראו יראת שמים במדרגות נשגבות, בפרט בעת פרוס ימי הדין והרחמים, כשבכיות ואנחות היו נשמעים מכל עבר בעת שעברו ברחוב, מעוצם חרדת הדין.

מגזע אראלים ותרשישים צמח ראש הישיבה. אבי סבו, שאת שמו זכה לשאת ראש הישיבה, הוא הגה"צ רד"צ קרלנשטיין זצ"ל, אשר היה מגדולי התורה והיראה ושימש כראב"ד ירושלים. סבו מצד אמו ה"ה הגה"צ רבי מנחם מנדל פרוש זצ"ל.

בצעירותו עברו הוריו להתגורר בעיר בני ברק בעקבות פתיחת "תלמוד תורה רבי עקיבא" בשכונת זכרון מאיר בבני ברק, אותו ניהל אביו במשך עשרות בשנים.

עם הגרש"ז אויערבך זצ"ל צילום: עם הגרש"ז אויערבך זצ"ל
עם הגרש"ז אויערבך זצ"ל

בצילו של בעל החזון איש – "ראוי להיות בין הגדולים",
באותה עת, והוא צעיר לימים, זכה ראש הישיבה לצקת מים על ידיו של מורו ורבו בעל 'החזון איש', ואף ללמוד איתו בחברותא במשך כארבע שנים. לימים, בעת שהיה ראש הישיבה מחנך ומדרבן את צעירי הצאן, היה מזכיר בכל עת את אופן לימודו המיוחד עם 'החזון איש'.

בגיל תשע נכנס ללמוד בישיבת 'תפארת ציון' אצל הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל, כאשר שנים לאחר מכן הראה הגרמי"ל זצ"ל את האהבתו והערכתו אליו בהרבצת תורה והעמדת תלמידים. קודם הבר מצווה, בהיותו כבן שתיים עשרה, נכנס לפי בקשת החזון איש זיע"א ללמוד אצל הגאון רבי שבתי יגל זצ"ל בישיבת סלונים ברמת גן כשהחזון איש פונה במכתב לראש ישיבת סלונים בבקשה לקבלו וכותב בזה הלשון - "רצוני בזה להמליץ בעד יקירי מר.. נ"י שהיה מתלמידי ישיבת... ועתה הנני מוצא לנכון לפניו להיכנס לישיבתכם הק' ואף שעודנו יניק בשנים אבל לפי כשרונותיו בוא ובטח יהנו ממנו".

לאחר מכן נכנס ללמוד בהיכלה של ישיבת סלבודקא למשך כחצי שנה. שם קיבל תורה ממורו ורבו הגאון רבי מרדכי שולמן זצוק"ל ראש הישיבה, והגאון רבי אליעזר פלצינסקי זצוק"ל.

מסופר כי בצעירות סבל ראש הישיבה מכאובים רבים וקשים ואף היה מאושפז בעקבות כך בבית החולים, ובאחד הימים הגיע 'החזון איש' לבקרו, כשהוא אומר לו "צביהל'ה (בחיבה), ככל שיש יותר יסורים זוכים להרבה תורה. בבחרותו הוא אף זכה לקבל היתר הוראה מ'החזון איש' זי"ע. וכל ימי חייו שמר וחינך בקפדנות יתירה על הוראות פסיקותיו והנהגותיו של מורו ורבו 'החזון איש' הן בהלכה והן בהשקפה.

עם ר"י פוניבזצילום: עם ר"י פוניבז
עם ר"י פוניבז

ביני עמודי דגרסי: ישיבת פוניבז',
פרק נכבד ומשמעותי בחייו היה בעת שהחל להסתופף בישיבת פוניבז', כאשר במהרה ניכרים עליו גודל התמדתו יגיעתו וכישרונו הרב בעמל התורה, ומיד הוא זוכה להיות חביבם של ראשי הישיבה בעל 'האבי עזרי', הגר"ש רוזובסקי והגר"ד פוברסקי זצ"ל.

חיבה יתירה היתה נודעת למרן גאב"ד פוניבז' אליו, אותו ראה ראש הישיבה כמורו ורבו המובהק, כשרגשותיו כלפיו היו כאל בן לאב ממש. על קרבה זו כותב ראש הישיבה בהקדמה לספרו הראשון - "אשר זכיתי להסתופף בצלה מימי ילדותי, ללמוד מדברי תורתו, וליהנות מזיו אורו של רבנו הגדול שליט"א".

מפורסם התבטאותו של מרן הרב מפוניבז' זי"ע לאביו הרב ירוחם פישל זצ"ל, כי "מתעתד הוא לפתוח ישיבה בראשה יעמוד בנו להרבצת תורה והעמדת תלמידים". כשבספרו הראשון כותב עליו הרב מפוניבז': "ואני רואה בו גדולות נצורות בעתידו להגדיל תורה ולהאדירה, ומעיין נחמד להשקות עדרים לברכה בישראל".


בברית הנישואין
בר"ח אלול בשנת תשי"ד זכה לבוא בברית הנישואין עם רעייתו הרבנית פסיה ע"ה, בתו של הגאון רבי שמואל ברוך ורנר זצ"ל אב"ד בתל אביב, שהיה חתנו של הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל.

מיני אז עמדה אשתו לימין בעלה ראש הישיבה באופן מופלא ובמסירות עצומה, להמשך שקידתו בתורה מתוך שלווה ומנוחת הדעת, כשהיא מסירה ממנו כל טרחה.

הרבנית ע"ה נפטרה על פניו בפתאומיות ובאופן טראגי בט"ו בשבט בשנת תשנ"ו, בעת שצעדה לבית הספר "חורב" באשדוד נהרגה בתאונת דרכים מחרידה, למגינת לבו של בעלה הגדול שהעיד על עצמו בעת מסע ההלויה כי בזכות מסירותה העצומה - "לא ידעתי מה זה עול של בית".

סיפור מיוחד שארע בעת נישואיו, סיפר לימים ראש הישיבה כי הנהגתו של המשגיח בישיבה הגר"י לווינשטיין היתה כי אינו משתתף בחתונות אשר מתקיימות בחודש אלול, ובעת שמחת אירוסיו כשהזכירו בקריאת התנאים חודש אלול ניכר היה על המשגיח את חרדתו מימים אלו על אף ששמחת האירוסין התקיימה באמצע החורף.

בעת שהגיע ראש הישיבה להזמין את המשגיח לשמחת נישואיו אמר לו המשגיח כי אינו יכול להשתתף כי כבר ר"ח אלול, וראש הישיבה אמר לו שעדיין לא אומרים "לדוד ה' אורי וישעי", והמשגיח השיב לו כי אי"ה יקח חלק בשמחה אך ורק עד לשקיעת החמה, וכך היה שהמשגיח השתתף במעמד החופה, ובהגיע השקיעה עזב את האולם.


מעגלי צדק למען שמו
בחודש אלול תשכ"ב זכה להוציא פרי ביכוריו הוא ספרו הראשון "מעגלי צדק" על מסכת חלה ומסכת מגילה, כשאת הספר מעטרים הסכמותיהם הנלהבות של רבותיו גדולי הדור הרב מטשעבין, הרב מפוניבז', הקהילות יעקב, ורבו המובהק הגר"ש רוזובסקי זצ"ל, כשכולם כאחד מפליגים עליו בדברי שבח והערכה והוא כבן עשרים ושמונה בלבד.

רבו המובהק הגר"ש רוזובסקי זצ"ל מעיד עליו: "האברך כמדרשו אב בחכמה ורך בשנים, הרב הגאון המצוין בשערים, חריף ובקי... ויכונן צעדיו "במעגלי צדק" בנתיבות ישר ההבנה, עולה בהרים ויורד בעמקים בעמק העיון...". וכמו כן בהסכמתו של בעל 'הקהילות יעקב', הכותב עליו - "אשר הוא מפורסם לעלוי בהבנה עמוקה וישרה, מאד נעלה, ובבקיאות מצוינה, והוא מהכי נכבדים ומצויינים מישיבה הקד' דפוניבז'... ואין צריך לדידי ולדכוותי...".

ומיני אז במשך השנים זכה ראש הישיבה להוציא לאור עוד ספרי "מעגלי צדק" רבים על מסכתות הש"ס ובכל הסוגיות החמורות.

כמו כן יצאו לאור על ידי תלמידו הוותיק הרב אליעזר וויספיש שליט"א ספריו באגדה הנקראים "שיח צדק" בהם מקובצים שיחותיו ומאמריו אשר נשא בפני תלמידים בישיבה ובאספות שונות במקהלות רבבות עמך בית ישראל.

כמו כן בשנים האחרונות יוצאים לאור בהסכמתו על ידי מערכת "שיח שמועה", שיעורים יומיים וכלליים שנמסרו בישיבה ולא נכתבו על ידו, כי אם משמיעה בלבד בעריכת חבר תלמידים מובהקים.


ישיבת גרודנא
בשנת תשכ"ו הקים הרב מפוניבז' זיע"א את ישיבת גרודנא. בתחילה הוקמה בעיר בני ברק, ובי"ח בשבט תשכ"ז קבעה את משכנה בעיר הדרומית אשדוד, בה קנה הרב מפוניבז שטחים על מנת להקים מקום תורה אשר יהיה מגדלור של תורה ויראה טהורה בדרום.

בראשות הישיבה העמיד הרב מפוניבז' את מובחר תלמידיו ראש הישיבה הגרד"צ, כשאיתו עימו מכהן בראשות הישיבה הגר"צ דרבקין כיום ראש ישיבת 'גרודנא-באר יעקב'. כשלאחר מכן נתווסף הגר"י הקר, חתנו של הגר"ש רוזובסקי זצוק"ל.

יצויין כי את יום י"ח שבט, יום הקמת הישיבה, היה מציין ראש הישיבה במשך השנים יחד עם תלמידיו הראשונים בשתיית לחיים.

ראש הישיבה זכה להעמיד אלפי תלמידים אשר היו קשורים אליו בעבותות אהבה עד לאין שיעור, כשהוא דואג להם כאב לבנים יחידים לכל מחסורם כשאת חלקם הוביל ביום נישואיהם. מסירותו המופלאה לחנך את תלמידיו לעמל התורה בלי מיצרים היה לאות ולדוגמא בעולם הישיבות.

ראש הישיבה זכה להיות מתלמידיו המובהקים של רבו הגר"ש רוזובסקי, אשר צעד בדרך רבו הגר"ש שקאפ זי"ע בעל השערי יושר ר"י גרודנא בליטא, וככזה דלה ראש הישיבה מלא חפניים מתורתו ודרך לימודו המסור בידו מרבו זצ"ל והשקה לתלמידיו הרבים בדרך עיונו המיוחד והמופלא.

הגרד"צ העמיד אלפי תלמידים הממשיכים את דרכו ואת דרך לימדו, ביניהם ראשי ישיבות, מרביצי תורה, רבנים, פוסקי הוראה ואישי ציבור.


העיר אשדוד
בקרב ציבור תלמידיו ידועה מסירותו על העמדת צביונה היהודי של העיר אשדוד, אשר במשך השנים ידעה מלחמות עקובות - אותם ניהל בעוז ובגאון ראש הישיבה אשר לא חת ולא זע מאיש.

לימים סיפר חתנו הגר"מ שמידע כי בעת אחת מהמערכות על חומת הדת בעיר עלו לביתו של ראש הישיבה עסקנים לנסות לשדלו לסגת מהמערכה, בטענות שונות של פגיעה במצבה של הישיבה וכדומה, וראש הישיבה השיב להם במטבע לשונו של הרב מבריסק כי - "לפני שאני ראש ישיבה אני יהודי", ומשום כך אני מחויב בזה, בלא להתחשב בחשבונות אלו.

מלחמת חורמה ניהל ראש הישיבה זצ"ל כנגד ראש בעיר דאז צבי צילקר על תופעת מכירת דבר אחר וריבוי חילולי השבת שבעידודו התגברו בתקופות כהונתו. זכורים נאומיו חוצבי הלהבות בכיכרות אשדוד בהם השמיע את קול זעקת התורה כנגד הפירצות ללא חת.

כמו כן, כמידי ערב שבת היה צועד כברת דרך אל עבר השווקים באשדוד על מנת לדרבן את בעלי החנויות ומוכרי הבאסטות לאסוף את מרכולתם ולסגור את חנותם קודם כניסת השבת. כשתחינותיו אשר באו מלב אוהב השפיעו פלאים גם על אלו שאינם שומרי מסורת.

באחת מישיבות המועצה שנערכו בשנים האחרונות העלה על נס ראש העיר המכהן יחיאל לסרי את עוצם תרומתו לעיר ולתושביה, באומרו כי זוכר הוא מילדותו את ראש הישיבה צועד בשבתות אחר הצהריים מרחקים רבים, בקיץ ובחורף, בכל מזג אוויר, על מנת למסור שיעורי תורה בפני בעלי בתים וילדים צעירים להרבות תורה ולהעמידם בדרך טובה.

ראש הישיבה ראה בהעמדת העיר אשדוד כמקום תורה, יעד ושליחות הנתונה לו מעת רבו הרב מפוניבז', כשמשום כך טרח כל חייו על מנת להרבות מקומות תורה ותפילה על טהרת הקודש, ואף בעיתות צר ומצוק כשהיו דיבורים על עזיבת האיזור סרב ראש הישיבה בקנאות, וב"ה זכה ראש הישיבה וראה עולמו בחייו, ובסיעתא דשמיא חפץ ה' בידו הצליח כאשר תחזינה עיני כולם בפריחתה ושגשוגה של הישיבה והקהילה שעל ידה.

עם הרב שך בחתונת תלמידו הגר"ש ורצברגר צילום: עם הרב שך בחתונת תלמידו הגר"ש ורצברגר
עם הרב שך בחתונת תלמידו הגר"ש ורצברגר

מדברנא דאומתיה: לאורו של בעל האבי עזרי
קשר בל ינתק קשר ראש הישיבה עם מורו ורבו המובהק בעל ה'אבי עזרי', כשראש ישיבה נועץ עימו בכל נושא וענין, קטן כגדול ציבורי כפרטי. שמירתו וחינוכו העקבי של ראש הישיבה שלא לזוז כמלא נימה מהוראותיו המדויקות והברורות של 'האבי עזרי' היוו סמל ודוגמא לציות מוחלט ודבקות באמונת חכמים.

הרב שך השיב לראש הישיבה אהבה על אהבתו בכפל כפליים, אהבה אשר התבטאה בשליחויות הרבות, בעניינים הכי גורליים לכלל ישראל, אותם עשה ראש הישיבה בשליחות 'האבי עזרי' כשהוא סומך על נאמנותו באופן מוחלט.

בלבבות בני התורה חקוקים נאומיו המפורסמים והנוקבים של ראש הישיבה, אותם נשא במעמדים המרכזיים ברחובה של עיר בחייו של האבי עזרי, ובשליחות לשאת את משא התקופה להבהיר ולחדד את גודל המערכה וחובת השעה.

כושר דיבורו החד הברור והנוקב העידו את ראש הישיבה כראש המדברים בכל כינוס וכינוס בפני ראשי אלפי ישראל. כשבנאומיו הצליח בכוחו הגדול ובידו החזקה לפתוח ולשבר את הלבבות ולהבעיר את לב השומעים באש התורה וההשקפה הטהורה.

בסיום הש"ס אשר התקיים ביד אליהו בערב ראש השנה תשנ"ז על אף סירובו המוחלט לשאת דברים בפני הרבבות מתוך ענוותנות מיוחדת הסכים באחריתו של דבר לבקשתו האישית של הגראי"ל שטיינמן לשאת דברים לחיזוקה של תורה.
הרב קרלנשטיין גרודנא שערי חסד ראש הישיבה הרב שך

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד