י"ט סיון התשפ"ד
25.06.2024

מי 'עקץ' את כספי החינוך החרדי?

המאבק המתפתח בין יו"ר ועדת הכספים וחברי הבית היהודי, מבוסס על מאות מיליונים שעברו מהחרדים לטובת הדתיים

מי 'עקץ' את כספי החינוך החרדי?
שששש


אדוני הארץ
בזמן שהמוני בית ישראל הטיבו את הנרות והתכוננו בסילודין לאמירת שהחיינו שלפני הדלקת נר ראשון דחנוכה, התכנסה קבוצת חובשי כיפות מכל הגוונים - שחורות, סרוגות ומיניאטוריות - לתפילת מנחה קצרה במבואה של לשכת ראש הממשלה. היו שם כל המי ומי של צמרות האוצר, החינוך והנציגות החרדית העוסקת בתקציבי המגזר. בתום התפילה דהרו המשתתפים להדלקה בעיתה ובזמנה. היה מי שהספיק, היה מי שלא.

אל העמוד בתפילה המקוצרת (קדושה, בלי חזרה) ניגש יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני האומר קדיש על אמו המנוחה. אבל דומה שגם בלי זה הוא היה תופס את העמוד, ולו רק כדי לפרוק בתפילה את הכעס שהצטבר בתוכו במהלך שתי שעות הדיון הסוער שהתנהל שם. למעט עמיתו לסיעה, ח"כ הרב מאיר פרוש (שביום רביעי השבוע התמנה לסגן שר החינוך. ברכותינו. נקווה שתקופת החפיפה עם סגן השר היוצא תהיה קצרה ופורייה. יש הרבה מה לעשות שם במשרד,. י.ר.) לא היה מי שלא חטף ממנו על הראש. את הדרג המקצועי של משרד החינוך הוא כינה 'עושי דברו של הבית היהודי'. את היועצת המשפטית של המשרד הוא תיאר כמי שמוטה מראש נגד כל אינטרס חרדי, וממנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, הוא דרש לקיים את ההסכם הקואליציוני ככתבו וכלשונו.

התפרצויות כעס של גפני הן בדרך כלל עניין שבשגרה, אבל הפעם הוא ירק אש וגופרית. ניכר היה בו שהוא משחרר תסכול וזעם של חצי שנה ויותר. מאז כינון הממשלה והקמת הקואליציה הוא הביט בעיניים כלות בתרגילי העברת הכספים של הבית היהודי למחוזות האלקטוראליים הסרוגים וידיו היו קשורות לאחור. מה כבר אפשר לעשות בקואליציה של שישים ואחד חברי כנסת, כאשר על הפרק עומד חוק הגיוס הפרובלמאטי ומיד לאחריו חוקי התקציב והבטחת ההכנסה לאברכים? כלום. רק בעיניך תביט ובשיניך תחרוק.

משאושרו כל הנושאים הרגישים במליאת הכנסת, גפני מרגיש כמו נהג סמיטריילר שהשתחרר משתי העגלות הכבדות ויצא לבדוק ביצועים בכביש שש, כשמתחתיו מנוע של ששת אלפים כ"ס. חותך משמאל, שובר מימין, וכולם מפנים את הדרך למלך הכביש החדש. דימוי מוגזם? ממש לא. מי ששמע השבוע את זעקות התסכול של ח"כ בצלאל סמוטריץ', שליחו האישי של אורי אריאל, בוועדת הכספים, יכול היה לזהות צלילים של נהג פרייבט קטנה שמשאית ענק דוחקת אותו לשוליים בפראות ואגב כך גם שורטת את הצד השמאלי של האוטו. ועכשיו לך תגיש תלונה במשטרה.

כששואלים את גפני עצמו לפשר המלחמה שאסר בשבועיים האחרונים על הבית היהודי, הוא לא מהסס לומר שהעיתוי מכוון. חיכיתי בשקט, כך גפני, שחוק הגיוס יעבור ואחריו חוקי התקציב והבטחת ההכנסה לאברכים לפני שיצאתי לעשות סדר בגזילת הכספים החרדיים. אם בצלאל סמוטריץ' מאיים עלי בהצבעות נגד העברות בוועדת הכספים לחרדים, הוא יגלה שלמגזר שלו יש הרבה יותר העברות שמחכות לאישור שלי, נאום היו"ר משוחרר העכבות.

ואכן, העימותים בין גפני וסמוטריץ' בוועדת הכספים הם ההצגה הכי טובה בכנסת של החודש וחצי האחרון. שבועיים לפני חוק הגיוס הביא גפני את מפת הישובים הזכאים להטבות המס לאישור הוועדה. כפי שתואר כאן בהרחבה בשעתו, דרש סמוטריץ' להכניס לרשימה את כל הישובים שמעבר לקו הירוק בעלות של שש מאות מיליוני שקלים, כולם כמובן על חשבון ישובים חלשים שבתוך הקו הירוק. גפני התנגד לדרישה, אך לא יכול היה ללכת ראש בראש מול ח"כ מהקואליציה שקולו הוא היחיד העודף מול נציגי האופוזיציה. גפני דחה אפוא את הדיון למועד אחר: יום לאחר אישור התקציב. סמוטריץ' זעק חמס אבל כבר לא היה צריך אותו. האופוזיציה, שהתנגדה כמובן להוספת ההתנחלויות לרשימה, העניקה לגפני את הרוב הדרוש.

העימות השני מתקיים ממש בימים אלו והוא מרתק פי כמה מפרשת הטבות המס. כאן מדובר בשמן והסולת התקציביים של הציונות הדתית, וגפני מנסה לטבול בו ידיים לטובת שולחיו. מדובר בחוק המעגן את מעמדה של החטיבה להתיישבות כצינור העברות בלתי שקוף וכמעט בלתי מבוקר למטרות שהממשלה, או ליתר דיוק הבית היהודי, חפצים ביקרם. בימי כהונתו של אריאל במשרד השיכון, החטיבה הייתה בסמכות המשרד. כשעבר בקדנציה הנוכחית למשרד החקלאות, היא עברה יחד איתו מכוח ההסכם הקואליציוני.

היעוד הרשמי של החטיבה הוא מימון פעולות לחיזוק ההתיישבות. הכותרת הסתמית והכללית הזאת מחביאה תחת כנפיה קופת ענק שאין דומה לה בתקציב המדינה. כלומר: יש קופות גדולות פי מאה, אבל כולן מפוקחות על ידי מנגנון בירוקרטי - לפעמים יש בבירוקרטיה צדדים חיוביים - של תקנות וקריטריונים קשיחים. בחטיבה להתיישבות יש קריטריון אחד: מה שהשר הממונה והציונות הדתית רוצים.

וכך העבירה החטיבה בשנתיים האחרונות קרוב לשלוש מאות מיליון ש"ח לישובים שמעבר לקו הירוק. סעיפי התקצוב כוללים הכול. מסלילת כבישים ועד בניית מעונות וגני ילדים. יש כמובן גם תקציבים לביטחון שוטף כמו גדרות היקפיות ותאורת ביטחון שאינם ממומנים ממשרדי ממשלה אחרים.

וכמה מתוך הסכום הנאה הזה הגיע לישובים החרדיים? ההיגיון הפורמלי היה אומר שאם בביתר ומודיעין עילית פלוס עמנואל מתגוררים כארבעים וחמישה אחוז מכלל תושבי יו"ש, הם אמורים לקבל חלק יחסי בהתאם. גם אם נניח שישובים קטנים ומבודדים הנמצאים תחת סיכונים ביטחוניים גבוהים, כמו הר ברכה ומגרון, זכאים למימון גבוה יותר, עדיין בכל חישוב שייערך אמורים הישובים החרדיים לקבל לפחות שליש מכספי משלם המיסים שמוזרמים לחטיבה ומשם לשטחים.

בפועל מקבלים הישובים החרדיים אפס מאופס. אפילו לא שקל אחד. במדינות עולם שלישי השליטים לא מנמקים מדוע מדשנים חלק אחד של האוכלוסייה ומרעיבים את כל היתר. במדינה מערבית מפותחת שחוק השוויון הוא נר לרגליה, עושים זאת באמצעות קריטריונים מתוחכמים. רוצה מאן דהו להדיר שלושים אחוז מתושבי הישובים היהודים בשטחים, הוא בודק את המאפיינים ותופר קריטריון מתאים.

במקרה זה נבדק ונמצא שכל התושבים החרדיים בשטחים מתגוררים בערים ובישובים המונים כמה אלפי תושבים. אי לכך נקבע קריטריון המייעד את כל כספי החטיבה שמעבר לקו הירוק לישובים המונים פחות משלושת אלפים וחמישה תושבים. למותר לציין שמרבית הבוחרים של אריאל וסמוטריץ' בשטחים, מתגוררים ביישובי וילות אדומי רעפים שבכל אחד מהם מתגוררות רק מאות או עשרות משפחות בלבד.

וזה רק קצה הקרחון הבולט על פני הים. מתחת למים יש עוד רבדים של קיפוח שצריך אסדת קידוח כדי לחשוף אותם. הנה אחד מהם: החטיבה להתיישבות מעודדת הקמת גרעינים תורניים בישובי מצוקה ושכונות עוני הזקוקות לפעילות קהילתית תומכת. הרעיון המקורי היה כזה שצריך לברך עליו. חברי קבוצה היורדים כגוף אחד לירוחם או דימונה, קובעים שם ביתם לזמן מה ומעורבים בפעילות חינוכית ותורנית למען התושבים הקבועים, אשרם ואשרי חלקם. אין מי שיגיד מילה על התקציבים שמועברים להם.

אבל כשמדובר בגרעינים המוקמים בשכונות כמו רמת אביב, משהו מתחיל להריח לא טוב. מי בדיוק זקוק לפעילות חינוכית וחברתית בשכונה הכי חילונית בישראל. אלא מאי? רוצים להכניס לשם קצת אידישקייט. בבקשה. אבל אין בזה כל חדש. חב"ד עושה זאת עשרות בשנים. ארגונים חרדיים מקיימים שיעורים ופותחים מרכזים להסברה יהודית בלב תל אביב. כולם יבואו על הברכה, אבל רק הגרעינים התורניים של הציונות הדתית זוכים לקבל תקצוב נדיב מכוח קריטריונים שנתפרו עבורם כמו חליפת מעצבים לגופו של נתניהו. הדוק וצמוד עד הסנטימטר האחרון.

וראה זה פלא. בעוד שהתקציבים להתיישבות מעבר לקו הירוק מוגבלים, כאמור, לישובים קטנים בלבד, הרי שבכל הקשור לגרעינים תורניים לא ניכר דל בפני שוע. תקצוב אחד לגרעין תורני בירוחם כמו לגרעין תורני בתל אביב. הסיבה ברורה: אחרי שהדירו את החרדים מהגרעינים התורניים אין שום צורך בקריטריון נוסף של גודל ומקום.

גרעינים במשתלות הכסף
תקופת הפריחה התקציבית של החטיבה להתיישבות הייתה בימי שבתו של יאיר לפיד במשרד האוצר. עד לשנת הכספים 2013 התבסס תקציב החטיבה בעיקר על התרומות של הקהילות היהודיות בחו"ל לסוכנות ולהסתדרות הציונית. עם הזמן הבינו הקהילות להיכן הולכים כספי התרומות והחליטו לייעד אותם לצרכים פנימיים. גם להם יש מוסדות חינוך שצריך להחזיק וארגוני רווחה שתומכים בחברי הקהילה שנפגעו מהמצב הכלכלי הקשה.

המפנה חל בשנתו הראשונה של לפיד במשרד האוצר. בתוך זמן קצר הכפילה המדינה ושילשה את ההעברה השנתית הקבועה והמצומצמת שלה לחטיבה. מכמה עשרות מיליונים זינקה ההעברה לכמה מאות מיליוני שקלים. המפלגות החרדיות זעקו חמס. ליצמן את גפני את דרעי טענו שהכספים הם חלק מהסכם פנימי של יש עתיד והבית היהודי. זעקו וקולם נשמע כצריחת ינשוף בחורבת מדבר.

הקרב שגפני מנהל כעת נגד חוק ההתיישבות, לא מתקיים במגרש הביתי שלו אלא בוועדת חוקה ומשפט. ליהדות התורה יש שם רק נציג אחד וסביר להניח שהקואליציה תצליח לקנות ח"כ אחד מהאופוזיציה תמורת כמה שקלים מתקציב החטיבה לנושא הקרוב לליבו ולכיסו. הקייס היחיד של גפני הוא אישור ההעברות מתקציב המדינה לתקציב החטיבה המחייב את אישור ועדת הכספים. כאן אין דרך לעקוף אותו, והעימות בינו לסמוטריץ' ואדוניו אורי אריאל צפוי להיות עקוב מכסף. גפני יחסום אותם בהתיישבות. הם יחסמו אותו בהעברות לחרדים. הוא יוסיף חסימה בתקציבי הציונות הדתית. ההמשך יהיה באיומי משבר קואליציוני עד שראש הממשלה יבשל פשרה בסגנון של יחלוקו. אין דרך אחרת. לא יכולה להיות סיומת אחרת.

המכירה הגדולה
קשה ומפרכת פי כמה תהיה הדרך לישוב ליבת הסכסוך בין המפלגות החרדיות והבית היהודי שבתחום משרד החינוך. אם בכל הקשור לחטיבה להתיישבות הנושא הוא חלוקה של כסף המונח על השולחן, הרי שבדיון החירום שנערך בלשכת ראש הממשלה ביום ראשון השבוע, התברר שהכסף פשוט נעלם. קרוב לשלוש מאות מיליון ש"ח שנלקחו מתקציבי החינוך החרדי בימי לפיד, לא חזרו לקופת האוצר, אלא הוזרמו לסעיפי חינוך של המגזר הדתי לאומי המדושן בתקציבים גם ככה.

במבט לאחור, אומר לנו אחד מראשי דגל התורה שלא רוצה להסלים את העימות ולדבר בשמו, התגלה לנו כיום פשר העסקה האמתית בין יש עתיד והבית היהודי. אם בשעתו מכרו לנו את ההסבר שהברית בין בנט ולפיד נועדה לשמור על ארץ ישראל, כעת הוכח מעבר לכל ספק, כך לדברי הבכיר, שהייתה זו עסקה כלכלית לכל דבר. הבית היהודי מכר ללפיד את חוק הגיוס הדרקוני וקיבל בתמורה את כל הכספים, עד השקל האחרון, שנגזלו מהתקציבים לחינוך החרדי. לפיד, כך מתברר, לא רצה להרוויח שקל לקופת המדינה בעקבות הקיצוצים. כל מאות מיליוני השקלים נשארו בתקציב משרד החינוך והועברו במלואם למוסדות הציונות הדתית.

הטריק הראשון היה העלאת ערך הנקודה לתלמיד ישיבת הסדר או ישיבה תומכת גיוס או ישיבה המחנכת לערכים ציוניים. לאחר שנקבע שכל תלמיד בישיבה מסוג זה מקבל ערך כפול מערך בן ישיבה חרדית, לא הייתה לקיצוץ הכולל בתקציב הישיבות כל השפעה על היקף התמיכה למוסדות הציוניים. אדרבה, פר תלמיד הם קיבלו עוד יותר מאשר לפני עידן לפיד.

אפרופו ישיבות הסדר. עוד לפני ימי בנט-לפיד, רטנו החרדים בשקט על הטריק התקציבי הגדול של ישיבות ההסדר שבמסגרתו תלמיד שלומד שישה חודשים בישיבה ושישה חודשים הוא נמצא במסגרת צבאית מלאה, אזי גם בשהותו במסגרת הצבאית כשכלכלתו על משרד הביטחון, ממשיכה הישיבה לקבל עבורו תקצוב כאילו היה בישיבה עצמה.

וזה עוד מילא. ניתן להבין שמסגרת המעמידה מבין שורותיה את טובי הלוחמים בצה"ל זכאית לעדיפות מסוימת. עדיפות זו כוללת ממילא תקצוב כפול ממשרד הביטחון וממחלקת הישיבות גם יחד. אז עוד קצת עצימת עין מול המימון לבן הישיבה גם כשהצבא מכלכל אותו על חשבונו - היא עדיין בגדר הנסבל.

הסיפור האמתי שהמפלגות החרדיות עברו עליו בשתיקה עד עתה, נמצא בשורות הבאות. בזמן שבן ישיבת ההסדר נמצא במסגרת השירות הצבאי המיטה שלו בישיבה לא נותרת ריקה. במקומה נכנס תלמיד חדש שבעוד חצי שנה יפנה את מקומו לחייל החוזר מהשירות הצבאי לספסלי הישיבה. גם עבור תלמיד זה מקבלת הישיבה תקצוב מלא. ובמילים אחרות: כל מיטה בישיבה מתוקצבת מטעם המדינה פעמיים: פעם אחת עבור התלמיד הוותיק,. פעם אחת בעבור זה שנכנס במקומו.

אם מוסיפים לחשבון גם את התקצוב הכפול ממשרד החינוך ומשרד הביטחון נמצא שכל בן ישיבת הסדר מזכה את הנהלת הישיבה פי ארבע מתלמיד ישיבה רגילה. לכך יש להוסיף גם את אפס ההוצאות על התלמיד בזמן שירותו הצבאי. התוצאה הסופית היא מכרה זהב אמיתי. לא בכדי ראשי ישיבות ההסדר לא נזקקים לאיסוף תרומות מעבר לים כמו כל מוסד תורני מקביל.

בימים העליזים של ממשלת בנט-לפיד, קיבלו ישיבות ההסדר עוד מנה לצלחת הגדושה כבר ממילא, בדמות העלאת ערך הנקודה המכפילה את השתתפות מחלקת הישיבות. כמה אפשר עוד להעמיס על הצלחת? כנראה שאין גבול. לפי חישוביו של גפני, סך התקצוב של בן ישיבת הסדר גבוה כעת פי שבעה מבן ישיבה שאינה במסגרת ההסדר.

ומה נעשה ביתרת הכסף שנלקח מתקציב הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים? בדיקה שנעשתה לאחרונה העלתה כי החינוך הממלכתי דתי - עוד פרה מדושנת עונג - זכה לתוספות נדיבות ביותר. הנה כמה סעיפים מובחרים: תוספת לשעות תפילה, תוספת לשעות רב, תקנים נוספים לכיתות קטנות ועוד ועוד. חגיגה אמיתית.

הדיון שהתקיים בלשכת ראש הממשלה נועד לגשר בין ההסכם הקואליציוני שקבע קטגורית שכל תקציבי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים יחזרו לרמה של שנת 2012, כלומר: טרם גזירות לפיד את בנט, ובין ההתנגדות החריפה של הבית היהודי להחזיר את התקציבים שנלקחו. בכירי האוצר שהשתתפו בדיון הבהירו חד משמעית שהם לא יוציאו שקל אחד מתקציב המדינה למטרה זו. מבחינתם הכסף שהועבר מהחרדים לבית היהודי בממשלה הקודמת, צריך לעשות את הדרך חזרה בממשלה הנוכחית. זו כמובן גם עמדת המפלגות החרדיות.

והיכן היה הדרג המקצועי של משרד החינוך בדיון? מתברר שאלה, ובמיוחד מנהל מחלקת הישיבות עמוס ציאדה - לפי עדותו של אחד המשתתפים - גרסו שכסף משוחרר לא יוחזר. מה שנקלט בסעיפי הציונות הדתית יעמוד על מכונו, ויתכבד נא האוצר להוציא מכיסו כדי לכבד את ההסכם הקואליציוני עם החרדים. הרגשתי, כך מתאר אחד המשתתפים בלשונו הציורית, כמו חייל סורי שנקלע בטעות לישיבת מטה של דאעש. אם היו יכולים לקרוע אותו לגזרים היו עושים זאת בו במקום.

הצעקות בקעו לשמיים כאשר נסוב הדיון על סעיף תגבור לימודי היהדות בבתי הספר. עד למהפך 2013 היו שם מאה ושלושים מליון ₪ מהם נהנו כלל המוסדות הדתיים והחרדיים במערכת. כיום נמצאים שם רק שלושים מיליון. מאה מיליון התנדפו לתוך סעיפי החינוך הממלכתי דתי. להוציא אותם משם, כך התברר בדיון, קשה יותר מאשר לחלץ עצם מפיו של רוטווילר. אדוני הארץ האוכלים את חלבה ייאבקו כלביאים עד הפרוטה האחרונה.
תקציב חרדים דתי לאומי כסף סמוטריץ

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד