י"ט סיון התשפ"ד
25.06.2024

טיפים לשר הפנים: דרעי, תהיה ליצמן

יעקב ריבלין מזכיר את האיבה הקדומה של שי ניצן, ומספק לשר הפנים החדש ששה טיפים חיוניים להצלחה באתגר

טיפים לשר הפנים: דרעי, תהיה ליצמן
שששש

חוזר וניעור
באמת יש אנשים רעים בפרקליטות. מה בער להם, בדיוק ברגע שבו עומד אדם ומקבל חיבוקים במליאה לרגל התמנותו כשר הפנים, להדליף שהתקיים דיון שבו אמר פרקליט המדינה שהמינוי שלו הוא בעייתי מאוד מבחינה משפטית. הרי ממילא חוות הדעת שקובעת היא זו של היועץ המשפטי לממשלה, וזה החליט כידוע שהוא כשיר לכהן בתפקיד.

זו גם העמדה שתוגש מטעם המדינה לבג"ץ. אז מה היה קורה אם היו מחכים עם זה קצת, ואם כבר להדליף, למה לא יום קודם?. כלום אין קצת אנושיות במשרדים שברחוב צלאח א דין בירושלים? אין רחמים?

אז מסתבר שיש קצת רחמים אבל הם סלקטיביים. הנה ממש בימים אלו נמצאים הגורמים הבכירים ביותר בפרקליטות במגעים שקטים עם העבריין המורשע מר אהוד אולמרט. בנוסף להרשעה בפרשת הולילנד תלוי ועומד נגדו גזר דין נוסף של המחוזי ששלח אותו לשמונה חודשי מאסר. אולמרט ערער והשופטים כבר יושבים על המדוכה. אם יידחה הערעור, הדבר צפוי להאריך את תקופת שהייתו בכלא בשמונה חודשים נוספים. הלב הרחום של פרקליטי המדינה לא עומד בפני המחשבה שראש ממשלה בישראל יבלה שנתיים וארבעה חודשים מאחורי הסורגים. אי לכך מתנהל כעת משא ומתן לקראת האפשרות שהוא יודה באשמה,. יביע איזו חרטה והעונשים יאוחדו. שנה וחצי זה בהחלט מספיק למי שהיה פעם ראש ממשלה בישראל.

אבל עם מי שכיהן פעם כשר, ירד מאיגרא רמה לבירא עמיקתא וחזר בסוג של תחיית המתים, אין מקום להורדת מסך. גם לא כשחוק מפורש מתיר לו לחזור ולבוא בקהל. גם לא כשבג"ץ כבר דן רק לפני מספר חודשים והתיר לו לשבת ליד שולחן הממשלה. לויינשטיין הבג"ץ הזה הספיק, לפרקליט המדינה שי ניצן ממש לא. יהיו שיטענו שניצן הוא עוד הוכחה לכך שעדיף לנו אחראי חילוני מאשר ד"לי (אבחנה של ח"כ ישראל אייכלר בראיון על בחירת מנהל המחוז החרדי בשבוע שעבר). אפס, שלנושא דנן אין צורך להגיע לאבחנות כלל מגזריות. הביוגרפיה של שי ניצן מספיקה בהחלט.

בין השנים 89-93 כיהן ניצן כעוזרה האישי של פרקליטת המדינה דאז דורית בייניש. הוא היה שם במלחמה המשפטית הארוכה ביותר שנוהלה נגד איש ציבור בישראל מאז הכרזת המדינה. מאז שהחלו הפרסומים הראשונים של מוטי גילת על פרשיות דרעי, נוצר ציר משולש: מאיר גלבוע (משטרה), דורית בייניש (פרקליטת המדינה) והעיתונאי החוקר. הציר לא רק הוביל את החקירות אלא חיפה זה על זה, כמו חיילי קומנדו בהסתערות על יעד אויב. החומרים, לטענת מקורבי דרעי, זרמו בציר הזה חופשי חופשי. מחדרי החקירות לעיתון וחוזר חלילה. חלקה של בייניש היה הגנה על צוות החקירה מפני כל ניסיון של צמצום בסמכויות או הגבלה בזמן החקירה.

גילת עצמו מספר שבאחד השלבים זימן מפכ"ל המשטרה דאז, יוסי לוי, את מאיר גלבוע ודרש ממנו לסיים בתוך שבועיים את החקירה שנכנסה כבר לשנתה השלישית. גלבוע פנה לבייניש וזו נתנה לו עצה גאונית: להגיש לפרקליטות דו"ח חקירה בהתאם לממצאים הקיימים ולציין את כל השלמות החקירה הנדרשות. במצב זה פרקליטות המדינה רשאית להתערב ולדרוש מהמשטרה שלא להחליף את הצוות הקיים, וזה בדיוק מה שהיא עשתה.

בייניש הייתה גם זו שמנעה מיצחק רבין להדיח את היועץ המשפטי לממשלה דאז יוסף חריש. רבין הפעיל לחצים כבדים על שר המשפטים שלו דוד ליבאי לסיים את כהונתו של חריש טרם זמנה, במטרה שקופה למנוע מהאחרון להשלים את הגשת כתב האישום נגד דרעי. כאן פעל הציר בתיאום מושלם. גילת תקף את המהלך באמצעות פרסום מוקדם בעיתונו. בייניש שוחחה עם ליבאי והזהירה אותו מההשלכות הצפויות של המהלך. ההדחה הייתה אמורה להתבצע בישיבת הממשלה של יום ראשון. במוצאי שבת פרסם ליבאי את ההודעה על ביטול המהלך.

בייניש לא היססה להתעמת עם רבין גם בבג"ץ. לאחר הגשת כתב האישום הוגשה עתירה לבית המשפט להפסיק את כהונתם של שר הפנים דרעי וסגן שר הדתות רפאל פנחסי, שאף נגדו הוגש כתב אישום. עמדת הממשלה הייתה לאפשר לשניים להמשיך לכהן עד להכרעת הדין במשפטם. בייניש התעלמה מתפקידה לייצג את עמדת המדינה והציגה את עמדתה האישית השוללת את המשך הכהונה. מטבע הדברים, כשהפרקליטות מתנצחת עם הממשלה, עמדתה היא זו שגוברת בבית המשפט.

תשמעו סיפור, ועל אחריותו של המספר בלבד. יום אחד, כך שח לנו ידידו של דרעי הרב משה רייך, אני פוגש יהודי משוויץ. אחד שעוסק לפרנסתו בתרגומי עם לוע"ז. הנ"ל היה המתרגם בחיקור הדין שנערך לעד המדינה דאז, יעקב שמולביץ, בשוויץ. שמולביץ ישב במדינת השעונים והשוקולד על מעשים שאינם קשורים לחקירות דרעי, אך בלי העדות שלו כתב האישום היה הופך לבדיחה.

אשר על כן, המדינה דרשה מהשלטונות השוויצריים לשחרר את שמולביץ לעדות בישראל ולאפשר לעשות לו חיקור דין בעודו בכלא השוויצרי. היהודי המתורגמן ישב בחיקור הדין בו נוכחו נציגי משרד המשפטים השוויצרי והפרקליטות הישראלית עם שמולביץ בכלא השווייצרי. באוזניי שמעתי, כך המתורגמן, את הפרקליטות הישראלית מתדרכת את שמולביץ מה לומר. הוא זוכר אפילו את אחד המשפטים: "למען מדינת ישראל אתה צריך להגיד להם (-לנציגי השלטונות בשוויץ,. י.ר.) את הדברים הבאים". השוויצרים הערלים לא הבינו את התדרוכים בשפה העברית. המתורגמן היהודי הבין גם הבין.

הימים עברו ופרקליטי מדינה התחלפו. את מקומה של בייניש תפסה בת טיפוחיה עדנה ארבל, וכיום משמש בתפקיד העוזר האישי שלה בימי המלחמה הגדולה נגד דרעי. היה זה רק טבעי שניצן ימשיך את המורשת ולא יהסס לצאת חוצץ גם נגד ראש התביעה הכללית שלמעשה ממונה עליו, ויינשטיין.
רק בודדים. ובתוכם דרעי עצמו, זכרו את מעורבותו העמוקה של ניצן בשנות הרדיפה המשפטית הגדולה. כעת ניתן לגלות שדרעי העריך שניצן יעשה הכול כדי למנוע את חזרתו למשרד הפנים ולפיכך התעקש על קבלת חוות דעת כתובה מויינשטיין לפני שיכנס לתפקיד. מלכתחילה היה זה ויינשטיין שהציע לדרעי להסתפק באישור שנתן לו בעל פה יומיים לאחר שסילבן שלום התפטר מתפקידו.

אבל דרעי שמכיר את השילוב הקטלני של תקשורת ופרקליטות, צפה מסע לחצים אדיר שיכול לקפל אדם לא ממש חזק כמו ויינשטיין. ההתעקשות שלו לקבל מסמך כתוב היא זו שלא אפשרה לויינשטיין לסגת ברגע האחרון. עמדתו של ניצן שהובעה בדיונים הפנימיים נגד חזרתו של דרעי למשרד, נותרה עמדתו הפרטית בלבד.

אבל אין שמחה שאין בה שמץ של דאגה. העתירה שהוגשה נגד מינויו של דרעי לשר הפנים לא זכתה אמנם לצו מניעה, מה שמלמד שהשופטים שאינם מאסכולת בייניש ותלמידיה לא ממהרים לחרוץ דין לפני משפט. (גרוניס השמרן הכניס רוח חדשה ומינה שופטים שצמודים יותר לחוק מאשר לתפיסת העולם האישית). בחירתו של שר איננה צעד בלתי הפיך, הבהיר השופט הנדל שדחה את הבקשה לצו ביניים שהיה עוצר את המינוי והסתפק בצו על תנאי בלבד. הדיון ייערך אי שם לקראת סוף החורף ועד אז יתקבע מעמדו הציבורי של דרעי כשר הפנים, ויהיה צורך בנימוקים מאוד כבדי משקל כדי להורות לו להתפטר.

מצד שני, קריאה מדוקדקת של פסק הדין בעתירה הראשונה נגד דרעי לפני מספר חודשים, מלמדת שיש לדרעי מה לדאוג. המינוי שלו לשר בממשלה, קבעו השופטים, הוא על קצה גבול הסבירות. כלומר: אם דרעי היה מתמנה כבר אז כשר הפנים יתכן מאוד שהוא היה עובר את הקצה. דרעי עצמו חשש מכך מאוד וזו הסיבה שלא התעקש על משרד הפנים בסיבוב הראשון (העברת סמכויות מנהל התכנון והבניה למשרד השיכון הייתה רק תירוץ). כעת הוא מעריך שהעובדה שקודם נכנס לממשלה ורק אחר כך למשרד הפנים, וגם זה רק בשל נסיבה חיצונית בלתי צפויה - התפטרותו של סילבן שלום - תעזור לו שלא לעבור את קצה גבול הסבירות.

אבל זו הערכה בלבד, הרכב שופטים לא נוח יכול בהחלט לאמץ את דבריו המודלפים של ניצן ולקבוע שלמרות ההיתר לכהן כשר, החזרה למקום בו נעשתה העבירה היא צעד אחד מעבר לגבול הסבירות. עד למתן הפסיקה הסופית יעברו על דרעי עוד שלושה- ארבעה חודשים של ישיבה על קוץ קטן ומטריד. עשרים ושש שנה התיק של בייניש וגילת הפך את חייו לגיהנום - החקירה נפתחה בשנת תשעים - עוד כמה חודשים של המתנה זה כסף קטן, ובלבד שיסתיימו לטובה.

שש הארות לשר החוזר
1. תעזוב כבר את השקופים

במהלך מערכת הבחירות, כשחיפשת כל דרך לתחזק את המעגל המסורתי ימני של ש"ס לאחר פטירת מרן הגר"ע יוסף והמתקפה מבית של אלי ישי, קיבלת את האסטרטגיה שהתווה לך איש הפרסום והשיווק ספי שקד. כמו משום כלום אימצת לך פוזה של מנהיג חברתי ופנית לציבור השקופים של ישראל. מבלי להיכנס למספרים שאין כאן מקומם, שלושים אחוז מתקציב הבחירות הלכו לקמפיין הזה.

רק בשבועיים האחרונים הבנת מהסקרים שבעצם מכרו לך תותים, ושאם יש קהל שקוף במדינה הוא לא רואה בך, איש שכונת הר נוף היוקרתית, את המנהיג שלו. לחילופין, גם מי שראה העדיף להצביע למפלגות אחרות. התוצאה: שבעה מנדטים. תשעים ושמונה אחוז מהם חרדים שהצבעתם אינם נובעת משקיפותם אלא מזהותם כיהודים חרדים. הביטונים והמועלמים הצביעו לך מאותה סיבה שהקוגלרים והרונזבלטים הצביעו ליהדות התורה.

אז נכון, גם לאחר שהאסטרטגיה כשלה ומערכת הבחירות הסתיימה, נותרת מחויב לה, ובצדק. אי אפשר להחליף תדמית כל שבועיים. אם הצגת את עצמך כמנהיג השקופים, אתה לא יכול יום לאחר מכן לחזור למה שאתה באמת. לעומת ההשקעה הכושלת בבחירות, המחיר ששילמת על תדמית השקוף לאחר מכן היה ראוי בהחלט. תשע מאות המיליון ששילמת מתוך הכספים הקואליציוניים של ש"ס להנחות במים ותחבורה ציבורית, הם כסף טוב למטרה טובה.

המינוי החדש הוא הזדמנות לרדת באלגנטיות מהסיפור. ההנחות במים ובתחבורה נקבעו בחקיקה גם לשנים הבאות, מה שאומר שכבר שילמת לשקופים גם בעד השנים הבאות. מעבר לזה, גם אם תשקיע בהם עוד כמה מיליארדים, לא תקבל מהם עוד עשרת אלפים קולות בבחירות הבאות. יש תדמיות שפשוט לא נדבקות. כמו שבוז'י הרצוג, עם כל הקאוצ'ינג ופיתוח הקול שהוא עובר, והנאומים התוקפניים שהוא משנן נגד ביבי, לא מצליח להשתחרר מתדמית החנון הצפונבוני, כך אין שום מהלך בעולם שיהפוך אותך למנהיג חברתי. גם אם מרבית המצביעים שלך הם באמת בני השכבות החלשות. עצם העובדה שאתה מייצג בעיקר אינטרסים חרדיים, מדבר חרדית, וחבר של רבים משועי הארץ, לא תאפשר לך אף פעם להתחרות עם עמיר פרץ ושלי יחימוביץ., צא מזה. את הנקודות שלך בדעת הקהל הישראלית הלא חרדית, תוכל לצבור באמצעים אחרים. אחד מהם בשורות הבאות.

2. תהיה ליצמן

שים לב איך עמיתך וידידך - היחיד שמנע בגופו מאלי ישי להעביר באמצעות ח"כים ממפלגות אחרות את החוק שימנע את שובך לכנסת - יעקב ליצמן כובש בסערה את דעת הקהל. אין אנטי תזה לישראלי החדש יותר מיעקב ליצמן. עם העברית הלא קולחת במבטא יידישאי חצי אמריקאי, עם הלבוש החסידי הכי לא אופנתי שיש, ועם הכישורים התקשורתיים אולי הכי גרועים במערכת, הוא הפך ליקיר החברה הישראלית. מי היה מאמין שיבוא יום ואפילו יושבי בתי הקרנות בתל אביב ידברו עליו בעיניים מצועפות.

ליצמן מצליח כי הוא מוכיח יום יום ושעה שעה לציבור בישראל שמעבר לאינטרסים החרדיים שהוא מייצג בשל זהותו, הוא משקיע אין סוף אנרגיות למען האזרח הקטן. אין לו שום רווח אלקטוראלי מתקצוב מכשירי אם.אר.איי. בכל בית חולים, מקיצור תורים לרופאים, ומביקורי פתע בבתי החולים. הבוחרים שלו יצביעו עבורו גם אם לא יעשה למענם כלום, והיו גם תקופות כאלה.

האזרח החילוני מרמת השרון וגדרה מרגיש שיש מי שדואג לו במשרד הבריאות יותר מכל משרד אחר. בנט בא למשרד החינוך להנחיל את הרוח הלאומנית ימנית שלו ולקפוץ משם לתפקידים בכירים אחרים. ישראל כץ סולל כבישים, אך גם את דרכו להנהגת המפלגה. (אפרופו כץ, לפני שבועיים נכתב כאן שהעוזרת שלו, קטי שטרית, בוחשת בענייני הבניה בבית שמש. משיחה איתה עולה כי היא שקועה אך ורק בענייני תחבורה בלשכת שר התחבורה. אם כך, -בראבו, י.ר.).

המודל של ליצמן יכול לעבוד גם אצלך במשרד הפנים. למזלך שעון הקיץ שהעסיק את עמיתך למפלגה לאורך שנות כהונתו במשרד, ירד מעל הפרק בזכות גדעון סער. את הנטל של אישור חוקי עזר בנושא השבת לקחו ממשרד הפנים שבוע לפני שנכנסת. מה שנותר לך זה לטפל זה בנושאי הממשק של המשרד עם האזרח הקטן. זה שממתין בתורים בלשכת מרשם האוכלוסין שלוש וארבע שעות כדי להוציא או לעדכן תעודת זהות. זה שיוצא מדעתו עד שהוא מחזיק דרכון חדש ביד וזה שמשלם אלף ושלוש מאות שקלים חדשים בנתב"ג עבור הוצאת דרכון במקום זה שאבד ברגע האחרון.

ושלא יספרו לך שהאוצר לא מאשר תקנים חדשים לעובדי מרשם האוכלוסין. גם לליצמן סיפרו שאם יאשרו מכשירי הדמיה חדשים בבתי החולים זה יגרום לבדיקות רבות נוספות ולעלות של מאות מיליונים לקופת המדינה. עובדתית זה נכון, אבל בשביל זה אתה שר ולא פקיד. היכולת שלך שלא להעביר את תקציב המדינה ולתפוס את האוצר במקומות הכי כואבים, היא זו שתאלץ את השר ועוזריו להכניס יד לכיס - גם שלנו. וזה בסדר במקרים כאלה - ולהוציא משם את הסכומים החסרים.

מודל ליצמני אחד כבר אימצת. שעה לאחר שנכנסת למשרד כבר יצאת לביקור פתע בלשכת רישום האוכלוסין בירושלים. הביקור לא חידש לך דבר וכנראה גם לא יגרום לפקידים העצלים לעבוד קצת יותר מהר. אבל הוא בהחלט יעביר לציבור את המסר שבא למשרד מישהו שחושב גם עליו.

3. תיזהר, יושבים עליך

במהלך מערכת הבחירות הסוערת גונב לאוזניך כי שני אנשים המתחזים לעיתונאים סובבים בישובי הגליל העליון, בעיקר באלה שיש בהם כרמים ויקבים, ומתחקרים את התושבים. הם ניסו לאשש מידע ולפיו יש לך השקעות בתחום הכרם והיין. אז התברר שיש משהו, אבל הכול דווח מראש לכל מי שצריך להיות מדווח. הסיפור מת עוד לפני שהגיע לכותרות.

אותם גורמים, או אחרים הפועלים לאותה מטרה, לא יצאו לפנסיה אחרי הבחירות. פומבית הם מאיימים שיורידו את הכפפות ויהיו הרבה פחות עדינים בבחירות הבאות, כנראה עם קלטות חדשות מהימים שהיה להם היכן להקליט. וזה עוד בסדר, אם שרדת את הקלטת ההיא, היתר זה גורנישט וכלאם פאדי. הסיפור הנחשף בשורות אלו הוא מסוג שונה לחלוטין.

בשקט בשקט נבדקו כמה וכמה הקצבות שהעברת בקיץ האחרון במסגרת משרד הנגב והגליל. מדובר בתקצוב הקעמפים של הישיבות הקדושות בגליל העליון בבין הזמנים. קודמך מימן אירועים של גבינות ויין לקידום תיירות הפנים לגליל. אתה החלטת שגם אלפי בני ישיבות שיוצאים לנופש וטיולים בצפון הם תיירות פנים לגיטימית כמו כל ענף תיירות אחר. הכסף הוא אותו כסף . גם אם לא נודף ממנו ריח של יין וגבינות.

הלכו החבר'ה ובדקו איך הועבר הכסף. במהלך הבדיקה הם גילו שאחד העובדים בגוף המבצע של משרד הנגב והגליל נושא שם של אחד העובדים בש"ס. יעני עשו שם קומבינה. את המידע הזה ניסו למכור לכותב השורות ולעוד כמה עיתונאים חרדים כפרומו לקראת מסע ציבורי שידרוש פתיחת חקירה. אז בדקנו ומצאנו שלא היו דברים מעולם. לא מדובר בעובד של ש"ס וגם לא בקרוב משפחה שלו. סתם התבלבלו בין שמות משפחה נפוצים מאוד בעדת יוצאי המגרב. פה זה התחיל ופה זה נגמר.

אבל עם האמביציות שלהם להפיל אותך, לך תדע על מה הם עוד יושבים. עם כל מקדמי הביטחון המשפטיים שנקטת והאישורים המוקדמים לכל פעולה לא נראה שיש להם סחורה, דא עקא שלפעמים כדי לגמור איש ציבור לא צריך חומרים שיעמדו במבחן בית המשפט. מספיקה חזות עין של טובת הנאה למאן דהו כדי לייצר כותרת והכול מתחיל מחדש. לכן, תן הוראה לסובבים אותך לחסום את מאות העסקנים והפעילים המפלגתיים שחושבים שזה הזמן לחדש את ימיך כקדם לטובתם האישית. ברח מהם כמו מאש שרק אתה יודע את אפקט הבעירה שלה.

4. תאמין לסקרים, לא למקורבים

אתה בא לאירועים והתקרה מתרוממת לכבודך. שדרן פופולרי לשעבר מקפיץ את הנוכחים בשירת אריה כי ישאג מי לא ירא ועוד שירים מהז'אנר הלעוס הזה. האווירה מתחממת וגם אתה. מול עיניך מתגשם החלום של החזרת עטרה ליושנה. עד עכשיו היו לך בערך שני אירועים כאלה לחודש. כשר פנים כנראה שיהיו לך שניים בשבוע.

למחרת אתה קם בבוקר ואת פניך מקדם סקר דעת קהל לא ממש מחמיא. סקר אחד מדבר על ירידה של מנדט אחד -– חמישה עשר אחוז - סקר אחר מדבר על שימור המצב הקיים. כלומר: כל הרעש הגדול של הכנסים והאירועים, נשאר בתחומי אולם האירועים. ונכון שקצת קשה להאמין בזה אחרי שאתה משתתף לא באירוע אחד כזה אלא בעשרה. אבל מה לעשות שהסקרים צודקים.

גם לפני הבחירות היה פער בין הרוח שנשבה מהכינוסים והעצרות לבין הסקרים. הפעילים הזרימו דיווחים על מאות אלפי ביקורי שטח ותגובות נלהבות של מקבלי הביקורים אבל הסקרים התעקשו ששום דבר לא זז מעבר לטווח שבעת או שמונת המנדטים. בסופו של ליל בחירות התברר שהסקרים, לפחות במקרה של ש"ס, צודקים זו מערכת הבחירות הרביעית ברציפות.

כמו כל איש שררה שמחזיק סביבו מעגל של אוכלי לחם שולחנו ומצפים לחסדיו, גם אתה חשוף לקולות מקהלת החנפים הבלתי פוסקת. כמה שהשר צודק. כמה שהשר השכיל לראות את הנולד. כמה טוב שהשר אמר לההוא ככה ולזה ככה. והנה, תראה את הכותרות המחמיאות היום של הפרשנית ההיא מגלובס - פוטרה המסכנה - ושל הפרשן ההוא מישראל היום. גם בידיעות זרקו היום משהו מאוד מאוד חיובי. אין כמוך בעולם. ובאשר לסקרים הלא מחמיאים? עזוב. זה הכול מניפולציות של הגופים שמזמינים אותם.

אז באמת יכול להיות שסקר אחד או שניים מוזמנים, אבל כאשר מדובר ברצף, זה כבר סיפור אחר. בינתיים, למרבה הצער, הסקרים מלמדים שלמרות ההנחות במים ובתחבורה הפריצה לדעת הקהל הרחבה טרם בוצעה. כאשר היא תתבצע, אתה תהיה הראשון לדעת עליה. מהסקר שמתפרסם בעיתון הבוקר שלך, ולא משירת נערי המקהלה שסביבך.

5. בקר יותר אצל חברי מועצת החכמים

גם בלהט העבודה ובשבועות הכי לחוצים שלך הכנס ללו"ז שלך כפק"ל ביקורי תדרוך אצל כול חברי מועצת החכמים. והדגש הוא על כול. לא רק אצל הנשיא בעיר העתיקה. אל תיתן להם את התחושה שאתה צריך אותם רק בערב בחירות, ולאחר מכן הם שומעים על מה שאתה עושה רק ממה שהמקורבים שלהם מספרים להם. זה ממש לא בריא מכמה וכמה סיבות. ראשית, עדיף שישמעו ממך ולא מהמקורבים שכמה מהם כנראה עדיין שומרים בליבם רגשי חיבה ליו"ר הקודם.

שנית, כשהם שומעים מאחרים, הם שואלים את עצמם, ודי בצדק, האם התואר שלהם כחברי מועצת החכמים הוא פורמלי בלבד ואתה בעצם ה'מועצת' - כפי שנהג בשעתו לומר עוד אחד מנרדפי בייניש, הח"כ לשעבר יאיר לוי - אם כך הם לא חייבים לך שום דבר. אחד מהם מקבל את גדול מתנגדיך לפגישה כאילו אקראית, ואחד משתתף באיזו שמחה של הספונסר של ההוא מקצנלבויגן בנימוק שאם מזמינים אותו למול תינוק בישראל הוא חייב לבוא. אם זה ימשך כך, אתה לא יודע היכן זה יגמר לקראת הבחירות הבאות.

נצל את העובדה שהחצרות שסביבם, זו לא החצר התובענית של הקבלן 45 ז"ל. אין שם אינטרסנטים כלכליים כבדים שאתה צריך לרצות ובאף ביקור לא יגישו לך רשימה של מקורבים שצריך למנות. יחסית לימי ההנהגה הרוחנית הקודמת שדרשה מעורבות עמוקה וראתה בעין ביקורתית את החגיגות הגדולות סביבך (עיין ערך אירוע הניצחון בגני אורנים לאחר בחירות 99), חברי מועצת החכמים הנוכחית לא רוצים לשבת לך על הראש. הם בסך הכול רוצים לדעת על ההכרעות שאתה מקבל עוד לפני שכל עם ישראל קורא על זה בעיתונים. לא מגיע להם?

6. תפעיל את נהרי

לסגן השר החדש שלך יש רקורד מאוד בעייתי במערכת היחסים שלו עם השרים הממונים עליו. הוא תמיד יודע יותר טוב מהם מה צריך לעשות. הוא מקושר, לטענתו, עם הפקידים באופן ישיר, ובכלל, כנציגה של תנועה גדולה וחשובה כמו ש"ס הוא לא בא ללקט פירורים משולחנו של השר אלא לדפוק על השולחן ולדרוש את המגיע לו.

התוצאה הייתה מרה בדרך כלל. שרים לא אוהבים סגנים, ובעיקר כאלה שהונחתו עליהם מכוח הסכם קואליציוני. הם מתייחסים אליהם כמו לעציץ (יוסי שריד על נהרי) ולא משקים אותם בטיפת מים של סמכויות כמו הבוס האחרון של נהרי - שר הרווחה חיים כץ.

אבל זה לא מבטל את הכישורים האישיים המיוחדים שלו. אין כמוהו בש"ס וגם לא במשרדי הממשלה אדם שיודע לקרוא סעיפי תקציב ולמצוא בהם פינות לא מנוצלות. אין כמוהו יודע לנתח מסמכים של מאות עמודים שמגישים הפקידים ולמצוא בתוכם את הסעיפים הקטנים שמגינים על הפקידים אם התוכנית מתפקששת. הוא בין היחידים שמסוגל לדבר עם הרפרנטים באוצר בשפה המקצועית שהם מבינים.

כמי שעומד בראש המפלגה של נהרי, הוא לא ישחק אצלך משחקי עצמאות. הוא יודע בדיוק מי גאל אותו ממדבר השממה אצל חיים כץ ומי יכול לשלוח אותו הביתה ולדווח על כך אחר כך למועצת החכמים. נהרי של היום יגיע למשרד שעה לפניך וייצא שלוש שעות אחריך ובאמצע יעשה לך את כל העבודה השחורה. הוא גם יענה לשאילתות הטרחניות בכנסת בשמחה. הוא גם לא ינסה לגנוב לך כותרות על הצלחות. ולא רק מפני שהוא לא ירצה, אלא גם מפני שהוא פשוט לא יודע איך עושים את זה. אמרו עליו שהוא נהרא נהרא ופשטיה, הפעם הוא יהיה גם הדרש וגם הפשט, אבל בשירותך המלא.

סע לשלום. המפתחות בפנים.

טורו של יעקב ריבלין מתפרסם בעיתון 'בקהילה'
דרעי משרד הפנים שי ניצן משולם נהרי עצות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 18 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד