י"ט אייר התשפ"ד
27.05.2024

הרופא המקובל: סגולת פרשת המן לא רק ביום שלישי בשלח

קראו את הסבריו הנפלאים של רבי משה דוד וואלי: מהי הסגולה בקריאת פרשת המן וכיצד היא עובדת, ומי יעשה את העבודה במקומכם, בזמן שהעסק עובד ואתם בכולל

מצבת הרמ"ד וואלי בפאדובה
מצבת הרמ"ד וואלי בפאדובה

רגע לפני שאתם עוזבים מטעמי פרנסה את ספסלי הישיבות לטובת לימודי מקצוע, האם שאלתם את עצמכם האם בניתם כלים לקבל את השפע?

שהרי ידוע שהקב"ה מסתייע בטבע ויש לעשות מעשה בסיס כדי שהברכה תוכל לחול עליו ואולי כבר בניתם כלים ואתם משקיעים בזה יותר מדי זמן במקום בלימוד התורה.

קראו את הסבריו הנפלאים של רבי משה דוד וואלי מהי הסגולה בקריאת פרשת המן וכיצד היא עובדת ומי יעשה את העבודה במקומכם, בזמן שהעסק עובד ואתם בכולל.

ולמה אמר כאן ״וטעמו כצפיחית בדבש״ ובפרשת בהעלותך הוא אומר ״והיה טעמו כטעם לשד השמן?״

"דע כי השינוי הזה מתורץ יפה מדברי רז״ל בספר הזהר, שאמרו שהשינוי הזה נמשך מן השטות שלהם שחשבו להרויח במה שהיו טוחנים את המן ואופים ומבשלים, ואדרבא לא היו אלא מפסידים. [כמ"ש "שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן"].

"כי באכלם את המן פשוט כמות שהוא, היה טעמו כצפיחית בדבש. אבל כשטחנו ברחים או דכו במדוכה ובשלו בפרור ועשו אותו עוגות לא היה טעמו אלא ״כטעם לשד השמן״ כי כל המוסיף גורע. ולכן כאן הודיע את טעמו המשובח כשהוא פשוט, ובפרשת בהעלותך הודיע את טעמו הגרוע כשהיה משונה בכמה פעולות. ולמען הראות לעתיד לכל הדורות ההשגחה הפרטית שיש להשי״ת על ישראל, שלא תחסר פרנסתם בכל זמן ובכל מקום כשהם עוסקים בעבודתו, כי אין מחסור ליראיו.

"לפיכך צוה למשה שיגנזו מלא העומר מן, שיתקיים בכל הדורות ויוכלו להראותה אל קטני אמנה המתיאשים מן ההשגחה ומתרשלים מן העבודה ומעסק התורה כדי לטרוח הרבה ולאבד את זמנם אחרי הפרנסה, ועושים להפך ממה שאמרו רז״ל: הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה.

"וזה שכתוב: ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים ״זה הדבר אשר צוה ה׳״, כדי שיכירו וידעו ויתנו לבם להבין ולהשכיל שאם אין שינוי במשגיח בודאי שלא יהיה שינוי גם כן בהשגחה.

"ואמנם יש להקשות: שהיה די שיאמר ״למען יראו את הלחם אשר האכלתי במדבר״ ומה צורך לומר ״בהוציאי אתכם ממצרים״. אבל הטעם הוא, לפי שאחר יציאת ממצרים נעשו עבדים אליו ית׳, שהרי קודם לכן היו עבדים אל הסטרא אחרא, והשי״ת הפקיען משעבודה ולקח אותן לו לעבדים, וכבר ידוע שהאדון מחוייב לזון ולפרנס את עבדו ובלבד שיתעסק בעבודתו.

"וכן ישראל כיון שנעשו עבדים אליו ית׳ בצאתם מארץ מצרים, לא נתבטלה השגחתו עליהם בכל הדורות כי הוא חיובו של האדון ובלבד שיתעסקו בעבודתו, וזהו הטעם הנכון לענין אמרו ״בהוציאי אתכם מארץ מצרים״.

"ואם אין המן ממש בשאר הדורות, יש על כל פנים כעין מן למתעסקים בעבודתו ית'. כענין אמרם ז״ל על פסוק: משגיח מן החלונות, שהאדם עומד בבית המדרש עסוק בעבודתו ית׳ והשי״ת משגיח מן החלונות של בית המדרש להכין לו את פרנסתו".
הרופא המקובל פאדובה הרמד וואלי

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד