למי הייתם קוראים גזען?
הכל משתנה בעולם, מלבד הגזענות • מאז ומעולם מקורה הוא אחד: "הרגשת העליונות" - גזען חייב להרגיש עליון, זו מחלת נפש
- אלברט שבות
- י"ז שבט התשע"ו
ך
ויקיפדיה: גִּזְעָנוּת היא עמדה, שלפיה בקרב בני אדם מתקיים קשר בין מוצא ביולוגי וסממנים גופניים המעידים על מוצא כזה מחד, לבין תכונות אופי וכישורים קוגניטיביים מאידך. ברוב המקרים משתמעת מהגישה גם עליונותה של קבוצה אחת על האחרת, והיא משמשת צידוק למעשים ולהתבטאויות שעיקרם העדפה של קבוצה אחת על האחרת.
אנציקלופדיה "ynet" - גזענות היא השקפה לפיה יש לקבוע את סדרי החברה ואת זכויות האדם והאזרח לפי השתייכותם הגזעית של בני האדם. ביסוד הגזענות עומדת הדעה כי מוצאם האתני של בני האדם קובע את תכונותיהם, אופיים ויכולותיהם וכי יש גזעים "עליונים" וגזעים "נחותים".
מההגדרות המלומדות שלעיל אני מבין כי למעשה גזענות ובסך הכל היא עמדה או השקפה, ועמדה ככל עמדה בונים על-סמך תמונת מצב נתונה שמבחינים בה ומפיקים ממנה את תפיסתם.
מאידך ובנוסף, אני מסיק מזאת מסקנה קשה ביותר - זאת כי גם אני ועוד הרבה כמוני בונים כל הזמן את עמדותינו כלפי אנשים וחברים על-סמך תמונות מצב שמבחינים בה אצלם. לא פעם אני משתמש בהבחנה הזאת אפילו כלפי ילדיי, חבריי: הוא נראה לי עצלן, ההוא שקרן, תחמן... לא פעם אני משתמש אף בביטויים קשים: הוא פראי, התנהגותו מעידה על פרימיטיביות, הוא תשוש, משהו דפוק בו, סובל מילקוי מאורות, אין בו את ההיגיינה המינימלית... הוא פולני, מרוקאי, אשכנזי, ספרדי, תימני וכולי.
מקור כל הביטויים האלה הוא בתמונת מצב נתונה שהבחנו בה, וגזרנו ממנה את עמדתנו על איש זה או אחר, ואם כן - האם כולנו עונים על הגדרת הגזענות? האם לא נגזר מהביטויים שהשתמשנו בהם כלפי אדם מסוים- את עליונותנו על האדם הזה? האם כולנו אפוא גזענים בני גזענים?
לא ולא רבותי, גזען הוא מי שמבחין בעקביות ניכרת באותה תמונת מצב אצל אותו האדם וכאילו "מחפש" אותו, ובונה על רצף התמונות הללו את עמדתו. וכאן עולה אחת הקושיות מאותם מאפיינים שעוסק בהם התלמוד: האם לא תיתכן כי אותה תמונת מצב תימצא אצל אותו האדם לזמן ממושך, ועל כן אנו נבחין באותה התמונה שוב ושוב ונפיק בעקביות ניכרת את אותם הביטויים "הנמוכים" כלפיו? ושוב - האם כולנו אפוא עונים על הגדרת הגזענות?
בשום אופן. משום שגזען הוא מי שמחפש בעקביות ניכרת את אותה תמונת מצב אומללה - ולא בלבד אצל אותו האדם, כי אם אצל משפחתו, שכונתו, שבטו, קבוצת מוצאו. הוא מחפש ומוצא את אותה תמונת המצב, ולמעשה הוא לא "מבחין" כי אם "מחפש", וכאן אני עונה על קושיית הגמרא בלאו מוחלט - לא יתכן כי אותה תמונת מצב עגומה תימצא בעקביות אצל אותו האדם ואותו השבט ואותה הקבוצה לזמן ממושך. לא יתכן.
לא יתכן כי כל חברי הקבוצה עצלנים, או שקרנים... לא יתכן כי כל בני מוצא מסוים קמצנים, והערכה זו מקורה באמרה גזענית. לא תיתכן אבחנת "התשישות" בעדה שלמה, ולדעתי גם מחקר לא יכול להתיימר כי עלה על אבחנה כזו. לא יתכן כי כל אחד ואחד מחברי הקבוצה תשוש או דפוק או סובל מליקוי מאורות, יהיה מוצא קבוצתו אשר יהיה.
יתכן מאוד כי אדם מסוים אינו מבחין בצרכים ההגייניים המינימליים שלו, ויתכן עוד כי מספר אנשים בצלמנו ובדמותנו אינם מבחינים בצרכים ההגייניים המינימליים שלהם, אך לא תיתכן האבחנה הגורפת כי קבוצה שלמה של עולים ממוצא מסוים - אינם מבחינים בצרכיהם ההגייניים המינימליים.
מאידך-גיסא, תיתכן גם תיתכן תמונה גורפת של מחסור בחומרי ניקוי לקיום הצרכים ההגייניים המינימליים, כמו בתנאי הקליטה של מחנות הצריפים לעולי שנות החמישים, הידועים כמעברות ששימשו את העולים.
לסיכום, אלה הם אפוא מאפייני הגזען באשר הוא:
אדם מהשורה יכול "להבחין" בתכונה עגומה אצל אדם אחר, בעוד הגזען "מחפש" את התכונה הזו, זאת כי בכוונתו לאבחן אותה מראש בקבוצה שלמה - לא באדם מסוים כאשר אין ולא תיתכן תכונה עגומה שתאפיין קבוצה שלמה; גם חוקר עם כלי מחקר שמבקש לתהות על קנקנה של קבוצה - אינו יכול להדביק בכל חבריה תכונה נתונה, מלבד התכונות הפיזיקליות התורשתיות.
וכפי שצויין, לא יתכן כי כל החברים הנמנים על קבוצה מסוימת עצלנים הם או שקרנים; לא יתכן כי כל הקבוצה ממוצא מסוים קמצנית; התשישות או העדר ההיגיינה המינימלית לא תדבק בקבוצה שלמה על כל חבריה, אין בנמצא היתכנות כזו.
על כן ניתן לקבוע כי גזען הוא עיוור מרצון, זאת כי הוא רואה את מה שלא ניתן לראות, ובנוסף הוא שוטה וגם אוויל - והפעם לא מרצון, זאת כי הוא מאמין באמת ובתמים כי קיימים גזעים עליונים אשר הוא נמנה עליהם ולא במקרה, וכן קיימים לעומתם גזעים נחותים – וחייב להיות להם קיום אחרת זכות עליונותו תישלל.
לאור התובנות שלעיל אני מבקש לעבור בפרק הבא אל תקופת קום המדינה ולהביא מבחר מציטוטיו של בן-גוריון, או אז לתת לכם להחליט אם הציטוטים מעידים על בן-גוריון האיש המעשי שלצורך השעה עמד על האבחנות המדויקות, או שמעידים על נפש שחשה את הצורך להמחיש את עליונותה באמצעותן של ישויות נחותות ממנה.אלברט שבות הוא סופר יהודי המתגורר בפנמה. הוא נולד בסוריה, ממנה עלה לישראל בשת תש"מ. בישראל חי כ-10 שנים, במהלכן שירת בצה"ל. לעיתים הוא נוטל עט וכותב פובליציסטיקה, "כיהודי מפנמה שמתחבר מידי פעם אל ועם עצמו ומעלה את חוויותיו על דף".
אנציקלופדיה "ynet" - גזענות היא השקפה לפיה יש לקבוע את סדרי החברה ואת זכויות האדם והאזרח לפי השתייכותם הגזעית של בני האדם. ביסוד הגזענות עומדת הדעה כי מוצאם האתני של בני האדם קובע את תכונותיהם, אופיים ויכולותיהם וכי יש גזעים "עליונים" וגזעים "נחותים".
מההגדרות המלומדות שלעיל אני מבין כי למעשה גזענות ובסך הכל היא עמדה או השקפה, ועמדה ככל עמדה בונים על-סמך תמונת מצב נתונה שמבחינים בה ומפיקים ממנה את תפיסתם.
מאידך ובנוסף, אני מסיק מזאת מסקנה קשה ביותר - זאת כי גם אני ועוד הרבה כמוני בונים כל הזמן את עמדותינו כלפי אנשים וחברים על-סמך תמונות מצב שמבחינים בה אצלם. לא פעם אני משתמש בהבחנה הזאת אפילו כלפי ילדיי, חבריי: הוא נראה לי עצלן, ההוא שקרן, תחמן... לא פעם אני משתמש אף בביטויים קשים: הוא פראי, התנהגותו מעידה על פרימיטיביות, הוא תשוש, משהו דפוק בו, סובל מילקוי מאורות, אין בו את ההיגיינה המינימלית... הוא פולני, מרוקאי, אשכנזי, ספרדי, תימני וכולי.
מקור כל הביטויים האלה הוא בתמונת מצב נתונה שהבחנו בה, וגזרנו ממנה את עמדתנו על איש זה או אחר, ואם כן - האם כולנו עונים על הגדרת הגזענות? האם לא נגזר מהביטויים שהשתמשנו בהם כלפי אדם מסוים- את עליונותנו על האדם הזה? האם כולנו אפוא גזענים בני גזענים?
לא ולא רבותי, גזען הוא מי שמבחין בעקביות ניכרת באותה תמונת מצב אצל אותו האדם וכאילו "מחפש" אותו, ובונה על רצף התמונות הללו את עמדתו. וכאן עולה אחת הקושיות מאותם מאפיינים שעוסק בהם התלמוד: האם לא תיתכן כי אותה תמונת מצב תימצא אצל אותו האדם לזמן ממושך, ועל כן אנו נבחין באותה התמונה שוב ושוב ונפיק בעקביות ניכרת את אותם הביטויים "הנמוכים" כלפיו? ושוב - האם כולנו אפוא עונים על הגדרת הגזענות?
בשום אופן. משום שגזען הוא מי שמחפש בעקביות ניכרת את אותה תמונת מצב אומללה - ולא בלבד אצל אותו האדם, כי אם אצל משפחתו, שכונתו, שבטו, קבוצת מוצאו. הוא מחפש ומוצא את אותה תמונת המצב, ולמעשה הוא לא "מבחין" כי אם "מחפש", וכאן אני עונה על קושיית הגמרא בלאו מוחלט - לא יתכן כי אותה תמונת מצב עגומה תימצא בעקביות אצל אותו האדם ואותו השבט ואותה הקבוצה לזמן ממושך. לא יתכן.
לא יתכן כי כל חברי הקבוצה עצלנים, או שקרנים... לא יתכן כי כל בני מוצא מסוים קמצנים, והערכה זו מקורה באמרה גזענית. לא תיתכן אבחנת "התשישות" בעדה שלמה, ולדעתי גם מחקר לא יכול להתיימר כי עלה על אבחנה כזו. לא יתכן כי כל אחד ואחד מחברי הקבוצה תשוש או דפוק או סובל מליקוי מאורות, יהיה מוצא קבוצתו אשר יהיה.
יתכן מאוד כי אדם מסוים אינו מבחין בצרכים ההגייניים המינימליים שלו, ויתכן עוד כי מספר אנשים בצלמנו ובדמותנו אינם מבחינים בצרכים ההגייניים המינימליים שלהם, אך לא תיתכן האבחנה הגורפת כי קבוצה שלמה של עולים ממוצא מסוים - אינם מבחינים בצרכיהם ההגייניים המינימליים.
מאידך-גיסא, תיתכן גם תיתכן תמונה גורפת של מחסור בחומרי ניקוי לקיום הצרכים ההגייניים המינימליים, כמו בתנאי הקליטה של מחנות הצריפים לעולי שנות החמישים, הידועים כמעברות ששימשו את העולים.
לסיכום, אלה הם אפוא מאפייני הגזען באשר הוא:
אדם מהשורה יכול "להבחין" בתכונה עגומה אצל אדם אחר, בעוד הגזען "מחפש" את התכונה הזו, זאת כי בכוונתו לאבחן אותה מראש בקבוצה שלמה - לא באדם מסוים כאשר אין ולא תיתכן תכונה עגומה שתאפיין קבוצה שלמה; גם חוקר עם כלי מחקר שמבקש לתהות על קנקנה של קבוצה - אינו יכול להדביק בכל חבריה תכונה נתונה, מלבד התכונות הפיזיקליות התורשתיות.
וכפי שצויין, לא יתכן כי כל החברים הנמנים על קבוצה מסוימת עצלנים הם או שקרנים; לא יתכן כי כל הקבוצה ממוצא מסוים קמצנית; התשישות או העדר ההיגיינה המינימלית לא תדבק בקבוצה שלמה על כל חבריה, אין בנמצא היתכנות כזו.
על כן ניתן לקבוע כי גזען הוא עיוור מרצון, זאת כי הוא רואה את מה שלא ניתן לראות, ובנוסף הוא שוטה וגם אוויל - והפעם לא מרצון, זאת כי הוא מאמין באמת ובתמים כי קיימים גזעים עליונים אשר הוא נמנה עליהם ולא במקרה, וכן קיימים לעומתם גזעים נחותים – וחייב להיות להם קיום אחרת זכות עליונותו תישלל.
לאור התובנות שלעיל אני מבקש לעבור בפרק הבא אל תקופת קום המדינה ולהביא מבחר מציטוטיו של בן-גוריון, או אז לתת לכם להחליט אם הציטוטים מעידים על בן-גוריון האיש המעשי שלצורך השעה עמד על האבחנות המדויקות, או שמעידים על נפש שחשה את הצורך להמחיש את עליונותה באמצעותן של ישויות נחותות ממנה.אלברט שבות הוא סופר יהודי המתגורר בפנמה. הוא נולד בסוריה, ממנה עלה לישראל בשת תש"מ. בישראל חי כ-10 שנים, במהלכן שירת בצה"ל. לעיתים הוא נוטל עט וכותב פובליציסטיקה, "כיהודי מפנמה שמתחבר מידי פעם אל ועם עצמו ומעלה את חוויותיו על דף".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות