הממשלה תאשר: תשלום לספקים בשוטף + 30
לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, שיזמה את הצעת החוק, ממוצע ימי האשראי לעסקים עמד בשנת 2015 על 72 יום ממועד ביצוע העסקה
- כ"א שבט התשע"ו
ישיבת הממשלה, צילום: פלאש90
הסוף לשוטף + 120? משרדי הכלכלה והאוצר יביאו היום (א') לממשלה את הצעת חוק מוסר התשלומים שבאה להסדיר את מועדי התשלום לספקים – העסקים הקטנים והבינויים - בכלל המשק. המשמעות היא שהממשלה תשלם לספקיה בשוטף + 30 לכל היותר.
לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, שיזמה את הצעת החוק, ממוצע ימי האשראי לעסקים עמד בשנת 2015 על 72 יום ממועד ביצוע העסקה.
עד כה לא היו כללים המסדירים את מועדי התשלום במשק, ורק עסקאות שמבצעת הממשלה מוסדרות בהוראת תכ"מ הקובעת פרקי זמן של 24-45 ימי אשראי (בהתאם למועד הגשת החשבונית). למרות זאת, דוח של הצוות "לבחינת ייעול תהליכי התשלום לספקים בממשלה" בראשות החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו מאפריל 2014 מצא כי 67% מהחשבוניות משולמות ע"י הממשלה רק לאחר המועדים הקבועים בהוראה. גופים ציבוריים אחרים, בהם רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות, אינם נתונים בסד זמנים כלשהו לביצוע התשלום, וקיימת שונות במספר ימי האשראי בפועל בין מוסדות המדינה השונים שיכולים להגיע גם לשוטף + 90 או שוטף + 120.
"מיותר לציין כי פרקטיקה של דחיית תשלומים מקשה במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים, החסרים את היכולת והחוסן הפיננסי להמתין פרקי זמן ממושכים עד לקבלת התשלום", נכתב בהודעה לעיתונות מטעם משרדי האוצר והכלכלה.
"הם נאלצים לשאת בנטל ממוני כבד, ולחפש אחר מקורות מימון חלופיים עד לקבלת התמורה. בעוד שיכולת העסקים הקטנים לספוג את ימי האשראי הרבים נמוכה – תנאי האשראי הבנקאי היכולים לתמוך בעסק הקטן - נחותים מאוד ביחס לעסקים גדולים. לפי דוחות הבנקים, בשנת 2014 נדרשו עסקים קטנים לשלם ריבית של 6.09% על הלוואת שקיבלו, לעומת ריבית של 3.04% שנגבתה מעסקים גדולים. כך יוצא שבמקום שהגופים החזקים (גופים ציבוריים או עסקים גדולים) ייקחו על עצמם את עלויות המימון בתנאים נוחים יחסית, הם מגלגלים את האשראי לאלו שמקבלים אשראי יקר.
"בנוסף, בתוך מגזר העסקים הקטנים הולכת ומתרחבת אוכלוסיית עובדי הפרילנס שאופי עבודתם דומה לזה של שכירים, אך תנאי העבודה שלהם (תנאי תשלום, תנאים סוציאליים ועוד) הם כשל עסקים, וגם הם נאלצים לספוג ימי אשראי ארוכים, כאשר היכולת לשלם לספוג היא נמוכה ביותר".
לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, שיזמה את הצעת החוק, ממוצע ימי האשראי לעסקים עמד בשנת 2015 על 72 יום ממועד ביצוע העסקה.
עד כה לא היו כללים המסדירים את מועדי התשלום במשק, ורק עסקאות שמבצעת הממשלה מוסדרות בהוראת תכ"מ הקובעת פרקי זמן של 24-45 ימי אשראי (בהתאם למועד הגשת החשבונית). למרות זאת, דוח של הצוות "לבחינת ייעול תהליכי התשלום לספקים בממשלה" בראשות החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו מאפריל 2014 מצא כי 67% מהחשבוניות משולמות ע"י הממשלה רק לאחר המועדים הקבועים בהוראה. גופים ציבוריים אחרים, בהם רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות, אינם נתונים בסד זמנים כלשהו לביצוע התשלום, וקיימת שונות במספר ימי האשראי בפועל בין מוסדות המדינה השונים שיכולים להגיע גם לשוטף + 90 או שוטף + 120.
"מיותר לציין כי פרקטיקה של דחיית תשלומים מקשה במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים, החסרים את היכולת והחוסן הפיננסי להמתין פרקי זמן ממושכים עד לקבלת התשלום", נכתב בהודעה לעיתונות מטעם משרדי האוצר והכלכלה.
"הם נאלצים לשאת בנטל ממוני כבד, ולחפש אחר מקורות מימון חלופיים עד לקבלת התמורה. בעוד שיכולת העסקים הקטנים לספוג את ימי האשראי הרבים נמוכה – תנאי האשראי הבנקאי היכולים לתמוך בעסק הקטן - נחותים מאוד ביחס לעסקים גדולים. לפי דוחות הבנקים, בשנת 2014 נדרשו עסקים קטנים לשלם ריבית של 6.09% על הלוואת שקיבלו, לעומת ריבית של 3.04% שנגבתה מעסקים גדולים. כך יוצא שבמקום שהגופים החזקים (גופים ציבוריים או עסקים גדולים) ייקחו על עצמם את עלויות המימון בתנאים נוחים יחסית, הם מגלגלים את האשראי לאלו שמקבלים אשראי יקר.
"בנוסף, בתוך מגזר העסקים הקטנים הולכת ומתרחבת אוכלוסיית עובדי הפרילנס שאופי עבודתם דומה לזה של שכירים, אך תנאי העבודה שלהם (תנאי תשלום, תנאים סוציאליים ועוד) הם כשל עסקים, וגם הם נאלצים לספוג ימי אשראי ארוכים, כאשר היכולת לשלם לספוג היא נמוכה ביותר".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות