מימצאים ארכיאלוגיים חושפים את העבר של מתחם שנלר
בחפירה הארכיאולוגית התגלו ממצאים מעניינים ומגוונים מעברה של ירושלים, שהבולט בהם הוא בית גתות גדול ומרשים להכנת יין
- אלי שלזינגר
- כ"ב אדר א' התשע"ו
- 9 תגובות
החפירות במתחם שנלר. צילום: רשות העתיקות
ממצאים מפתיעים מהימים שלאחר תקופת בית שני ואחריו התגלו במתחם שנלר בירושלים. כך פרסמה הבוקר (ד'), רשות העתיקות.
המימצאים התגלו במהלך חפירות ארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות לקראת הקמת מבני מגורים לאוכלוסייה החרדית במתחם שנלר בירושלים.
בית היתומים שנלר פעל בירושלים משנת 1860 ועד מלחמת העולם השנייה. בימי שלטונו של המנדט הבריטי בירושלים, סולקו ממנו תושביו הגרמנים ובמקום הוקם בסיס צבאי. לאחר נסיגת הבריטים, בשנת 1948, עבר המקום לידי כוחות ההגנה. המתחם המשיך לשמש כמחנה צבאי של צה"ל עד שנת 2008
בחפירה הארכיאולוגית התגלו ממצאים מעניינים ומגוונים מעברה של ירושלים, שהבולט בהם הוא בית גתות גדול ומרשים להכנת יין מהתקופה הרומית או הביזאנטית, לפני כ-1,600 שנה.
המתקן המשוכלל כולל משטח סחיטה המרוצף פסיפס לבן. במרכזו בור עיגון למכבש בורג, שסייע במיצוי מרבי של התירוש מהפרי. מסביב למשטח הסחיטה הותקנו שמונה תאים לאחסון הגפנים, ואולי גם ליצירת תערובות של תירוש עם חומרי טעם נוספים - ועל ידי כך ייצור של יין בטעמים שונים. הארכיאולוגים מעריכים, כי בית גתות זה שימש את תושביו של בית אחוזה גדול, שתושביו התפרנסו, בין היתר, גם מגידול גפנים וייצור יין.
בסמוך לגת המרשימה התגלו עדויות לקיומו של בית מרחץ במקום, בדמות צינורות חרס ששימשו לחימום המרחץ, ומספר לבני חרס. חלק נושאות טביעות עם שמו של הלגיון הרומי העשירי.
לגיון זה היה אחד מארבעת הלגיונות הרומיים שהשתתפו בכיבוש ירושלים וחורבנו. הארכיאולוגים מציעים כי האתר בשנלר, במתכונת של בית אחוזה, מהווה נספח יישובי לאתר המרכזי שנחשף בעבר בבניני האומה.
החשיפה הארכיאולוגית הנוכחית, מהווה למעשה המשך לחפירות ההצלה שנערכו באתר לפני כחצי שנה, אז נחשפו באתר עדויות לקיומו של יישוב יהודי מסוף ימי הבית השני.
לדברי אלכס ויגמן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "שוב, ירושלים מוכיחה שאיפה שלא נזרוק אבן, נמצא שרידים עתיקים הקשורים לעברה המפואר של ירושלים. מהממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו כאן מצטיירת תמונתה של ירושלים – חיה ותוססת ופעילה, מהעת העתיקה ועד לזמן המודרני".
לדברי ארכיאולוג מחוז ירושלים, עמית ראם: "זו דוגמא מצוינת לשיתוף פעולה רב שנים, עמוק והדוק עם הקהילה החרדית. הציבור רגיל לשמוע בדרך כלל על המאבקים בין הארכיאולוגיים לעדה החרדית סביב סוגיית הקברים, אך הוא לא ער לעשייה היום-יומית המשותפת, ולהתעניינות שמגלה המגזר החרדי בנושא".
המימצאים התגלו במהלך חפירות ארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות לקראת הקמת מבני מגורים לאוכלוסייה החרדית במתחם שנלר בירושלים.
בית היתומים שנלר פעל בירושלים משנת 1860 ועד מלחמת העולם השנייה. בימי שלטונו של המנדט הבריטי בירושלים, סולקו ממנו תושביו הגרמנים ובמקום הוקם בסיס צבאי. לאחר נסיגת הבריטים, בשנת 1948, עבר המקום לידי כוחות ההגנה. המתחם המשיך לשמש כמחנה צבאי של צה"ל עד שנת 2008
בחפירה הארכיאולוגית התגלו ממצאים מעניינים ומגוונים מעברה של ירושלים, שהבולט בהם הוא בית גתות גדול ומרשים להכנת יין מהתקופה הרומית או הביזאנטית, לפני כ-1,600 שנה.
המתקן המשוכלל כולל משטח סחיטה המרוצף פסיפס לבן. במרכזו בור עיגון למכבש בורג, שסייע במיצוי מרבי של התירוש מהפרי. מסביב למשטח הסחיטה הותקנו שמונה תאים לאחסון הגפנים, ואולי גם ליצירת תערובות של תירוש עם חומרי טעם נוספים - ועל ידי כך ייצור של יין בטעמים שונים. הארכיאולוגים מעריכים, כי בית גתות זה שימש את תושביו של בית אחוזה גדול, שתושביו התפרנסו, בין היתר, גם מגידול גפנים וייצור יין.
בסמוך לגת המרשימה התגלו עדויות לקיומו של בית מרחץ במקום, בדמות צינורות חרס ששימשו לחימום המרחץ, ומספר לבני חרס. חלק נושאות טביעות עם שמו של הלגיון הרומי העשירי.
לגיון זה היה אחד מארבעת הלגיונות הרומיים שהשתתפו בכיבוש ירושלים וחורבנו. הארכיאולוגים מציעים כי האתר בשנלר, במתכונת של בית אחוזה, מהווה נספח יישובי לאתר המרכזי שנחשף בעבר בבניני האומה.
החשיפה הארכיאולוגית הנוכחית, מהווה למעשה המשך לחפירות ההצלה שנערכו באתר לפני כחצי שנה, אז נחשפו באתר עדויות לקיומו של יישוב יהודי מסוף ימי הבית השני.
לדברי אלכס ויגמן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "שוב, ירושלים מוכיחה שאיפה שלא נזרוק אבן, נמצא שרידים עתיקים הקשורים לעברה המפואר של ירושלים. מהממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו כאן מצטיירת תמונתה של ירושלים – חיה ותוססת ופעילה, מהעת העתיקה ועד לזמן המודרני".
לדברי ארכיאולוג מחוז ירושלים, עמית ראם: "זו דוגמא מצוינת לשיתוף פעולה רב שנים, עמוק והדוק עם הקהילה החרדית. הציבור רגיל לשמוע בדרך כלל על המאבקים בין הארכיאולוגיים לעדה החרדית סביב סוגיית הקברים, אך הוא לא ער לעשייה היום-יומית המשותפת, ולהתעניינות שמגלה המגזר החרדי בנושא".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות