ט' סיון התשפ"ד
15.06.2024

הורים - שימו לב וגלו: האם הגננת או המטפלת אלימה?

"ילד, ממש כמו מבוגר, לא ילך בשמחה וגם לא יחזור שמח ממסגרת שאינה טובה לו. הוא יביע בכלים שיש לו את התנגדותו" • המטפלת הרגשית מירי פסח, מסבירה על סימנים לגילוי מצוקה אצל ילדים שחווים התעללות • וגם: איך בוחרים מטפלת?

הורים - שימו לב וגלו: האם הגננת או המטפלת אלימה?

האימה זועקת – כך זה נראה בעיניי לפחות. עומדים הורים אומללים בסמוך לחדר טיפולים בו שהה ילדם הקטן והאהוב, שכל חטאו היה, שנשלח למטפלת חסרת סבלנות ושליטה עצמית. ההורים, כמובן, לא יכלו לדעת את הפרט ה"שולי" הזה בחייה של הגברת, לפני שבחרו להפקיד בידיה את האוצר.
שאלת השאלות של כל אם טרייה וותיקה, שצריכה להוציא את הילד למטפלת, או אפילו לשלוח לגן, היא: איך אדע שהילד אינו חווה התעללות? לא תמיד יש סימנים פיזיים, או סימנים מיידיים, ולא תמיד אנחנו יודעים להצביע על מה שמפריע לנו.

ובכן, עוד לפני שבוחרים את האישה שתשהה עם הבן יקיר שלנו במשך שעות, חשובה שתהיה כימיה בין ההורים. עד כמה שהדבר תלוי בכם, לכו לראות אותה קודם ולדבר איתה – הרגישו את האופן בו מתפתחת שיחה והאם היא מרגישה לכם טוב.

נכון, זה לא בהכרח מעיד על מטפלת מסורה וסבלנית, אבל זו אחת הדרכים שלכם לעשות השתדלות. אם מדובר במטפלת פרטית שמגיעה הביתה, אל תתביישו לשאול שאלות כאילו אתם ממש בראיון עבודה.
שימו לב לאופי הדיבור: רגוע או לחוץ, נסו להרגיש האם התשובות שלה כנות, או מהססות ומתחמקות, אפילו אם היא יוזמת יחס לילד שלכם – וכיצד הוא מגיב אליה. אם היא זזה בחוסר נוחות, משלבת ידיים שוב ושוב, הדבר יכול להעיד על בעיה.

תשאלו שאלות מהותיות, כמו מה תעשי במידה והילד ייגע בחשמל, ותנו לה לענות לפני שאתם מביעים את דעתכם כיצד היא צריכה להגיב.

אם שלחתם את הילד שלכם למטפלת, כדאי להכיר את יתר ההורים ששולחים את ילדיהם, וליצור סוג של אינטראקציה. פעמים רבות נדמה לנו שראינו או הרגשנו משהו, אבל אולי זה רק אנחנו. לפעמים שיחה עם הורים נוספים תעלה הבהרות נוספות. דוגמה לאם שחשדה שהבן שלה ישן יותר מדי שעות, ולאחר שיחה עם אם נוספת באותו משפחתון, הבינה שהיא אינה חושדת לבדה. הסיפור הספציפי הזה הסתיים עם חקירה של חוקר פרטי שגילה כי לא רק שהילדים ישנים הרבה, חלקם קשורים ללא יכולת לזוז.

אם מדובר במעון, הקפידו מאוד להכיר בפועל את כל אנשי הצוות בקבוצה, גם אם יש כאלו שמגיעות למספר שעות ביום – כשאינכם נמצאים בשעת בוקר מוקדמת או צהריים מאוחרת. לכל אורך השנה הקפידו על קשר הדוק עם המטפלות. אחת הנטיות של ההורים היא להגיע ולברר כמה ישן, מה ואיך אכל – אם בכלל? אבל מתשובות המטפלת על שאלות שונות, ניתן ללמוד עליה הרבה.
איך הילד שלי משחק? האם תוכלי לפרט לי על מצב הרוח שלו במשך היום? כיצד מגיב אם נענש? או מה הוא עושה כשמקבל הוראה שאינה מוצאת חן בעיניו? שתפו אותן יותר וגם תבקשו חוות דעת: מה דעתך על מקרה כזה וכזה? הכנסו לשיחות בנושאים שונים כדי לגלות מה דעתה.

הקפידו להגיע מדי פעם לביקורי פתע בשעות שונות של היום. זה לא קל לפעמים, אבל אלו החיים של הילד שלנו. לפעמים הקביעות הזו של השעות בה אנחנו מגיעים והולכים – תגרום לנו לא לדעת על דברים שמתרחשים בכל יתר השעות. הפתיעו, תראו מה קורה שם, ואיך זה מרגיש לכם. אם הפתעתם בשעה שאמורה להיות שעת משחק, והילד ישן, תבואו לבדוק שוב – האם זה באמת חד פעמי כמו שהגננת אומרת?

אל תזלזלו בתחושות בטן שלכם – כמובן לא מתוך פרנויה.
שימו לב לשינויי התנהגות אצל הילד. נכון, בתחילת שנה כל ילד בוכה כשנפרד מאמא שלו, וזה טבעי ובריא, אבל ישנם שינויים משמעותיים שאומרים להדליק אצלנו נורה אדומה. כיצד הוא ישן בלילה? האם חלו שינויים? זו יכולה להיות הרטבה, רצון לישון עם ההורים אחרי שכבר התרגל לישון במיטה שלו, בהלה גדולה יותר מדברים, עצבנות, הסתגרות, שינוי ביחס לפעילות שמתרחשת אחר הצהריים: היסטריה מבייביסיטר, או אפילו ביקור אצל בני משפחה, חוסר רצון ללכת לחוגים, ועוד.

זכרו כי אצל תינוק קטן השינויים שונים מאשר אצל ילד שיכול לדבר, ולכן המעקב ייבנה על פי רוב על תחושת הבטן שלכם והתקפי בכי שלו. לכן במקרים של תינוקות קטנים, השיחה, המעקב והביקורים במקום – חשובים פי כמה.

דבר המומחית: מירי פסח, טיפול רגשי לילדים ומבוגרים - מתמחה בטיפולי Emdr
ילד, ממש כמו מבוגר, לא ילך בשמחה וגם לא יחזור שמח ממסגרת שאינה טובה לו. הוא יביע בכלים שיש לו את התנגדותו. הוא יבכה, אם בחוויה שלו לבכי שלו יש משקל ומענה. הוא יפתח התנהגויות חריגות, אם בחוויה שלו הבכי לא יקדם אותו.

התנהגויות חרגיות זה אומר הרטבה, או צרכים. זה אומר שלשולים, בחילה, ירידת בתיאבון. קשיי הירדמות או הפרעות שינה. פיתוח של פחדים חדשים כמו פחד מחושך, פחד להיכנס לחדר לבד, היצמדות להורה וקשיי היפרדות. מצמוצים בעיניים או תלישת שיער.

מנעד ההתנהגויות החריגות במסגרתו ילד יכול להביע את מצוקתו הוא כמעט אינסופי, אבל זה יהיה שם בהכרח! והורים שקשובים לילדם יכולים לקלוט שמשהו כאן לא תקין. בין הקליטה שמשהו אינו תקין לבין האבחנה שהמטפלת היא מקור הבעיה, קיים מרחק, ופה צריך להיות טמון הקושי (ולא בהיותם או באי היותם של סימנים, כי יש).

ילד שאינו מביע סימני מצוקה הוא בדרך כלל ילד שמצוקתו הרבה יותר גדולה - והתחילה הרבה לפני המטפלת. אפאתיה היא תוצר של הזנחה או התעללות, וזהו נושא בפני עצמו.
מטפלת מתעללת שינוי התנהגות אצל ילד זיהוי אלימות בגן שינוי התנהגות אצל תינוק גננת מתעללת

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד