ט"ז תמוז התשפ"ד
22.07.2024

כשהעולם חיכה לשמוע את דברי הרב שך

בני רבינוביץ', שכיהן כדובר הועידה הקודמת הגדולה של 'דגל', נזכר בנאום ההיסטורי של מרן הרב שך זצ"ל ובהשפעה לדורות

כשהעולם חיכה לשמוע את דברי הרב שך

אור לר"ח ניסן תש"ן. הועידה הראשונה של תנועת "דגל התורה" מתכנסת באולם "יד אליהו" במעמד מרנן ורבנן גדולי ישראל, ראשי ישיבות, רבנים ויושבי על מדין, וקהל אדיר של אישי ציבור וציבור בני התורה מכל אתר ואתר. ואז הדהד קולו של מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל, הקול שנשמע בכל העולם כולו והדיו נשמעים עד עצם היום הזה: "אם יש קיבוצים שלא יודעים מה זה יום כיפור, לא יודעים מה זה שבת ולא יודעים מה זה מקווה. מגדלים שפנים וחזירים. יש להם קשר עם האבא שלהם? הם ניתקו את עצמם מכל העבר שלנו ומבקשים תורה חדשה. אם אין שבת ואין יום כיפור, אז במה הוא יהודי? במה אתם יהודים?".

גם בליבם של הצעירים שבינינו, עוד חרוט אותו מעמד רווי הוד ונשגב, מעמד שכולו היה קידוש שם שמים אדיר. והקול הדהד למרחקים. בכל קצות הארץ והעולם שמעו מאות מליוני אנשים את אותו קול שזעק ממעמקי הלב: "במה אתם יהודים?". והמעמד הזה לא חרוט רק אצלינו. יגיעו ימים ולא רבים, עד שהשאלה הנוקבת ששאל מרן זצוק"ל יעורר יהודים רבים לתשובה, ישנו את ארחות חייהם מהקצה על הקצה, ויהפכו לבני תורה ושומרי תורה ומצוות. שגם באותם קיבוצים שלא היה בהם בתי כנסת, יבנו ויקימו בתי כנסת לרוב. לשיעורי תורה רבים מספור שמתקיימים היום. וכן, גם רבים מאוד מהם כבר צמים ביום כיפור.

המעמד הגדול והאדיר הזה חרוט אצלי באופן משמעותי יותר. באותם ימים כיהנתי כדובר תנועת "דגל התורה" והטילו עלי גם את תפקיד "דובר הועידה". הימים אז היו סוערים מאוד. ממשלת האחדות שבראשה עמד אז יצחק שמיר – נפלה, ונעשה ניסיון להרכיב ממשלה צרה על-ידי המערך, שבראשו עמד או שמעון פרס.

מרן זצ"ל התנגד בכל תוקף לכך, אך נראה היה שהממשלה החדשה בראשות פרס הולכת ומוקמת למגינת ליבו של מרן זצ"ל. פרס כבר קיבל את תפקיד "מרכיב הממשלה" וכבר הצליח לסגור עם מרבית המפלגות, ועוד מעט קט עמד להכריז על ממשלתו החדשה. מטבע הדברים, זכיתי להכנס פעמים רבות אל הקודש פנימה, ולשמוע באופן בלתי אמצעי את דעתו של אביר הרועים זצ"ל בענין זה, ואני זוכר את הדברים כאילו הם נאמרו רק אתמול.

כאמור, מוקד תשומת הלב באותם ימים, היתה נתונה למהלכיו של פרס וניסיונותיו להקים ממשלה צרה בראשותו. כל כלי התקשורת עסקו בענין זה, ואילו ועידת "דגל התורה" שההכנות לקראתה הלכו והושלמו, נדחקה לקרן זווית. אם לא די בכך, בתחילה הוחלט לקיים את הועידה באולם "בניני האומה" בירושלים. איש לא חלם שניתן יהיה למלא את אולם "יד אליהו" עם למעלה מעשרת אלפי המקומות שבו.

זכיתי אני הקטן, ובתוך ימים ספורים הפכה הועידה, ובעיקר הציפיה לדבריו של מרן זצ"ל, לאירוע תקשורתי חסר תקדים בהיקפו. התבקשתי להתראיין בכל אמצעי התקשורת הכתובה והאלקטרונית. מידי יום נהגתי להוציא "הודעה לעיתונות", וכך כבר היה ברור שאין מנוס – ולאור הביקוש העצום של הציבור להשתתף בכנס – להעבירו לאולם הגדול של "יד אליהו", ובמקביל גם להיערך לנקודות שידור נוספות, כמו גם לציבור הנשים שביקשו גם הן להיות שותפות למעמד האדיר. כך נפרשו נקודות שונות בבני ברק ובירושלים, וכן בסמוך לאולם עצמו, שם עמד קהל עצום שנבצר להכניסו לתוך האולם מחוסר מקום.

די אם אצטט קטע מהעיתון "מעריב" שכתב יום לאחר המעמד את הדברים הבאים, כדי להמחיש את מה שהתרחש אז: "בסופו של דבר, הפך האירוע עצמו למהלך דרמטי בפוליטיקה הישראלית, שזכה לכיסוי תקשורתי חסר תקדים לא רק בארץ, אלא גם בעולם כולו. לבד מהכיסוי הרחב שהעניקו לו 300 עיתונאים ישראלים וזרים, שודרו תצלומים מן האירוע לכאלף תחנות טלוויזיה בכל מדינות העולם, לרבות מדינות ערב, שהתעניינו בועידת דגל התורה. העומס על קווי השידור בלוויני הטלוויזיה בחו"ל היה כה רב, עד כי הזכיר לוותיקי העיתונאים בארץ את ההתעניינות בעיתות המלחמה".

ואכן, זה היה מעל ומעבר לכל הציפיות. מאות עיתונאים, צלמים וצוותי התקשורת האלקטרוניים עטו עלי כדי להשיג אישור כניסה לאולם, והיה צורך בהיערכות מיוחדת במינה כדי לקלוט את כולם, ובעיקר למקם אותם באולם בצורה מסודרת. כל הצוותים נערכו לשידורים חיים וישירים, ועם תחילת דבריו של מרן זצ"ל, שמעו וראו את הקולות מאות מיליוני אנשים בארץ ובעולם. צוות הכותבים של "יתד נאמן" התבקש על ידי לתת סיוע לעיתונאים בתרגום דבריו של מרן זצ"ל שנאמרו גם ביידיש, וכולם נטלו חלק במשימה התקשורתית היחידה במינה, שלא זכור דוגמתה.

פרץ השירה האדירה של "ימים על ימי מלך" בניצוחו של הרב ירחמיאל בויאר העביר בי רטט. עמדתי במקומי ולא הצלחתי להוציא מילה מפי. התרגשות עצומה, וגם, כן, כמה דמעות ירדו מעיני. נשגב היה מבינתי, מדוע זכיתי להיות שותף למעמד כה אדיר ועצום של קידוש שם שמים, כאשר בעולם כולו רואים הכל מהו "כבוד התורה", כיצד יהודים חרדים מכבדים ומתרגשים לראות את מורם ורבם, ולצידו את מרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור שליט"א שפיארו את בימת הכבוד.
ונצטט כתבים זרים שנכחו במעמד:

הל וינר, כתב העיתונות הגרמנית אמר: "זה פשוט מדהים, אין דבר כזה לא בארה"ב ולא בגרמניה לשם אני כותב. אני לא מאמין שכל עם ישראל מחכה לדברי הרבי הזה כבר שבוע ימים. בכל מקרה, זה מאוד מעניין". לואיס סלומה מסוכנות הידיעות האמריקנית אמר: "מדהים שמה שהרבי עומד להחליט, כל הנוכחים ועוד עשרות אלפים יעשו", ואילו מטקס לידגרד עיתונאי משוודיה אמר: "זה מאוד יחודי, מאוד מאוד יהודי, דבר שהציבור שלנו בשוודיה אינו מכיר", ואילו כותבת טורים מפורסמת באחד העיתונים הישראלים כתבה: "מאז ההכרזה באו"ם על הקמת המדינה... לא היו דריכות וכוננות וציפיה כאלה. אולי גם ביקור סאדאת...".

היום שאחרי
יום למחרת המעמד, כיסו עמודים שלימים את דפי העיתונים. ולא רק בארץ. בעולם כולו הקדישו העיתונים מקום נכבד לדבריו של מרן זצ"ל, והעולם כולו געש ורעש כמרקחה. ה"מערכניקים" ובעיקר הקיבוצניקים, פתחו במסע עלילות נורא. הם ניסו להסיט את קריאתו-זעקתו הכואבת של מרן זצ"ל – "במה אתם יהודים?" לפסים פוליטיים. ואז בעצתו של נאמן בית מרן זצוק"ל הרב יחזקאל אסחייק, פרסמתי בכל העיתונים מודעות על פני עמוד שלם, שם הבאנו את דבריו המלאים של מרן זצ"ל, בצירוף דברי הסבר, מאמרים ועוד על תוכן דבריו האמיתיים. כן פרסמנו בעיתונים החילוניים את מאמרו המרתק של פרופ' ברוך קימרלינג בעיתון "הארץ", אשר היה באותם ימים קול בודד שפרסם מאמר תמיכה בדבריו של מרן זצוק"ל.

שאלתו – קריאתו של מרן זצ"ל נותרה ברגעים הראשונים ללא מענה, אולם היום ברור לכל, כי אותם דברים חדרו עמוק לליבותיהם של אנשים רבים בישראל ובתפוצות, וכן גם בקיבוצים רבים, אשר החלו לשאול את עצמם: "במה אנחנו יהודים?". הנאום שכוון בעיקרו להעביר מסר חד וברור לציבור כולו על מצבו הרוחני העגום, כאשר דאגתו ומחשבותיו של מרן זצ"ל היו נתונים בעיקר לקירובם של כל אותם יהודים שהתרחקו מהיהדות, הצליח מעל ומעבר לכל דמיון.

אם נסכם במבט לאחור את תוצאותיו של אותו נאום היסטורי, את אותה ועידה ראשונה של תנועת "דגל התורה", הרי שאחד מהיעדים והמטרות המרכזיות של הקמתה, הושגה באופן מרשים ומעורר התפעלות. מרן זצוק"ל, ראה בהקמת התנועה, גם מטרה מרכזית להפיץ תורה בפריפריה, בשכונות ובעיירות, בערי הפריפריה בצפון ובדרום כך גם בערים הגדולות במרכז, אשר היו בבחינת מדבר שממה.

הכל מודעים לציבור העצום שהתקרב ליהדות ולשמירת תורה ומצוות, ובתי הספר התורניים בכל ערי הפריפריה גדלו וצמחו בהיקף חסר תקדים. לא לחינם, לא פסקה לרגע המתקפה החזיתית והבוטה של כל אותם פוליטיקאים, אשר רואים לנגד עיניהם, כיצד ציבור ענק שהיה עד לפני שנים לא רבות רחוק מאוד מהיהדות, והיום הוא נמנה עם ציבור שומרי התורה, וכבר לא לדבר על ההתעוררות העצומה שנרשמה גם במקומות הרחוקים ביותר מיהדות.

הדברים הפשוטים והברורים הללו, חדרו עמוק ללב כל השומעים באשר הם: חרדים, דתיים, מסורתיים וגם הציבור החילוני שמע, הקשיב וחלםק גם הפנים את הדברים הלכה למעשה. אני הקטן שזכיתי אז להיות שליח נאמן של מרן זצ"ל ולתת דחיפה עצומה וחסרת תקדים למעמד הגדול ולדבריו שיצאו ממעמקי לבו הגדול, הלב של כלל ישראל, נקראתי על ידי מרן זצ"ל וביקש שאבוא אליו.

היה זה בחול המועד פסח, קשה לתאר במילים את דברי התודה ששמעתי ממרן זצ"ל. "זכית לקדש שם שמים", אמר מרן זצ"ל כשכולי אחוז התרגשות גדולה. רק אז יכולתי קצת להרגע. ולא לחינם. רק לאחר ששמעתי ממנו את דברי התודה והברכות שהרעיף עלי ועל בני משפחתי שהצטרפו אלי ונכנסו יחד איתי לחדרו של מרן זצ"ל – רק אז הבנתי עד כמה הכל היה כדאי. עד כמה כל המאמץ העצום שלא זכור לי מאז, הביא לקידוש שם שמים עצום, וכבר לא לדבר על מה שדבריו של מרן זצ"ל חוללו מהפכה גדולה ואדירה בקרב הציבור החילוני.

מאז, זכיתי לקירבה יתירה מצדו של מרן זצ"ל. כל המאבקים הגדולים שניהלתי, אם זה בנושא מכת ה"גיורים" המזוייפים, ההגירה הנכרית העצומה מבריה"מ לשעבר, מאבקים בנושאים כשרות ועוד, על כל צעד ושעל נהגתי להכנס אל הקודש פנימה, כדי לשמוע ממרן זצ"ל כיצד לנהוג, לכתוב ולהגיב בכל ענין וענין.


הרב שך ב'נאום השפנים'. צילום: לע''מ
ועידת דגל בני רבינוביץ נאום השפנים הרב שך יד אליהו

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 32 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד