ט' תמוז התשפ"ד
15.07.2024

מהיכל התורה להיכל התהילה: הגערער שהיה לחביב האליטות

הוא חסיד גור שמוזמן לאירועי האליטות הדתיות לאומיות, ממלא אולמות ומבשר את הקול החדש של החזנות: הכירו את שלמה סלצקי

שלמה סלצקי
שלמה סלצקי

מאות איש התכנסו בחצות לילה על שפת הים האדום של חופי אילת. זו לא הייתה מסיבת ירח או סיכום רבעון מוצלח לוועד עובדי חברת ביטוח. להתלהבות הנוכחים, כמו גם למצב רוחם המרומם, לא היו אחראים בקבוקי וודקה המהולים במשקה אנרגיה - ידי מאות הנוכחים שהגיעו לעיר לרגל שבת שירה אחזו בסידורי תפילה, ומפיהם התנגנו חרש פסוקי שירת הים.

"אתה היחיד שהצלחת לעשות לי מסאז' בנשמה", פונה אשה מבוגרת לחסיד הצעיר שזה עתה ירד מהבמה המאולתרת, ועיניה לחות. רק לפני רגע הרעידו מיתרי קולו בעוצמות גבוהות ופילחו את חשכת הליל. קולו הצליח גם לגרום לבליינים שאינם נחשבים לקהל הטבעי של הז'אנר - לעצור ולהטות אוזן. וכעת הוא עומד מול אשה מרוגשת, לחייו סמוקות מהמחמאה, מבטו המבוייש מחפש מקום מפלט להתמקד בו, וכולו מבוכה ותהייה.

החזן שלמה סלצקי


אם תרצו, זו הסיטואציה שמתארת במדוייק את סיפורו המרתק של החזן הצעיר. רגל אחת שלו נטועה בסמטה שקטה בפאתי בני ברק, שספק אם שכניו יודעים את שמו, בודאי לא את מקצועו, ורגל אחרת ניצבת בבטחה בבימות היכלי התרבות, בקהילות יהודיות בעולם ובאירועים פרטיים של אליטת הממון הישראלית-מסורתית.

בקורות חייו הצעירים של שלמה סלצקי, 30, קשה למצוא רמז לקריירה מוזיקלית מבטיחה. הוא נולד למשפחה חסידית שורשית מבלגיה, ומיד לאחר לידתו עלו הוריו ארצה. הקרבה למרכזי התורה ולחצר חסידות המשפחה הביאה אותה להשתכן בתל אביב ולאחר מכן בבירת התורה והחסידות, הלא היא בני ברק. שלמה נשלח לתלמודי תורה בעיר, והמשיך לישיבות מהסגנון האדוק ביותר במגזר.

כשאני מבקש משלמה להניח את האצבע על הרגע בו הבין כי קולו הייחודי שווה השקעה וכי ניתן להפוך אותו למקצוע, הוא לוקח אותי אחורה לפיסת היסטוריה שניכר היטב כי היא ממלאת את עולמו ומרגשת אותו, כאילו היה זה אך אתמול.

"היה זה תקופה קצרה לפני פטירתו של האדמו"ר בעל הפני מנחם מגור זצ"ל. החסידות ערכה אירוע נדיר בבנייני האומה, לציון 55 שנים ליסוד המוסדות בארץ. במושגים שלנו, זה אירוע היסטורי בכל קנה מידה. החסידות אינה נוהגת לערוך לעצמה אירועי הצדעה, בטח לא פומביים", הוא מספר.

שלמה בן ה-11 נבחר מכל ילדי החסידות להיות הסולן שינעים בשירתו את המעמד. "זה היה תהליך ארוך של גמילה", הוא מתלוצץ. "לא הצלחתי לפתוח את הפה אפילו בחזרות, מרוב בושה. בהתחלה הצמידו לי עוד כמה ילדים שיפחיתו את המבוכה. אח"כ הורידו ילד, ועוד ילד, עד שנותרתי לבדי לשירת סולו". ואז, ברגע האמת, עלה שלמה מול אולם מלא מפה אל פה, והחל לשיר. "לפי התכנית המקורית, הייתי צריך לשיר בחלק הפתיחה, אלא שאז נכנס לפתע לאולם הרבי זצ"ל, ומול דממת האלחוט שהשתררה ונגד עיניו האוהבות, שרתי את לחנו של ר' יענקל'ה תלמוד. זה היה רגע בלתי נשכח, שהביא אותי להאמין בעצמי".

ואז, חזר הילד הצעיר לחיידר, חלומות הבמה נגוזו, ואיתם גם יכולותיו הווקאליות שלא התפתחו מחוסר שימוש. בגיל 20 ביקשה ממנו אמו לבדוק את כישוריו, והוא החל לקחת שיעורים בפיתוח קול. קבלן שיפוצים שהתגורר בסמוך למורה, האזין לשירתו, והוקסם. "הוא קרא לי, התחיל לטפטף לי שכדאי להשקיע בתחום ברצינות, וללכת על זה בצורה יסודית". הקבלן פרש חסות על שלמה, וזה החל ללמוד במכון תל אביב לחזנות, לימודים אינטנסיביים שנמשכו 3 שנים.

כשחומר הגלם כבר היה מלוטש, התייצב סלצקי באולפנו של המנצח רפי ביטון בגבעת שמואל, וביקש להפגין את יכולותיו. אם זה היה תלוי בו, ספק אם היה עובר את שלב הנקישות בדלת, בלי שהיה נתקף במבוכה וסב על עקבותיו. אלא שהקבלן המאמין לא הניח לו, והציגו בביטחון לפני המנצח המכובד.

"אותך חיפשתי כל הזמן, ואותך אני רוצה לצידי", פסק ביטון לאחר ששמע קטע קצר, והחל לצאת עם החזן הצעיר למסע ארוך שהזניק את מעמדו תוך תקופה קצרה. "רפי הוא אדם מדהים, שיודע לכוון את החזנות למקומות הנכונים, לקלוע לטעם הקהל, ולהביא משב רוח מרענן", מחמיא שלמה, "התחלתי להופיע אתו בקונצרטים לצד גדולי החזנים וקיבלתי תוך תקופה קצרה פרסום והערכה מהקהל שהפתיעו אותי לחלוטין".

הדחיפה הראשונית רק נתנה לסלצקי מרץ ומוטיבציה. זה החל לקחת שיעורים פרטיים אצל מי שהוא מכנה מורו ורבו לנוסח התפילה, יותם סגל. הוא התווה לחזן הצעיר נוסח עדכני יותר, והפציר בו להכניס רוח רעננה לתחום המזוהה עם זקנים עטורי שער שיבה, ולהגיע לדיאלוג עם קהלים צעירים.

עיון בלוח הזמנים של סלצקי, עשוי לגרום לקולגות הוותיקים והמפורסמים לקנאה עזה. מהרגע שהקליקה המצומצמת של אילי ההון - המחזיקים כלכלית את תעשיית החזנות - גילתה את הטנור הצעיר, הפך שלמה ל"נשק שובר השוויון" של אירועי צמרת אצולת הממון הישראלית.

בימים הנוראים מתפלל סלצקי בבית הכנסת רמה בתל אביב, לאחר מספר שנים בבית הכנסת הגדול בעיר, ולבית הכנסת הגדול ברעננה יש כבר "חזקה" עליו בליל עצמאות, לתפילת הלל חגיגית.

מקרה אחד זכור לסלצקי במיוחד. "באחת השבתות נפשתי עם זוג איטלקים, אנשי החברה הגבוהה במדינתם, שהגיעו לרגל עסקיהם לישראל, ושבתו בחיפה. הם עברו תקופה קשה מבחינה אישית, וביקשו שאקדיש להם שיר". השיר שהקדיש להם סלצקי באיטלקית צחה, ייתר את הצורך במתורגמן או במורה דרך שימצא מסילות ללבם. גם אחרי שרפרטואר השירים האיטלקי נגמר, ישבו בני הזוג מרותקים, "ובלי להיכנס לקלישאות, אחרי תקופה, הם זקפו לאותו ערב את נקודת המפנה בשיקום יחסיהם.

"האתגר הגדול מבחינתי, הוא להצליח לגעת בלב האנשים הרחוקים מעולם החזנות, ואף מיידישקייט", משרטט סלצקי את משנתו המקצועית, המתכתבת היטב עם הלך הרוח בעולם החזנות הנוכחי. ממקום של מועדון מצומצם של "מבינים", מתפילות ארוכות ונוסחאות שערבים לאוזני "מיטבי לכת" בלבד, עובר הענף התאמה, שלא לומר מהפך, באופיו ובביצועיו. שילוב קלאסיקות ישראליות בנוסח התפילה עשוי אמנם לעורר את קצפם של זקני בית הכנסת, אך עם האולמות המתמלאים וקהל רוכשי הכרטיסים ההולך וגדל, קשה להתווכח.

לעומת החזנים הוותיקים שמשמרים את המוניטין שלהם עם סגנון שמרני משהו, הופכים החזנים הצעירים לטרנדיים, מופיעים בבמות שהיו שמורות לזמרים, לעתים הופכים בעצמם לכוכבים פופולריים, ובעיקר, נהנים מקהל מאזינים הולך ומתרחב. "הרבה חברים מפקפקים בעתיד של עולם החזנות, אבל אני אופטימי מאוד. לא באנו לחנך את הקהל או להישאר מועדון סגור של סוגה עילית", הוא אומר, "להיות חזן טוב היום זה אומר להיות מחובר למוזיקה הישראלית, להרגיש את הצעירים ולדעת לשלב בין העולמות".

אולי זו הסיבה שסלצקי מוכר בעיקר בקהל הרחב, מופיע באירועים לא מגזריים ומוזמן לאירועים מגוונים. "במלון מצודת המלך דוד בירושלים נערכה שבת מדהימה בראשות הרב קובלסקי, בהשתתפות קהל מגוון מכל קצוות הקשת הישראלית. הופקדתי על תפילות השבת, כשלפני כל קטע תפילה, עמד הרב ותרגם אותו במתק שפתיו לעברית מדוברת. זה היה מדהים. הרב מסביר, ואני שר. הרב מתרגם, והקהל משתלב בתפילה. אלו רגעים בלתי נשכחים שממלאים אותך אין סוף. זה נמצא כאן, קרוב אליך, בהישג יד, אתה יכול לגעת בכל אחד, אם רק תדע לעשות את זה בדרך הנכונה".

גם איש הביטוח והמושך בחוטים קובי שליסל, מנסה בדרכו לפצח את השיטה ולחבר קהלים לעולם החזנות והיהדות. אם לא השתתפתם באחת משבתות היוקרה ששליסל מארגן, אתם צריכים לבדוק מחדש את מעמדכם החברתי. 3 פעמים בשנה הופך מלון דן אכדיה בהרצליה למוקד עלייה לרגל של בכירי המגזר, אורחים מהעולם, אנשי עסקים ואמנים, שסופגים לקרבם תרבות, יהדות והווי חברתי.

בין המשתתפים בשבתות, אפשר למנות את הרב הראשי לישראל הגר"ד לאו, הפרופסור הרב דניאל הרשקוביץ, זאב אלקין, החזנים אברהמי רוט, דוד דאור וישראל פרנס. מי שבולט בשונותו החזותית ובגילו הצעיר, הוא החזן סלצקי, שבידיו האמונות מופקדות תפילות השבת.

כשאנחנו משוטטים ברשת, בתורנו אחר תיעוד של החזן שהופך לדעת אנשי מוזיקה לאחד הקולות הדומיננטיים והמבטיחים בענף, אנחנו נאלצים להסתפק בשברירי הסרטות מקונצרטים. ככה זה כשאתה חזן, ומרבית הופעותיך הטובות מתבצעות בשבתות וחגי ישראל. דווקא אירוע מחתרתי משהו, של טקס הצדעה בנמל תל אביב, מצליח להסב את תשומת לבנו, בעיקר בשל שריקות ההתפעלות של יהורם גאון שנכח בקהל.

ההקבלה בין החזות החסידית וקול הטנור של סלצקי לגדול החזנים איצ'ה מאיר הלפגוט - מתבקשת: "יכול להיות שכמו בפוליטיקה החרדית, המקום הראשון בצמרת שמור לחסידי גור...?" אנחנו מתלוצצים והחזן הצעיר נדרך. "בבקשה אל תערוך השוואות, ואל תנסה להפוך את הראיון לצבעוני על גבם של אחרים", הוא דורש. "לכל אחד בעולם יש את מקומו. זה נכון לחיים האישיים, לחיים המקצועיים ולחיי הקריירה. אני שלמה סלצקי - נעים להכיר - וזה מה שיש לי להשמיע. אני שמח על כל הצלחה, ומאחל אותה לכל ידידיי".
מוזיקה חזנות שירה זמרה שירה חסידית

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 13 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד