כ"ב ניסן התשפ"ד
30.04.2024

תהילים ושירת אני מאמין: כך צויין יום העצמאות הראשון אצל החרדים

מסמך נדיר חושף: יום העצמאות הראשון ברשת החינוך של אגודת ישראל, צויין באמירת פרקי תהילים, זכרון בית המקדש החרב וירושלים 'הכבושה בידי זרים', ולסיום: שירת 'אני מאמין' • מפקח הרשת הנחה: "לציין אבל ברוח ישראל סבא"

צילום: נתי שוחט, פלאש 90
צילום: נתי שוחט, פלאש 90

מסמך חושף: כך חגגו בתי הספר החרדים, את יום העצמאות הראשון בתולדות המדינה: "ברוח ישראל סבא".

יום העצמאות נקבע כיום חג בשנת תש"ט, בחוק שנקבע על ידי הכנסת הראשונה לקראת מלאת שנה להקמת המדינה. הוא נקבע בתאריך העברי של הכרזת המדינה. ליום הזה נקבעו שמות נוספים כמו 'יום הקוממיות' או 'יום המדינה', אך בסופו של דבר נקבע שמו כ'יום העצמאות'.

יום העצמאות הראשון, כך מתברר צויין גם בבתי הספר החרדים של זרם אגודת ישראל.

במסמך ששיגר מנהל ומפקח רשת בתי החינוך של אגודת ישראל, הרב ד"ר אברהם דויטש ז"ל, למנהלי הרשת - הוא פותח ומספר על החוק לציון יום העצמאות שהתקבל בכנסת ומוסיף: "עלינו להתייחס בחיוביות לעצם ההחלטה של המדינה בקשר עם היום הזה, כולנו מחוייבים להודות ולהלל לשוכן מרומים, אשר פרש עלינו את סוכת שלומו, מחרב הצילנו ומיד אוייבים מלטנו, והחיינו וקיימנו והגיענו עד הלום, וביום שהוסכם על ידי הכלל להיקבע כיום שבח והודיה, אנו ובנינו נישא לבבינו וכפינו אל השי"ת".

אך עם זאת הוא מדגיש כי יש לציין את היום: "כמנהג ישראל סבא, ובדרך המקובלת לנו והמתאימה לאופי של אורח חיינו המסורתי".

בהמשך מוסיף הרב דויטש ומזהיר כי: "האופי של החגיגה הפנימית בכתלי ביה"ס חייב להיות מותאם לרוח חינוכינו".

לאור זאת הנחה הרב דויטש לכנס את תלמידי בתי הספר ביום הזה, ולקרוא יחד פרקי תהילים. בהמשך, הוא מנחה, יש לנאום על היום ו"להודות להשי"ת על חסדיו", עוד יש, לזכור את חללי צה"ל, את חורבן בית המקדש וירושלים "לפנים מחומת ירושלים הנתונים ביד זרים". ולהוסיף ולשנן: "מפני חטאינו גלינו מארצינו" וכי "רק בזכות התשובה ותקון אורח חיינו, לאור האמונה וקיום התורה והמצוות, נזכה לאור חדש שיאיר על ציון בביאת גואל צדק".

לסיום, הוא מנחה, יש לחתום בשירת 'אני מאמין'.




מתוך: ארכיון החינוך-העצמאי - אגו"י

מפקח וחבר כנסת
הרב ד"ר אברהם דויטש, כותב ההנחיות ומנהל רשת החינוך של אגודת ישראל, נולד במאדיאד-גוץ שבהונגריה בשנת 1889. הוא למד בישיבות גונטא ופרשבורג, הוסמך לרבנות וכיהן כרב.

בשנת 1920 התמנה למנהל מוסדות החינוך של הקהילה האורתודוקסית בבודפשט. היה מניצולי "רכבת קסטנר" שבאמצעותה הגיע בשנת 1944 לשווייץ. שם נשאר עד עלייתו לישראל בשנת 1950.

עם הגעתו לארץ מונה כיו”ר מחלקת החינוך של אגודת-ישראל, ובמקביל כיהן כמפקח ראשי של רשת בתי-הספר של אגודת ישראל. הוא גם נבחר מטעם אגודת ישראל לכנסת השנייה וכיהן בה עד לפטירתו ב-25 במאי 1953.

יצויין כי בראשית ימי המדינה, כובד יום העצמאות בחוגים שונים של היהדות החרדית במדינת ישראל, אך חל פיחות במעמדו, בשל מאבקים על רקע דתי בין הציבור החרדי לממשלות ישראל בשנים הראשונות להקמת המדינה, בעיקר על רקע מחאות נגד ניסיונות חילון של עולי ארצות צפון אפריקה ויהודי תימן.
יום העצמאות חרדים חינוך עצמאי תשח מדינת ישראל

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 14 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד