ט"ז סיון התשפ"ד
22.06.2024

הסיעה המרכזית- מרכז: הציבור החרדי בעוד שלושים שנה

בימים ההם בזמן הזה: שמעון ברייטקופף, עורך לכם מסע במנהרת הזמן ומלווה אתכם לשנת ה'תת"ז' • כך, פחות או יותר, תראה המערכת הפוליטית החרדית בעוד שלושה עשורים

שמעון ברייטקופף (באדיבות המצלם)
שמעון ברייטקופף (באדיבות המצלם)

אם חשבנו שאחרי השלום ההיסטורי בין הפלג מרכסים (ה'רשעים') לפלג מחצור (ה'ארורים'. במלעיל, במלעיל) שנעשה לפני חודש כששני היומונים - 'בני עלייה והם מועטים' ו'בני עלייה מובהקים' - התאחדו סוף סוף תחת השם 'בני עלייה מועטים ומובהקים עד למאוד, ע"ר 2047', הרי שבא השבוע האחרון והוכיח שבפוליטיקה כמו בפוליטיקה, הבלתי צפוי הוא הצפוי החדש.

נתחיל, איך לא, עם המפלגה שתמיד יודעת לספק את הסחורה, מפלגת שס"ס (לא באו הסוגריים לעולם אלא בכדי שנוכל לציין שלמרות פירוק הבלוק הטכני עם חסידות סווירא-קריית גת - אִתה רצה המפלגה בבחירות האחרונות, החליטה המפלגה להמשיך עם השם החדש גם למערכת הבחירות הקרובה. המהלך אותו הוביל היועץ יעקב דיכזר שערק לאחרונה לפלג הערדי של החסידות, נועד כנראה לקרוץ לאחרונה לקראת חבירה אפשרית לפלג המתפתח, ועוד ידובר). ובכן, תאמינו או לא, הוא שוב חוזר.

כשהוא נושק לשנת ה-90 שלו, ימים ספורים אחרי מסיבות יום ההולדת (הכל בהפתעה ובספונטניות כמובן, כפי המסורת שהתפתחה בכל ימי ההולדת בעשורים האחרונים) ה-88 שנערכו בסדרת מסיבות בכל רחבי הארץ, 15 שנה אחרי הפרישה הסופית שלו (ו-20, 21, 22, 23 ו-25 שנים מהפרישות הזמניות שלו שהסתיימו תמיד בחזרה מהדהדת) מהחיים הפוליטיים, החליט אריה דרעי לזנוח את פסק הזמן שנטל מהחיים הפוליטיים ולחזור. מה זה לחזור. לחזור ובגדול.

אנחנו כבר ברוך ה' יכולים לספר שהסלוגן שעומד ללוות את דרעי בקמפיין החדש הוא 'חוזרים לשנות התשעים'. רק הוא והקב"ה יודעים אם הוא מכוון לשנות התשעים של המאה הקודמת אז נכנס בסיבוב הראשון לפוליטיקה, או דווקא לגילו המופלג שכאמור נושק לגיל 90. יהא ההסבר לסלוגן אשר יהא, ההודעה הזו תופסת את המערכת הפוליטית החרדית לא מוכנה.

צמד מגישי התכנית 'פילפולפולפולפוליטיקה', הפרשנים החרדיים הבכירים ארי גלמן ואיתי מדסי, שחתומים על אין ספור חשיפות פוליטיות בשנים האחרונות, חידדו השבוע אבחנה נכונה: "המהלך של דרעי לא התחיל היום", הם אומרים בשיחה בלעדית ל'משפחה', "אלא כבר לפני עשור, אז מונה חתנו, הגאון רבי אלקנה סננס, לחבר מועצת חכמי התורה יחד עם רבה של ירושלים, הגר"א עמרמי, שניהם קרובים לדרעי ועשויים לסלול את דרכו בחזרה לחיקה החמים של הפוליטיקה הספרדית".

אמנם הרב סננס אמר השבוע למקורביו כי ישקול את הדברים לגופו של עניין, אבל מכיוון שגופו ועניינו באים במקרה דנן כאחד, קל להעריך מה תהיה ההחלטה של החבר הדומיננטי במועצת החכמים.

דרעי אמנם טרם חשף את קלפיו ולא הודיע באיזו פלטפורמה הוא מתכונן לחזור לפוליטיקה, ואמר שיעשה זאת רק סמוך ונראה לבחירות, אבל ההודעה הייתה דרמטית דיה כדי להכניס את כל המערכת לתזזית. מה שדרעי לא חשף השבוע זה את העובדה שנחשפת כאן לראשונה: ביום ראשון השבוע, נכנס בחשאיות בנו הצעיר של דרעי, יהודה חיים, שהתרחק בשנים האחרונות מפוליטיקה ומכהן כמנכ"ל חברת הטכנולוגיה טווימר בישראל, לרשם המפלגות ורשם מפלגה חדשה: מפלגת 'יינה של תורה'. שיהיה. אם לא יועיל לא יזיק.

קשה לדעת לאן פניו של דרעי מועדות. האם הוא באמת רוצה בגילו המופלג לחזור לפוליטיקה הפנים-חרדית ממנה ברח כל עוד רוחו בו, או שמא - כמו שאומרים מקורביו - הוא רוצה לפנות לקהלים חדשים ולשלב פנים של בעלי כרמים ידועים מהחברה הישראלית במטרה לקרב כמה שיותר קהלים לברכת הטוב והמטיב, הברכה החביבה על דרעי, שרואה בקידומה את משימת חייו.

אם פניו להשתלטות חוזרת על שס"ס, בחר דרעי את הטיימינג הכי טוב שיכול להיות. יו"ר התנועה, חיים ביבון, מתמודד עכשיו עם מציאות תקשורתית ופוליטית לא פשוטה. לפני חודשים ספורים נחל ביבון תבוסה צורבת במאבק של מפלגתו על ראשות העיר החרדית הגדולה ביותר בארץ - שפיר. זה היה אחד ההפסדים המפוארים של המפלגה, שצרב שבעתיים לאור העובדה שמי שניצח במערכה היה יריבו הגדול, מנחם פרוש, אחיינו של אבי תנועת 'שלומי אמונים', ר' נוחי פרוש, שסימן נעיצת דגל נוסף של מפלגת שלומי אמונים במפת ארץ ישראל, כשמאחוריו רק תמונת הכותל המערבי, מכורתו. המועמד של ביבון לתפקיד, משה כהן, בנו של מי שכיהן בעבר כחבר עיריית ירושלים, חיים כהן, שעזב את התחום הפוליטי ונחשב היום למוציא והמביא בביתם של גדולי העדה הקווקזית, בטוח שביבון לא התאמץ מספיק ולא השקיע מספיק בבחירות, מה שעשוי להעביר את העדה הקווקזית לחפש בית פוליטי חדש ולמכה נוספת למפלגה הספרדית.

בנוסף, מתמודד ביבון, עם היריבות הקשה והמתוקשרת שלו עם הזמר גד בלבז. בלבז שבמשך שנים ארוכות נחשב לזמר הבית של ביבון, טוען שביבון הבטיח לו את הפרס הראשון בלוטו כמה פעמים ואחרי שנמאס לו לחכות למימוש ההבטחה הוציא את 'סרטון השום' הידוע שחיזק את התדמית של ביבון כרודף שומים לתיאבון, תדמית ממנה מנסה ביבון להתנער בשנים האחרונות עם צבא יח"צנים מיומן.

ואם לא די בכל השערוריות הנ"ל, התרגשה עליו השבוע צרה נוספת. זקן חברי-הכנסת של תנועת שס"ס, יצחק ועקנין הודיע בשארית כוחותיו ובקול סדוק שהוא מתכונן לפרוש בסוף הקדנציה מהכנסת. אמת, התופעה הזו הפכה לריטואל קבוע בעשרות השנים האחרונות וכל קדנציה הח"כ הנכבד מודיע שזו הפעם האחרונה שהוא משתלב ברשימה, אבל הפעם אומרים ניניו, הוא מתכוון לכך בכל הרצינות. קשה שלא להעריץ את ועקנין הקשיש שלא זונח מסורת ארוכת שנים ומקפיד להוציא את אותם מסרים בדיוק, תכונה שכל כך חסרה בפוליטיקה החרדית של היום.

נראה שאם פניו של דרעי חזרה לתנועת הבית שלו, הוא לא יכול היה לבחור טיימינג נכון יותר.
אולי גילו של המנהיג הגולה לא עצר עם השנים אבל חושיו, כך נראה, לא כהו.

תשעים עד תשעים
צלילה לתוך יחסי הכוחות בתוך המפלגה מלמדת על תמונה מורכבת. מוקדם להספיד את ההנהגה הנוכחית, אבל נראה שדרעי עוד לא התחיל לשלוף את השפנים שיש לו בכובע. השבוע, התקיים טקס הסרת הלוט משם הרחוב ע"ש משה ליאון, שכיהן בעשורים האחרונים כראש עיריית ירושלים-גבעתיים המאוחדת.

אורח הכבוד, ראש עיריית ירושלים הנוכחי, דוד ('דודו ראש העיר') עמר, ניצל את הבמה המתוקשרת להביע תמיכה בחזרתו של דרעי לתנועה. לנוכחים התברר שאולי אפשר להוציא דרעי מעמר אבל לא את עמר מדרעי וגם יהודי בסוף העשור השישי לחייו יכול להישאר עם התואר 'נער דרעי'. הקרבה לדרעי, כך נראה היא מעיין נעורים שלא נס ליחו לעולם.

ראש העיר דיבר על הצורך לחזור לשנות העשייה המבורכות אי שם בשנות התשעים של המאה הקודמת, כאילו מאז אותם ימים עליזים לא חלפו כבר קרוב לשישים שנה. רוב מניין ובניין של הציבור הנרגש שמחא כפיים בהתלהבות בילה באותן 'שנות התשעים' המדוברות בשמי-שמים, בלי תכנון אפילו לרדת לעולם המעשה, אבל את סט הספרים 'מתשעים עד תשעים לא קם כתשעים', של הסופר הפופולרי, אושי ממינה, אין מי שלא קרא - ולמרות הציניות, קשה היה שלא להתפעל מההתלהבות של הצעירים מהפוליטיקאי הכי קשיש בסביבה.

אנחנו כמובן נמשיך לעקוב איך היהודי הקשיש שהיה רגיל להתנהל עם תקשורת ממסדית של וואטסאפ וטוויטר יסתדר עם הצעירים של היום שלא מכירים את הדור חסר הטכנולוגיה ההוא שנאלץ לצלם תמונות ולהעביר אותם, טרום העידן שהכל עובר ישר לעדשת העין.

הבית ברחוב רשב"ג
כל היורה הספרדית הרותחת, מתגמדת לעומת מה שקורה בזירה האשכנזית. דומה שרק בשביל שבועות כאלה שווה לעבוד בסיקור התחום הפוליטי. נתחיל עם הכוכב הבלתי מעורער של הזירה האשכנזית: ר' נחום אילן, נכדו של מרן הגרש"ב סורוצקין, הכוכב העולה בשמי העסקונה החרדית שהפך תוך שנים ספורות לאיש החזק ברשב"ג 7, במקביל לתפקידו כר"מ בישיבת 'הדעה והדיבור' של דודו, הגר"ב סורוצקין. איש לא האמין שר' נחום הצעיר יצליח להדיח מתפקידו את האיש החזק ברשב"ג: גודי מילמן, שבמשך שנים היה האיש הכי חזק בבית, אבל בזכות כישרון, תושייה וכמובן ייחוס משפחתי נכון, עשה רבי נחום את הבלתי ייאמן והצליח להשתלט על הבית, לנהל את האינטרסים של הציבור החרדי ולהפוך לאימת חברי הכנסת החרדיים שנועצים בו על כל צעד ושעל.

את ההוכחה הסופית על המהפך שעבר על הבית ברחוב רשב"ג, קיבלנו השבוע אחרי שר' נחום הצליח השבוע לעשות את מה שנראה היה במשך שנים ארוכות כחיזיון תעתועים: ביום שני, בשעה שבע בערב, הגיע מנהיג 'הפלג', הגאון הגדול ר"י פטרוב מלווה במקורבו, משה גרוסמן, לבית הגדול ברשב"ג ושם קץ למלחמה העקובה מדם שנמשכה עשרות שנים ויסודותיה כידוע בהררי קודש ובמצוקי ארץ.

עוד נגיע לפרטי השלום ההיסטורי, אבל קשה להתעלם מהעובדה שרוחות השלום המנשבות בציבור החרדי מביאות בכנפיהם לא מעט בשורות חיוביות, אבל יוצרות גם בלבול וטשטוש גדול, רח"ל.
כידוע לכל בר בי רב דחד יומא, כמו שבשעת קריעת ים סוף, נחלקו כל המים שבעולם לשניים, כך המחלוקת שלנו פיצלה את העולם כולו לשני חלקים. תבדקו כל ריב שקורה בעולם לעומק העומקים ותגלו שלמעיישה הכל מתחיל אצלנו: דמוקרטים ורפובליקנים, צפון ודרום קוריאה, סוציאליסטים וקפיטליסטים, היום והלילה. לית אתר דפנוי מהמחלוקת הידועה שחוצה את העולם לשני מחנות. כידוע הקב"ה ברא את העולם בשביל עם ישראל ועם ישראל נברא בשביל התלמידי-חכמים, ואם שם יש מחלייקע'ס, הרי שזה משפיע על כל העולם והדברים ידועים ומפורסמים.

אמת, יש עמי ארצות מדאורייתא ומדרבנן שחושבים שיש דברים שקורים לבד, אבל זה חלק מירידת הדורות ומהעיוורון הכללי שפשה בעולם בדורו של משיח. השבוע, סיפר לנו בלהט, יהודה איינדברג, יהודי סמוק-לחיים שפאותיו סדורות לו תלתלים ומשנתו סדורה בכל נושא ועניין שעומד על הפרק, את הסיפור המבעית הבא שמלמד על התרסקות הדור לתהומות שלא שיערום אבותינו: "ניגש אלי ילד בישיבה קטנה לאסוף כסף לפורים, ואומר לי שהוא מישיבה 'ניטרלית'. אלה הכי גרועים. גם השוויצרים בשואה אמרו שהם ניטרליים. הסברתי לו שבעיקרי הדת לא שייך להיות ניטרלי, וכזה דבר יכול לבוא רק מקרירות נוראה בעבודת ה' שלו וכמובן של הרבנים האפיקורסים שלו.

הילד הזה, עז פנים, אמר לי שהוא מעדיף לא להתערב, ועוד הסביר לי החוצפן, שהוא לא היחיד ויש הרבה אנשים שלא רוצים להתערב, עפ"ל. אני כבר לא יכולתי להתאפק, כמעט נתתי לו שתי סטירות. צעקתי עליו שהם עושים נזקים נוראיים, והסברתי לו שלמעיישה אין אחד שלא תופס צד. ומי שאומר שהוא ניטרלי, בסתר לבו, רחמנא ליצלן, שייך לצד השני. הוכחתי לו מיד שהניצחון ההיסטורי של צ'לסי קלינטון שקרה לפני חודש, קרה רק בזכות שהיא הייתה כל הזמן בצד שלנו ולא זגזגה. נכון, היא אישה, אבל לפחות היא לא חצופה ולא חושבת שהיא יותר חכמה מגדולי ישראל.

מזעזע שצריך לומר דברים כל כך פשוטים.

החוצפה שלהם לא יודעת גבולות. האמת היא שעליו אין לי טעינ'ס, הכל הרי הוא ראה בבית. זה מה שמלמדים אותם בישיבה. הילד הזה, שעוד רצה ממני כסף לא עזב אותי. הרבה שאלות יש לו.
'כן?!' הוא אמר לי. 'יש מלחמות אזרחים באפריקה, תכף תגיד שגם זה קשור למחלויקע'ס כאן בישיבה. אה?'

אבל מה, מה שהשויטה הזה עוד לא למד, אני הרי כבר שכחתי. ברור כשמש מה קורה שם. הרי מי שמחזיק במכרות באפריקה הוא הגביר ברטלר מבני-ברק, הוא הרי קשור לבית ברחוב רשב"ג, ברור שהשלטון שם אתנו לגמרי. אנשים פשוט עיוורים לא רואים כלום. לא יאומן".

אחרי שהתפרסמה דבר פגישת השלום ההיסטורית חזרתי ליהודה סמוק הלחיים. מה אתה אומר עכשיו, שאלתי אותו. ומילא אתה, מה הולכת לעשות קלינטון עכשיו? ממי היא תקבל הוראות.

לראשונה בחיי ראיתי אותו מבולבל. הפאות כבר לא היו מה שהיו, הלחיים היו כבר הרבה פחות סמוקות, והקול הנחרץ שתמיד קבע מסמרות בכל נושא ועניין, כבר היה נשמע מגומגם בהרבה. "צריך הרבה רחמי שמים. לא פשוט מה שקורה כאן היום. המשיח צריך לבוא", הוא אמר ונמלט למשרדי 'קופת הכפר' אותה הוא מנהל ביד רמה בשנים האחרונות.

זו רק דוגמה קטנה לשידוד המערכות שיחול בציבור החרדי בשבועות הקרובים כשהשלום יקרום עור וגידים. העולם כולו יאלץ להסתדר מחדש, והמשימה, כמו שאתם בטח מבינים, לא קלה כלל ועיקר.

גזירע'ס החינוך
השאלה שמדירה שינה מעיניהם של לא מעט צורבים צעירים ומבוגרים, היא מה עומד מאחורי השלום המפתיע? איך בפתע-פתאום קרסו חומות של איבה שנבנו במשך עשרות שנים?

צריך לומר ביושר שהשלום ההיסטורי לא נולד מאהבת מרדכי כמו משנאת המן. שני הצדדים הבינו שהם חייבים לשלב ידיים במאבק נגד האפליה הנוראה במוסדות החינוך נגד בנות מצוינות, שכל חטאן ששם המשפחה שלהן הוא ליבוביץ' או גזונטרהייט. בשנים האחרונות הרים עיתון 'משפחה' את דגל המלחמה באפליה הנוראה, ועכשיו סוף סוף האסימון ירד אצל כולם. היום כולם מבינים שהציבור האשכנזי נמצא במלחמה של להיות או לחדול. או שנהיה תלויים זה בזה או שנהיה תלויים זה לצד זה.

למי שהצטרף אלינו זה עתה, הנה תקציר הפרקים הקודמים: לפני 15 שנה השתלט הח"כ לשעבר יואב גלום על איגוד הסמינרים. לשבחו של גלום ייאמר שתוכו כברו. הוא הבטיח לקבל 30 אחוז אשכנזיות למוסדות היוקרתיים של הציבור החרדי, ועומד בזה בגבורה. מעולם לא הכניס אפילו אחת יותר. ולא עזר שום לחץ. כשקלט ששרה אוחנה שנכנסה לסמינר היא בעצם שרהל'ה קליקשטיין שעברה תהליך התחרדות מהיר באמצעות שינוי השם, הוא לא היסס לזרוק אותה ואת כל אחיותיה מהסמינר. סדר הלא צריך להיות. גלום גם דאג שהרב אוחנה, שהצליח לקבל משרה יוקרתית ונכספת בישיבת 'חלון עובדיה', יאבד את משרתו. לא יכול להיות שאנשים ישקרו בריש גלי, כדי לעבוד על המערכת. מי יודע איזו השקפה מעוותת יכול להעביר הרב קליקשטיין הנוכל שלא היסס להצהיר כי אוחנה זה שם משפחת אבותיו מאז ומעולם.

דא עקא, שהציבור האשכנזי גדל, ומי שמצליח לתפוס את המקומות במוסדות היוקרתיים הם רק עסקנים שהצליחו להתקמבן עם גלום מאחורי הקלעים ולהיכנס למכסה הנוספת.

גלום הוא עסקן משופשף. שוב ושוב הוא טוען שלא מדובר ח"ו באפליה, אלא רק ברצון אמיתי לשמור על אופי המוסד ברוח רבני יהדות מרוקו ומקנס כפי שקיבל מרבותיו מקדמת דנא, אבל את האמת שחשפנו שוב ושוב - כולם יודעים. גזענות טהורה, זה מה שיש כאן.

שנים הצליח גלום לשמור על ההגמוניה, עד שהגיע העסקן נוטק'ה בלוי והצליח להוריד את המסכה מפניו של גלום.

נוטק'ה, עסקן נמרץ ופיקח, הבין שגל שינויי השם שפקדו את המגזר בשנים האחרונות לא יפתרו את הבעיה. נוטק'ה גם טוען במרץ, בין היתר בראיונות שהעניק לבמה הזו, שלא ייתכן שיכפו אנשים לאכול קטניות בפסח ולקום מוקדם כל חודש אלול, רק בכדי שלא יזרקו את הילדים שלהם מהמוסדות. נוטק'ה הוא לוחם צדק. למרות שהיה יכול להכניס את ילדיו למוסדות יוקרתיים, ולהקפיד על אי אכילת 'שרויה' בצנעה באישור ההנהלה, הוא החליט ללכת עד הסוף. הוא פתח מוסדות מיוחדים לציבור האשכנזי, וניסה לשכנע אנשים לתת להם צ'אנס. מהר מאוד גילה נוטק'ה שאפילו ספרדי אחד הוא לא הצליח להביא למוסדות שלו, ואלו נסגרו בזה אחר זה מחוסר עניין לציבור.

נוטק'ה לא התייאש, והחליט להילחם באפליה באמצעות סדרת עתירות לבית המשפט. הוא הוכיח שגלום פעל ממניעים גזעניים ואפילו נחל כמה הצלחות חלקיות, כשהצליח להכניס לסמינרים ילדות שבגופן זורם 25 אחוז של דם גליציאני, שלא על חשבון המכסה הקפדנית.

המאבקים של נוטק'ה אולי נחלו הצלחה חלקית, אבל השיגו את התוצאה ההפוכה. גלום החליט ללכת על כל הקופה, להפסיק לקבל תקציב מהמדינה ולהסתמך על תרומות מהקהילה החלאבית בניו-יורק שמחזיקים לו את המוסדות על טהרת הקודש.

השינוי האסטרטגי של התאחדות הסמינרים העולמית בראשה עומד גלום הביא למשבר חסר תקדים ולמרות שחלפו חודשים ארוכים מאז פתיחת שנת הלימודים, מאות בנות עדיין יושבות בבית, כשכל חטאן הוא שהם דור שביעי ושמיני ליוצאי קראקוב ופראג.

ההבנה שחייבים לשלב ידיים הובילה כאמור לפגישת הפסגה בבית ברשב"ג 7, שם הוחלט להתאחד מול האויב המשותף ולפעול להקמת מוסדות משותפים שינסו לערער את ההגמוניה הספרדית השלטת.
בעוד תלמידי החכמים מרבים שלום בעולם, לנו נותר לעקוב כיצד תשפיע הסיטואציה החדשה על המאבקים שהתנהלו בשנים האחרונות. האם שילוב הידיים הפוליטי יוביל להפסקת העבודות בשבת במתחם תחנת הרכבת בירושלים, שראשיו מבטיחים שאחרי למעלה מיובל שנים של עבודות, סוף סוף בעוד שנתיים תצא הרכבת הראשונה מירושלים לתל-אביב, ובעיקר מעניין יהיה לעקוב איך תתמודד ההנהגה החדשה עם סוגיית מצוקת הדיור והעובדה שאלפי זוגות צעירים מתגוררים במחסנים בעיר שפיר ומשוועים לפתרונות.

משעמם בטח לא יהיה.

סיעה המרכזית-מרכז
ואם כבר הזכרנו את המילה שעמום, אי אפשר שלא להפנות הזרקור לסיום לסיעת 'שלומי אמונים' שערכה השבוע את המפגן הדמוקרטי השנתי שלה, ובחרה כמדי שנה במפתיע, פה אחד, את מנחם פרוש לעמוד בראשה.

מנחם הצעיר והנמרץ, בנו של היו"ר המיתולוגי של הסיעה, ר' נוחי, נכנס השבוע לנעלי אביו וסבותיו במאות הדורות האחרונים והבטיח בנאומו הראשון להמשיך את חגיגת הדמוקרטיה הנהוגה בסיעה ולהמשיך לערוך בחירות לתפקיד יו"ר הסיעה בלי משוא פנים ובלי הטיות חס ושלום, העיקר שבסיומה יבחר יהודי העונה לשם פרוש פה אחד.

מנחם הצעיר נכנס לנעלי אביו בתקופה פוליטית מצוינת. רק בשבוע האחרון ערקה הסיעה המרכזית-מרכז לחסות תחת כנפיה של סיעת 'שלומי אמונים', זאת למרות המחאה הנמרצת של הסיעה המרכזית-המרכזית, שראתה במהלך התערבות בוטה בענייניה הפנימיים. מוישה בבצ'יק, גם הוא דור שני לתפקיד היו"ר הדומיננטי של המרכזית-המרכזית, הבטיח שהמהלך לא יעבור בשקט, וכבר שיגר את פקחי משרד איכות הסביבה בראשו הוא עומד, לפשוט על רשת בתי ההחלמה שראשיה מזוהים עם אנשי 'שלומי אמונים' כרמז עדין על הבאות והודיע בצורה חד משמעית שאם זה תלוי בו ובמשרדו, כל רשת בתי ההחלמה ייסגרו עד פסח הקרוב.

משפחת פרוש הענפה, לא היססה לרגע. ראשית, היא פתחה כתגובה מיידית רשת חנויות ספודיקים מהודרים בחצור ובערד, והודיעה חגיגית כי הרב שוורץ מהחינוך העצמאי שעדיין לא זכה לקבל את התלוש המיוחל, שפרנס מאות טורים פוליטיים בשנים האחרונות, יעמוד בראשה.

והנה פסוק שלא משתנה לעולם: ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר.
א'פרילכע'ן פורים, יהודים.
כן תהיה לנו.
שמעון ברייטקופף דודו עמר הסיעה המרכזית אריה דרעי בבציק

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד