ה' כסלו התשפ"ה
06.12.2024

קדימות לישראלים: חוק התיירות הרפואית אושר בקריאה ראשונה בכנסת

החוק מבקש להקים מאגר מוסדר של סוכני תיירות רפואית בכדי להבטיח טיפול מקצועי ואתי לתייר הרפואי • שר הבריאות, יעקב ליצמן: "נוודא כי ההכנסות מתיירות רפואית יופנו לחיזוק המערכת הציבורית"

צילום אילוסטרציה: נתי שוחט פלאש 90
צילום אילוסטרציה: נתי שוחט פלאש 90



חוק התיירות הרפואית אושר היום (ד') בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. החוק נועד להסדיר את עיסוקם של סוכני התיירות הרפואית אל מול הצרכים של מערכת הבריאות והחולה הישראלי.

החוק, כפי שעבר בקריאה הראשונה, קובע נורמות אתיות לפעילותם של סוכני תיירות רפואית, באופן שיבטיח מחד את השמירה על תיירי המרפא והגעתם לארץ, ומנגד - ייצג את האינטרסים של מערכת הרפואה בישראל והחולה הישראלי, תוך שמירה על אמות מידה נדרשות ואיזון בין הצרכים.

החוק מבקש להקים מאגר מוסדר של סוכני תיירות רפואית, ולקבוע את תנאי הסף עבורם, בכדי להבטיח טיפול מקצועי ואתי לתייר הרפואי. בנוסף, ניתן משקל רב למניעת פגיעה באיכות הטיפול הרפואי הניתן לחולה הישראלי, על ידי הבטחת קדימות לחולה הישראלי בנגישות לכל תשתיות המוסד הרפואי.

הקדימות נדרשת כאשר רבים מהתיירים בענף זה מגיעים לארץ כשהם סובלים ממחלות קשות ולאחר שטיפולים אחרים נכשלו. במקרים אלו החולה מוכן לשלם כמעט כל מחיר עבור הסיכוי להחלים. מצב זה של חוסר איזון במשולש יחסי הכוחות בין הסוכן, התייר והחולה הישראלי, מעלה חשש לגבי פעילויות שעלולות להביא לפגיעה כלכלית, בריאותית ומוסרית במערכת הבריאות בארץ ובתיירות שמתפתחת סביבה.

"הסדרה של התחום תתרום למשק ולשיפור הצגת פניה היפות של ישראל בעולם"

בעשורים האחרונים גדל באופן ניכר מספר התיירים הרפואיים, והיקפי הפעילות בענף גדלו בקנה מידה עולמי. בארץ, לעומת זאת, חלה ירידה מסוימת בשנים האחרונות, עם הפגיעה בערך הרובל, כאשר רבים מבין 30 אלף התיירים הרפואיים שנחתו כאן מדי שנה, הגיעו מרוסיה ואוקראינה וממדינות מזרח אירופה - כך לפי נתוני משרד התיירות.

לתיירות הרפואית ערך כלכלי רב, מלבד התשלום עבור ההליך הרפואי, ותרומתו של תייר כזה למשק מוערכת בכ-7,500 שקל למשק בהוצאות לא ישירות. עם זאת, ביקורות רבות עלו המהלך השנים על חוסר הפיקוח על מוסדות רפואיים, וסוכנים לא מקצועיים בענף.

למרות זאת, בארץ טרם גובשה מדיניות ממשלתית ברורה בתחום תיירות רפואית בישראל, ובפועל נוצר מצב מעוות בו התחום התפתח בהתאם ליוזמות של בתי חולים וגורמים עסקיים שונים. לפיכך, מצבו של ענף התיירות הרפואית כיום והשפעותיו על מערכת הבריאות והחולה הישראלי אינם מיטביים מנקודת ראות כלל מערכתית.

החוק מבקש להגדיר את חובות המוסדות הרפואיים והסוכנים בענף, ולייצר מנגנוני בקרה עליהם, במטרה שתיווצר תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית שתסייע גם בפיתוח הרפואה הציבורית. מטרה נוספת היא להגדיל את ההכנסות למשק הישראלי מפעילות תיירות רפואית.

שר הבריאות, יעקב ליצמן, מסר כי "החוק יעשה סדר בתחום התיירות הרפואית ויתרום הן למערכות הבריאות והתיירות. מצד אחד אנו מבקשים לקיים תיירות רפואית, תוך הבטחת טיפול ראוי ומקצועי בתיירים, ומצד שני נוודא כי התיירות הרפואית לא תבוא על חשבון המטופל הישראלי, וכי ההכנסות מתיירות רפואית יופנו לחיזוק המערכת הציבורית".

שר התיירות, יריב לוין, אמר: "העיסוק בתחום התיירות הרפואית לישראל הפך בשנים האחרונות לתעשייה ענפה המכניסה לישראל מטבע חוץ רב, ומהווה מקור משמעותי למסים, תעסוקה, וכן אפיק גיוס משאבים מהותי למערכת הבריאות. הסדרה חוקית נכונה של התחום יש בה כדי לתרום לענף התיירות כולו, הן בהגדלת מספרי התיירים הנכנסים לישראל והן בשיפור תדמיתה של ישראל והצגת פניה היפות והמתקדמות בעולם".
תיירות רפואית במליאת הכנסת תיירי מרפא

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}