מרוויחים יותר - דתיים פחות: מה קורה לאקדמאים החרדים שמשתלבים בעבודה

"למדתי בישיבה בירושלים והייתי אמור לעבור את המסלול המובנה: ישיבה, חתונה ולימודים בכולל (מרכז לימודים ישיבתי, שבו לומדים אברכים אחרי הנישואים)" - כך מספר אבי (שם בדוי), עו"ד חרדי מאזור המרכז. "הכולל הוא נקודת השבירה, מכיוון שרבים נאלצים לעזוב אותו כדי לעבוד ולפרנס את המשפחה. אבל מה יעשה בן אדם שאין לו השכלה, ואפילו לא יודע אנגלית או חשבון, במה יעבוד? חשבתי על כל זה מראש, עוד כשהייתי רווק, והחלטתי שלא אגיד למצב כזה".

אבי דאג לעצמו למסלול חיים לא סטנדרטי בקהילה שלו. "מלכתחילה הלכתי לאוניברסיטה העברית ולא למכללת אונו", הוא מסביר. "היה לי ברור שלהתכוונן על מקומות עבודה לחרדים בלבד, משמעותו להתפשר - ואני לא רציתי להתפשר, רציתי להיכנס מהדלת הראשית. לכן גם היה לי ברור שאין ברירה, ויש להגיע גם למקומות המעורבים. היום אני עובד באחד המשרדים הטובים בשוק, לא הייתי רוצה לעבוד במקום של חרדים בלבד".

מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך על ידי פרופ' ארנה בראון־לבינסון וד"ר תהילה קלעג'י, בדק את אופן ההתמודדות של אקדמאים חרדים בשוק העבודה, חלקם במקומות עבודה מעורבים. המחקר התבסס על סקר שנערך בקרב 745 אקדמאים חרדים בדצמבר 2015, באמצעות האינטרנט. בדצמבר 2015 ובינואר 2016 כונסו ארבע קבוצות מיקוד לבחינת הממצאים והרחבתם.

לפי המחקר, עובדים חרדים במקומות עבודה שאינם דתיים פתוחים יותר לעולם ומצבם הכלכלי טוב יותר. המחקר גם מצא כי אין הבדלים משמעותיים בתפישה העצמית של העובדים כחרדים, כשהם נמצאים בבית או בסביבת העבודה, או בהשפעתה של העבודה על רמת הדתיות שלהם. עם זאת, המציאות מורכבת מעט יותר מזה.

"החיים בחברה מעורבת משפיעים על ההתנהגות", מודה אבי. "לאורך השנים, מחסומים פסיכולוגיים נשברים אחד אחרי השני. אני כבר לא שומר נגיעה, למשל. אילו הייתי לומד במקום חרדי לגמרי, והייתי בתוך הקהילה, רמת הדתיות שלי היתה נפגעת פחות. עם זאת, מקום העבודה בעיני הוא מקום שאפשר לשמור בו יותר על הזהות, והשפעתו שולית יחסית. את עיקר ההשפעה עלי אני מייחס דווקא לאוניברסיטה".

ריבקי (שם בדוי), רואת חשבון מאזור ירושלים, מספרת על האתגרים שלה: "אני מתמודדת עם הרבה סוגיות הלכתיות, בעיקר בנוגע לעניינים החברתיים בתוך הארגון. אני עובדת עם קולגות גברים, שיש לי אתם קשרים חברתיים. זה לא מקובל כשמדובר באשה חרדית. עצם זה שיש לי נקודות מבחן ושאני מתמודדת עם מצבים שאם לא אחזיק חזק באמונות שלי אני אכשל — עושה אותי דתייה פחות. אני עדיין שומרת מצוות, אבל ברור לי שאני בסכנה רוחנית גבוהה יותר".

"כשהתחלתי לעבוד במשרד, התגובות מהסביבה היו קשות", מוסיפה ריבקי, "כבר לא היה לי זמן להכין סעודות חג למשל, וחמותי כעסה עלי. זה לווה בתחושת קרע, יכול להיות שמבחינה רגשית וחברתית יכול היה להיות לי קל יותר בעבודה בסביבה חרדית, שאינה מאתגרת את מה שמצפים ממני בהקהילה".

"נושא הדתיות מורכב", מסכים גם דוד (שם בדוי), תושב הצפון שעובד כרכז פרויקטים בגוף ציבורי. "בקהילה החרדית דתיות מורכבת משני אלמנטים: הלכתי ותרבותי־פוליטי. אני עדיין אדוק מבחינה דתית, אבל פחות מקפיד על מצוות או מנהגים או לבוש, שקשורים לנושאים תרבותיים. מנגד, אני לא משתתף באירועים חברתיים בעבודה, ועדיין שומר נגיעה".

המחקר מצא כי רמת הדתיות של נשים אקדמאיות שעובדות במקומות מעורבים, גבוהה קצת יותר משל גברים. בעוד הפתיחות לעולם החיצוני של הגברים גבוהה יותר משל הנשים - התחושה של הקוהרנטיות בקרב הנשים בין הסביבה החרדית לבין סביבת העבודה, גבוהה יותר באופן משמעותי. במלים אחרות, נשים חרדיות שעובדות במקומות מעורבים שומרות על הגבולות בצורה קפדנית יותר מאשר גברים.

הגברים והנשים שהשתתפו במחקר דיווחו על פערים ברמות השכר. קרוב ל-50% מהגברים דיווחו על רמת שכר גבוהה, בעוד שפחות מ-30% מהנשים דיווחו על כך. בחברה החרדית חלק מהנשים החרדיות העובדות הן נשות אברכים, שעובדות במשרות חלקיות. ייתכן כי זה אחד ההסברים לרמת השכר הנמוכה ולרמת הדתיות הגבוהה שלהן.

נתון מעניין אחר העולה מהמחקר הוא ש–90% מהנסקרים ציינו כי בן הזוג מתייחס באופן חיובי ליציאתם לעבודה, וב–71% מהמקרים רב הקהילה תומך בכך במידה רבה. עוד עולה מהנתונים, כי 79% מהחרדים העובדים יעודדו את ילדיהם לרכוש השכלה ולעבוד בעתיד.

עם זאת, התמיכה מהסביבה אינה מובנת מאליה, ולעתים חולף לא מעט זמן עד שמקבלים אותה. "היה לי ברור מה הסביבה הקרובה תחשוב, אז לא שאלתי אף אחד ונרשמתי למכינה להשלמת בגרויות באוניברסיטה העברית בלי לספר לאיש", מודה אבי. "לא רציתי להיתקל בהתנגדות, חשבתי שקודם אני אתמיד ואצליח, ורק אז 'אצא החוצה'. להורים שלי היה קשה מאוד, הם לא נלחמו בי, אבל היו צער ואכזבה. מאוחר יותר עם ההצלחות, הם לאט־לאט עברו לעידוד".

אל מול החוויה הטובה יחסית של אבי, רבים מדווחים על תהליך אחר לגמרי. "ככל שהתקדמתי מבחינה מקצועית, החשדנות של הקהילה גברה", מספר דוד. "אני נתקל כיום בהתנכלות מצד האנשים בשכונה. ההורים שלי ידעו על התואר שעשיתי, אבל לא ממני, והם כמט נידו אותי. הבת שלי לא התקבלה למוסד חינוכי בגלל שאני אקדמאי".

את המצב הזה מסבירות החוקרות בפער שקיים בין הרמה הפרטית לבין הרמה הממסדית בחברה החרדית, "הקול הפרטי ליברלי ומאפשר יותר, לעומת הקול הממסדי השמרן, שאנחנו נחשפים אליו גם בפוליטיקה. אפילו אם הקהילה כולה אינה תומכת בחרדי האקדמאי והעובד, לרוב זה כרוך בתמיכה מבן או בת הזוג, או ההורים".

אסטרטגיות ההתמודדות עם סביבת העבודה כוללות חיפוש פתרון פרקטי ("אסטרטגיות אדפטיביות"), יותר מאשר אסטרטגיות התמודדות רגשית. כך למשל, הסיכוי שחרדי יפנה לחבר להתלונן על בעיות במקום העבודה ולפרוק את אשר על לבו, קטן יותר מהסיכוי שהוא פשוט יקבל את הסיטואציה. לדברי החוקרות, הפרגמטיזם הזה מתבטא גם בקשר בין מקצוע הלימודים לתעסוקה, והמחקר אכן מצא כי קיימת זיקה ישירה בין המקצוע הנלמד לבין תחום התעסוקה. שני שלישים מהחרדים שהשתתפו בסקר מועסקים במקצוע שאותו למדו, ו–21% עובדים במקצוע באופן חלקי (רק 13% אינם מועסקים במקצוע שאותו למדו).

"באופן כללי ניתן לומר שככל שהמשתתפים השתמשו באסטרטגיות יותר סתגלניות, כך הם דיווחו גם על שביעות רצון גבוהה יותר מעבודתם, בעוד שימוש באסטרטגיות שאינן אדפטיביות, כמו התנתקות התנהגותית, הכחשה והסחת דעת, היו קשורות לשביעות רצון נמוכה יותר", מסבירות החוקרות. קשרים אלה באו לידי ביטוי גם בשביעות הרצון הכללית ממקום העבודה, מהיחס של הממונה, ומעצם העבודה עצמה.

באופן לא מפתיע, הסקר מצא כי קיים קשר בין רמת השכלה (תואר ראשון, תואר שני או הכשרה מקצועית) לבין המצב הסוציו־אקונומי של העובדים. מיעוט המשתתפים בסקר שהם בעלי תואר שני העידו על עצמם כי הם ברמה סוציו־אקונומית גבוהה. כמו כן, בעלי תעודה מקצועית העידו כי מצבם הסוציו־אקונומי טוב יותר מזה של בעלי תואר ראשון.

עם זאת, נמצא כי בעלי תואר שני הם בעלי תחושת הקוהרנטיות הנמוכה ביותר מבין הקבוצות, כלומר מרגישים את האי־התאמה בין סביבת העבודה לבין הסביבה הביתית החרדית בצורה הגבוהה ביותר.

לקשיים שעלו מהסקר יש פתרונות: "יש לפתח תוכנית שתיתן מענה לאתגרים ולקונפליקטים של המשתלבים החרדים כבר בשלב הלימודים", טוענות החוקרות. "תוכנית לימודים שילמדו לפתח בה אסטרטגיות התמודדות יעילות לקראת יציאתם לשוק העבודה, לצד ליווי בשלבים הראשונים של כניסתם למקומות העבודה". בנוסף, מציעות לבינסון וקלעג'י, לפתח הכשרות גם למעסיקים בכל הנוגע לקליטת עובדים חרדים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!