י"ז אייר התשפ"ד
25.05.2024

חוזרים הביתה

אריה זיסמן, הכתב המדיני של 'יתד נאמן', מצא עצמו בדילמה: האם להאמין להכרזה ולחזור הביתה?

אריה זיסמן
אריה זיסמן



"לחזור או לא לחזור" - זו השאלה שהתחבטו בה אתמול "פליטי הצפון".

למעלה מחודש הם (אנחנו) מחוץ לבית. ההכרזה על הפסקת האש מצאה את כולם באותה דילמה. האם להאמין להכרזה? האם הטילים והקטיושות אכן יפסקו? האם האזעקות שוב יחרידו את הילדים (והוריהם). השאלות רבות, אך כולם רוצים לחזור לשיגרה.

רוצים, אבל עדיין חוששים.

זה למעלה מחודש שוהים רבים מתושבי הצפון מחוץ לבתיהם. חלקם לא ביקרו בבית במהלך כל החודש, מאז האזעקה והקטיושה הראשונה. אחרים (דוגמת כותב השורות) נסעו הלוך ושוב, בעיקר כדי להצטייד בבגדים ולבדוק שהכל בסדר בבית.

"הפליטים" ניסו לסגל לעצמם אורח חיים שגרתי בבתים החלופיים בהם התארחו והתגוררו, אך מידי יום עמדו הכן לחזור. כל אזעקה וכל נפילה גנזה את תקוותם לעוד יום נוסף של תקווה ואכזבה. אנשים שמעולם לא התענינו יתר על המידה ב"חדשות" , התקשרו מידי יום, כדי לברר, האם הפסקת האש עומדת להיות מוכרזת, מה בדיוק אמר קופי ענאן, מה הכריז ראש ממשלת לבנון סניורא, מה שוב התרברב מזכ"ל חיזבאללה, והאם יש קשר בין המינוי של קפלינסקי והדחת אודי אדם בפיקוד צפון, לקץ המלחמה. כל דבר שקרה, נמדד מיידית במשקפים של "רוצים הביתה".

אתמול סוף-סוף ניתן היה לארוז מחדש את המזוודות (למי שהצליח לפני חודש לפרק אותם). ההכרזה על הפסקת האש נבחנה לאורך כל היום. אף אחד לא רצה לחזור לבד, ולכן תושבי הצפון התקשרו אתמול זה לזה: "נו, אפשר לחזור". בצד השני נשמעה התלבטות, אבל הטלפונים חיזקו אחד את השני, והשיירות החלו לצאת לדרך. ליתר ביטחון, חזרו כולם בלילה. נסראללה הרי לא עובד בכל מקרה בלילה. (בבוקר הוא נח, ומתחיל את פעילותו בשעות הצהרים עד הערב).

ברקע מזהיר כל העת פיקוד העורף שיש לשמור על עירנות ולהשאר קרוב למרחבים ממוגנים. הנחיית חירום המיועדת לשיגרת חירום. אבל הרצון של התושבים להגיע לבתיהם לאחר חודש נדודים, חזק יותר מכל דבר אחר. המארחים לוחצים להמשיך עוד יום-יומיים, אבל הילדים לוחצים לחזור. גם הם צריכים סוף-סוף את הפינה שלהם.

בדרך חזרה כבר מתחילים לחשוב על השיגרה: האם חנות הירקות "שבח" תהיה פתוחה הבוקר, האם ניתן כבר יהיה להזמין בשר ודגים אצל יענקי רוסט? תור אצל "שאול הספר", צ'ולנט וסלטים לשבת אצל אנשיל פרידמן?

ומה על המקרר בבית? הרי איש לא פתח אותו חודש? האם הדירה נשארה שלימה? האם הבניין עומד על תילו? הרבה שאלות לאורך כל הדרך. העיקרית שבהן: האם לפרק את המזוודה מיד כאשר מגיעים הביתה, או אולי להשאיר חפצים במזוודה, באם יתחדשו האזעקות והקטיושות? שמא יחליט לו החיזבאללה להפר את הפסקת האש חד צדדית?

הרצון לשגרה גובר כאמור על הכל. כל הרעיונות ליציאה לחופש עתידי נגנזים. "אם תימשך השיגרה, לא אורזים יותר מזוודות עד פסח" - מתבדחים בבית. אפילו הילדים הנמצאים בחופשה, מוכנים לוותר על אטרקציות ויציאה לחופש משפחתי, העיקר לחזור לשיגרה. "החופש" שלהם כבר מוצה עד תום. עכשיו רוצים לחזור לחדר, לשולחן, לבית הכנסת הקבוע, לרחובות המוכרים, לחנויות. לחיים הרגילים. כמה מוזר לכתוב זאת.

ולכל המתלבטים שעדיין חוששים לחזור ונתלים בכל סימן ואמירה, נגלה, כי 'יתד נאמן' חוזר לשגרה. לאחר שלושה שבועות של הפסקה, יקבלו מחר בעז"ה כל תושבי השכונות החרדיות מחיפה צפונה את העיתון, כפי שמקבלים אותו בכל הארץ מידי יום רביעי. המנויים כבר החלו אתמול להתקשר למערכת, להחזיר את המנוי לבתיהם. בתקווה לשגרה משעממת.


אריה זיסמן (בדרך לחיפה)

טורו של אריה זיסמן מתפרסם הבוקר ב'יתד נאמן'

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 15 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד