עתירה: להדיח את לוריא

בעתירה תקדימית דורשות ילדות בנות 6 מבית המשפט להדיח מתפקידם את מנכ"ל 'החינוך העצמאי', הרב שלמה לוריא, ואת מנהלת 'בית יעקב' באלעד, הגב' ציפורה ויינברג. כן דורשות העותרות להפסיק את תקצוב בית הספר ולסגירתו על מנעול ובריח. זאת לאחר שלטענתן קיימת אפליה חמורה של עשרות ומאות תלמידות באלעד שלא התקבלו לבתי הספר בעיר.

בית המשפט לעניינים מנהליים הורה למשיבים לענות בתוך 48 שעות על הטענות, ובעיקר היכן ישבצו את הילדות ללימודים בכיתה א'.

העתירה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד מרכז 'החינוך העצמאי', מנכ"ל מרכז 'החינוך העצמאי', מועצה מקומית אלעד, משרד החינוך והתרבות והגב' ציפורה ויינברג מנהלת 'בית יעקב' אלעד.

"עתירה זו עניינה פגיעה חמורה של עשרות ומאות תלמידות שנרשמו לכיתה א' של מרכז החינוך העצמאי ואשר לא התקבלו, ללא קביעת קריטריונים ובעיקר מטעמי אפליה על רקע עדתי", כך פותח עו"ד פיני בסיס את העתירה.

עו"ד בסיס מציג את "העותרות שאזרו אומץ ו'העזו' לחשוב באופן יהודי-דמוקרטי, ולהעלות בעתירתן את בעיית מוצאן, של עשרות ומאות התלמידות, לפתחו של בית המשפט. נכונותן של משפחות לחשוף את התופעה בפני גורמים שאינם שייכים לקהילה החרדית, (דוגמת בית המשפט) אינה עניין של מה בכך לאור ההשלכות החברתיות השליליות הצפויות ובייחוד חששותיהם של ההורים אשר עדיין הינם תלויים באותם מנהלים במוסדות חינוך המנהיגים את מדיניות האפליה", נאמר בכתב העתירה.

עו"ד בסיס מציג את 'הנתונים היבשים' - פילוח מוצאן של הילדות בנות השש שלא התקבלו לבית הספר, כשסך הילדות בנות עדות המזרח שלא התקבלו לבית הספר עמד על שישים וחמש, מתוך שבעים. עובדת העדרם של קריטריונים ברורים לאי-קבלת הילדות, מועלית גם היא, ומוצגת לפני בית המשפט בטענה כי הקריטריון היחיד בר-התוקף הוא ארץ המוצא.

הטיפול בסוגיה מורחב גם מחוץ לגבולות העיר אלעד. "מדיניות האפליה הידועה היטב למנכ"ל החינוך העצמאי מאיר לוריא היא תופעה מכוערת המוכרת וידועה בציבור החרדי, אשר הכתה שורשים, ויש להכות בה ביד ברזל ובאגרוף רשע", נאמר בעתירה.

"ספסרי הילדות"

בכתב העתירה החריג בחריפותו מתוארת בכאב מסכת הסבל העוברת על הילדות והוריהן, בצד כינוי של "ספסרי ילדים" למאיר לוריא מנכ"ל 'החינוך העצמאי' ולגב' ויינברג מנהלת בית הספר, קרובת משפחתו של לוריא.

"שהות של ילדות בגיל כה רך בביתן ללא מסגרת ובאפס מעשה", נכתב בעתירה, "פוגע פגיעה קשה ביותר בילדות, גורם להן נזק נפשי והתפתחותי בלתי הפיך וזאת מלבד עוגמת הנפש ואבדן ימי עבודה שנגרם להוריהן. העותרות מתוסכלות משעמום וחדורות קינאה, שעה שרואות את אחיהן יוצאים בוקר בוקר לבית הספר, והן נותרות בביתן להעביר עוד יום בשעמום. כל עותרת רואה את חברותיה שמחות וצוהלות בחזרתן מכיתה א' בבית הספר, ועיניה כלות, ואין בידי הוריהן להושיע כל זאת עקב החלטה שרירותית של מנכ"ל החינוך העצמאי ומנהלת בית הספר אשר מספסרים בבנות עדות המזרח.

"שיטת המכסות והגזענות שמנהלים לוריא וויינברג כל כך שקופה", ממשיכות העותרות לנעוץ את ציפורניהן, "עד כדי כך, שמשפחות שבנותיהן לומדות כבר בבית ספר בית יעקב ונמצאות בכיתות הגבוהות, ואשר אורח חייהן לא השתנה, דוגמת אחת העותרות, קיבלו הודעה כי את בנותיהן הנוספות לא יקבלו לכיתה א'. כאשר העלו הורים את הטענה, לפני מנהלת בית הספר 'מה נשתנתה הבת של שנה זו מהבת הבוגרת יותר לפני שנתיים', נאמר להן כך, בצורה הבוטה ביותר, ללא כחל וסרק: 'אז הייתי צריכה אתכם, עכשיו אני לא צריכה'". כך בנכתב בעתירה.

הנימוקים המשפטיים המצורפים לעתירה מתבססים על פסקי בית המשפט העליון המוקיעים פגיעה כה חמורה בשוויון ואפליה וקביעת מכסות על יסוד השיוך העדתי של הילדים.

הדרישה: הדחה ועצירת תקציבים

הדרישה המוצגת בעתירה היא להדיח מתפקידים את מנכ"ל החינוך העצמאי ואת מנהלת בית הספר, בהתבסס על חוק זכויות התלמיד האוסר על אפליית תלמיד מטעמים עדתיים ברישומו או בקבלתו. אפליה בניגוד לאיסור זה היא עבירה פלילית שעונשה שנת מאסר.

"בסמכות השר", נטען בעתירה, "לפסול מנהלי מוסדות ומורים מטעמים הנוגעים ל'הורדת המוסר'. בהתאם לסמכות זו, מוסמך שר החינוך להביא להפסקת עבודתו של מנהל או מורה המקיים מדיניות מפלה וגזענית. בנסיבות אלו, אם יורה בית המשפט על קבלת העותרות לבית הספר, קיים חשש אמיתי, כי מנהלת בית הספר תתנכל לעותרות, וכן לאחיותיהן הלומדות בכיתות גבוהות יותר, באמצעים שונים. באיזון בין טובת הילדה לבין טובת המנהלת והמנכ"ל אשר מפעילים מנגנוני אפליה, ברור שהכף נוטה לטובת העותרות".

גם את התמיכה הכספית בבית הספר מבקשות העותרות להפסיק, בהיותו של המוסד עובר על החוק, מכוח התקנה הקובעת כי השר רשאי לעשות כן.

בעתירה גם מצוין כי למנכ"ל משרד החינוך סמכות לצוות בכתב על סגירתו של בית ספר בו הופר איסור האפליה.

המועצה המקומית אלעד מתבקשת גם היא להפעיל את סמכותה ולסגור את ברזי התקציב למוסד האמור.

וכאילו לא די בכך, נדרש בית המשפט להכריע בסוגיית הקרבה המשפחתית בין מנכ"ל החינוך העצמאי, לבין מנהלת בית הספר ובעלה - מנהל התיכון העירוני. לטענת העותרות הדבר נגוע בשחיתות ומהווה הפרת כללי שירות המדינה (מינויים), והפרת הוראות התקשי"ר.

העותרות בנוסף ב'בקשה בהולה' להוצאת צו ביניים שיקבע כי עד לדיון בעתירה והכרעה, יחליט בית המשפט כי הילדות יתחילו ללמוד בבית הספר בכיתה א', תוך שילובן עם שאר התלמידות, ותוך התחייבות לחיסיון מוחלט הן כלפי מורות בית הספר והן כלפי התלמידות.

כאמור, שופט ביהמ"ש המחוזי, עוזי פוגלמן, בשבתו כשופט בית משפט לעניינים מנהליים, נענה לבקשה והורה למשיבות (לוריא, המנהלת, המועצה ושאר הגורמים הנכבדים האמורים לעיל), להגיש את תגובותיהן 'ללא דיחוי', תוך פרק זמן של ארבעים ושמונה שעות.

ככל הנראה, תגובת המשיבים תהייה כי הילדות לא התקבלו עקב מחסור במקום, ולא כאפליה עדתית.

ושוב, המרא דאתרא מעורב

מאחורי הקלעים מנסה ה'מרא דאתרא' האשכנזי של אלעד, הגרש"ז גרוסמן, לפתוח בית ספר חדש לתלמידות שלא התקבלו לכל בתי הספר בעיר.

אולם ל'בחדרי חרדים' נודע, כי בשלב זה רק חמש תלמידות נרשמו לבית הספר החדש.

מאחורי סירובן של מרבית הורי "התלמידות המצורעות" לרשום את בנותיהם לבית הספר החדש עומדת מעורבותו המשפחתית של המרא דאתרא. זאת משום שהאחראית על רישום התלמידות אינה אלא בתו המרא דאתרא, שככל הנראה, מתעתד להכתיר אותה כמנהלת בית הספר החדש.

גורמים המקורבים לפרשה מציינים, כי ההבנה של הורי התלמידות כי הם משמשים ככלי משחק במערכת קידום משפחתית, בצירוף הידיעה כי בנותיהם יוגדרו כבנות סוג ב', הביאה לכך שרק חמש תלמידות נרשמו עד עתה לבית הספר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!