1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. עיתונות ותקשורת

יו"ר על הכוונת

'יתד נאמן' במתקפה חזיתית נגד ח"כ אברהם רביץ, ב'יום ליום' לא מגישים את הלחי השנייה, מיהו י.נ., מדוע סירבו 'המודיע' ו'יתד' לפרסם על 'שמיטה לכל אברך', למה ראויים קאהן, סבר ושעה טובה' לצל"ש, ומי סיפק חופים ומי חיפופים * 'בין השורות' של א. מור
א. מור, ט"ו אב תשס"ז 30/07/2007 12:31

קורא עיתון



ביטאון 'מעתיקי השמועה' יצא בתרועה רמה למערכה מול יריבים מחוץ, ומוצא עצמו, שבוע אחר-כך בקרב מאסף ראש בראש, לא רק מול 'ביטאון שלשלת הזהב' של התנועה הקדושה, אלא גם, שלא לומר בעיקר, מול יו"ר סיעת דגל התורה, מבית.

בצעד חסר תקדים, יוצא הבוקר (יום ב') העיתון 'יתד נאמן' במתקפה חזיתית נגד יו"ר סיעת דגל התורה ח"כ אברהם רביץ.

'איש ההשקפה' יצחק רוט (א. יצחקי) אומנם לא קורא לח"כ בשמו, אך בקריאת השתלשלות הדברים דלהלן, אין כל ספק, האצבע ה'יתדית' המאשימה מופנית לעברו של יו"ר התנועה.

ראשיתם של דברים, עם פרסומה המוקדם של עסקת הגר"ש עמאר ושר המשפטים למיסוד הנישואין האזרחיים ל'חסרי דת - פרסום אשר הביא לפרוץ הבעירה ב'ביטאון מעתיקי השמועה'. תוארו של הרה"ר הגר"ש עמאר ניטל ממנו ומאמרי המערכת של העיתון יצאו כנגד העובדה ש"הרה"ר הרב עמאר הגיע להחלטה מבלי לקבל את חוות דעתם והסכמתם של גדולי ישראל".

"ננקט מהלך עצמאי, תוך זלזול חמור והפניית עורף למרנן ורבנן גדולי ישראל", נקבע בביטאון בשמם של "רבנים ודיינים חשובים".

בסוף-השבוע, במאמרים חריפים ועשויים היטב, מוחזרת עטרת הראשל"צ לראשו, מעל דפי ביטאון תנועת ש"ס הקדושה - 'יום ליום'.

תחת הכותרת "יתד לרפורמים", מגנה הכותב אבי יעקובי את ההתעלמות המוחלטת מעמדתו ההלכתית של הגר"ע יוסף: "מהו "מהלך עצמאי תוך הפניית עורף לגדולי ישראל"? הגר"ש עמאר נבחר, כי גדול הדור, מרן שליט"א, סמך עליו, הראשל"צ נבחר כדי להביא נאמנה לביטוי את דרך ההלכה והפסיקה הספרדיים, בדרכו של מרן שליט"א, וזה מה שהוא עושה".

הגר"ע יוסף, לדידם של לבלרי 'יתד נאמן', אינו זכאי להימנות על הז'אנר של גדולי ישראל, ועל כך יוצא, ובצדק, קצפו של לבלר ביטאון 'יום ליום'. מסקנתו של הש"סניק האוחז בעט, בידו: "חשוב שכל בני עדות המזרח המחפשים הכרה אצל אחיהם יקראו שוב ושוב את הציטוטים הללו מ"יתד נאמן" ויפנימו, שהם מחשיבים את הספרדי עד שהוא מגלה עצמאות מוגזמת לטעמו, ואז הוא מנסה לעשות את הספרדי לזנב שועלים".

מאמר נוסף, של הרב משה בן יהודה, מגלה לקורא ה'יום-ליומי', כי לא רק מרן הגר"ע,סומן והוכנס אחר כבוד לרשימה השחורה של ביטאון מעתיקי השמועה.

תחת הכותרת: "אופוזיציה של סוסים", פותח בן יהודה ומזכיר כי "הראשונים לציון היו תמיד חלק משלשלת של זהב שאיש לא יוכל לה", ובאותה נשימה חושף כי אין מדובר רק בגאוני שלשלת ספרד המעטירה:

"מעניין היה לראות את הלבלרים שהתפרצו השבוע ממאורותיהם, כאילו לא היה אתמול, כאילו אין מולם ענקים היודעים את אשר לפניהם. הגאון הגדול הראשון לציון גדל כל ימיו בין החכמים ויודעי העיתים ודעתו אמונה על דעתם, גם ההחלטה האחרונה בעניין הנישואים האזרחיים נעשתה בהסכמה ובהתייעצות עם הגר"נ קרליץ שליט"א, מזקני ובכירי ההוראה, שפקחותו וניסיונו הרב אינם צריכים ראיה".

הנה כי כן, מסתבר כי לגרסת 'יום ליום', הראשל"צ הספרדי, מצוי בחברה אשכנזית טובה של גאב"ד ליטאי רם המעלה. במחוזות מעתיקי השמועה, אין חדש תחת השמש: איש שעמדותיו אינן עולות בקנה אחד עם עמדת המערכת, אחת דינו להימחק, יהא 'דגלו' אשר יהא.

ואם יהרהר מאן דהו, בדבר אופציית המתקפה האקטיבית (ולא רק בדרך של התעלמות פאסיבית) כנגד אנשי ה'דגל' שאינם מיישרים קו, מבית, הלא חזקה על 'מעתיקי השמועה' שלא יפספסו את ההזדמנות, לתקוף ולפשוט את ספיקותיו – ועל כך, בקטע הבא.

הלבלרים הנגזלים


מכיוון בלתי צפוי, נחלץ לסייע לקו ה'יום-ליומי', דווקא יו"ר סיעת דגל התורה. כדרכו בקודש, הוא אומנם לא עשה זאת בביטאון התנועה, אך דברי ה'כפירה' הדהדו עד מסדרונות חדרי המערכת ה'יתדית' ברחוב ז'בוטינסקי בבני ברק.

'מנצח' השבוע, עיתונאי 'משפחה' יוסי אליטוב, שסיקר את פרשת הנישואין האזרחיים מכל זווית אפשרית (ראה להלן), הביא, בגיליון סוף השבוע , בשם אומרם, דברי ביקורת נוקבים שמתח יו"ר דגל התורה ח"כ אברהם רביץ – במסגרת חילופי מכתבים עם ח"כ אמסלם מסיעת ש"ס - כנגד השתלחויותיהם של עמיתו לסיעה ושל ביטאון מעתיקי השמועה בפרשה. לקרוא, ולא להאמין כי הדובר הנו בכיר בניה של 'תנועת הביטאון'. (שהלא לביטאון, תנועה!):

"לא אמרתי ולו ברמז דברי ביקורת על תנועת ש"ס או מי מחבריה. גם כאשר יש לי כאלה הנני נוצר לשוני. זאת כי יודע אני גודל זכייתם אשר זכו שיש להם על מי לסמוך ואין הם עושים דבר גדול כקטן בלי לקחת עצה מן החכמים. הוראתו של מרן הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א היא נר לרגלם ואבוקה כלפיד לפניהם. כשם שזכה כבוד הראשל"צ הרב הגאון רבי שלמה עמאר שליט"א שהוא סמוך על שולחנם של מלכים 'ומאן מלכי רבנן' מרן הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א".

ורביץ לא מותיר דבר ליד הדמיון: "בנוגע למ"ג (משה גפני. במאמר המוסגר, אמסלם במכתבו לרביץ מכנהו 'רמ"ג', רביץ המדקדק בכל מילה לא מוצא לנכון להקדים את התואר ר' לשמו של עמיתו לסיעה – א.מ.) ועיתון מסוים, נאלץ אני להסכים עם כבודו ולחלוק על דרכם של אלו לגופו של עניין". סוף ציטוט, נאום הגבר אברהם רביץ.

בסוף השבוע האחרון, התעלם (או שמא 'התאלם') 'יתד נאמן' כמעט כליל (למעט הקריקטורה השבועית), הן מסאגת הנישואין האזרחיים והן מהרהורי הכפירה של יו"ר התנועה. הבוקר מתברר, כי היה זה אך שקט שלפני הסערה.

תחת הכותרת "על כבוד התורה וכבוד שמיים", יורה יצחק רוט, ללא אבחנה: "פעמים רבות כבר כתבנו על ייחודו של "יתד נאמן", ועם זאת מידי פעם צריך לשוב ולעורר את הזיכרון, מאז הקמתו של העיתון ע"י מרנן ורבנן גדולי ישראל, מערכת העיתון וכותביו, הם ה'ידא אריכתא' של מרנן ורבנן גדולי ישראל ושליחיהם בהנחיית העיתון – חברי הוועדה הרוחנית שליט"א, פשוטו כמשמעו ממש!

"במשך השנים, היווה העיתון, את 'שק החבטות' של מבוקריו, שיצאו לא אחת בביקורות נוקבות על עורכי העיתון וכותביו גם כאשר ידעו בידיעה ברורה, כי כל אשר נכתב היה בהוראתם (ולא רק 'באישורם'!) של גדולי ישראל. כך היה גם בפרשה האחרונה בנושא הנישואים האזרחיים, כאשר העיתון יצא בביקורת נגד ניסיון להשיג הסכם אשר סכנתו הרוחנית מרובה".

ואחר דברי הפתיחה, בכבודה של ועדה, מטווח יצחקי את חיציו היישר ללב המטרה – יו"ר התנועה: "לאחרונה נתקלנו בכמה וכמה מקרים מעין אלו, כאשר אנשים מתוך המחנה, האמורים לפעול בכפיפות מוחלטת לגדולי ישראל, מצאו לנכון למתוח ביקורת נגד העיתון, בנושאים בהם הוא פעל ישירות בהוראת מרנן ורבנן שליט"א. ברוח הימים הללו, היינו רוצים ללמד זכות על אותם גורמים, שאולי נחפזו בתגובתם, מבלי שטרחו לברר קודם את העובדות לאשורן, ובעיקר – בהוראת מי פורסמו הדברים, ולקוות כי ימצאו את הדרך לתקן את המעוות ולהביע את התנצלותם.

"לא את כבוד העיתון אנו מבקשים, שהרי הכל נעשה על ידי הוועדה הרוחנית, שהונחו כן על ידי מרנן ורבנן שליט"א, מכיוון שהדבר חוזר על עצמו פעם אחר פעם, גם מאותם גורמים מתוך המחנה, מצאנו לנכון להעמיד דברים על דיוקם, למען כבוד התורה וכבוד שמיים".


"הלבלרים הנגזלים", מבכים על כך שיו"ר הסיעה, לא טרח, טרם שיצא כנגד השתלחויותיהם, לקבל את תגובתם ולברר את העובדות לאשורן. ומה בדבר בקשת תגובה וליבון העובדות מול הגר"ש עמאר שהותקף ובוזה על ידם, האם טרחו 'מעתיקי השמועה' לבקש את תגובתו, או שמא "נחפזו בתגובתם, מבלי שטרחו לברר קודם את העובדות לאשורן"???

השאלה, רטורית בלבד. כדרכם בקודש, יוסיפו לבלרי 'יתד נאמן' להשליך בוץ ורפש לכל הכיוונים, לא רק זכות התגובה לא ניתנת לעולם לצד שכנגד, גם הלגיטימיות לעצם קיומה של 'דעת תורה' חולקת, נשללת.

וכשכלים כל הקיצין, עד שנוקעת נפשו של 'אחד משלנו/שלהם' הקם לגנות את הזלזול, הוא הופך, במחי מקלדת, לאיש כוחות ה'שחור', הלוחם בגדולי ישראל, לא פחות. ומה פלא שריח הסירחון, עולה עד לב השמיים ואינו נעצר במחוזות התימנים... (ראה ידיעה נפרדת באתר).

עם כל הכבוד (ויש כבוד!), חבר הכנסת הרב אברהם רביץ, לא זלזל בקצה ציפורנם של גדולי ישראל. אדרבה, חבר הכנסת הנכבד גלל, במידה רבה, את חרפתו של הציבור הליטאי והוכיח כי אפשר גם אחרת, לנהל ויכוח הלכתי ורעיוני, שלא מתוך זלזול והשפלת גדולי הצד האחר.

תיתי להם לספסרי התארים, הסוחרים דבר יום ביומו בתארי 'רבינו' (חסר ויתיר 'יו"ד'), 'מרן', 'ראש הישיבה', 'הגאון הגדול' (או 'הגה"ג' לעת מצוא) והרה"ג.

ילמדונו אלו המתיימרים, האם גם את המסחרה בכבודם של גדולי תורה ויושבי על מדין, עושים הם בהכוונתם הישירה של מרנן ורבנן שליט"א? האם היד הסוטרת שוב ושוב על לחיים של גדולי ישראל בהוספת והשמטת תארים, כאילו היו אחרוני העסקנים, אף היא 'ידא אריכתא' היא?

יד הועדה הרוחנית בכל, ולא רק בתוארי הרבנים, למרות שמבחינה זאת, יכולים יושבי שולחן המערכת ברחוב ז'בוטינסקי לנופף ב'דגל' השוויון – שכן, אפליה עדתית, אין כאן. תארי גדולי ישראל, מכל העדות והחוגים, בידיהם, כחומר ביד היוצר, ברצותם ייטלו התואר וברצותם ישיבוהו. והכל בשם כבודה של תורה, לתפארת מעתיקי השמועה.

ולחבר הכנסת הרב אברהם רביץ ייאמר:"אשר שברת, יישר כוחך ששברת".

צהובוני הביטאונים


הביטאונים בצהבהבותם, והשבועונים במכובדותם, מוכיחים, לאלו שאך תמול שלשום כינו אותם בביטויים צהבהבים, כי אפשר גם אחרת. לדווח על ההתפתחויות, תוך שמירה מרבית על כבודם של גדולי ישראל משני צידי המתרס.

ברמה החדשותית, מוכיח פרשן 'משפחה' יוסי אליטוב, כי הקדחת התבשיל הדה-הרטוכי, לא פגמה ביכולותיו העיתונאיות כ'שף' אנין טעם. בעוד שעמיתו ה'קהילתי' יעקב ריבלין, מתמקד בעיקר בגובה הלהבות (אם כי, יש לציין כי הריבלינאי עצמו אינו נכווה בגחלתם, כשהוא מקפיד הקפד היטב על כבודם של 'גדולים' ו'ראשונים'), הרי שיוסי אליטוב ה'משפחתי', לא נמנע מלהתעמק בסיבותיה של 'הצתה', כשהוא מגיש לקוראים את נוסח החוק המוצע, כמו גם ראיון 'בלעדי' עם הגר"ש עמאר, שמבהיר: "אתייעץ עם גדולי ישראל כפי שאני נוהג תמיד". באשר להבאת דבר יו"ר סיעת דגל התורה להמון העם, הכל כבר נאמר...

בשולי החדשות, ניצב כתב 'קו עיתונות' שלמה קוק, שבא לשחק במגרש של 'הגדולים' (תרתי משמע), מבלי שהכין את שיעורי הבית הנדרשים: "בבית יהב, לראשונה בהיסטוריה, התעמקו שוב ושוב בביטאון תנועת 'דגל התורה'", כותב קוק. "לראשונה בהיסטוריה"? קורס קצר אצל הראשל"צ במיל. הרב בקשי דורון והרה"ר הרב מצגר, נטולי התארים, לא היה מזיק לו להיסטוריון...

בקטע אחר, מוסיף קוק להפגין את בקיאותו כשהוא מציין בידענות כי "כאשר ב'יתד נאמן' מחליטים להביע עמדת נגד בהשקפה צרופה, בעיקר כאשר מצורף אליה מאמר מערכת פרי ידיו של העורך י.נ., סימן הוא שהתקבלה הוראה מלמעלה: מפוסק-הדור מרן הגרי"ש אלישיב", כהיסטוריון מתחיל, היה על כתבנו הצעיר לדעת, כי מימי ראשוני עורכי 'יתד': גרילק, חסידה וגליס ועד ימינו אנו, כאשר העורך ההשקפתי נתי גרוסמן מתפקד ברבע משרה, עד שלעיתים נכתבים מאמרי המערכת, על ידי ה'מבקר' האימתני יהודה יברוב בסיוע ובשכתוב ה'עזר כנגדו' - הרעייה והכתבת ר.חדשאי, לא עולים ראשי התיבות י.נ. כנגד שמות הכותבים, אלא כנגד שמו של העיתון ('יתד נאמן', לכתבים קשי הפענוח שבינינו).

וכל השאר, היסטוריה.

היתר מכירה


בעיתון 'משפחה' סומכים על 'היתר מכירה', בדרך ייחודית משלהם.

בכתבה מגזינית 'תמימה' תחת הכותרת "שמיטה לכל אברך", פורס הכתב ה'משפחתי' חיים שוורץ, על פני שלושה עמודים 'יקרי ערך', את סיפור "המצאה של מצוה":

"הם קיפצו בין השדות, דילגו בין החלקות, דומה כי הם מכירים כאן כל מטר רבוע. על פניהם ארשת שליחות. שליחות של מצווה. הרעיון הפשוט שלהם יכול לזכות מעתה כל יהודי לקיים מצוות שמיטה בשלמות גם אם אינו חקלאי או חבר מושב חקלאי. יכול אדם לשבת במשרדו בבנק, ליד הסטנדר ב'כולל' או ליד מכונת התעשייה ולקיים את מצוות השמיטה.

"וכל זאת בזכות שני אנשים – ר' מרדכי טירהויז ור' שמחה מרגליות, שניהם חסידי סאדיגורה, שהגו ויזמו רעיון כה פשוט, עד כי לא ברור איך לא חשבו על זה קודם. על פי הרעיון: כל יהודי יקנה 4 אמות באדמת ארץ ישראל. בחלקה הזאת ייטעו גידולים כל שהם. הקונה לא יעבד את האדמה ויפקיד את התוצרת וכך יזכה גם הוא לקיים מצוות שמיטה הלכה למעשה".

על פניו, נראית הכתבה- כמו הפרויקט – כ'כתבת מצווה', אלא שהתבוננות אל מאחורי הקלעים ה'משפחתיים' מגלה, כי מדובר, הלכה למעשה, בפן מכוער של 'היתר מכירה', ש'שמיטת כספים', אינה בצידו...

מתברר, כי ליוזמי העסקה מניעים כלכליים טהורים. לצורך הפקת המצווה, שכרו היזמים את שירותי משרד הפרסום 'מקאן אריקסון' והשתלטו, לא רק על שטחים חקלאיים, אלא גם על שטחי פרסום בשבועונים החרדיים.

בשבועונים דיקא, שכן שני הביטאונים המובילים: 'יתד' ו'המודיע' סירבו לשתף פעולה ולתת במה למודעות הפרסום, וטעמם עמם. מסתבר, כי היוזמה העסקית מסיגה את גבולה של 'קרן השביעית' הוותיקה, אותה הקים לפני עשרות בשנים הרב מנדלסון רבה של קוממיות.

לדברי אנשי 'קרן השביעית', בניגוד להתנהלות הקרן מיסודו של הרב מנדלסון, שכל הכנסותיה קודש לחקלאים שומרי השמיטה, הרי שהיוזמה החדשה, אף היא כולה 'קודש', לכיסם הפרטי של היזמים, הפועלים "לשם שמיים", ומקיימים את מאמר: 'השמיים כיסי'...

"הם קנו חלקה קטנה במחיר מינימלי, ויפיקו מכל מטר רבוע תשואה מקסימלית", אומרים יודעי דבר ומסבירים כיצד מתכוונים היזמים, לחלק את הקרקע מעוטת הערך לכמה שיותר יחידות, שימכרו – ולא במחירי הפקר.

דברי ו'לחצי' חקלאי הקרן, התקבלו על לב הביטאונים 'יתד' ו'המודיע' שסירבו, עקב כך, להשתתף בחגיגת הפרסום, שכאמור, נותרה אך על דפי השבועונים.

אלא שב'משפחה' הלכו צעד אחד אחורה, ו'שמטו' גם את אובייקטיביות הכתיבה העיתונאית, בתמורה לרכש המאסיבי של שטח מודעות הפרסום. רק הכותרת שניתנה, במקומה עומדת: "המצאה של מצווה". אכן, 'המצאה' מיוחדת במינה.

הוא אשר אמרנו, היתר מכירה!

וקצרים:


• כתומים משלנו – שנתיים אחרי ההתנקות, והסימפטיה מגיעה מכיוון בלתי צפוי. תחת כותרת 'כתומה' (במהותה ובצבעה): "הבית שהיה ואיננו", מתנים כתבי 'יתד נאמן' את כאב וסבל המשפחות ש"שנתיים חלפו מאז גירושן". על פני לא פחות מחמישה עמודים, בכתבת השער של מוסף 'יתד השבוע', התופסת גם את עמוד השער של המוסף, נוטפים יחיאל סבר ובצלאל קאהן, נופת סימפטיה למפונים. 'הצד השווה' לביטאון מעתיקי השמועה וליעקב ריבלין במדורו במוסף 'בקהילה פלוס': שניהם, איש איש וזוויתו, מביאים את דבר משפחת הנדל, הבעל והרעייה, וזאת על אף התבטאותו מעוררת הזעם המגזרי, של הנדל, בשבחו של 'הפקיד הסוטר' דה-הרטוך. ריבלין, במאמר מרתק, מעמת את הנדל עם הדברים, אך עושה זאת במינון הנכון ותוך הדגשת סבלם של המפונים, עד שהוא מציע לכרות עמם את 'ברית השנואים'. ב'יתד', תוך התעלמות מפניני הבעל הח"כ, מרואיינת הרעייה רחל הנדל (ובשמה המלא...) בפתח הכתבה. ללא כל קשר למחלוקות האידיאולוגיות, ראויים כתבי הביטאון והשבועון – המשתתפים בצרתם של אחרים, לכל מילה טובה.

• כתבת הוקוס-פוקוס – השבוע – חמישה שבועות לאחר פרוץ 'מהומות בית שמש' כותבת רוחמה פז ה'משפחתית' כי אנו מצויים "שבוע לאחר תחילת מאבק השלטים". בהקשר אחר לחלוטין, (בהשפעת הכרך החדש של הארי פוטר?) מצטטת הכתבת, את הגראי"ל שטיינמן: "יש מי שחושבים שניתן להפוך את הדברים בהוקוס פוקוס". 'תלמידי מרן ראש הישיבה' הרימו גבה לנוכח הציטוט.

• טעות לעולם חוזרת – טעויות הכתיב שמצאו להם בית חם בגיליונות 'שעה טובה', הולכות ופוחתות, אם כי לא נעלמות. מנכ"ל משרד החוץ לשעבר איתן בן צור, משודרג על ידי העיתון לתפקיד... מנכ"ל רשת מעיין החינוך התורני (שמו של מנכ"ל הרשת הינו יואב בן צור, ולא איתן, לידיעת הגולש הצוקרמני). גם דה הרטוך 'יקיר המערכת', מכונה, "הפקיד הסותר", ומי יסטור על לחיו של המגיה?. במישור אחר, שבוע אחרי הביקורת שנמתחה על השימושים הפסולים שעשה צוקרמן בהשוואות אנטישמיות פסולות, ונראה כי הדברים נפלו על אוזניים קשובות. בגיליון השבועי, נמנע צוקרמן מלהשתמש בביטויים חריפים, ומתמקד באספקת סקופים בלעדיים - דוגמת היוזמה להקמת עיר חרדית חדשה בלוד, ואנקדוטות – דוגמת "ציטטין" מפיו של ח"כ משה גפני בדבר הסיבה לאי הופעתם של ח"כי 'דגל התורה' בישיבת חירום "שהתקיימה במשרדי רשת 'מעיין החינוך התורני' של ש"ס, פגישה רבת משתתפים שאיחדה קצוות פוליטיים וחברתיים" ובה השתתפו כמעט כל הח"כים החרדיים. בניגוד לריבלין שמנמק 'מדיליה' כי ח"כי דגל "העדיפו להיעדר מהישיבה לרגל המיקום", הרי שצוקרמן נצמד לעובדות ומצטט מפיו של ח"כ גפני, את הסיבה האמיתית להחרמת הכנס, הענקת גיבוי עקיף בעיתון 'המודיע' ליו"ר המועה"ד בירושלים, ועל כך מצוטט ח"כ גפני: "זו סטירת לחי, תקיעת סכין בגב ופגיעה בכבודו של מרן הגרי"ש אליישיב". סוף דבר, הסיבה לדידו של גפני, אינה קשורה, (כהטעיית הריבלינאי), לכבודה של אכסניה – מעיין החינוך התורני של ש"ס, אלא להחרמת "מזמן הכינוס" – 'שוטר השבת' הרב יצחק גולדקנוף, איש חסידות גור. ובמקום בו נחשף הריבלינאי בהמצאותיו, ראוי צוקרמן לצילוש על אמיתותיו.

• על חופים וחיפופים – שרה פרדס כתבת 'משפחה' ושרה גל כתבת 'בקהילה', יוצאות אל קו החוף בכתבה מיוחדת המסקרת את מצב חופי ישראל הנפרדים. אם תרצו, יש כאן שיעור עיתונאי מאלף, המלמד על ההבדל שבין שחיה על פני המים, לצלילה לעומקם. בעוד שכתבת 'משפחה' שרה פרדס, מסתפקת בעיקר בריאיון עסקנים ושאר מפקחי-חופים, כשהיא מאכילה את הקוראים, מידיהם של כלים שניים, הרי שכתבת 'בקהילה' שרה גל, בכתבה מרתקת ומקיפה, מגיעה (כמעט) לכל חוף וחוף ומתארת מכלי ראשון את מצב החופים, מאספקטים שונים – החל מגובה הגלים, וכלה בגובה המחיצות. גל – מתמודדת עם הגלים בהצלחה יתירה. לא רק עם גלי הים, גם עם דרכי הגישה... כך, בסיום כל קטע מציינת הכתבת המשקיענית את דרכי הגישה ושעות הפעילות בכל חוף וחוף. גם טבלה מסכמת – "מדריך בקהילה" – בוחנת את מצב החופים, מנהריה ועד אשקלון, על פי פרמטרים שונים כמו 'הגעה' (בעייתית מאוד עד מעולה), גודל, שירותים/מקלחת, בטיחות הים. אפילו 'טלפון בחוף' יש בטבלה המקיפה, שבסיכומה 'ציון' החוף על פי שקלול הפרמטרים השונים. מבט קצר מעלה, כי אין בהכרח קשר בין רובריקת ה'תשלום' לבין משבצת ה'ציון'. החופים בהם נדרשים המתרחצים לשלם, אינם בהכרח, טובים יותר... כמו החופים, כך העיתונים: גם כאן, המחיר (14.60 ₪ מחיר 'משפחה', לעומת 6.00 ₪ מחיר 'בקהילה'), לא מהווה בהכרח, אינדיקציה לתמורה...





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. יתד השנאה  

    אלי

  2. יישר כח שכתבת  

    שליימה

  3. מה עניין שמיטה להר סיני?  

    חיים גורי

  4. סימפטיה להנדל  

    שחר

  5. משמר החופים - כתבה מעולה  

    רותי

  6. גלמים ושונאי תורה  

    גולם

  7. לתשומת לב המבקר  

    עיתונאי

  8. לעג שלא במקומו  

    מאיר

  9. רביץ מעולם לא הלך בתלם ותמיד היה ונשאר איש לח"י שעל זה גאותו  

    יוחנן

  10. התעלית מעל עצמך בשנאתך ל"יתד"  

    אמתער

  11. לבלברים משלו בנו  

    יהודה

  12. קרן השביעת לשם שמיים  

    חנן

  13. האם מישהו מכיר?  

    מירי

  14. יתד ביקשו תגובה?  

    יוסי

  15. משפט המחץ  

    קורא ותיק

  16. יהודה, ממש נוגע ללב מה שכתבת, אבל  

    אמתער

  17. עדיין לא למדו לא לתת לבנימין כהן לשמור על השמנת?  (ל”ת)

    יוחנן

  18. אמתער, למה כל כך קשה לענות  

    לומד

  19. מחאה נמרצת על ביזוי כבוד התורה על ידי אמתער  

    לומד

  20. יש כאן חוסר הבנה בסיסי של כמה מהמגיבים  

    שמוליק

  21. אני נעזרתי בקרן השביעית  

    חקלאי, בית חלקיה

  22. סוף סוף  

    ספרדי גאה

  23. גלים מתגלגלים  

    רוחי

  24. גם אני  

    יצחק ב. בית חלקיה

  25. מה ענין שמיטה אצל הר סיני  

    יחיאל

  26. שמחה מרגליות בלחץ  

    חצוף המור הזה

  27. שמיטה לכווווולם  

    יענקלה

  28. יתד אחד מול כל השאר  

    חמוטל

  29. טוב לדעת  

    אריק

  30. סוף כל סוף מצאתי משהו שאמתער צודק  

    מתאתגר

  31. נמאס  

    יעקב

  32. חמוטל, אני מתקן את הטעות שלך  

    רפאל

  33. מעכרים, די!  

    שאולי

  34. כמה הערות לסדר  

    ישראל

  35. גם אני נעזרתי בקרן השביעית  

    שמחה מרגליות

  36. מתאתגר, נראה לך?  

    איפכא מסתברא

  37. חברונע'ר נשאר חברונע'ר  

    גבעתי

  38. להדפיס ולשמור  

    אלה

  39. אמתער, תענה לעניין  

    יהודה

  40. מצוות לאו ליהנות ניתנו  

    שמשי

  41. קרן השביעית  

    בני ברקי תמים

  42. מתאתגר צודק!  

    בניברקי

  43. שמיטה או מסחרה?  

    שרי

  44. כל הכבוד לאומץ הרב  

    עיתונאי ותיק

  45. תשובה לבני ברקי תמים  

    חקלאי

  46. מצוות שמיטה  

    יצחק

  47. נהניתי  

    יוסי

  48. שעה טובה משתפר  

    יהודי

  49. בהמשך לתגובתי הקודמת  

    יצחק

  50. מה חושב הציבור - 1  

    דוד

  51. מה חושב הציבור - 2  

    דוד

  52. מה מפריע לכם?  

    ספרדי גאה

  53. מוסר ההשכל  

    שמוליק

  54. ר. חדשאי היא אשת ההשקפה?  

    סלבודקא

  55. יצחק, איפה התפרסם המכתב של הרב וואזנר?  

    מתענין

  56. אשריך אברהם רביץ  

    חברון מאז ולתמיד

  57. מכתב הרב וואזנר  

    יצחק

  58. הרב התקפל והתואר יוחזר  

    מגיב מערכתי

  59. מה עם ההתנצלות על סירחון התימנים?  

    חיים

  60. א. מור ענק, ישר כח!!!!  

    אזרח

  61. מור, אתה מקדם את יתד!!!!  

    770

  62. גם אני חברונר  

    ברוך

  63. מור נגד יתד?  

    חיים אשר

  64. לא רק את הגר"ע יוסף מבזים  

    איציק

  65. ימות המשיח - יש התנצלות ביתד  

    תימנע'ר

  66. הרב קורח נותן להם בחילבה  

    תימנע'ר

  67. ברוך מגיב 62, יש צעירים טובים ממנו?  

    יוסי חברוני

  68. שוטר השבת?  

    מודעי

  69. יצחק, איך המכתב של הרב ואזנר הגיע לידך?  

    שלוימי

  70. חברונר פרושו-מזרחניק עם הופעה חרדית!!  

    יוחנן

  71. הפקיד הסותר ב'שעה טובה'  

    יוסקה מגאולה

  72. כל הכבוד  

    דביר

  73. יתד תקוע  

    אבי פ רידמן