י"ט אייר התשפ"ד
27.05.2024

כשר בהשגחת הלוויין

יעקב רייניץ הציץ לחמ"ל הכשרות של 'העדה החרדית' וראה איך מתנהל פיקוח בשידור חי. כך למדו ב'עדה' מצה"ל איך ליירט מלפפונים. חשיפה

מסך בחמ"ל. צילום: שוקי לרר (לחץ על התמונה להגדלה)
מסך בחמ"ל. צילום: שוקי לרר (לחץ על התמונה להגדלה)



"אני רוצה לראות את המשך קטיף העגבניות. תראה לי עכשיו את אוסף הקרטונים, רגע, לא טעיתי 25 קרטונים לאורך, עכשיו תמשיך להראות לי את המיון בשטח. תסתובב, אני לא רואה את מספר הרישוי של המשאית. עכשיו אני רואה טוב. חכה שנייה אני רושם, תשע אפס, שמונה ארבע. עכשיו נראה את פנים המשאית אני חייב לראות שהיא ריקה מסחורה. רגע, מה זה המשטח הזה. האם העמסת סחורה על המשאית ללא רשות?".

"לא, זו העגלה שהבאנו עכשיו מהשדות. אתם ראיתם כל הדרך איך הבאתי את זה".

"אז איפה פנים המשאית".

"הנה, עכשיו אתה רואה. הכול ריק".

"אוקיי. ניתן להתחיל להעמיס ירקות, אני רוצה לראות און-ליין את טעינת הסחורה".

כך, בוקע לו דו השיח הזה, מלב מאה שערים, בבניין זופניק שליד כיכר השבת שמתנהל בין המפקח ר' יצחק אייזן, היושב במוקד המצויד במילה הטכנולוגית האחרונה, לבין הסוחר הערבי, עיסא, הנמצא ברגעים אלו בשדות שבפאתי ג'נין. ברוכים הבאים לשיא הטכנולוגיה של פיקוח מרחוק, המוקד הלווייני של מערכת הכשרות בעדה החרדית.

שוקת שבורה


שנת השמיטה הציבה אתגרים קשים בפני ראשי וועדות הכשרות והשמיטה בארץ. "בניגוד לשנות השמיטה בעבר כשהיינו מייבאים שמונים אחוז של העגבניות והמלפפונים מעזה", אומר הרב גבריאל פפנהיים, מנהל ועד הכשרות של העדה החרדית, "השנה עמדנו בפני שוקת שבורה. בעבר, בעזה לא היה קל ופשוט מזה. היינו מציבים משגיח במסוף קרני, שתפקידו היה לוודא שלא נכנסות משאיות עם סחורה יהודית, ומאוחר יותר הוא היה מאשר כל משאית שיצאה מעזה כיבול נכרי ללא כל חשש. זו עבודה של בין שתים-עשרה לארבע-עשרה שעות ביום, ודרש מאתנו שני משגיחים בלבד ליום.

"כל זה היה טוב ויפה בשנות השמיטה הקודמות", ממשיך הרב פפנהיים, "הפעם בשל עליית החמאס המדינה לא נותנת לייבא ירקות מעזה ונאלצנו לחפש אפיקים ושדות נכרים חדשים. היום השדות מהם אנו לוקחים סחורה פזורים בכמה מוקדים בארץ ישראל, ולא רק זה, אלא שלכל שדה יש מספר דרכי גישה, כך שאנו זקוקים להשגחה צמודה למנוע רמאויות וזקוקים לכוח אדם של קרוב לארבעים משגיחים יום יום", אומר הרב פפנהיים.

אבל לא תמיד די במשגיחים, לא תמיד זה גם אפשרי. לשדות כפרי המשולש בצפון הארץ ניתן לשגר משגיחים. למוקד נוסף של אספקת סחורה, בבקעה, ניתן לשלוח משגיחים עם מאבטחים צמודים, אבל ישנו מוקד שלישי, בלב שטחי הרשות הפלסטינית בשומרון. לשם משגיח לא יכול להיכנס בלא לסכן את נפשו. אז מה עושים? כיצד משגיחים? כאן באו הפתרון הטכנולוגי והלוויין לעזרת הכשרות.

"לשדות אליהם אנחנו יכולים לשלוח משגיחים שיהיו בפועל בשטח אנחנו עושים זאת", אומר הרב פפנהיים. "במשולש המשגיחים נמצאים בשטח בתוך השדה. בבקעה, שם יותר מסוכן, המשגיחים מסיירים בשטח בתוך רכב ממוגן ירי עם מאבטח צמוד. אבל בג'נין, בשכם ובסביבה, הנמצאות תחת שליטה פלסטינית מלאה, אנחנו משתמשים בטכנולוגיות החדישות".

בעדה החרדית השקיעו לקראת שנת השמיטה שלוש-מאות אלף דולר במצלמות מיוחדות המשדרות מהשדה אל הלוויין ומשם אל מסכי המחשב בשכונת מאה שערים הירושלמית, כדי שניתן יהיה לעקוב און-ליין אחר הנעשה בשדות.

עין בתיק בי"ס


מדובר במצלמה הנמצאת בתוך תיק גב. תיק אותו יש לכל ילד כשהוא הולך לתלמוד-תורה. בתוך התיק, השוקל קילו, יש ציוד מיוחד ויקר הכולל, מחשב וצמד בטריות לארבע-עשרה שעות, משדר גי.פי.אס. מערכת הקלטה קולית נסתרת, אנטנה לוויינית ומערכת זיכרון פנימית המאפסנת את הצילומים לארבעה ימים, מלבד העובדה שבכל לילה עושים גיבוי לצילומים של אותו יום למערכת הנמצאת בירושלים.

שכלול נוסף מבית היוצר של העדה החרדית הוא לספק למשגיחים באזור ג'נין הנמצאים בסמוך למחסום הצה"לי, או משגיחים באזור הבקעה הנמצאים בתוך השטח ברכבים ממוגני ירי, מכשיר הנראה כטלפון סלולארי מיוחד שיש בו רק אופציה אחת: לראות מה קורה בשדה עליו הוא אחראי.

אל דאגה, מדובר בטלפון כשר למהדרין, אם בכלל ניתן להגדירו כטלפון. במכשיר אין אופציה של דיבור. גם לא אפשרות משלוח מסרונים, למרות המראה שלו. אבל בכל לחיצה על כפתור עולה על המסך שידור המצלמה על הקורה בשדה. השידור לא נעשה דרך חברות הסלולר משום שלחברות הישראליות אין קליטה שם. לכן הוא נעשה בשידור לווייני ובאמצעים טכנולוגיים אחרים שמסרבים כאן להרחיב עליהם את הדיבור.

את התיק מקבל הסוחר הערבי מהמשגיח המופקד על הקטיף בבוקרו של יום במחסום הצה"לי הקרוב ביותר לשדותיו. הערבי לובש את התיק על גבו ומאותו רגע הוא נמצא תחת עיניהם הבולשות של המשגיח בשטח וצוות המוקדנים היושבים במשרדי העדה וצופים בכל תנועה שלו.

התיק כבר עשה בעיות לא קטנות. כלפי חוץ הוא נראה כמו תיק רגיל. אך כשמציצים אל תוך התיק, מתגלה מחזה מוזר של תכולת התיק, חוטים משתלשלים, התקנים מוזרים וכו', המשווים לתיק אופי של ערכה למחבל מתאבד. לא פעם לאחר הצצה בתיק עשו במחסומים בעיות לנושא התיק, עד שהם התרגלו ל'מטען הנפץ' בהכשר המהודר של העדה החרדית.

באמצעות משדר הגי.פי.אס. הם יודעים בכל רגע נתון באיזו נקודת ציון הוא נמצא. כשהערבי נכנס לשדה שלו, בודקים במקביל במחשב האם השדה הזה אכן שייך לו. אם הנתונים תואמים, מדריכים אותו המשגיחים להסתובב בשדה, ודרך העינית המותקנת בכתפיות התיק, הם רואים האם הוא לא הגניב בלילה לשדה סחורה יהודית.

בדרך כלל יש לסוחר אחד מספר שדות ואז בודקים עמו ועם המצלמה, שדה שדה. באם הם רואים על המסך קרטון חשוד, הם מצווים עליו להפוך אותו לבדוק האם לא מוסתרת שם סחורה יהודית. רק לאחר הבדיקה המייגעת הם מאשרים את תחילת הקטיף.

"הערבים", אומר אחד המפקחים, "מתחילים את שעות הקטיפה בשדות עם קריאת הגבר, ולכן הדבר מאלץ גם את המשגיחים להשכים קום לוותיקין ולהתחיל את יום העבודה מול מסכי הפלאזמה כבר בשעה שש בבוקר".

במהלך הקטיף מסתובב הסוחר הערבי בין השדות והמצלמה מעבירה את הצילומים של הפועלים בקטיף הירקות, בשידור חי למשגיח ולמוקד העדה החרדית.

בכל אותו זמן, רושם המשגיח בדף על השולחן מי הם הערבים הנמצאים בשדה בשעת הקטיף, באיזה שעה הם החלו לעבוד, באיזה חלק של השדה הם קוטפים וכדומה.

כל זה נעשה כדי שכמות הסחורה היוצאת מהשדה אכן תתאים לשעות העבודה. "ככלל", אומר הרב מאיר דוד ברגמן, מנהל אגף השמיטה של העדה החרדית, "אנחנו יודעים תמיד מה כמות הסחורה שהשדה יכול להפיק ביום, בהתבסס על אינפורמציה די מדויקת של המנהל האזרחי ביו"ש הממפה את כל השטחים החקלאיים וקובע מה וכמה תוצרת תצא מכל שטח חקלאי. אם הכמות גדולה מדי, הכול נפסל".

השלב הבא אחרי הקטיף, הוא ההעמסה על המשאית. המשגיח בודק את מספר רישוי המשאית ומוודא שהמשאית אכן ריקה, רק אז הוא נותן את האישור להעמיס את הסחורה והמשאית עושה את דרכה למחסום.

כל הדרך מלווים את המשאית דרך הגי.פי.אס. ובאמצעות שידור המצלמה. תוך כדי נסיעה מוודאים כי אינה עוצרת או סוטה מהנתיב לשדה צדדי להעמיס סחורה לא מאושרת. כשהמשאית מגיעה למחסום מוודא המשגיח, על-ידי מספר הרישוי, כי זו אכן המשאית ואז ניתן האישור לעבור את הגבול, לפרוק את הסחורה ולהעמיס על משאית ישראלית שתעשה את דרכה לשוק הסיטונאי, משם לירקנים ומשם לצלחת בביתכם.

נכון להיום יש לעדה החרדית אחת-עשרה מצלמות כאלו. ולמרות זאת יש לחץ עצום על המשגיחים מצדם של בעלי השדות הערביים היודעים כי ללא מצלמה אין הכשר.

בעדה החרדית מנסים לתמרן בין בעלי השדות, כשהם מווסתים את חלוקת המצלמות בין בעלי השדות בצורה כזו שתהיה סחורה באופן שוטף בשוק.

מעבר לפיקוח הנ"ל גם הרב שלמה ברנדווין המפקח הראשי בשטח מנהל חמ"ל נייד ברכב שלו, ועוקב במשך כל שעות היום, דרך המחשב הנייד הנמצא ברכבו, ועוקב בשידור חי על מה שקורה בשדות.

ועל גג הרכב


נוסף למצלמות הנמצאות בתוך התיקים, התקינו בעדה מצלמות על גגות רכבי של המשגיחים.
זה נעשה בעיקר כדי לסייע למשגיחים הנמצאים בשטח בי באזורי יהודה ושומרון הנתונים לשליטה משותפת של ישראלים ופלסטינים.

באופן רשמי ניתן אכן לנסוע בכבישים, אבל בכל זאת מומלץ שלא לצאת מהרכב רק במקרים דחופים בלבד. בדיוק בשביל זה התקינו את המצלמה על גג הרכב המאפשר למשגיח לראות ולמקד המצלמה עד למרחק קילומטר בשטח העוין.

"למשל, בכביש 60 בחברון הנמצא בגובה רב ובעמק משני צדיו יש שדות עליהם צריך לפקח.
המשגיח תופס עמדה על אחת הגבעות בסביבה, מכוון את זום המצלמה לשדות הנמצאים בעמק", מתאר הרב פפנהיים. "למשגיח יש מחשב נייד ברכב המאפשר לו לראות בשידור חי מה קורה בשדות. כשנראה לו שיש בעיה, הוא פוסל מיידית את כל הסחורה".

אבל לא רק המשגיח. התמונות מועברות גם למוקד העדה החרדית, והם עצמם, מהמוקד, יכולים לפקד על המצלמה ולכוון מהמוקד את מיקוד המצלמה. מהמוקד אני יושב וצופה בפנים הרכב, ובמשגיח יושב וצופה בתמונות מהשדה.

כך גם אני רואה את מצב השעונים ברכב, וכל נתוני הרכב כגון מצב חום מנוע ובאיזה מהירות הוא נוסע, כמה דלק יש ברכב.

בשביל מה זה חשוב?

"הנתונים הלו חשובים לצרכי ביטחון", אומר הרב פפנהיים, "במידה והרכב נגנב, ניתן דרך המחשב לרוקן את המצבר והרכב יפסיק לנסוע. אם המשגיח משדר אות מצוקה, גם נפתח חלון אדום על המסך במוקד, ואנו מתחברים ישירות לכוחות הביטחון באזור.

"באחד המקרים", מספר הרב פפנהיים, "המשגיח שם לב לרכב שהגיע לשיפולי השדה ופרק שם סחורה לא מוכרת. המשגיח לא העיר מאומה לבעל השדה. כשהלה הגיע למחסום עם המשאית ורצה להעביר את הסחורה, פסל המשגיח את כל המשלוח. רגע לפני שהערבי פתח את פיו בצעקות, הראה לו המשגיח על מסך המחשב כיצד הוא פרק סחורה בפינה צדדית בשדה וחשב לעצמו שאף אחד לא שם לב, מה לעשות והפעם המחשב של 'הייהוד' עקב אחריו וגילה את מעשה הנוכלות שלו.

המתכנת מסאטמר


מול אחד המחשבים יושב ר' שמחה, אברך ירושלמי חסיד סאטמר. מראהו הצנוע אינו מסגיר את המוח המבריק המסתתר בראשו: הוא זה שתכנת את כל המערכת האדירה הזו.

"כשנה לפני שמיטה כשהבינו בוועד השמיטה שהפעם ניאלץ להשתמש בטכנולוגיית המחשוב, פנינו למספר חברות גדולות המתמחות בעניין זה בבקשה שיתכנתו עבורנו את המערכת שאתה רואה כאן בחדר, ואף אחד לא הצליח לספק את דרישותינו למצלמות המשדרות תמונות ברזלוציות כה גבוהות", אומר הרב ברגמן.

"כשנכנסו יותר לעומק העניין הגענו אל ר' שמחה. שבעבר ביצע מספר פרויקטים גדולים וסודיים, ביניהם גם לרשויות ביטחון שונות. דברים שעדיין אסור לפרסמם. משם גייסנו אותו עבור וועד הכשרות של העדה", מציין הרב ברגמן בחיוך.

אנחנו צופים במסך הענק בחדר, ומשתאים. שתי 'משבצות' גדולות ועוד ארבע 'משבצות' קטנות מעבירות לנו בשידור חי מה קורה בשדות. כשהמשגיח מבקש לבדוק טוב יותר מה קורה באחת 'המשבצות', הוא לוחץ על העכבר והתמונות מתקרבות.

עוד ארבעה 'משבצות' קטנות מהבהבות על המסך למטה. "זה מהקטיף שהיה בשעות הבוקר, וכעת זה 'שידור חוזר'", מסביר לנו הרב פפנהיים, "הצורך בשידור חוזר הוא משום שלפעמים המצלמה בשטח עובדת רגיל, אבל יש תקלה בשידור למחשב שלנו במוקד, או שבמקרה שמתעוררת שאלה על קטיף מסוים והרבנים מעוניינים לבדוק שוב את תהליך הקטיף.

"במקרה כזה אנו מריצים מחדש את כל סרט הווידיאו ובודקים האם לא היו תקלות. אם התמונות מראות שהכול היה תקין, אנו מאשרים את הסחורה", אומר הרב פפנהיים.

הציוד לא רק מצלם כי אם גם מקליט קולות וכך ניתן גם להאזין לשיחות הפועלים הערבים בינם לבין עצמם. יש לא מעט משגיחים המתמצאים בשפה הערבית, והדבר זה בא לידי שימוש כבר מספר פעמים כמו במקרה הבא.

"יום אחד הגיע אחד המשגיחים שלנו למטע בננות וגילה בוץ סמיך בכניסה לשטח. המשגיח התעקש להיכנס וכך כשרגליו שוקעות עד ארכובותיו בבוץ הוא נכנס לבדוק מה קורה בשדה. הבוץ בשטח החשיד את המשגיח, מה גם שהערבי שליווה אותו היה נראה לחוץ מאוד.

"מאוחר יותר האזנו דרך המצלמות למה שהפועלים שוחחו ביניהם ושמענו כי אחד אמר לחברו לשפוך כמות גדולה של מים בשטח כדי שייווצר שם בוץ דביק, והמשגיח שלא ירצה ללכלך את עצמו יציץ 'מלמעלה' ויכשיר את השדה. למרות שבדיקת המשגיח לא העלתה ממצאים מחשידים פסלנו את השדה לאחר שקלטנו את השיחה בין הפועלים".

מה שברור הוא, שלאחר הסיור במעצמת המחשבים במשרדי העדה, מקבלת המשנה באבות על 'עין רואה' משמעות אחרת. זה הרבה יותר מוחשי.

כחול שחור צהוב


הטכנולוגיה הממוחשבת לא רק מסייעת במעקב אחרי הקטיף בפועל כי אם גם לאיתור שדות המתאימים לצריכת ירקות בשמיטה.

לעת עתה אין ברירה אחרת ובכדי לספק לציבור את מוצרי הבסיס בכל בית, תצרוכת ירקות שוטפת ללא חשש איסורי שביעית, נאלצים בוועד השמיטה של בד"צ העדה החרדית לעבוד הרבה מעבר לכוחות ובהשקעה כספית אדירה.

"בכדי לחפש שדות ערביים חדשים נאלצנו לבצע עבודה סיזיפית ומפרכת", אומר הרב מאיר דוד ברגמן, מנהל אגף השמיטה של העדה החרדית, "כל שדה ושדה בדקנו במנהל מקרקעי ישראל, בנסחי טאבו, בקושאנים, ולעתים גם בבירורי מסיח לפי תומו אצל זקני שבטי הערבים, האם היא באמת שייכת לערבי והאם אין שותף יהודי בשדה, וכן האם אין שעבודים בבנקים ובגופים פיננסיים וממשלתיים אחרים. מאות שעות הקדשנו למפות בדיוק רב את כל השדות, לאחר מכן ירדנו לשטח עם מודד מוסמך, יהודי חרדי ירא שמים העובד בשירותי וועד הכשרות והשמיטה, להתאמת הנתונים הטופוגרפיים בשטח.

"אתן לך דוגמה, חוק הנפקדות ישראלי קובע כי ערבי שנמלט למדינת אויב בתקופה מסוימת הקרקע שהייתה ברשותו עוברת באופן אוטומטי לרשות המנהל. בכל שדה היינו צריכים לבדוק האם מבין כל בעלי הקרקע אין אחד שברח למדינת אויב ולמדינת ישראל יש גם חלק בקרקע, דבר שאגב מצוי מאוד. זו רק דוגמה אחת המוכיחה לנו עד כמה קשה לבדוק כל קרקע וקרקע למי היא בדיוק שייכת".

את כל הנתונים הזינו לתוך מחשב מיוחד, והם מציגים לנו אותו. על המסך עולה מפה של השדות הערביים ב'משולש'. בלחיצה אחת כל המסך נצבע במספר צבעים. לכל צבע משמעות אחרת.

אדום: פסול. כנראה שזה שייך לחקלאי / שותף יהודי או אדמת מנהל.

כחול: עדיין בבירור האם אין שותף יהודי בקרקע.

חום: שטח שהיה מאושר בשנים קודמות, ונמצאת כעת בתהליך בדיקה מחודשת.

צהוב כהה: שטח שנבדק לקראת שנת השמיטה הנוכחית והוכח כי הוא נמצא בבעלות ערבית, ומאושרת לשימוש בשנת שמיטה זו.

וזה עוד לא הכול. לחיצה קלה בעכבר על אחד הצבעים מעלה על המסך את כל המסמכים הרלוונטיים לגבי שדה ספציפית זו, אישורי בעלות, טאבו, מפה טופוגרפית, כולל מספרי טלפונים של בעלי הקרקע.

הכתבה מתפרסמת במוסף' קולות' של עיתון 'בקהילה'

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 12 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד