י"ט אדר ב' התשפ"ד
29.03.2024

הילד דומע ללא סיבה? יש לכך טיפול

הילד לא עצוב ולא בוכה אבל בעיניו מופיעות דמעות ללא סיבה. מדוע? • מה עושות הדמעות ומה יכולה להיות הסיבה לדלקות העיניים שמופיעות אצל הילד כל שני וחמישי • איך צינורות הדמע נסתמים ומהן השיטות לפתיחתם • להורים לילדים דומעים

הילד דומע ללא סיבה? יש לכך טיפול
אילוסטרציה צילום: ארכיון



נפתח בשאלה נפוצה, המוכרת לרופאי הילדים, רופאי משפחה ולאחיות במרכזי בריאות הילד ובטיפת חלב: "הילד שלי דומע כל הזמן וסובל מדלקת עיניים כל שני וחמישי. מה לעשות?"
השאלה הזאת אכן חוזרת על עצמה, משום שמדובר בבעיה שכיחה מאד בעיקר אצל תינוקות בשנה הראשונה לחייהם.

הגנה על העין

כדי לענות על השאלה, יש להבין למה בכלל אנחנו צריכים את הדמעות. התשובה היא שהדמעות חשובות להגנה על העין: הן שוטפות אותה באופן מכני והן מכילות נוגדנים נגד חיידקים. מסך הדמעות גם מאפשר יצירת פני שטח אחידים על פני הקרנית, דבר הכרחי לראייה טובה.
יש שני סוגים של הפרשת דמעות (דמעת): הראשונה היא דמעת בסיסית, זו קיימת כל הזמן באופן נורמלי. השניה היא דמעת רפלקס המתרחשת כתגובה לגירוי פיזי של העין (גירוד, גוף זר וכו') או בתגובה לגירוי רגשי.

בלוטת הדמעות עצמה ממוקמת בחלקה העליון הצדדי של העין, מתחת לעפעף העליון. הדמעות המופרשות מהבלוטה נמרחות על פני העין ומתנקזות מהעין דרך מערכת איסוף הדמעות.
הדמעות נכנסות למערכת האיסוף דרך שני פתחים, הנמצאים בעפעף העליון ובעפעף התחתון בקרבת האף. משם, דרך תעלות הדמעות, הן נאספות אל שק הדמעות וממנו דרך צינור אל האף. כאשר קצב הפרשת הדמעות גדול מקצב הניקוז שלהן, נוצרת דמעת, כמו בזמן בכי.

בלוטת הדמעות, שממנה זולגות הדמעות, מתפתחת בימים הראשונים ועד שבועיים לאחר הלידה והסיבה השכיחה ביותר לדמעת אצל תינוקות היא כאשר ישנה חסימה מולדת של הצינור המחבר בין שק הדמעות והאף (nasolacrimal duct obstruction).

אגם של דמעות

מה שמאפיין את תופעות חסימת דרכי דמעות בילדים הוא שהעין רטובה כל הזמן ומוצפת באגם של דמעות מעל העפעף התחתון. נוסף על כך ישנו קרום רירי קבוע בקרבת האף (מה שמכונה "דמעות לילה") והריסים דבוקים זה לזה.

בחלק מהמקרים חיידקי העור מתרבים בתוך שק הדמעות המלא והילד עלול לסבול מדלקות חוזרות ונשנות עם הפרשה מוגלתית מרובה, המלווה לפעמים בהתנפחות.בדרך כלל רוב רובם של אותם הצינורות החסומים נפתחים מעצמם ללא כל התערבות עד גיל חצי שנה. הסבירות לפתיחה עצמאית פוחתת בצורה משמעותית אחרי גיל שנה.

הטיפול השמרני במשך תקופת המעקב, משלב עיסויים של שק הדמעות, עם טיפול באנטיביוטיקה על פי הצורך. מטרת העיסוי היא למנוע הצטברות נוזל בשק הדמעות ועל ידי כך למנוע התרבות חיידקים בשק ויצירת דלקת או אבצס בשק הדמעות. חשוב להקפיד ולתת טיפול אנטיביוטי רק בזמן דלקת. אם הבעיה לא חולפת עד גיל שנה, מבצעים שטיפה של דרכי הדמעות. אם הילד סובל מדלקות לעתים תכופות או שהילד סובל מדמעת מרובה, נהוג להקדים את השטיפה.

90 אחוזי הצלחה

כיוון שמדובר בילדים פעוטים, השטיפה נעשית בהרדמה כללית. לאחר שהילד מורדם, מחדירים צינורית עדינה דרך פתחי התעלה שבעפעפיים. באמצעות הצינורית מחדירים נוזל אל מסלול ניקוז הדמעות ובודקים אם הוא מגיע לאף. אם השטיפה לא עוברת בקלות, אפשר להרחיב את התעלה בעזרת הצינורית. שיעורי ההצלחה של שטיפת דרכי הדמעות הם גבוהים ומגיעים עד ל-90 אחוזים, אם השטיפה בוצעה לפני גיל 18 חודש.

אם למרות השטיפה נמשכת הדמעת והדלקות, נהוג לבצע שטיפה נוספת ולהעביר צינורית מסיליקון לתוך מסלול הדמעות. הצינורית נשארת במקומה עד שהיא נקרעת ונופלת באופן עצמאי או שמוציאים אותה כעבור מספר חדשים. אם גם הצינורית אינה מספקת, נהוג לבצע ניתוח לפתיחת דרכי הדמעות. רק מעט מאד ילדים בריאים מגיעים בכלל לשטיפה הראשונה ורק מעט מאד ילדים בכלל נזקקים טיפול כלשהו.

ד"ר חנה לייבה, מנהלת היחידה לרפואת עיניים של ילדים ונאורואופתלמולוגיה במרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית.

חשוב לדעת: דמעות זה בריא (ד"ר דוד בן ניסן)

לפני שאתם מנגבים את הדמעות, חשוב שתדעו שהן לא נמצאות שם רק בשביל שנוכל לבכות - לדמעות יש תפקידים רבים הקשורים בבריאות העין.

אמנם הדמעות נתפסות אצלנו לרוב כביטוי לרגשות בחיי היום יום שלנו, אך למעשה הפונקציות אותן ממלאות הדמעות בעין האנושית הן רחבות ומורכבות הרבה יותר.

1. הטיפות השקופות שממלאות את עינינו שומרות על הלחות של העיניים. הן מצפות את החלק הכיפתי החיצוני של קדמת העין שנקרא קרנית, זו חייבת להישמר לחה באופן תמידי, על מנת לאפשר ראיה תקינה.
2. הדמעות מסייעות לראייה חדה: כדי לגרום לראיה חדה יש לשמור על שטח פנים חלק של הקרנית, כך קרני האור החודרים אל גלגל העין נשברות בצורה אחידה ויוצרות מוקד מדויק על פני הרשתית עובדה שתגרום לנו לראות אובייקטים חיצוניים בחדות מרבית.
3. הדמעות מספקות לקרנית חומרי תזונה וחמצן המסופקים לקרנית בחלקה החיצוני ונספגים על ידה בתהליך של הסננה תמידית.
4. דמעות מסלקות אבק, גופים זרים או כל לכלוך אחר המצוי על פני הקרנית והרחקתם של גורמים זרים אלה אל מחוץ לגלגל העיניים באמצעות העפעפיים, כמו המגבים על פני שמשת המכוניות.
5. דמעות שומרות ומונעות כניסת זיהומים לעיניים. הן מכילות אנזימים אשר פוגעים בחיידקים המצויים גם באוויר וגם בשק גלגלי העיניים ומחסלות אותם ⋅



קישורים:
לדפדוף במגזין בריא לדעת
בריא לדעת בריאות משפחה מחלות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד