1. עמוד הבית
  2. בריאות ומדע
  3. חדשות בריאות
  4. בריא לדעת

כשסבא לא רואה טוב

על משה רבינו נאמר כי עד מותו "לא כיהתה עינו", אבל לא כולם זוכים לכך ורבים מהקשישים מאבדים את חדות הראייה עם הגיל * מי שאחראית למרבית מקרי איבוד הראייה בגיל המבוגר הינה מחלת "ניוון המקולה" ששכיחותה עולה עם הגיל * מהי ה'מקולה' איך היא מתמוונת ומה עושים כדי להילחם במחלה * דר' ישראל שטרסמן מבית החולים שערי צדק, מסביר
דר' ישראל שטרסמן, מגזין בריא לדעת , ד' אלול תשס"ח 04/09/2008 16:37

דב האזרחי דב האזרחי



ה'ניוון של המקולה' היא מחלת עיניים הפוגעת באחוז ניכר של הציבור המבוגר במדינות המערב בכללן ישראל. המחלה עלולה להתחיל בשנות השישים לחיים וככל שעולים בגיל היא נעשית שכיחה יותר. המחלה כמובן אינה מסכנת את החיים אך כן יכולה לפגוע בצורה קשה באיכותם באוכלוסיה המבוגרת והיא מהווה גורם מספר אחד לעיוורון באוכלוסיה מעל גיל שמונים.

המרכז של הרשתית

מהי אותה 'מקולה'? הרשתית - הציפוי הפנימי של דופן גלגל העין היא כמו הפילם של המצלמה. היא קולטת את קרני האור החודרים לתוך גלגל העין ומעבירה מסרים דרך עצב הראייה אל קליפת המוח האחורי והמוח מתרגם את המסרים לתמונה שאנו רואים.

מרכז הרשתית קרוי 'מקולה' והוא אחראי למרכז הראיה ומאפשר לנו לראות פרטים קטנים באופן ברור. כאשר יש נזק למקולה אז מרכז הראיה וחדות הראיה נפגעים. נזק משמעותי למקולה עלול להתבטא בקושי בקריאה וביכולת לזהות אנשים.

קיימים גורמים רבים הפוגעים במקולה אך ניוון במקולה על רקע של גיל מבוגר הינה מחלה יחסית נפוצה באוכלוסיה המזדקנת. יש שני סוגים של ניוון במקולה: 'ניוון יבש' ו'ניוון רטוב'.
'ניוון יבש' של המקולה גורם לרוב לירידה מאוד איטית בראיה המרכזית והמחלה מתחילה עם תהליך של ניוון תאי פיגמנט מתחת למקולה ובהמשך לניוון ונזק של המקולה הנמצאת בסמיכות לתאי הפיגמנט הפגועים.

לפעמים 'ניוון יבש' של המקולה עובר לצורה הקשה יותר של המחלה הקרוי 'ניוון רטוב' של המקולה כאשר מתחילים לצמוח כלי דם חדשים, בלתי רצויים, מתחת למרכז הרשתית. כלי הדם הללו דולפים נוזלים ושומנים ומדממים וגורמים לירידה קשה בראיה המרכזית.

כאשר יש 'ניוון רטוב' הירידה בראייה היא לרוב מהירה וקשה יותר עד כדי אובדן כל הראיה המרכזית. המשמעות המעשית היא אובדן יכולת הקריאה, כתיבה וראיית פרטים עדינים.

טיפול בלייזר וויטמינים

מחקרים מראים שמתן ויטמינים מסוימים יכול להפחית את המעבר של ניוון יבש לסוג הקשה יותר של ניוון רטוב. לכן מומלץ לתת תערובת של ויטמינים לאנשים הסובלים מניוון יבש.

נעשים גם מאמצים רבים כדי לטפל בניוון הרטוב על מנת למנוע את אבדן הראייה המרכזית. כל הגישות הטיפוליות שנוסו עד כה מסתמכים על הניסיון להשמיד או לפחות לעצור את המשך צמיחת כלי הדם המזיקים שצמחו מתחת למקולה.

בשנות ה-80 וה-90 הטיפול המקובל היה עם קרני לייזר. היו מקרינים את הלייזר על כלי הדם הבלתי רצויים. קרני הלייזר הורסות את כלי הדם עם אנרגיה של חום.

הבעיה היא שהלייזר הורס גם את הרשתית הנמצאת בסמיכות לכלי הדם הלא רצויים וכאשר כלי הדם נמצאים מתחת למרכז הרשתית, הטיפול בלייזר, יגרום גם להרס מרכז הרשתית האחראי על מרכז הראיה. לכן גישה טיפולית זו היתה למעשה מתאימה רק במיעוט המקרים שבהם כלי הדם עדיין לא הגיעו למרכז הרשתית.

באמצע שנות ה-90 הוחל השימוש בטיפול לייזר פוטודינמי. בטיפול זה מזריקים חומר מיוחד דרך הוריד. הוא נקלט במיוחד בכלי דם הלא טובים מתחת לרשתית והחומר מאוד רגיש לקרני הלייזר.
כך מתאפשר הריסת כלי הדם הבלתי רצויים עם עוצמות יחסית נמוכות של לייזר, בגישה זו נגרם פחות נזק לרקמת הרשתית הסמוכה. הטיפול בלייזר הפוטודינמי הוא טוב יותר מלייזר רגיל, אך גם עם הטיפול הזה נדיר שיחול שיפור בראיה ולרוב המחלה של הניוון הרטוב ממשיכה להתקדם למרות טיפולים חוזרים.

גילוי התרופה החדשה

בשנים האחרונות התחילו לטפל במחלה זו עם גישה שונה. הוחל טיפול בתרופות הנוגדות ואף עוצרות את הצמיחה של כלי הדם המזיקים מתחת לרשתית.

בגוף בכלל ובמצבים מסוימים גם בעיניים יש מולקולות המעודדות צמיחת כלי דם חדשים. מנגד יש גם מולקולות אחרות אשר יכולות לעצור את הפעילות של החומרים המעודדים צמיחת כלי דם חדשים. לאחרונה הצליחו להכין בתנאי מעבדה כמויות מסחריות של החומר אשר עוצר את הפעילות של המולקולות מעודדי צמיחת כלי דם חדשים.

בשנים האחרונות נעשה שימוש מוצלח בחומר מעין זה הקרוי 'אבסטין' כטיפול עבור חולי סרטן מעי הגס. החומר מוזרק באינפוזיה ישר לתוך הדם. החומר מגיע לאזור הסרטן ועוצר את הצמיחה של כלי דם חדשים בגידול. פגיעה בכלי הדם החדשים של הגידול פוגעת גם באספקת הדם אליו כך שהגידול אינו יכול להמשיך להתקיים ללא אספקת דם והוא מצטמק ומתנוון.

לאחר שהאבסטין הצליח לעצור את הצמיחה של כלי דם חדשים בגידולים של מעי הגס הוחלט לנסות להשתמש בתרופה זו גם כטיפול עבור הניוון הרטוב במקולה. המחשבה היתה שגם במחלה זו התרופה תעצור את הצמיחה של כלי הדם החדשים הבלתי רצויים מתחת לרשתית והוכן חומר במיוחד לשימוש תוך עיני הנקרא לוצנטיס. עד כה פורסמו מחקרים רבים והצטבר ניסיון רב עם אבסטין ועם לוצנטיס כטיפול עבור ניוון רטוב במקולה. שניהם יעילים ותורמים לעצירת המחלה בחלק ניכר מהחולים הסובלים מניוון רטוב במקולה. בחלק מהחולים התרופות אף משפרות את הראיה ומתקנות נזק אשר כבר נגרם מהמחלה.

התרופות ניתנות באמצעות הזרקה לתוך גלגל העין של כמות מזערית במחט עדינה ישר לתוך הנוזל הסמיך של העין, הנקרא זגוגית. הטפול נעשה בחדר טיפולים מיוחד באופן סטרילי על מנת למנוע זיהום תוך עיני. התרופה ניתנת לאחר מתן משחת אלחוש על המקום המיועד להזרקה. הכאב הנגרם על ידי הזריקה הוא מינימלי ולאחר הטפול, המטופל משוחרר לביתו ורשאי להמשיך בפעילות הרגילה.

לרוב המטופל מוזמן לביקורת לאחר כחודש להערכת מצבו. ניתן להמשיך במתן זריקות חוזרות בערך אחת לחודש עד שהניוון הרטוב מתייבש וחוזר להיות ניוון יבש. כפי שכבר הוזכר הניוון היבש הוא הקל יותר והפחות מזיק לראייה המרכזית.



פריצת הדרך של ה'אבסטין'

אחרי שגילו כי תרופות אלו מצליחות לעצור צמיחת כלי דם בלתי רצויים, הוחלט לנסותן בטפול במחלות עיניים נוספות עם כלי דם מזיקים.

הראשונה היא סיבוכי הסוכרת של הרשתית: בחלק מחולי הסוכרת עלולים לצמוח כלי דם חדשים לא טובים מהרשתית אל תוך מרכז חלל העין. כלי דם אלו עלולים לגרום לדימומים קשים בתוך העין ולירידה קשה בראיה. במקרים מסוימים זריקות תוך עיניות של תרופות נוגדי צמיחת כלי דם עשויות לעצור את מחלת הסוכרת ברשתית ואף להביא לשיפור בראיה עם נסיגת הדימום התוך עיני.
כך גם אצל פגים לעיתים צומחים כלי דם חדשים מהרשתית לתוך הזגוגית. כלי דם אלו עלולים להזיק ולגרום לדימום תוך עיני ולהיפרדות של הרשתית. גם כאן יש דיווחים על שימוש באבסטין כטיפול במקרים אשר בהם הלייזר לא הצליח לעצור את המחלה.

הזרקות תוך עיניות של תרופות הנוגדות צמיחת כלי דם חדשים מהוות פריצת דרך בטיפול עבור ניוון רטוב של המקולה. בחלק משמעותי של האוכלוסיה המתבגרת מצליחים למנוע, הודות לתרופות אלו, ירידה קשה בראיה המרכזית. זה כמובן מאפשר המשך קיום של איכות חיים טובים יותר.
יהי רצון שבעתיד הלא רחוק יהיו טיפולים עוד יותר טובים שיוכלו אף למנוע את ההופעה של מחלת הניוון במקולה בכלל.

דר' ישראל שטרסמן הינו מומחה לניתוחי רשתית, במחלקת העיניים של המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים






הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.