1. עמוד הבית
  2. בריאות
  3. חדשות בריאות
  4. בריא לדעת

לב תחת התקפה

כולם מדברים עליו, כולם שמעו עליו: התקף לב • מה זה בדיוק, מדוע הוא מתרחש, איך מונעים אותו ואיך מטפלים בו • פרופ’ דן צבעוני, מנהל המחלקה הקרדיולוגית בשערי צדק מסביר
פרופ' דן צבעוני, מגזין בריא לדעת, ט"ו אלול תשס"ח 15/09/2008 11:38

כתבה לב בריא לדעת



ההתקף לב או בשמו המדעי, ‘אוטם שריר הלב’ נגרם כתוצאה מחסימה של עורק המספק דם לשריר הלב. עורקים המספקים דם ללב נקראים העורקים הכליליים או העורקים הקורונרים.
חסימה של העורקים הכליליים הינה תהליך המתרחש באופן הדרגתי והמכונה טרשת עורקים או ארטריוסקלרוזיס, במהלך התהליך הזה, שוקעים בהדרגה שומנים בדפנות העורקים והעורקים הולכים ונעשים צרים יותר.

כך מתרחשת ההתקפה

ועכשיו לשלב הבא: במהלך התפתחות הטרשת יכול להיווצר סדק או קרע בתוך רובד שומני שהיה בדפנות כלי הדם שם נוצר קריש אשר חוסם את העורק וזרימת הדם לחלק מסוים של שריר הלב נפסקת מאחר והלב עצמו הוא אבר שרירי הזקוק לאספקת דם סדירה, הפסקה פתאומית של זרימת הדם אליו גורמת להפסקת התיפקוד של חלק משריר הלב.

אם זרימת הדם אינה מתחדשת תוך שש שעות, הופך האיזור שאינו מקבל דם ל’צלקת’. צלקת פירושה איזור שאינו מתפקד ואינו מסוגל להזרים דם מחומצן לכל הגוף. ככל שנחסם כלי דם גדול יותר, כך מידת הנזק לשריר הלב חמורה יותר.

אם קיים נזק לענף קטן, בדרך כלל הנזק לשריר הלב הוא קטן וכתוצאה מכך יכול האדם להמשיך ולתפקד. לעומת זאת, אצל אנשים אצלם נחסם עורק גדול, חלק גדול מתיפקוד שריר הלב אובד, וכתוצאה מכך פחות דם מחומצן זורם לכל האיברים והאדם סובל מתופעה הנקראת אי ספיקת לב שבאה לידי ביטוי על ידי חולשה, עייפות וקוצר נשימה.

התקף לב מאופיין בכאב או לחץ חזק במרכז החזה, אשר קורן בדרך כלל לזרוע שמאל, ולעיתים קרובות מלווה בהרגשת מחנק וקוצר נשימה. לעיתים מתארים את החולים כאב עצום כאילו אבן עצומה מונחת להם על בית החזה.

הכאב יכול להקרין לגב, ללסתות, לשכמות אך יש לציין שבחלק מסוים של המקרים (עד 25%) התקף הלב יכול להיות שקט. התקף הלב השקט שכיח יותר בחולי סכרת.

האבחנה

האבחנה של התקף לב נעשית על פי מספר קריטריונים:

1. עליה באנזימי שריר הלב: בעת חסימה של עורק ונמק של שריר לב משתחררים אנזימים משריר הלב לזרם הדם ועלייה באנזימים אלה מסמנת שנוצר נזק לשריר הלב. לכן, קריטריון הכרחי לאבחנה של התקף לב הוא עלייה באנזימי שריר הלב בדם.

סימנים נוספים:
2. כאב בחזה.

3. שינויים אופייניים ב- א.ק.ג.

השילוב של כאבים בחזה, שינויים ב- א.ק.ג., בנוכחות עלייה באנזימים, עושה את האבחנה של התקף לב. בעזרת ה- א.ק.ג. ניתן לקבוע את המיקום של התקף הלב וגם את גודלו. האנזימים בהם אנו משתמשים על מנת לקבוע האם היה התקף לב הם טרופונין ו- CPK. אנזימים אלה נמדדים בחדר המיון מיד עם קבלתו של אדם לחדר המיון.

מה הסכנה?

הסיכון הגדול ביותר הוא למוות פתאומי כתוצאה מהופעה של הפרעת קצב, הנקראת פרפור חדרים. בזמן פרפור חדרים הלב מפרפר במהירות של כ- 300 לדקה ולמעשה אינו מסוגל להתכווץ ולהזרים דם. הפסקה פתאומית זו של זרימת דם לגוף גורמת להתעלפות ואם אדם אינו מקבל עזרה רפואית תוך דקות ספורות, הרי המצב מביא לידי פטירתו. כשליש מהחולים העוברים התקף לב נפטרים בבית עוד לפני קבלת עזרה רפואית.

לעומת זאת, אנשים המפתחים פרפור חדרים בעת התקף לב בבית חולים או בנוכחות צוות רפואי, סיכויי ההישרדות שלהם גבוהים ביותר (מעל 90%) היות והפרעת הקצב ניתנת לטיפול על ידי מכת חשמל.

חשוב להדגיש שגם התקף לב קטן יכול לגרום להפרעת קצב שעלולה להיות קטלנית. מכאן אנו למדים שכאשר מופיעים כאבים בחזה, ובפרט כאבים חזקים בעוצמתם, יש להזעיק מייד את מגן דוד אדום, ולא לנסות להגיע לבית חולים בכוחות עצמך היות ואם מתרחש פרפור חדרים תוך כדי נהיגה או ברכב ציבורי, אין מי שיעזור. עדיף לצלצל לשירותי מד”א אשר מגיעים במהירות, עם דפיברילטור המסוגל לתת מכת חשמל וגם אם חל בבית פרפור חדרים, הם מסוגלים להחיות את האדם.

שימו לב לסימנים

אצל מרבית האנשים אשר עוברים התקפי לב היו סימנים מבשרים. בחלקם סבלו מכאבים בחזה אשר חשבו שהם ממקור שרירי או ממקור מערכת העיכול ולא ייחסו להם חשיבות.

חלק מהחולים אפילו נבדק על ידי רופא והרופא חשב שמקור כאבים אלה אינו לבבי. חשוב ביותר שאנשים אשר לקו במחלת לב קודמת או אנשים שיש להם גורמי סיכון למחלת לב, כפי שצוינו לעיל.
כל כאב בבית החזה חייב להדליק נורה אדומה בפרט אם מדובר באנשים מעל גיל 40. עדיף שהחולה יישלח עשר פעמים לביתו מחדר המיון מאשר פעם אחת שיהיה התקף לב יאחר להגיע. טעות זו עלולה להיות גורלית.

חשוב להגיע במהירות מידית ולקבל עזרה רפואית בבית החולים גם בשל טיפולים חדשניים המצויים כיום בבתי החולים. כיום יש אמצעים לפתוח את העורק ולחדש את זרימת הדם ובכך להציל את שריר הלב. ככל שפתיחת העורק נעשית מוקדם יותר, כך ניתן להציל חלק גדול יותר משריר הלב. אם פתיחת העורק נעשית מעבר לשש שעות, מרבית הנזק כבר נעשה והתועלת בחידוש זרימת הדם היא מזערית.

שתי שיטות עומדות לרשותנו לחדש את זרימת הדם בעורקים הכליליים: השיטה הותיקה יחסית הינה על ידי תרופה הממיסה את הקריש. תרופה זו ניתנת בחדר המיון או אף באמבולנס ובאחוזים גבוהים של החולים היא פותחת את העורק ומצילה חלק גדול משריר הלב. ככל שהטיפול ניתן מוקדם יותר ניתן להציל חלק גדול משריר הלב. התרופה יותר יעילה בשלוש השעות הראשונות מהתקף הלב מאשר מאוחר יותר. השיטה החדשנית והנפוצה ביותר בארץ כיום היא צינתור דחוף. בעת הצינתור אנו מחדירים צנתר דרך עורק עד לעורקים הכליליים. כאשר מוצאים את מקום החסימה ניתן בעזרת בלון להרחיב את העורק ולאחר מכן להשתיל תומך ולפתוח את העורק. היתרון בשיטה זו היא בכך שבמהירות רבה ניתן לפתוח את העורק ולחדש את זרימת הדם.

עבודות רבות הצביעו על כך ששיטה זו יעילה יותר מהטיפול התרופתי. יש לציין שבחולים המגיעים תוך פחות משלוש שעות, שתי השיטות יעילות ביותר להצלת שריר הלב. מעבר לשלוש שעות היתרון בצינתור דחוף עולה בהרבה על מתן תרופות להמסת הקריש.

במדינת ישראל למעלה מ- 70% מהחולים העוברים התקף לב או מגיעים לבית חולים תוך פחות משש שעות עוברים פתיחה של העורק בחדר הצינתור. יש לציין שפעילות זו דורשת הפעלת חדר צינתור בכל שעות היממה וכן בסופי שבוע ובחגים. למרות המאמץ הכרוך בכך, במרבית בתי החולים במדינת ישראל מתבצעת פעילות זו.

כתוצאה מהפעילות המתקדמת ביותר במדינת ישראל, ירדה התמותה מהתקפי לב מכ- 15% לפני עשר שנים ל- 5% במהלך האשפוז ולכ- 10% לאחר שנה.

מדינת ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בטיפול בחולים עם התקף לב. הדבר בא לידי ביטוי בשיעור הישרדות גבוה ובהצלת אחוז גבוה של שריר הלב בחולים שנפגעו מאוטם בשריר הלב. חשוב לחזור ולהדגיש שרק חולים המגיעים לבית חולים תוך זמן קצר מתחילת הכאבים, נהנים מהטיפולים החדשניים האלה. חולים המגיעים מאוחר, מרבית הנזק לשריר הלב כבר נעשה ויש לטפל לאחר מכן רק בתוצאות של הנזק שנגרם לשריר הלב.

אין גיל מוגן

התקפי הלב כמו מחלת הלב הטרשתית פוגעת בגיל צעיר יותר בגברים ורק בגיל היותר מבוגר נפגעות נשים בשכיחות עולה. נשים מפתחות התקפי לב בממוצע כעשר שנים מאוחר יותר מאשר גברים. הגיל הממוצע של החולים שעוברים התקפי לב הוא כ- 60 שנה.

יחד עם זה, יש לזכור שגם בני 30 ו- 40 נפגעים מהתקפי לב, בפרט בנוכחות גורמי הסיכון כמו עישון ואי הקפדה על פעילות גופנית . כך שאין גיל בו האדם הוא מוגן לחלוטין מהתקפי לב אבל התמותה מהתקפי לב גבוהה יותר בגיל המבוגר.

הגיל הממוצע של חולים עם התקפי לב הוא כ- 60 שנה, ולמעלה מ- 70% מהנפטרים מהתקפי לב גילם עולה על 70 שנה. כך שהתקף לב בגיל המבוגר מסוכן יותר מאשר התקף לב בגיל הצעיר. אנשים אשר כבר עברו התקף לב או כאלה הסובלים מתעוקת חזה (angina pectoris) אלה אנשים עם מחלת לב טרשתית מוכחת וגם הם, כמובן, נמצאים בסיכון גבוה לפתח התקף לב או לפתח אוטם חוזר באלה שעברו אוטם ראשון.

האפשרות להמשיך ולתפקד אחרי התקפי לב נקבעת בראש וראשונה לפי מידת הנזק לשריר הלב. כיום אצל מרבית חולי הלב, מידת הנזק לשריר הלב היא קטנה עד בינונית ומרביתם מסוגלים לחזור ולתפקד כפי שתיפקדו טרם התקף הלב. רק כ- 25%-20 מחולי הלב ששורדים את ההתקף, נשארים עם דרגה תיפקודית ירודה עקב נזק נרחב לשריר הלב. ככל שהנזק נרחב יותר לשריר הלב, זקוק האדם לתרופות אשר מקטינות את העומס משריר הלב. לרשותנו היום שורה ארוכה של תרופות היכולות להקטין את העומס משריר הלב, להקל על הדרגה התיפקודית ולאפשר לאנשים לחזור לאיכות חיים סבירה או אף לפעילות מלאה.

פרופסור דן צבעוני
פרופסור דן צבעוני


עשרים אלף איש

כפי שצויין לעיל, חולים לאחר התקף לב נמצאים בסיכון מוגבר לפתח התקף לב, בעיקר בשנה הראשונה לאחר התקף הלב. על ידי תרופות המורידות רמת כולסטרול, מייצבות את לחץ הדם, מייצבות סכרת, או מורידות עומס מהלב, ניתן להקטין במידה ניכרת ביותר את ההסתברות לפתח התקף לב.

חולה ששרד את השנה הראשונה של התקף הלב (10% מהחולים נפטרים בשנה הראשונה לאחר התקף לב) נמצא בסיכון מופחת. חולים אלה אם נמצאים בשיקום לב, המחזיר אותם לפעילות סדיר, נמצאים בסיכון מופחת לפתח אוטם חוזר או סיבוכים אחרים של אוטם בשריר הלב.

במדינת ישראל עוברים כ- 20,000 איש התקפי לב. למרבית חולים אלה קיימים גורמי סיכון למחלת לב. לו אנשים אלה היו שומרים ונמנעים מגורמי הסיכון כגון הפסקת עישון, הורדת רמת כולסטרול, איזון לחץ דם וסכרת, הורדה במשקל ופעילות גופנית, ניתן היה להקטין לפחות 40%-25 משיעור התקפים, כלומר, ניתן היה למנוע לפחות 4,000 התקפי לב מידי שנה על ידי פעילות נכונה כנגד גורמי הסיכון.

מידי שנה נפטרים ממחלת לב במדינת ישראל כ- 12,000 איש. גם כאן ניתן היה להציל כ- 30%-20 מהם לו היו נלחמים בכל גורמי הסיכון הידועים. על כן, חולים לאחר התקף לב חייבים להקפיד ביותר על מלחמה בגורמי הסיכון.


מדינת ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בטיפולים החדישים והתמותה ממחלת לב היא מהנמוכות בעולם. יחד עם זה, שכיחות מחלת הלב ושכיחות טרשת העורקים אינן מהנמוכות היות ואזרחי מדינת ישראל אינם מקפידים על מניעת מחלת לב. לכן יש להילחם בגורמי הסיכון ובכך להקטין במידה ניכרת את שיעור המוות והתקפי הלב שהם סיבת המוות העיקרית במדינת ישראל

פרופסור דן צבעוני
מנהל המחלקה הקרדיולוגית
המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים






הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;