י' אייר התשפ"ד
18.05.2024

האם ננצח פעם?

בשעה זו, כשהכשלון זועק לשמים, נדרשים נציגי המפלגה לערוך סוף-סוף, חשבון נפש נוקב וחד: כיצד נחלצים מהמצב הזה • דוד דמן מסיר את הכפפות ומתחשבן עם ח"כי יהדות התורה

צילום: אליהו קובין
צילום: אליהו קובין צילום: אליהו קובין




לפעמים כמה טוב להיות מחוץ לקלחת. דברים שרואים מכאן לא רואים משם, אמר פעם מישהו, וזה די נכון. כשאתה לא בפנים, אתה לא מחוייב לשום ספין. אתה לא כפוף לאווירה מסויימת שמישהו מנסה ליצור, ויש לך את האפשרות הנדירה להביט באמת הבלעדית. היא ואין בלתה.

המציאות שאליה התעוררנו, (או נשארנו ערים אליה...) היא פשוטה וחדה כל-כך עד שאין צורך להתפתל בפרשנויות מיותרות. יהדות התורה נחלה כשלון חרוץ. קולני ומהדהד. לא יעזור שום דבר. הציבור החרדי הוא היחיד שמתפתח וצומח בצעדי ענק, אך במבחן הפוליטי הוא שוב ושוב לא בא לידי ביטוי. להיפך, כוחו מידרדר, או במונח המפלגתי השמור לימים אלו: "שמרנו על כוחנו"...

מספרים זה לא התחום שלי. יכולים המומחים לעסוק בכך עד מחר, ולהוכיח שבסכנין הכפלנו את כוחינו, ובמג'דל שאמס שמרנו על כוחינו. אך המציאות חזקה מכל דבר אחר.

יהדות התורה הפסידה. נקודה.

הכישלון אינו רק ההיחלשות במנדט. הכשלון הגדול יותר שלה הוא הדריכה במקום. האדישות החרדית כלפי המפלגה הזאת. ואני כבר לא מדבר על אי היכולת לפרוץ מסגרות. להגיע לקהלים חדשים, שזו אולי באמת משימה קשה בשביל מפלגה שברוב הקדנציה שלה, אף אחד לא מדבר עם אף אחד.

ולא היתה רק אדישות.

שוחחתי בטלפון עם אנשים רבים, מכל החוגים, בשבועות האחרונים. את תחושת המירמור ששררה באוויר, לא ניתן היה לעמעמם. נלך לבחור, אמרו לי רבים, נציית לדעת תורה, אך נעשה זאת רק משום שחונכנו על כך. אין לנו סימפטיה למפלגה הזאת. אנחנו חצויים בקרבנו.

שום כותרת בעיתונים המפלגתיים, לא תשנה את העובדה, שהציבור ממורמר. ומאוד. מאגר המירמור של בוחרי יהדות התורה, יכול למלא את הכנרת גם בחורף השחון ביותר. מזל שהמפלגה הכניסה חמישה נציגים, כך שמעתה יהיו בה מספיק ראשים כדי לגלגל את האשמה, זה לפתחו של האחר.

מה הציבור רצה? אולי הוא השתוקק לפנים חדשות (שדווקא היו, אבל נותרו בחוץ...)? אולי הוא לא אהב את ההתנהלות של חלק מנציגיו במקרים מסויימים? אולי בגלל שהוא לא מרוצה מכמות ההישגים שהיא מספקת. ואולי ישנן סיבות אחרות, שמבלגיה הרחוקה קשה לדעת אותן.

אין ספק. היופי של הציבור החרדי בא לידי ביטוי דווקא בסיטואציה הזאת, שבה אנו מצייתים לרבותינו, ולא שואלים שאלות. "אפילו הם אומרים על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל". אבל בשעה זו, כשהכשלון, או אי ההצלחה, זועק לשמים, זה לא פוטר את נציגי המפלגה הזאת לערוך סוף-סוף, חשבון נפש נוקב, חד וכן, כיצד נחלצים מהמצב הזה.

כשזה סוף-סוף יקרה - והמשיח, שיבוא במהרה לא חייב להיות מעורב בזה - לא נצטרך להתפתל למחרת הבחירות, ולהסתתר תחת מעטה של ניסוחים פתלתלים ולא ברורים. פעם אחת, סוף-סוף, כבר נוכל לקום בבוקר ולהכריז בטבעיות גמורה: ניצחנו.


המאמר פורסם בעיתון 'משפחה'

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 13 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד