מהפך בחוזי השכירות; הרוב עברו לשקלים
עכשיו זה רשמי: שוכרי הדירות הישראליים עברו לשקלים; רק 22% מחוזי השכירות בפברואר היו דולריים. בשנים האחרונות כ-80% מהחוזים היו נקובים בדולרים. האם השקל הגיע בכדי להישאר?
- כתב בחדרי חרדים
- כ"ב אדר התשס"ט
- 1 תגובות
בנין דירות. תמונת אילוסטרציה
בשנה האחרונה הלכה והעמיקה המהפכה המתחוללת בשוק הדיור - הישראלים נוטשים את הדולר לצורך חתימת חוזים. אם באוקטובר 2007 סך החוזים הנקובים בדולרים עמד על כ-78%, הרי שבפברואר 2009, רק שנה וחצי מאוחר יותר, היוצרות התהפכו - כעת 78% מהחוזים הקיימים במשק נקובים בשקלים, כך עולה מנתונים שפרסמה השבוע הלמ''ס.
מדובר במהפך של ממש לאור העובדה שהמשק הישראלי, מאז תקופת ההיפר-אינפלציה של שנות ה-80, היה מאופיין ב"דולריזציה" כמעט מוחלטת.
הסיבה העיקרית ידועה: התיסוף החד של השקל אל מול הדולר, שגרם לבעלי הנדל''ן להפסדים כבדים עקב הפרשי שער שהלכו והעמיקו. בתחילת אוקטובר 2007, כאשר הדולר עמד על רמה של 4.1 שקלים, החלה ההידרדרות הגדולה במחיר המטבע האמריקני, שהגיעה לשיאה במאי 2008. אז נסחר הדולר תמורת 3.2 שקלים, עקב, בין היתר, גירעון עצום בחשבון השוטף של מאזן התשלומים האמריקני וצמיחה מואצת של המשק הישראלי.
הצניחה הדו-ספרתית של הדולר אף גרמה, אחרי 11 שנה, לכך שבנק ישראל ישוב ויתערב בשוק המט''ח. אך האם ה"רה-שקליזציה" היא תופעה פרמננטית? מתברר עד כה שכן. אכן הדולר ירד מרמה של 4.1 שקלים לרמה של 3.2, אך החל ממאי 2008 הוא רק עלה וכעת הוא נסחר בדיוק באותן רמות של אוקטובר 2007. עם זאת, לפי נתוני הלמ''ס המעודכנים, בעלי הדירות, המגרשים והמשרדים לא חזרו אל הדולר אלא מוסיפים להתרחק ממנו: 84% מהחוזים שחודשו בפברואר האחרון היו בשקלים, זאת לעומת 51% לפני שנה וכ-30% לפני שנה וחצי.
לתופעה זו השלכות מרחיקות לכת, לרבות על פרמטר קריטי למשק - מדד המחירים לצרכן, שמשקף את האינפלציה במשק. לא רק הלוואות במשכנתאות צמודות למדד אלא גם מוצרים פיננסיים רבים. נזכיר כי סעיף הדיור מהווה כ-20% מסך המדד ולצורך חישובו הלמ''ס איננה מתייחסת למחיר הנדל''ן עצמו אלא למחירי השכירות שהם מניבים.
כש-80% מהחוזים היו נקובים בדולרים, כל שינוי מזערי שהיה נרשם בשער החליפין של הדולר היה משפיע בצורה מכרעת על המדד. תופעה זו היתה כה אקוטית עד שצוות כלכלנים ישראלים פנה לפני כמה שנים ללמ''ס כדי לשנות את שיטת בניית המדד, בטענה כי המדד איננו משקף עוד את המחירים במשק אלא את שער החליפין של הדולר בלבד, וזה לא תפקידו. כעת הסיפור התהפך ולכן התמסורת המסורתית שהיתה קיימת בין מחיר הדולר לאינפלציה קטנה משמעותית ואף נעלמת.
קישורים:
מקור: גלובס
מדובר במהפך של ממש לאור העובדה שהמשק הישראלי, מאז תקופת ההיפר-אינפלציה של שנות ה-80, היה מאופיין ב"דולריזציה" כמעט מוחלטת.
הסיבה העיקרית ידועה: התיסוף החד של השקל אל מול הדולר, שגרם לבעלי הנדל''ן להפסדים כבדים עקב הפרשי שער שהלכו והעמיקו. בתחילת אוקטובר 2007, כאשר הדולר עמד על רמה של 4.1 שקלים, החלה ההידרדרות הגדולה במחיר המטבע האמריקני, שהגיעה לשיאה במאי 2008. אז נסחר הדולר תמורת 3.2 שקלים, עקב, בין היתר, גירעון עצום בחשבון השוטף של מאזן התשלומים האמריקני וצמיחה מואצת של המשק הישראלי.
הצניחה הדו-ספרתית של הדולר אף גרמה, אחרי 11 שנה, לכך שבנק ישראל ישוב ויתערב בשוק המט''ח. אך האם ה"רה-שקליזציה" היא תופעה פרמננטית? מתברר עד כה שכן. אכן הדולר ירד מרמה של 4.1 שקלים לרמה של 3.2, אך החל ממאי 2008 הוא רק עלה וכעת הוא נסחר בדיוק באותן רמות של אוקטובר 2007. עם זאת, לפי נתוני הלמ''ס המעודכנים, בעלי הדירות, המגרשים והמשרדים לא חזרו אל הדולר אלא מוסיפים להתרחק ממנו: 84% מהחוזים שחודשו בפברואר האחרון היו בשקלים, זאת לעומת 51% לפני שנה וכ-30% לפני שנה וחצי.
לתופעה זו השלכות מרחיקות לכת, לרבות על פרמטר קריטי למשק - מדד המחירים לצרכן, שמשקף את האינפלציה במשק. לא רק הלוואות במשכנתאות צמודות למדד אלא גם מוצרים פיננסיים רבים. נזכיר כי סעיף הדיור מהווה כ-20% מסך המדד ולצורך חישובו הלמ''ס איננה מתייחסת למחיר הנדל''ן עצמו אלא למחירי השכירות שהם מניבים.
כש-80% מהחוזים היו נקובים בדולרים, כל שינוי מזערי שהיה נרשם בשער החליפין של הדולר היה משפיע בצורה מכרעת על המדד. תופעה זו היתה כה אקוטית עד שצוות כלכלנים ישראלים פנה לפני כמה שנים ללמ''ס כדי לשנות את שיטת בניית המדד, בטענה כי המדד איננו משקף עוד את המחירים במשק אלא את שער החליפין של הדולר בלבד, וזה לא תפקידו. כעת הסיפור התהפך ולכן התמסורת המסורתית שהיתה קיימת בין מחיר הדולר לאינפלציה קטנה משמעותית ואף נעלמת.
קישורים:
מקור: גלובס
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות