י"ט ניסן התשפ"ד
27.04.2024

מאחורי הקלעים של שוק התעסוקה החרדי • פרויקט מיוחד

בנק ישראל צוהל: זינוק בשיעור התעסוקה של החרדים • ומה אומרים מומחי השמה - האמנם חל גידול? מה המכשולים העומדים בפני הגבר החרדי? והאם קיימת אפלייה בשכר?

חרדים ביריד תעסוקה. צילום: קובי הר צבי
חרדים ביריד תעסוקה. צילום: קובי הר צבי



'בנק ישראל' דיווח היום בצהלה גדולה כי מחקר חדש מצביע על זינוק חד בשיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים. מהמחקר עולה, כי "45% עבדו בשנת 2011".

האם המחקר מדויק? ומה אומרים מומחי השמה - האמנם חל גידול בתעסוקת גברים חרדים? ומה הם המכשולים העומדים בפני מי מבקשים לצאת לעבודה? ואילו תחומים מובילים בהעסקת חרדים?

נפתלי פלינטנשטיין, מנהל סניף ירושלים של מפת"ח - ארגון העוסק באופן יומיומי בשילובם של חרדים בשוק העבודה - מסביר: "צריך להבין שיש כמה חסמים משמעותיים בפני גבר חרדי שמעוניין להשתלב בשוק העבודה. בראש ובראשונה, מחסור בהשכלה, במיומנויות המחשב, באנגלית, וגם באופן חיפוש העבודה וכתיבת קורות חיים. לכל אלה אנחנו משתדלים לתת מענה, במסגרת קורסים שאנחנו מעבירים.

"חסם מרכזי מאוד הוא החסם התרבותי. קח, לדוגמה, מראיינת חילונית שפוגשת אברך, והוא כמובן לא יוצר קשר עין ושומר על ריחוק מסויים. אם המראיינת אינה יודעת ומבינה מראש את הסיבה לכך - הוא נפסל מיד. לכן, אצלנו למשל, פוגשים את מרבית המעסיקים קודם ומסבירים להם את הנושא".

• מה זה בעצם מפת"ח?

"הג'וינט מחזיק פרויקטים רבים לקידום אוכלוסיות שונות בארץ. מפת"ח הוא אחד הפרויקטים המרכזיים, ומטרתו לסייע בשילובם של חרדים בשוק העבודה".

• כמה עובדים עברו דרככם עד כה?

"טיפלנו בלמעלה מ-13 אלף איש, גברים ונשים. בסניף שלי, בירושלים, עברו חמשת אלפים איש. יש לנו אחוז השמה ניכר, העומד על כ-45% מכלל הפונים".

• מהו היחס בין גברים לנשים בין מבקשי העבודה במגזר החרדי?

"בגדול, עד לפני כשנתיים היחס היה 70-30 לנשים. בשנתיים האחרונות עלה אחוז הגברים לכ-40 ובהחלט בשטח נראית מגמה התומכת במחקר של בנק ישראל".

• האם ישנו תחום עבודה ספציפי המועדף על הגבר החרדי?

"כל אדם שמגיע אלינו עובר ראיון אישי והתאמה למה שהוא שייך. בנוסף, אנחנו גם מטפלים בכאלה שכבר למדו באוניברסיטה ומחזיקים תעודה, רק שלא תמיד יודעים איך לחפש עבודה.

"לא יהיה נכון לומר שישנו תחום מועדף. יש כאלה שנמשכים למחשבים ויש שאוהבים לעבוד עם אנשים אחרים או ליצור. יש מהכל: אדריכלים, עובדים בכלכלה ובמחקרים. הנה, למשל, בחודשים האחרונים עשינו כמה פרוייקטים מדהימים בפיננסים, במהלכם שילבנו עובדים חרדים בבנקים ובחברות ביטוח".

• מה המסר העיקרי שלך?

"שהחרדים רוצים לעבוד, ואם המדינה והמשק יבינו ויקבלו בזרועות פתוחות את המעוניינים, האחוזים ימשיכו לטפס. כבר עכשיו יש אלפי סטודנטים חרדים שבמהלך השנה הקרובה יחפשו עבודה".

לשנות הרתיעה מחרדים. שמואל גוטליב ממפת"חצילום: לשנות הרתיעה מחרדים. שמואל גוטליב ממפת"ח
לשנות הרתיעה מחרדים. שמואל גוטליב ממפת"ח


שמואל גוטליב מ'מפת"ח': "חייבים להתחיל מלמטה"

שמואל גוטליב, מקדם תעסוקה בסניף מפת"ח בירושלים, מוסיף: "אנחנו רואים את מה שהתפרסם במחקר עכשיו לאורך זמן, וזה נותן לנו גושפנקא וסימן להצלחה".

• ממה נובעות המשכורות הנמוכות לחרדים?

"הדו"ח של ביטוח לאומי מראה שיש עוני דווקא בקרב אלה שעובדים, כי אך טבעי שציבור שמגיע אחרי הרבה שנים שלא עבד, ומנסה להשתלב בשוק העבודה, קשה לו והוא צריכים להתחיל מלמטה, מהסכומים הקטנים והמשרות החלקיות".

• אתה צופה שיפור בנושא?

"זה ברור שכל אדם שעובד - השכר שלו עולה, ומי שכבר התחיל לעבוד - שכרו ישופר. מי שיצא בשנים הקרובות לשוק העבודה, יצטרך גם הוא להתחיל מלמטה".

• מה ניתן לעשות בקשר לרתיעה אצל המעסיקים החילונים מהעובדים החרדים?

"אנחנו עובדים על זה באופן יומיומי לשנות את הרתיעה מעובדים חרדים. אם בעבר לא הכירו בכלל עובדים חרדים, היום יש יותר ויותר היכרות. מעסיקים חילונים פונים למגזר שלנו בפרוייקטים ייחודיים וכדומה, רואים גם הרבה חברות גדולות שבונות קונספטים מותאמים לציבור החרדי, אבל גם בגיוסים ייחודיים, זה נפתח כל הזמן".

מנכ"ל 'מנפאואר בראשית': "חובת ההוכחה על העובדים החרדים"

חיים גוגנהיים, מנכ"ל חברת 'מנפאואר בראשית', מציג את הזוית שלו.

• האם יש גידול אמיתי בביקוש לעבודה בקרב הגברים החרדים?

"בוודאי. אנחנו רואים את זה כל הזמן. היינו הראשונים שהתעסקנו בזה. כשהתחלנו לא היו אפילו לימודים אקדמאיים, והיה צריך לפרוץ את זה, היה צריך ללוות אותם בכל השלבים, והיום אנחנו ברוך ה' במקום אחר לגמרי.

"ב-5-6 השנים האחרונות הכנסנו מעל לארבעת אלפים חרדים לתעסוקה, בחלוקה של בערך 65% נשים ו-35% גברים. האחוז של הגברים עולה לאט. אבל זה צומח כל הזמן, יחד עם שלושה דברים: מודעות, הכשרה - והידע איך לעשות את זה, איך למצוא עבודה ולעבור את התהליך של הקבלה, הראיונות, וההשתלבות במקומות עבודה מכובדים. לא באפיית מצות או במזכירות".

• אלו חסמים ניצבים בפני הגבר החרדי שיוצא לעבוד?

"חסם אחד הוא השכלה רלוונטית. גבר חרדי בא עם השכלה תורנית שהיא השכלה ללמוד לחשוב ולחקור, אבל היא לא רלוונטית, במקצועות רבים נדרשת השכלה רלוונטית. רופא לא יכול להיות רופא בלי ללמוד רפואה, גם אם הוא הכי פיקח שיש. כך גם מהנדס או מתכנת.

"מצד שני, יש דברים שההשכלה החרדית היא כן רלוונטית, כמו בנקאות וביטוח וכל תחום השירותים. בחור חרדי לא נופל ממי שעשה בגרות. גם אם חסר לו קצת אנגלית ומתמטיקה, אפשר להשלים את זה בקלות.

"חסם שני, שהחרדי לא יודע איפה להתחיל ולחפש עבודה ולא לתכנן נכון. המסלול התעסוקתי - צריך לתכנן ולבנות אותו. תשווה את זה לבית: לא מתחילים לבנות מטבח וסביבו סלון וחדרים. צריך תכנון מקדים. החלטה של עיסוק היא הרת-גורל לחיים, וצריכה לבוא באופן מתוכנן, והחיפוש עצמו ותהליך הכניסה - לעבור את המחסומים של ראיון וכו' - צריך ידע וליווי, ומי שבא בלי זה, יש לו חסם משמעןתי.

"חסם נוסף זו הנכונות של המעסיק לראות את הפוטנציאל של מי שעומד מולו, ולא את הלבוש והצורה, ולעשות את ההתאמות הנדרשות לאוכלוסיה.~
אני אומר הרבה למעסיקים, גם אם אינם מודעים לזה, הם לומדים לעבוד עם אוכלוסיות כמו סטודנטים בהתאמות לגיוס לעבודה, ולעבודה בפועל, וכך צריך לעשות התאמות גם לציבור החרדי".

• ויש מוכנות לעשות התאמות כאלה?

"בדרך כלל כל הכניסה של החרדים למקומות עבודה היא בתחילה ועדיין נמצאת בעיקר במקום שיש למעסיקים צורך, ואז מוכנים לעשות התאמות נדרשות, וממילא מעסיק כזה יסכים בהמשך לפתוח את שעריו לעובדים חרדים, גם במוקדים אחרים שלו. אבל זה תהליך הדרגתי שלוקח זמן, ובנושא זה הציבור של העובדים החרדים - חובת ההוכחה עליהם, כלפי המעסיקים".

• כיצד ניתן להתגבר על החסמים האחרים?

"כל הנושא של איך לגשת לראיונות זה תהליך שצריך ללמוד אותו, גם בזה שגוף מקצועי מלווה אותך, וגם ברכישת ניסיון לאורך הראיונות והתהליך, שבע יפול צדיק וקם.

"כשמחפשים עבודה בשוק העבודה היום, שהוא מאוד תחרותי ומאוד אכזרי, כאשר לכל משרה יש עשרות אם לא יותר דורשים, המועמד החרדי מתחרה מול עמיתיו החרדים וגם החילונים".

• האם אכן יש אפליה לרעה בשכר העובדים החרדים?

"שכר זה תלוי מאוד איפה. אי-אפשר לומר את זה באופן גורף. אם יש לך משרה אחידה מאוד, כמו שירות לקוחות, אין שם שום ההבדל בין חרדי לאחר. אבל אם זה דורש ידע או ניסיון מסוים ובחרדי מגלים אמנם פוטנציאל, אבל ללא ניסיון - זה עשוי לקרות.

"קח למשל את תחום התוכנה. כשמגיע אחד עם 4 שנים בטכניון ואחד עם שנתיים לימודי הנדסת תוכנה, ברור שהראשון מגיע עם יותר בסיס ושווה לארגון לשלם עבורו יותר. עם זאת, דורש עבודה חרדי מוכר גם את הפוטנציאל שלו, את יכולת הלמידה והאנרגיה ואלה הדברים ששווים גם למעסיק, ועם השקעה נכונה, תוך זמן קצר, הוא יכול להשתוות בשכר.

"יש לי דוגמאות חיות לזה, של עובדים שהכשרנו ועובדים היום בחברות היי-טק והתקדמו רחוק מאוד. זה כמו השקעה בעסק, קודם משקיעים ואחר-כך רואים פירות. אבל האמרה שהעובד החרדי מרויח פחות היא לא נכונה".

משה ויצמןצילום: משה ויצמן
משה ויצמן


מנכ"ל 'עתיד': "המעסיקים מכירים ביתרונות העובד החרדי"

משה ויצמן, מנכ"ל חברת ההשמה 'עתיד', אומר ל'בחדרי חרדים': "חברת עתיד קיימת כבר 22 שנה. לאחרונה פתחנו ביחד עם שותפינו, משרד הפרסום גל אורן, את 'עתיד כהלכה' הפונה ומותאמת לציבור החרדי. זאת עקב הדרישה שהתעוררה הן מצד המעסיקים והן מצד החרדים. התובנה היא שקיים פטנציאל עצום במגזר זה וההבנה שלציבור החרדי צרכים ייחודיים".

• האם אכן יש דרישה גבוהה כל-כך?

"כן, ישנה דרישה הדדית. מחד גיסא, יש דרישה גבוהה מצד המעסיקים שמחפשים עובדים חרדים, בין גברים ובין נשים. ומאידך גיסא, הציבור החרדי עצמו התעורר והבין שצריך לעבוד כדי להתפרנס ונוצר ביקוש גבוה לעבודה".

• האם, לדעתך, קיימת רתיעה מעובדים חרדים?

"אדרבא, אני חושב שהתגברה המודעות בשנים האחרונות אצל המעסיקים ליתרונות של העובד החרדי, לחריצות, למחויבות למקום העבודה וליציבות התעסוקתית. בפרט בכל הנוגע לנשים חרדיות".

• איך אתה מסביר את העובדה שמציינים בתחקיר של בנק ישראל שכר נמוך בממוצע?

"אם השכר נמוך, אז לדעתי זה בגלל שהגברים החרדים בוחרים לעבוד פחות שעות בכדי לשלב גם לימודים, כך שבאופן טבעי השכר מעט נמוך. אבל אני לא חושב שיש מושג כזה של אפליה לרעה בשכר לעובדים חרדים. בהרבה מקומות עובדים זה לצד זה חרדים וחילונים, שמשתכרים בשווה".
מפתח תעסוקה עתיד ראיונות גברים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 13 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד