כבוד הנשיאה, מה יש לך נגד חרדים ובעד ערבים?

בתאריך 10.05 בעיתון 'כלכליסט' אמרה פרופ' חגית מסר-ירון, נשיאת המוסד האקדמי בו בחרתי ללמוד (האוניברסיטה הפתוחה), את הדברים הבאים:

"החרדים הפכו למין בון-טון פוליטי, אבל יש לפניהם קבוצות גדולות יותר של נשים וערבים, ואני מאוד מאמינה באוכלוסייה הערבית. הם 20% מהאוכלוסייה, הם יצרניים, ובניגוד לחרדים אין אצלם הדרה של נשים. לפתרונות שמוצעים היום לחרדים בהשכלה הגבוהה יש אופי של הדרה, ולי קשה עם זה. אני מעדיפה ליצור תנאים לשילוב סטודנטים ערבים".

ובכן, כאזרח וסטודנט חרדי יצרן (לתשומת ליבך הפרופ' מסר-ירון) הלכתי לבחון מעט את המספרים המדווחים על ידי הגורמים המוסמכים ביותר במדינת ישראל, זאת במטרה להבין את הלוגיקה של פרופ' מסר-ירון בהעדפתה את המגר הערבי על פני המגזר החרדי.

הנתונים לפניכם

נתונים מתוך הדו"ח המלא בנושא התעסוקה במגזר החרדי שהוצג בכנס קיסריה 2010:

• יחס בשכבת הגיל המרכזית בשוק העבודה ב-2009 - כללי: 77%, חרדים: 6%, ערבים: 17%.

• יחס בשכבת הגיל המרכזית בשוק העבודה הצפוי ב-2020 - כללי: 71%, חרדים: 10%, ערבים: 19%.

• יחס בשכבת הגיל המרכזית בשוק העבודה ב-2030 - כללי: 63%, חרדים: 17%, ערבים: 20%.

• יחס ריבוי טבעי באוכלוסייה - כללי: 1.3%, חרדים: 7.7%, ערבים 3%.

• יחס כמות התלמידים במסגרות הלימוד ב-2009 - כללי: 39%, חרדים: 20%, ממלכתי דתי: 14%, ערבים 28%

• יחס כמות התלמידים במסגרות הלימוד הצפויה ב-2015 - כללי: 36%, חרדים: 22%, ממלכתי דתי: 14%, ערבים 28%

• יחס תעסוקה של גברים בגילאי 25-64 בשנת 2008 - כללי: 81.7%, חרדים: 40.4%, ערבים: 72.1%

• יחס תעסוקה של נשים בגילאי 25-64 בשנת 2008 - כללי: 73.5%, חרדים: 56.7%, ערבים: 24.1%.

• יחס תעסוקה סה"כ (גברים ונשים) בגילאי 25-64 בשנת 2008 - כללי: 77.5%, חרדים: 48.2%, ערבים: 48.4%.

• הכנסה נטו משכר בגין עבודה למשק בית בש"ח - כללי: 10,964, חרדים: 7,203, ערבים: 7,205.

הדרת נשים? איפה בדיוק?

במידה ונלמד קצת את הנתונים ניתן להסיק את המסקנות הבאות:

א. למרות ששיעור החרדים (בשנת 2009) הוא 6% בלבד מהאוכלוסייה, שיעורם במוסדות החינוך הינו 20%, דהיינו יותר מפי 3 משיעורם באוכלוסייה. זאת ביחס לערבים ששיעורם באוכולוסיה פי 3 מהחרדים, אך שיעורם במוסדות החינוך הינו 28% בלבד. מנתון זה ניתן להניח שסיכויי ההתערות העתידית בשוק העבודה בפרט ובחיי הקהילה בכלל של החרדים טובים בהרבה משל הערבים.

ב. למרות הטענות על הדרת נשים כביכול בקרב המגזר החרדי מול הנאורות והקדמה כלפי נשים במגזר הערבי, כפי המשתמע מדבריה של פרופ' מסר-ירון, במגזר החרדי 56.7% מהנשים יוצאות לעבוד ואילו במגזר הערבי רק 24.1% מהנשים יוצאות לעבוד. בפורום קיסריה 2011 הסבירו ערן ישיב מאוני' ת"א וניצה קסיר מבנק ישראל, כי הנשים במגזר הערבי מעדיפות להיות עקרות בית, כתוצאה מנישואין בגיל צעיר ומתפיסה מסורתית של תפקיד האשה במשפחה. האם השארת הנשים בבית מבטאת את הנאורות והקדמה, ואילו היציאה לעבודה מבטאת את הדרת הנשים?

בנוסף, הארגון הפמינסטי 'כיאן' שהינו ארגון של נשים מוסלמיות, מפרסם נתונים חמורים של הדרת נשים. דו"ח שהארגון פרסם בשנת 2007 מציין כי: "הסקר הראשוני שנערך ב-11 יישובים באזור הצפון והמשולש הצפוני, בדק את דפוסי הניידות בקרב הנשים ביישובים אלו. בחלק מהקבוצות שעבדנו איתן דיווחו נשים על כך שאף פעם לא השתמשו בתחבורה ציבורית; חלקן מעולם לא יצאו מחוץ לכפר לבדן. מצב זה מעיד על הפסד חברתי וכלכלי של כל הגורמים הרלוונטיים: הנשים, החברה, משרד התחבורה וחברות תחבורה ציבורית".

הדו"ח מציין עוד כי: "סיבה משמעותית נוספת היא הסוגיה החברתית, הנוגעת לקבלת ההחלטות במשפחה, לתפקידן המסורתי של הנשים ול'היתר' החברתי לכך שנשים תנענה מחוץ לבית באופן עצמאי. חומרתה של סוגיה זו משתנה בין יישוב אחד לאחר". ‏לסיום מציג הדו"ח כי 40% מהנשים הערביות יוצאות מחוץ ליישוב מגוריהם אך ורק בליווי. הסיבה לליווי הינה לרוב, חסמים תרבותיים.

במידה ופרופ' מסר-ירון הייתה באה לביקור בבני ברק, או בריכוזים החרדים בירושלים ובאשדוד, היא היתה מגלה רבבות נשים בעלות רשיון נהיגה לצד רבבות נשים ללא רישיון נהיגה, שיוצאות ללא ליווי מהיישובים שלהן ברכבן או בכל כלי תחבורה אחר ומנהלות אורח חיים עצמאי לחלוטין, בלתי תלוי בליווי גברי כלשהוא.

עובדה מעניינת נוספת היא שבלשכת התעסוקה בכרמיאל המשרתת בעיקר את המגזר הערבי והדרוזי, ישנם ימים נפרדים לנשים וגברים! זאת על פי דרישה ובקשה ממגזרים אלו. כך לפי יוסי פרחי מנכ"ל שירות התעסוקה. בבני ברק לצורך השוואה, אין הפרדה כזו.

ולסיום, בתחילת פברואר השנה, פורסם בכלי התקשורת שהמל"ג הקצתה 180 מיליון שקלים להנגשת האקדמיה לחרדים. ראשי האוניברסיטאות בארץ יצאו נחשונים לברך על מגמה זו והסיבות ברורות. מעניין להביא בהקשר זה את דבריה של פרופ' מסר-ירון שנשמעה אז קצת אחרת. לפי הפרסום בעיתונות היא אמרה "ההשכלה הגבוהה היא כלי חשוב בקידום השתלבות האוכלוסייה החרדית במעגל העבודה ובחברה בישראל. כל מהלך שמרחיב את נגישות האוכלוסייה החרדית להשכלה הגבוהה הוא מבורך וחשוב. תשתית לתכנית זו קיימת באוניברסיטה הפתוחה, שבמסגרתה לומדים כיום מאות חרדים וחרדיות, ובאמצעות תקציבים נוספים יוכל לגדול מספרם לאלפים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!