ח' תמוז התשפ"ד
14.07.2024

30 ל'שלום הגליל' • "המלחמה בנויה על יהודי מבני-ברק"

הסיפור המדהים של אברך שהכריע את גורלה של מלחמת שלום-הגליל • תכירו את מנחם קראוס, האיש שלא ראה מטוס קרב בחייו אך פיתח את מערכת השליטה של חיל האוויר

קראוס. צילום: ביטאון חיל האוויר
קראוס. צילום: ביטאון חיל האוויר



שלושים שנה מלאו בימים אלה למלחמת שלום הגליל. המלחמה השנוייה במחלוקת ואשר תוצאותיה הצבאיות אינן חד-משמעתיות. אך דבר אחד ברור: בכל הקשור לחזית שנפתחה מול הסורים במהלך המלחמה היה נצחונה של ישראל מרשים וחד-משמעי.

בקרב אווירי, הגדול בתולדות מלחמות העולם, הצליח חיל האוויר לחסל את סוללות הטילים של הסורים בבקעת הלבנון תוך הפלת עשרות מטוסים שהוזנקו נגדו.

25 מטוסי מיג סוריים הופלו והתמוטטה מערכת ההגנה האווירית הסורית בלבנון. כך הוקנתה עליונות אווירית לחיל האוויר הישראלי והסורים סולקו מחזית המלחמה.

לא רבים יודעים זאת, אך אדריכל הנצחון הזה היה איש מחשבים, יהודי חרדי מבני ברק, מנחם ישעיהו קראוס שמו.

הוא אב לשבעה ילדים וסב לנכדים, שקוע בלימוד תורה ולומד בכולל, הוא חסיד האדמו"ר מדושינסקי, ומתייעץ עם רבו בכל אשר יפנה.

לאחר הקרב הוענק לקראוס אותות הצטיינות, הוא זכה לפרס מפקד חיל האוויר ולפרס ביטחון ישראל היוקרתי.

פועלו סוקר במספר אמצעי תקשורת, כולל 'בטאון חיל האוויר' ו'ידיעות אחרונות' עליהם מסתמכת כתבה זו.

אך קראוס עצמו, ביקש מהר ככל האפשר לחזור אל הצנעה שמאפיינת אותו עד היום הזה.

הכל החל כאשר צבי לפידות, מהמכון למתמטיקה של מכון ויצמן, יחד עם אל"מ (מיל') אביאם סלע, אז קצין במחלקת מבצעים, ביקשו למצוא פתרון לבעיות, בעיקר בעיית הטילים, מולן התמודד החיל במלחמת יום הכיפורים והשניים ניסו לחפש פתרונות טכנולוגיים לבעיות אלה.

מרכז השליטה של חיל האוויר היה מצויד במערכת מחשב מיושנת ולא נוחה. והשניים דנו בפיתוח מערכת מחשב מודרנית.

להתכונן למלחמה. צילום: דו"צצילום: להתכונן למלחמה. צילום: דו"צ
להתכונן למלחמה. צילום: דו"צ


העיקר: דבקות במטרה

באותם שנים, שנת 1974 היה מנחם קראוס בוגר ישיבת דוושינסקי בירושלים ואיש מחשבים במכון ויצמן.

הוא שירת בצה"ל חודשים ספורים בלבד, כדי שיוכל לחזור כמה שיותר מהר לספסל הישיבה.

"בחור חרדי שהולך ללמוד מחשבים לא היה באותה תקופה עניין שבשגרה", הוא סיפר בראיון נדיר ל'בטאון חיל האוויר', "למרות שדווקא לחרדי יש סיכוי טוב להצליח במחשבים. מחשבים הוא תחום שדורש הרבה מחשבה מעמיקה, וזה דבר שרוכשים אותו תוך כדי הלימודים בישיבה. אומרים על חרדים שהם מתפלספים, וזו תכונה מבורכת בתחום המחשבים. זו אמנם היתה תעוזה מצד בחור ישיבה להפסיק את הלימודים וללמוד מחשבים, אבל לא הייתי צריך להתנצל בפני אף אחד, בסך הכל דאגתי לעתיד שלי.

"כשהתחלתי ללמוד כבר הייתי נשוי עם שני ילדים קטנים. כל החברים שלי מהישיבה ישבו ולמדו עד החתונה, וכשנולדו להם הילדים והתחילו בעיות הפרנסה, כבר לא היה זמן ללמוד שלוש שנים באוניברסיטה. החלטתי שכל עוד אני צעיר, אני חייב לנצל את הזמן וללמוד. מה שליווה אותי ואולי בגללו בכלל בחרתי בתחום המחשבים, היתה התכונה הבולטת ביותר שאני יכול להעיד על עצמי – דבקות במטרה.

"זה היה שיא המודרניזציה", אמר קראוס לבטאון, "ואמרתי לעצמי: בוא ננסה את זה. את המחשב הראשון בחיי ראיתי בסוף שנות השישים במשרד האוצר. זה היה אולם גדול עם ארונות ברזל, שמותר היה להכנס אליו רק עם חלוק לבן. גם באוניברסיטה לימודי מחשב היו אז בחיתוליהם ואת הידע שלי רכשתי בקורסי יום של IBM. עבדתי כמה שנים במחלקה שסיפקה שירותי מחשב למשרדי ממשלה ועברתי למחלקת התוכנה במרכז המחשבים של מכון ויצמן".

לפידות שכבר הכיר את קראוס מעבודה משותפת שביצעו לחיל התותחנים, פנה אליו ויצר צוות של ארבעה אנשים שכללו את קראוס, לפידות, סלע ויצחק בן ישראל, מטעם חיל האוויר.

סלע לא קיבל אישור מחיל האויר ליוזמתו אך היה משוכנע בצורך להקים את הצוות.

מכון ויצמן. צילום: ארכיון צילום: מכון ויצמן. צילום: ארכיון
מכון ויצמן. צילום: ארכיון


איך נראה מטוס?

הצוות החל לחשוב כיצד יכול מערך השליטה של חיל האוויר לנצל את כישוריו של המחשב. הרעיון שעליו חשבו היה מערכת מחשב שתקבל נתונים ותפיץ אותם לכל אחד ממסופיה באולם השליטה. היום זה נשמע פשוט, אך אז היה זה מהפכני.

בתום עבודה מאומצת מעת לעת, גובש הרעיון ובתוך שישה שבועות נבנה אב טיפוס למערכת.

עבור האנשים שהסתובבו שם הוא היה חייזר, אומר 'ידיעות אחרונות', שסקר את סיפורו של קראוס: בחודשים הראשונים של עבודתו קראוס רק הקשיב, אף פעם לא דיבר. "לאט לאט", אמר סלע ל'ידיעות', התפתח דו שיח מיוחד איתו, התברר שהוא לא ראה מעולם מטוס קרב, לא ביקר בטייסת לא ראה טילים , עולם אחר, מושגים אחרים.

"כשהייתי שואל אותו: מנחם, אתה יודע מה זה טיל מתביית קרינה, הוא היה מרים ראש ונוהם: אביעם, אמרת לי כבר פעם מה זה, לקח חודשים עד שהצלחנו לדבר על המשפחה שלו, על הילדים שלו. באחד הבקרים לקחנו אותו לבסיס כדי שיראה מזה מטוס קרב.

"אב הטיפוס שבנינו משך אליו אנשים מכל הדרגים", אמר קראוס, "וכל מי שראה את זה, מיד הביע התלהבות גדולה. לאחר תקופה קצרה, החלטנו שצריך לעשות את כל המאמצים כדי לבדוק את המערכת במהלך תרגיל חילי גדול ולהפוך אותה למבצעית כמה שיותר מהר. היה לי ברור, שאם אנחנו עובדים בשיטות הצבאיות, כלומר מגבשים צוות ורוכשים ציוד, במסגרת הבירוקרטיה הצהלי"ת, אנחנו הולכים לקראת תקופת פיתוח של כמה וכמה שנים.

"כאזרחים שמסתכלים על הכל מהצד, צבי לפידות ואני פשוט לא היינו יכולים להשלים עם הסירבול של עבודת הצבא. הודעתי שאם יתנו לי חופש פעולה, אני מסוגל להביא את המערכת לכשירות תוך שנה. נפתח ויכוח בינינו לבין אנשים בחיל האוויר, שכדי לעבוד בסטנדרטים הרגילים היו מוכנים לשלם בעיכוב של שנים. אנחנו מצידנו המשכנו לעבוד בשיא המרץ.

"יום אחד אני מקבל טלפון מחיל האוויר," ממשיך קראוס. "אומרים לי 'בחיל האוויר עושים בקרוב תרגיל שעולה לנו כך וכך מליונים. אם אתה רוצה לבדוק את המערכת שלך, אז התרגיל הזה הוא ההזדמנות שלך'".

הצוות הבין היטב את חשיבות של העיתוי. אם המערכת תפעל הדבר ישכנע את המתנגדים. אם המערכת תהיה מוכנה יום אחר כך, יקח זמן רב עד שהיא תוכר. "עד אז הכל היה רק על הנייר", נזכר קראוס, "והיתה אפשרות תיאורטית שכל הרעיון הזה פועל רק אצלי בדמיון. היינו חייבים לתת למערכת לרוץ בזמן תרגיל".

אביאם סלע. צילום: ארכיוןצילום: אביאם סלע. צילום: ארכיון
אביאם סלע. צילום: ארכיון


הלל אחרי ששת הימים

חודשים ספורים לקראת התרגיל התרכז קראוס בפיתוח התוכנה ועבד 18 שעות ביממה, להכין את המערכת. "דבקות במטרה," הוא אומר, "זה מה שהחזיק אותי במשרד, כשהאשה והילדים מחכים לי בבית. מרגע ששמתי לעצמי את זה כמטרה, אי אפשר היה להזיז אותי, למרות שהיו הרבה רגעים של יאוש. לא חשבתי שאני הולך לעשות מזה קריירה, לפרוץ דרך או לזכות בפרס מדעי. נכנס לי עמוק לראש שזאת מטרה קדושה. אני לא ילד קטן, לא חשבתי במושגים גדולים של תקומה לבטחון המדינה, אבל אם העמדתי בשני קצוות הקשת, בצד אחד את התרומה שלי למדע ובצד השני את התרומה שלי לחיל האוויר, ברור שמה שיותר עניין אותי היה התרומה לחיל האוויר. זה דבר שמדבר לכל אזרח בישראל.

"אין כמו הציבור החרדי, על כל פלגיו, בכל מה שקשור לאהבת הארץ ואהבת חברים. יש ויכוח איך עושים את זה. אמרתי הלל אחרי מלחמת ששת הימים, קראתי תהילים אחרי יום הכיפורים, אבל יש לי ויכוח עם הציונים, איך צריך לציין את יום הזיכרון.

"בבית קיבלתי הרבה ברכות על הצעד שעשיתי ועל העזרה שאני נותן לחיל האוויר. מצד שני, הרבה אנשים הביעו דאגה, שאני עלול להתחלק, וקשה מאד לא להתחלק: היו יוצאים לארוחות צהריים – אני הייתי נשאר בחדר עם סנדוויצ'ים מהבית. היינו יושבים בדיונים ארוכים לתוך הלילה – אני הייתי יוצא להתפלל מנחה. אם לא היה לי אופי חזק, קשה היה לי לשמור על העקרונות שלי כאדם דתי.

"כמה ימים לפני התרגיל העברתי את כל הציוד למטה חיל האוויר והתחלתי להתאים את המערכת לתא השליטה.

"במכון ויצמן היה באותה תקופה אחד ממרכזי המחשב המתקדמים בעולם, הרבה יותר מתקדם ממחשביחיל האוויר. באישור מיוחד של מפקד חיל האוויר נקבע, כי מחשב הגיבוי של מערכת מחשב אחרת יעמוד לרשותנו. אם אותה מערכת תיפול, המערכת שלנו תרד והיא תעלה במקומה. בעיה נוספת היתה המחסור בציוד. על פי התכנון, המערכת היתה צריכה להיות מורכבת מכמה צגים מיוחדים. בחיל האוויר לא היו מסכים כאלה. במקביל לעבודה הטכנית שאני עשיתי, צבי לפידות עשה מאמצים כבירים כדי להשיג עוד צגים. מכון ויצמן הסכים לתרום את שלושת הצגים שלו, וגילו איזו הזמנה של קופת חולים לשלושה צגים נוספים שהיו בדרכם לארץ. ימים ספורים לפני התרגיל הצלחנו לשים את היד על הצגים של קופת חולים והתחלתי בעבודות התאמה אחרונות.

"בלילה שלפני התרגיל התמודדתי עם בעיות קשות של התאמה בין המחשב של חיל האוויר שהיה חלש וקטן ובין המחשב של מכון ויצמן, שעליו פיתחנו את המערכת. אני מודה, שהיו רגעים בהם כמעט הרמתי ידיים, עם הרבה כאב לב על כל העבודה שהשקענו ועכשיו כנרהא תרד לטמיון. עברו עלי שעות קשות, אבל ברוך השם, ובעזרת השם, בבוקר התרגיל, המערכת עמדה.

"התיכנון היה שמתוך תרגיל של כמה ימים, אם המערכת תעבוד ארבע עד חמש שעות, זה יהיה הישג. אני אמרתי שאם המערכת עובדת ארבע שעות ללא תקלות, אין שום סיבה שהיא לא תחזיק מעמד עד סוף התרגיל. היו הרבה מתנגדים להנחה הזו, כי ברגע שמשתמשים במערכת לא מנהלים רישום ידני. החשש היה שאם פתאום תיפול המערכת, לא תהיה לאנשי השליטה אפשורת לדעת מה קורה בגלל היעדר הרישום הידני. במצב כזה, בו אין מערכת ואין רישום ידני, חיל האוויר היה חייב להפסיק מייד את התרגיל.

"גם לבעיה זו מצאנו פיתרון. כל חמש דקות באופן אוטומטי, הודפס מידע שהיה אגור במחשב בכמה עותקים וחולק לכל אנשי השליטה. התרגיל התחיל, וליד אנשי השליטה התחילו להצטבר ערימות ענקיות של נייר. אחרי כמה שעות של עבודה כשלאנשי השליטה כבר לא היה איפה לשים את דפי המדפסת שזרמו אל שולחנם כל חמש דקות, אמרו לנו 'די, מספיק לחלק את הניירות. מעכשיו עובדים רק מול המחשב".

מהפכה באוויר. צילום: יצחק לב-אריצילום: מהפכה באוויר. צילום: יצחק לב-ארי
מהפכה באוויר. צילום: יצחק לב-ארי


חייבים את קראוס בבור

ההצלחה היתה מפתיעה. המערכת תיפקדה באופן מושלם לכל אורך התרגיל, למרות שרוב המשתמשים בה לא עברו כל תידרוך מוקדם.

"היתרון הגדול של המערכת הוא במימשק הטוב בין אדם למכונה", מתגאה קראוס. "עד אז היו רגילים בחיל האוויר למערכות מחשב מסורבלות, שרק אנשי תוכנה ידעו להפעיל. המערכת שלנו היתה הראשונה שניתן היה לשלוט בה אחרי דקות ספורות של אימון".

לאחר התרגיל הוחלט כי המערכת כשירה להיות מערכת מבצעית.

"חיל האוויר נאלץ להכיר בעובדה שהמחשב אינו גולם שעלול לקום על יוצרו, אלא גולם שאפשר לנצל אותו," אומר קראוס. "היו אנשים שהתנגדו למערכת, שהחזיקו בתפיסה שאסור לתת למחשבים לקבל החלטות, אלא רק לקלוט מידע ולפלוט אותו. לעומתם, אנחנו רצינו ללכת עם המערכת צעד אחד קדימה ולתת למחשב לקבל החלטות באופן עצמאי.

"אני הצעתי הצעת פשרה, שהמחשב ינתח את המידע, יציע הצעות, אבל את ההחלטה הסופית יקבלו אנשים. האווירה בשנת 1975 עדיין לא היתה בשלה לתפיסה כזאת".

וכך, מכון ויצמן תרם את המחשב עם מערכת השליטה לחיל האוויר. המחשב בגודל של חדר עבר ל'בור' של חיל האוויר, ללא בירוקרטיה מסובכת.

"ואז התעורה סוגיה קטנה" אומר סלע ל'ידיעות', "והיא: מי יתחזק את התוכנה שפיתחנו ומי יעשה את השינוים הנדרשים לאורך הדרך, התברר שאין שום תיעוד לתוכנה, לא ספר למשתמש. כל הידע היה בראש של אחד מנחם קראוס מבני ברק. בשביל כל שאלה או בעיה היה צריך להביא אותו ממכון ויצמן לבור של חיל האוויר"

בעקבות ההצלחה הוענק בשנת 1976 פרס מפקד חיל האוויר לארבעת המפתחים.

וכך התקבל בחיל האויר החלטה חסרת תקדים וסלע הופיע בפני וועדה של משרד הבטחון כדי לשכנע אותה שצריך לגייס את קראוס, שאין לו תחליף ובקיצור: כל המלחמה הבאה בנוי עליו על היהודי מבני ברק.

קראוס הועבר ליחידת השליטה והכשיר בה צוות תיפעול למערכת, והיה שותף בתיכנון מערכת שזכתה בפרס בטחון ישראל. לימים גם החל לעבוד ב'אורבטוק', חברה המייצרת מערכות לבדיקה אופטית של מעגלים מודפסים.

במלחמת שלום הגליל, הייתה המערכת של קראוס הגורם שהכריע את גורל אותו קרב היסטורי.



חיל אוויר קראוס שלום הגליל אביאם סלע צהל

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 26 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד