ז' תמוז התשפ"ד
13.07.2024

התייתמתי • שלמה קוק מבכה את ה'סבא קדישא'

ההתמדה שלו בתורה – נחשבת נדירה, ההנהגה שלו הייתה מופלאה, ועצותיו וברכותיו היו אפופות מופתים • אבל גדלותו הייתה בכך שהיה נראה כמי שקורץ מחומר אחר

שמחת ה'וורט' של שלמה קוק בבית הגרי"ש אלישיב
שמחת ה'וורט' של שלמה קוק בבית הגרי"ש אלישיב



"אם ראשונים כמלאכים, אנו כאנשים, ואם הם כאנשים - אנו כחמורים" (שבת קי"ב, ב')

איה הסופר שבידו הקולמוס לשרטט את דמותו של איש האלוקים? היכן האיש שיוכל לפצות פיו אחר חורבן בית המקדש? מה יעשה חמור כאשר יתבקש לספוד לבן-אדם? ככל היותר, יפיק כמה נעירות.

ומה יעשה אדם כאשר יתבקש לספוד למלאך?

כה אנו מרגישים בשעה הנוראה מכל, שבה הוד כבוד רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל עזב אותנו לאנחות והותיר אותנו עם דמעות.

מה אנו, מה חיינו, מול 102 שנות חיים של מלאך אלוקים.

הרבה 'גדולים' היו ויהיו, אבל הרב אלישיב – אחד ויחיד.

ברמה האישית, אנחנו יתומים מאב-סב. נולדתי לבית שכל-כולו מושתת על "מה אמר הרב'ה". הוא היה לנו לרועה בכל שאלה, בכל תהייה, גם בנושאים האישיים ביותר. הוא ליווה את כל תחנות חיינו עד עתה; מהמשמחות ביותר – ועד להכרעות הקשות ביותר.

זכות אבות עמדה לנו, לינוק מאורו הגדול של רבן של ישראל באופן ישיר ובלתי אמצעי.

אכן, ההתמדה שלו בתורה – נחשבת נדירה במושגי ההיסטוריה היהודית כולה; ההנהגה שלו הייתה מופלאה, ועצותיו וברכותיו היו אפופות מופתים; אבל הסיפור הרבה יותר גדול: הוא נראה היה כמי שקרוץ מחומר אחר, חומר שאינו ניתן להשגה בקרב בני התמותה.


ערוץ מיוחד: כבה נר המערבי • כל הכתבות, גלריות, וסרטי הוידאו מהלווית הגרי"ש אלישיב זצוק"ל

לא היו לו חולשות אנושיות. לא אינטרסים כאלה ואחרים. לא 'נגיעות'. לא כעסים. לא ממון. לא כבוד ולא שררה. לא דאגה למשרות לבניו, וגם לא לנכדיו. שום עניין אישי לא ביקש לו בעולמו.

לא, הרב לא נולד כזה. הוא השיג זאת בעמל כפיים.

במשך עשרות שנים, לצד התמדתו בתורה – הוא עבד על מידותיו, קנה אמת פנימית שאין דוגמתה בעולם (ואשר גרמה לכל יהודי באשר הוא להעריצו) והשתית את השכל המוסרי על הרגש – עד שהפך למלאך אלוקים.

"נעבאך, הוא לוקח ללב"

בשנת תשמ"ח, במהלך סלילת כביש ליד פסגת זאב, נמצאו קברים עתיקים.

השאלה הונחה לפתחו של הרב, שחקר ומצא כי מדובר בקברי גויים והתיר להמשיך בסלילת הכביש. קבוצה שולית-קנאית, שלא אהבה את פסק-ההלכה, החליטה בעזות פנים להילחם ברב – ומאה שערים געשה ורעשה.

באותם ימים סוערים נכנס דודי, הרב אוריאל הכהן קוק, להתייעץ עם הרב בנושאי חינוך.
בשיאה של השיחה, נכנס אחד מבני הבית לחדר במרוצה – ובידו חרס שנמצא בין הקברים ועליו הכיתוב "ישו הוא האלוהים".

אֶזְכְּרָה אֱלֹקִים וְאֶהֱמָיָה • צפו: שידור חוזר ממסע הלוויה

הוא הציג את הכלי בפני הרב בהתרגשות – ואמר: "הם צועקים שמדובר בקברי אבותינו – אולי זה האבות שלהם"...

רבינו הביט לעבר המקורב, כאילו לא מבין מה הוא רוצה ממנו.

כשהמקורב יצא מן החדר, אמר לרב אוריאל: "נעבאך, הוא לוקח את זה ללב" - וצלל מיד לנושא
החינוכי שלשמו הגיע האורח.

בהזדמנות אחרת הסביר לאבי מורי יבדלחט"א כשהוא מצביע על לבו: "דע לך כלל בחיים: כל מה שקורה סביבך, צריך להגיע עד הלב. בלב, שום דבר שלא ייכנס. חוץ מתורה".

"עבר מספיק זמן כדי לשכוח"

עוד דוגמה: אחד המקורבים סיפר לרבינו זצוק"ל כי עתיד לבקר אצלו רב שנלחם נגד רבינו בנושא מסוים חודשים אחדים קודם לכן.

"אני מרגיש לא בנוח לארחו בביתי", אמר המקורב.

הרב – שלכאורה אמור היה להיות נגוע בדבר יותר מן השואל – השיב למקורבו: "אני חושב שכבר עבר מספיק זמן כדי שתשכח מזה"...

שום דבר לא אישי. הוא מבחינתו רצה להספיק עוד דף גמרא, לגמול עוד חסד ליהודי.

מלאך אלוקים

זה הסוד. כוח של תורה ומוסר. כך הוא שמר על דורנו המיותם.

ומה יהיה הלאה?

הלוואי שנדבק בגרגיר ממידותיו הנפלאות, הלוואי שלא נבייש את מורשתו המפוארת.

ואם ננסה ללכת בדרכו ולגעת בשולי אדרתו, זכותו תעמוד לנו ולבנינו.

אוי, מי יתן לנו תמורתו.

העיתונאי שלמה קוק הוא בנו של הגרב"צ קוק, מגדולי תלמידי הגרי"ש אלישיב זצוק"ל. בשנים האחרונות שימש כדובר בית הרב אלישיב

שלמה קוק הרב אלישיב הרב בן ציון קוק מוסר תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד