1. עמוד הבית
  2. אוכל
  3. מסעדות

כשהרצל פגש את 'הרצל' • ביקורת מסעדות

הצפיפות והלחץ האטו את השירות, אבל בסך הכל היה טוב. זה יישמע מוזר, אבל אהבתי את 'הרצל' • מבקר המסעדות של 'בחדרי חרדים' נהנה מארוחה בשרית על חומות ירושלים
הרצל קוסאשוילי, בחדרי חרדים, ה' אלול תשע"ב 23/08/2012 18:32

יחצ נחזור שוב. מסעדת 'הרצל' בממילא



מאז ומעולם חלמתי לגור בירושלים. הסיבה פשוטה עד כאב ולא קשורה כלל לאמונה, דת או רוחניות מאותגרת. מדובר בסך-הכל במזג האוויר. לצערי, מזג האוויר, או יותר נכון מזג אי-האוויר שבמרכז, עושה שפטים באנשים מסוגי. הלחות של גוש דן בצהרי יולי-אוגוסט פשוט מוציאה את החשק לחיות, שלא לדבר על החשק להוציא את האף מבעד לחדר הממוזג.

למזלי, אני חולק את המשרד בו אני עובד עם חבר לצרה שסובל לא פחות ממני, כך ששנינו מכוונים את המזגן בתחילת היום ל-16 מעלות בעוצמה הגבוהה ביותר, ומצידנו שבחברת החשמל ייחנקו עם החשבונות המנופחים שהם שולחים בתמורה לאקט הבסיסי והמתבקש הזה.

אני גם שמתי לב שבבית הכנסת בו אני מתפלל, 'המזרח' פחות חשוב מהצד שבו ממוקם המזגן, אליו מתפללים כולם בדומיה ובהערצה. לאור כל זאת, מה הפלא שאני ספרתי ימים ורגעים עד לרגע שבו יכולתי לארוז את עצמי לחופשה בירושלים שמאירה את פניה אליי ברוחב לב ובנדיבות?

לשמחתי, העיר הקדושה הזאת, מספקת לי בנוסף למזג אוויר אופטימאלי, את החדווה הרצויה והמתבקשת בכל הקשור לאוכל ומרעה. העיר שורצת במסעדות ובמאורות אוכל בכשרויות מהודרות, שלא כבתל-אביב רחמנא ליצלן.

במהלך שבוע הנופש האחרון, שמחתי לדגום מספר לא מבוטל של מסעדות, החל משעות הצהריים המוקדמות בהן הוצעו עסקיות מפתות, ועד לשעות הקטנות של הלילה שהמקומות המרכזיים המו אדם. לשמחתי, גם עומס התיירים, בעיקר ממוצא צרפתי, לא הצליחו להרוס לי את החופשה שהייתה הרבה מעבר למצופה.

גימיקים רבים שזפו עיניי בימי חלדי בתחום הגסטרונומיה. אבל תמונה שקיבלתי במייל לפני מספר שבועות עוררה את סקרנותי ביותר. בתמונה שצולמה בשדרות ממילא היוקרתית, התנוססה לה המילה "הרצל"... על הקיר הירושלמי, ומתחתיו צמד המילים שהניחו את דעתי יותר מכל "כשר למהדרין".

טעים, אבל יבש. המנה העיקרית
טעים, אבל יבש. המנה העיקרית


אחת ולתמיד - אין לי קשר לחוזה המדינה

למען ההגינות אני חש צורך בהול להבהיר דבר מה אחת ולתמיד. זה לא שאני עף על השם המוזר שלי, אבל הסבר שיניח את דעתם של כל התוהים ומרימי הגבה אני חייב. ובכן, אין קשר, ולו קשר עקיף וזניח ביותר, ביני לבין מי שחזה את מדינת היהודים, בנימין זאב תיאודור הרצל ההונגרי. נקודה. בנוגע לשם המשפחה שלי, אפרט בפעם אחרת, אני מרגיש שסיבכתי אתכם מספיק עם השם הפרטי.

מה שכן, הופתעתי לגלות שגם שמה של המסעדה הוא אקראי, ושמו של השף שמנצח על המנות הוא בכלל אבירם דותן. שם ישראלי לחלוטין, אבל בטח לא ציוני. כעת, לאחר הבהרה זו, אני מרגיש
נכון ומזומן להמשך התיאור.

נחזור אם כן ברשותכם לאווירה ולארוחה ב'הרצל'. שעת הערב המאוחרת יחסית, ניבאה לי לחץ מוגבר באזור 'ממילא' וכך באמת היה. ההמתנה הממושכת בכניסה לחניה מכיוון העיר העתיקה בואכה חניון קרתא והמצוד המתמשך אחר מקום חניה לרכב, העידו כאלף עדים שהמצב למעלה בשדרה לחוץ אפעס...

להפתעתי, זה לא היה כל כך נורא. למרות שהמקום אכן המה אדם ובהמה רבה, הן במדרחוב עצמו והן במסעדה, לא אולצנו להמתין בחוץ. שולחן מצוחצח המתין לנו באזור התחום שמחוץ למבנה המסעדה, בסמיכות ל'קפה קפה' השכנה החלבית.

אולי זו האנגלית והצרפתית שהתנגנו להם ברחוב הסואן מפיהם של ההמונים, ואולי זה מזג האוויר שהיה סתווי לחלוטין מבחינתה של אשתי שהצטערה שלא הצטיידה בסריג חמים, מה שבטוח שבלוטות הטעם שלי דרשו מנה אמריקאית פומפוזית, כזו שתסתום את הגולל על הרעב שניקר במעיי באותו היום. וזה מה שקורה אם תשאלו אותי, כשמדלגים על ארוחת צהריים. רעבתנות שמשבשת לחלוטין את שיקול הדעת.

כבר כשפתחתי את התפריט היה ברור לי שאני לא הולך לנסות לעכל ולדחוס לקיבתי מנת סטייק אנטריקוט במשקל 500 גרם היחידה לאחר השעה עשר בערב. אשתי בכלל רצתה משהו קליל ולא מחייב, רק בשביל לצאת ידי חובה.

ללא ריאקציה כימית. ניוקי בחלב קוקוס
ללא ריאקציה כימית. ניוקי בחלב קוקוס


הקציצה - מדממת וחרוכה כדבעי

המנה הכי חלבית שהצלחתי למצוא לזוגתי, הייתה בצורת ניוקי תפוחי אשמה בחלב קוקוס ופלפל שחור גרוס עבה. מדובר במנת פתיחה נדיבה למדיי, שבאה בחריפות יתר לטעמה. אבל המנה ראויה ועשויה היטב, והסמיכות של רוטב חלב הקוקוס נסבלת לחלוטין. לא עוד עיסה לא ברורה של ניוקי שעבר ריאקציה כימית.

אני קיבלתי כמנת פתיחה לחם הבית עם שני מטבלים רעננים של חציל קלוי ופלפל בחומץ. המבורגר מבשר אנטריקוט. התפנקתי על המנה הגדולה יותר-300 גר', בליווי מקלוני צ'יפס, לחמנייה ולקט ירקות טריים. לצד מנה שכזאת חייבת לעמוד על תילה כוס חצי ליטר בירה, אחרת אתם מחמיצים את הרעיון האמריקאי של אכול עד שתמות או עד שיפנו אותך מכאן בכוח.

את הקציצה ביקשתי ברמת עשייה בינונית (מדיום) והיא הגיעה כמו שצריך, מדממת מבפנים וחרוכה קמעה מבחוץ. הבשר היה טרי ורך והתמזג יפה עם הירקות והלחמנייה. אחרי מנה שכזו, לא העזתי לחלום על קינוח. מה גם שמחוגי הזמן דחקו אותנו חזרה למלון שהיה במרחק קצר משם.

חבר ילדות שהצטרף אלינו לקראת סוף הארוחה, חמד את מנת האסאדו עגל ביין אדום שנצלה באיטיות על עצם עם שומן. בכיף יכולתי לחסל אותה, אבל כאמור, לא רציתי להכביד בשעה הלא שגרתית ההיא על קיבתי. הבשר היה טעים, אם כי יבש במעט מבפנים. הציפייה מהמנה הייתה יותר גדולה מהמצוי. מישהו אחר היה מתנחם אולי בגודלה הנדיב של המנה שבא על מצע פירה.

הצפיפות והלחץ האטו במעט את השירות, כך שהיו דברים שנאלצנו לבקש פעמיים, אבל באמת שבסך הכל היה טוב ב'הרצל'. בתנאים הקיימים, המלצרים עשו הרבה מעבר ליכולתם. סביר להניח שאני אבקר שם שוב בקרוב הנראה לעין. מוזר ככל שזה יישמע לכם: אהבתי את 'הרצל'. באמת.

כתובת וכל השאר...

מסעדת הרצל-כשר למהדרין בהשגחת בד"צ בית יוסף
שדרות ממילא 13, ירושלים
טל': 02-5020555
א'-ה': 12:00-24:00
ו': 12:00-16:00
מוצ"ש: שעה לאחר צאת השבת-24:00
אפשרות לאירועים במקום.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. מחירים!!! כבר ביקשו ממך כמה פעמים!  (ל”ת)

    דוד

  2. ההשגחה במקום  

    חכם באשי

  3. מסעדת הרצל  

    יוסף מוקיר שבת

  4. שם המסעדה "הרצל" היות והיא שוכנת בבית "ההיסטורי" בו ביקר הרצל בשכונת ממילא במסעו לארץ ישראל לחלות את פני הקייזר וילהלם  

    אייקiן

  5. לפני שמבררים מי המשגיח של המסעדה  

    פרעסרשווילי

    • ההשגחה 

      חכם באשי

  6. רצית לדעת מי המשגיח של בית-יוסף  

    בית יוסף להבה

  7. ניתוח פסיכולוגי על אישיותו של מבקר המסעדות - משמעות רבה לכל משפט שלו:  

    זיגמוינד פרויד

    • ככה זה כשמתפללים למזגן 

      קארל יונג

  8. כשרות  

    ירושלמי

  9. איזו התקפה! תרגיע  (ל”ת)

    מפעל הפיס

  10. חביב הבחור  

    נעמה

  11. זיגמונד פרוינד, יש עדכון חשוב עבורך  

    אברבנאל

  12. הרב שטיין צדק  (ל”ת)

    זלמן

  13. מסעדת הרצל אכזבה גדולה צריך להיסגר ומהר  


  14. מסעדת joy ממילא  

    מאוכזב