מאבק ילדי החינוך המיוחד • פונים לבית המשפט
עם פתיחת שנת הלימודים מצאו עצמם עשרות ילדי חינוך מיוחד יושבים בביתם, ללא מסגרת חינוכית • ההורים, שאינם יכולים לצאת לעבודה, גייסו עו"ד: נגיש תביעה לבית המשפט
- שרי רוט, בחדרי חרדים
- ט"ז אלול התשע"ב
הפגנה מול משרד החינוך
מלחמת ילדי החינוך המיוחד - אותה חשפנו לראשונה - עולה מדרגה: עם פתיחת שנת הלימודים מצאו עצמם עשרות ילדים יושבים בביתם, ללא מסגרת חינוכית מתאימה. למרות האבחון המקצועי והעובדה שמדובר בילדים שלמדו בגנים לחינוך מיוחד, לא קיבלו מסגרת תואמת לקראת עלייתם לכיתות א'.
לאחר שפנו למשרד החינוך, הודיע להם מנהל האגף החינוך המוכר יהודה פינסקי, כי על אף הקושי ועל אף שהוא מניח שהדבר יהיה לקושי עבור ההורים, המורים והמנהלים, יצטרכו הילדים להשתלב בכיתה א' רגילה, וזאת בשל בעיות תקציביות.
אולם, משפנו הורים לבתי הספר "הרגילים", סירבו רובם לקבל את הילדים וזאת בשל אי היכולת להעניק להם את הכלים החינוכיים המותאמים למצבם.
לאחר דיונים ופניות רבות, לרבות לשר החינוך ולסגנו, החליטו ההורים לקיים הפגנה מול משרד החינוך בירושלים. לאחר ההפגנה התחייב שר החינוך בפני ההורים כי הדבר יבוא על פתרונו, וסגן השר הוסיף והתחייב אל מול כלי התקשורת, שתוך ימים ספורים יסודר העניין לטובת הילדים. מאז, על אף שחלף למעלה משבוע - נשארו עשרות ילדים בבתיהם, ללא שניתן להם פתרון.
השבוע שיגר פרקליט של קבוצת הורים לילדי החינוך המיוחד, עו"ד אביעד הכהן, מכתב לשר החינוך בו הבהיר כי החלטת משרד החינוך בעניינם של הילדים לוקה בבעיות משפטיות ומונעות מהילדים את הזכויות הבסיסיות המוקנות להם על פי חוק.
במכתבו לשר החינוך כותב עו"ד אביעד הכהן:
1. הנני פונה אליך בעניין הנדון בשם מרשיי, כמאה ילדים בירושלים הזקוקים למסגרות חינוך מיוחד במסגרת מוסדות החינוך הרגילים (תלמודי תורה) של החינוך החרדי, ובשם מאות בני משפחותיהם בעניין הנדון.
2. ילדים אלה, היו אמורים לפתוח את שנת הלימודים עם שאר ילדי ישראל, בראשית השבוע שעבר. כולם, ללא יוצא מן הכלל, עברו ועדות השמה מקצועיות, שקבעו כי עליהם ללמוד בכיתות 'מקדמות' בתוך מוסדות חינוך רגילים. לתדהמתם, ביום הראשון ללימודים – ורק במועד זה - הוברר להם לראשונה כי לא יזכו לכך.
3. למרות ההחלטות המקצועיות של ועדות ההשמה, ולמרות התחייבויות מפורשות מצד אנשי משרד החינוך, בכתב ועל פה (לרבות התחייבויות של שר החינוך, של סגנו הרב מוזס, של הגורמים העירוניים ושל מנהל אגף המוכש"ר, מר פינסקי), הן עובר לפתיחת שנת הלימודים והן במהלך השבוע האחרון - עד כה לא נמצא להם פתרון.
4. למותר לציין שהפנייתם של ילדים אלה למוסדות של חינוך מיוחד בהם נמצאים ילדים בעלי פיגור שכלי קשה, אינה באה בחשבון מבחינה מקצועית. כך גם שילובם בכיתות רגילות בחינוך החרדי, שילוב שרק יגביר את תסכולם, יעצים את כאבם ואת חוסר ביטחונם, ויסיג אותם לאחור.
5. דומה שאין צורך בהכברת מלים באשר למשמעות הנסיגה לאחור, לאחר שש שנים שבהם ילדים אלה –הם ובני משפחותיהם – נאחזים בציפורניים ועושים מאמצים עילאיים לקידומם ולשילובם במערכת החינוך, על מנת לתת בידם שוויון הזדמנויות, לשלבם במסגרות מקדמות במסגרת מוסדות החינוך הרגיל, ולממש את יכולותיהם בדרך המיטבית.
6. לאחר חודשים של ציפייה דרוכה במעבר מגן הילדים לבית הספר, מצאו עצמם ילדים אלה, שלא ברצונם יושבים בבית, כשאחיהם ואחיותיהם, חבריהם ובני משפחתם הולכים לבית הספר ואילו הם נשארים בבית, מתוסכלים ומיואשים, בלא מסגרת לימודית ראויה.
7. מהלך זה חמור שבעתיים בהיותו, כאמור לעיל, מנוגד בעליל לזכויות חוקתיות בסיסיות של הזכות לחינוך, שוויון ועוד. ככל הידוע למרשיי, תופעה מעין זו אינה קיימת בחינוך הכללי, הלא חרדי, ואף בחינוך החרדי, מחוץ לירושלים (דוגמת חיפה, ביתר עילית ועוד) נמצא לה פיתרון. במה סמוק יותר דמם של ילדי ישראל, שמצבם דומים למרשיי, ממצבם של ילדי מרשיי?
8. מכיוון שכל יום שעובר בלא פיתרון מחמיר את מצבם של מרשיי, וגורם להם נזקים קשים, נפשיים, בריאותיים, כלכליים וחברתיים - הנכם נדרשים לספק מענה מיידי לילדים אלה (במידה ותרצו אעביר לכם את פרטי כל אחד מהם, הגם שאלה, ככל הידוע לי, ידועים לכם היטב זה כבר). אם לא ייעשה כן, לא תיוותר בידש מרשיי הברירה אלא למצות את זכויותיהם באפיקים אחרים, לרבות פנייה לבג"צ.
9. בשל דחיפות העניין, אבקש כי תודיעוני עוד היום את עמדתכם, ואדע מה אייעץ למרשיי.
מאחר שמשרד החינוך לא טרח להשיב למכתב, מתכוונים ההורים להגיש באמצעות עו"ד אביעד הכהן, תביעה לבית המשפט בדרישה לחייב את משרד החינוך לשלב את הילדים במסגרות החינוכיות המותאמות להם.
צבי ברינגר, הורה לאחד מהילדים: "למעלה משבוע מאז שנפתחה בצורה רשמית שנת הלימודים, ובני עדיין יושב בבית ומביט בעיניים כלות על שאר אחיו הולכים לבית הספר. אנחנו ההורים לא יכולים לצאת למקומות העבודה, ונאלצים להשאר עם הילדים שאין להם לא בית ספר ולא אף מסגרת אחרת. קשה להאמין שבשנת 2012 מוכן משרד החינוך להתעלם ממצוקתם של הילדים, ולהשאירם ללא אף מסגרת חינוכית".
לאחר שפנו למשרד החינוך, הודיע להם מנהל האגף החינוך המוכר יהודה פינסקי, כי על אף הקושי ועל אף שהוא מניח שהדבר יהיה לקושי עבור ההורים, המורים והמנהלים, יצטרכו הילדים להשתלב בכיתה א' רגילה, וזאת בשל בעיות תקציביות.
אולם, משפנו הורים לבתי הספר "הרגילים", סירבו רובם לקבל את הילדים וזאת בשל אי היכולת להעניק להם את הכלים החינוכיים המותאמים למצבם.
לאחר דיונים ופניות רבות, לרבות לשר החינוך ולסגנו, החליטו ההורים לקיים הפגנה מול משרד החינוך בירושלים. לאחר ההפגנה התחייב שר החינוך בפני ההורים כי הדבר יבוא על פתרונו, וסגן השר הוסיף והתחייב אל מול כלי התקשורת, שתוך ימים ספורים יסודר העניין לטובת הילדים. מאז, על אף שחלף למעלה משבוע - נשארו עשרות ילדים בבתיהם, ללא שניתן להם פתרון.
השבוע שיגר פרקליט של קבוצת הורים לילדי החינוך המיוחד, עו"ד אביעד הכהן, מכתב לשר החינוך בו הבהיר כי החלטת משרד החינוך בעניינם של הילדים לוקה בבעיות משפטיות ומונעות מהילדים את הזכויות הבסיסיות המוקנות להם על פי חוק.
במכתבו לשר החינוך כותב עו"ד אביעד הכהן:
1. הנני פונה אליך בעניין הנדון בשם מרשיי, כמאה ילדים בירושלים הזקוקים למסגרות חינוך מיוחד במסגרת מוסדות החינוך הרגילים (תלמודי תורה) של החינוך החרדי, ובשם מאות בני משפחותיהם בעניין הנדון.
2. ילדים אלה, היו אמורים לפתוח את שנת הלימודים עם שאר ילדי ישראל, בראשית השבוע שעבר. כולם, ללא יוצא מן הכלל, עברו ועדות השמה מקצועיות, שקבעו כי עליהם ללמוד בכיתות 'מקדמות' בתוך מוסדות חינוך רגילים. לתדהמתם, ביום הראשון ללימודים – ורק במועד זה - הוברר להם לראשונה כי לא יזכו לכך.
3. למרות ההחלטות המקצועיות של ועדות ההשמה, ולמרות התחייבויות מפורשות מצד אנשי משרד החינוך, בכתב ועל פה (לרבות התחייבויות של שר החינוך, של סגנו הרב מוזס, של הגורמים העירוניים ושל מנהל אגף המוכש"ר, מר פינסקי), הן עובר לפתיחת שנת הלימודים והן במהלך השבוע האחרון - עד כה לא נמצא להם פתרון.
4. למותר לציין שהפנייתם של ילדים אלה למוסדות של חינוך מיוחד בהם נמצאים ילדים בעלי פיגור שכלי קשה, אינה באה בחשבון מבחינה מקצועית. כך גם שילובם בכיתות רגילות בחינוך החרדי, שילוב שרק יגביר את תסכולם, יעצים את כאבם ואת חוסר ביטחונם, ויסיג אותם לאחור.
5. דומה שאין צורך בהכברת מלים באשר למשמעות הנסיגה לאחור, לאחר שש שנים שבהם ילדים אלה –הם ובני משפחותיהם – נאחזים בציפורניים ועושים מאמצים עילאיים לקידומם ולשילובם במערכת החינוך, על מנת לתת בידם שוויון הזדמנויות, לשלבם במסגרות מקדמות במסגרת מוסדות החינוך הרגיל, ולממש את יכולותיהם בדרך המיטבית.
6. לאחר חודשים של ציפייה דרוכה במעבר מגן הילדים לבית הספר, מצאו עצמם ילדים אלה, שלא ברצונם יושבים בבית, כשאחיהם ואחיותיהם, חבריהם ובני משפחתם הולכים לבית הספר ואילו הם נשארים בבית, מתוסכלים ומיואשים, בלא מסגרת לימודית ראויה.
7. מהלך זה חמור שבעתיים בהיותו, כאמור לעיל, מנוגד בעליל לזכויות חוקתיות בסיסיות של הזכות לחינוך, שוויון ועוד. ככל הידוע למרשיי, תופעה מעין זו אינה קיימת בחינוך הכללי, הלא חרדי, ואף בחינוך החרדי, מחוץ לירושלים (דוגמת חיפה, ביתר עילית ועוד) נמצא לה פיתרון. במה סמוק יותר דמם של ילדי ישראל, שמצבם דומים למרשיי, ממצבם של ילדי מרשיי?
8. מכיוון שכל יום שעובר בלא פיתרון מחמיר את מצבם של מרשיי, וגורם להם נזקים קשים, נפשיים, בריאותיים, כלכליים וחברתיים - הנכם נדרשים לספק מענה מיידי לילדים אלה (במידה ותרצו אעביר לכם את פרטי כל אחד מהם, הגם שאלה, ככל הידוע לי, ידועים לכם היטב זה כבר). אם לא ייעשה כן, לא תיוותר בידש מרשיי הברירה אלא למצות את זכויותיהם באפיקים אחרים, לרבות פנייה לבג"צ.
9. בשל דחיפות העניין, אבקש כי תודיעוני עוד היום את עמדתכם, ואדע מה אייעץ למרשיי.
מאחר שמשרד החינוך לא טרח להשיב למכתב, מתכוונים ההורים להגיש באמצעות עו"ד אביעד הכהן, תביעה לבית המשפט בדרישה לחייב את משרד החינוך לשלב את הילדים במסגרות החינוכיות המותאמות להם.
צבי ברינגר, הורה לאחד מהילדים: "למעלה משבוע מאז שנפתחה בצורה רשמית שנת הלימודים, ובני עדיין יושב בבית ומביט בעיניים כלות על שאר אחיו הולכים לבית הספר. אנחנו ההורים לא יכולים לצאת למקומות העבודה, ונאלצים להשאר עם הילדים שאין להם לא בית ספר ולא אף מסגרת אחרת. קשה להאמין שבשנת 2012 מוכן משרד החינוך להתעלם ממצוקתם של הילדים, ולהשאירם ללא אף מסגרת חינוכית".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות